משהו דפוק בייהודיה כואבת

אני חושבת שאני לא יודעת לאהוב..

אני לא יודעת איך אוהבים מישהו שהוא לא הילדים שלי,

אני לא מצליחה להתקרב נפשית לבעלי, נמאס לי ואני מתוסכלת

הכי קשה לי ההרגשה שהוא נותן לי כשאני מדברת, כאילו אני האישה הכי חופרת בעולם.

ואני כ"כ לא..

רוב הסיפורים והדברים שאני רוצה לשתף אותו, כבר מזמן הפסקתי כי הוא שידר לי תמיד חוסר סבלנות, היה מקשיב לי ותוך כי קורא עיתון ואומר לי: תמשיכי, אני מקשיב..

אחרי כמה ימים שמע ממישהו משהו שסיפרתי לו והוא "הקשיב", והוא מגיב למספר בכזו התלהבות, שנראה שזו פעם ראשונה ששומע את זה.

אז התרגלתי לא לספר ולא לדבר.

איך אני יודעת שאני לא חופרת? כי זו התלונה מספר אחת של אנשים עליי שאני עדינה ושותקת מידי ולא מפתחת שיחה.

היום דיברנו על משהו מאוד מאוד חשוב ותוך כדי הוא רואה סרטון של הפצצות מעזה, ואומר לי:דברי, אני שומע.

אמרתי לו: תקשיב ,אני לא מתעצבנת, אם חשוב לך לראות את הסרטון, אני אלך ונדבר אח"כ. או אני והנושא החשוב שלפנינו או הסרטון.

הוא גלגל עיניים ונתן אנחה שנתנה הרגשה של: או, הנה היא מתחילה.

אז כעסתי ואמרתי שלו שנמאס לי שגם כשיש משהו חשוב לדבר עליו, הוא נותן לי הרגשה שאני חופרת.

יותר מזה, אחת התלונות השכיחות שלו אחרי שהתחתנו זה שאני לא מספיק משתפת אותו, מעניין למה?!

חשוב לציין שהוא אדם טוב, ומאוד משתדל 

סוף פריקה

 

קודם כל..פרש בודד
את כנראה יודעת לאהוב.. זה שיש רגע בעיה בינהם לא אומר שאת לא יודעת או לא יכולה לאהוב..

דבר שני- נראה שבאמת יש בינהם קצר בתקשורת.. הייתה המובנת מאליה היא ללכת לטיפול. כי לדבר בינהם זה המינימום הנדרש..
היינו בטיפוליהודיה כואבת

והכל עוזר לתקופה ואז הכול חוזר למה שהיה,

לגבי אהבה-אני לא יודעת, כל הזמן חושבת על זה

טיפול זה לא חד פעמיפרש בודד
וכן, דורש המשך עבודה גם אחרי..
(מצטער שאין לי עימה יותר טובה)

לגבי אהבה אני בטוח. אין מי שלא יודע לאהוב. יש מי שהאהבה חמקה ממנו.
אז הייתם בטיפול לא נכון מיקי מאוס
טיפול אמיתי משדרג אתכם למקום אחר.
לא בהכרח פותר את כל הבעיות, אבל אם אין שינוי שורשי- הטיפול לא הצליח. זה סתם פלסתר

עצוב לי שהשקעתם ולא עזר.
באמת קשה למצוא מטפלים ממש טובים שיצליחו להבין נכון, כמובן יכול להיות שזה היה מישהו טוב אבל ספציפית אתכם פספס את הנקודה או לא קרא אתכם נכון

מאיזה אזור בארץ?
בעיני לא נראה שיש לך בעיה לאהוב. אלא פשוט שנקלעתם כמו הרבה זוגות לקצר בתקשורת, פערים ומטענים שמקשים על שניכם לבטא הרבה ולרצות להתקרב.
זה הפיך, זה נורמלי, רק צריך לדעת לצאת מזה עם כלים חדשים

אבל אם באמת את חושבת שיש אצלך חסימה אז תתחילי מטיפול פרטני

בהצלחה!
אל תתיאשי. זה הדבר הכי חשוב בחיים שלך
אני חושב שאני באותו בעיה כמו בעלךיואב גל
אני מכור להסחות דעת
לא מסוגל להתרכז בדבר אחד (חייב להתעסק בכמה דברים במקביל)
בקיצור זוועה
הרבה כועסים עלי בנושא 😬
נ.ב אם לא היה מובן אז שיהיה ברור שהתכוונתי שיואב גל
שהבעיה לא בך
אוקיי, אבל מה אפשר לעשות?יהודיה כואבת

צמצמתי מאוד מאוד את התקשורת איתו

ואני לא חושבת שהוא מכור להסחות דעת, הוא בכלל לא כזה.

אני מרגישה שזה פשוט לא ממש מעניין אותו

🤷🏽‍♂️יואב גל
נשמע ממה שכתבתבשורות משמחות
שהבעיה באיך שהוא 'תופס' אותך כדמות, כלומר זה פרשנות אישית שלו עלייך ספציפית.
טיפול זוגי שמשקף את הדינמיקה יכול להוריד אצלו את האסימון.
בנתיים תוכלי לנצל רגעים בהם הוא לא מוסח דעת ולדבר, אם הוא לא מקשיב ברצינות, תוכלי להגיד שזה לא נעים לך ולא מתאים ולא מכבד שכאשר את מדברת הוא עושה משהו תוך כדי(משחק בפלאפון, בוהה בעיתון..)
כמה זמן נשואים?העני ממעש
נשמה0505050
לפי מה שתיארת, הבעיה היא לא בך.
את קוראת את השטח ומשתנה בהתאם.
אבל- הוא צריך להבין שהיחס הזה לא נעים.
לא רק כלפייך, כלפי כל אדם בעולם.
כשמדברים איתך- תתייחס, תקשיב.
יכול להיות שיש נושאים שלא מעניינים אותו- וזה עניין אולי שאת יכולה להשתפר בו, אבל המינימום זה לשים את הפלאפון בצד ולהקשיב למה שאת רוצה להגיד. זה א ב של תקשורת.

חיבוק. לא פשוט
חחח זה פשוט מצחיק אותי הדמיון בין כל הגברים;)אורה:)
וזה מעצבן וממש מובן!!!!!
אין לי מה לומר...
זה גם הבנה שלהם שאנחנו צריכות הקשבה ועדינות
אבל כאמור, אין לנו דרך לשלוט במישהו אחר..
אז בעיקר להבין, כשהוא אומר "דברי" ומסתכל בסרטון, הוא לא מתכוון לזלזל.. זה לא כמו שאנחנו נעשה את זה
יש להם דרך שונה. וזה לא אומר שהם לא אוהבים אן מתכוונים לפגוע.. זו התרבות הגברית..

'חננו מאיתך חכמה בינה ודעת'
להבין אותם זו משימה.
אבל גם מעודד לראות מה שאת כותבת, להזדהות ולהבין שזה לא הוא ולא בעלי, זה הבדלים בין גברים לנשים וצריך ללמוד איך להתחשב אחד בשני.
זה קצת מוזריהודיה כואבת

אם את כבר מכלילה את כל הגברים

דווקא גברים הם אלה שלא יודעים לעשות שני פעולות במקביל, אז איך את מצפה דווקא מגבר שגם יוכל לצפות בסרטון וגם להקשיב לי.

ואני כמעט בטוחה שיש הרבה גברים שיודעים להניח את הפלאפון בצד ולהקשיב.

ויש נשים שכל היום מתעסקות עם הפלאפון ולא מפנות תשומת לב לסביבה,

אני לא יודעת, לא מדברת על לעשות 2 פעולות ספציפיאורה:)
מדברת בכללי על עצם הרעיון שהוא חושב לעצמו לעשות משהו אחר תוך כדי שאת מדברת, ולא להבין שזה כל כך חשוב שהוא צריך פשוט לפנות הכל בשביל זה
אורה, תסכימי לי לחלוק עליך?חלונות
האמת? נפגעתי בשביל כל המין הגברי. אמיתי.
והאמת? אני אישית לא מכירה גבר שככה מתנהג לאשתו.
זו התנהגות ברמה נמוכה, אישית וריגשית. וממש ממש לא מאפיינת את הגברים כהכללה. אני בטוחה שאותו גבר "שלא מצליח להקשיב לאשתו בריכוז, כי מה לעשות הוא גבר". -מקשיב טוב טוב לחבר שלו.
אז לא. הפתרון לדעתי הוא לא להשלים עם כזו התנהגות. היא לא נכונה, לא מקרבת ופוגעת מאוד!
ולא, הגברים הם לא כאלה.
אישה שבעלה מקשיב לה בצורה כזו - לעניות דעתי צריכה לפחות לשאוף לשינוי. ללכת לטיפול. ללמוד. להבין... ממש לא להשלים. השלמה עם התנהגות כזו - לעולם לא תגרום לאהבה ביניהם.
הכוונה של מה שרציתי להגיד הואאורה:)
שלא לקחת את זה כל כך קשה.
להוריד את עוצמת הרגש.
" קשה לי לאהוב אותו/הוא לא אוהב אותי/יש לנו בעיות קשות"
מובן שצריך לפתוח את הנושא, לדבר על מה שקשה ולפתור את העיניינים, אבל בבסיס, אין שם בעיה מהותית.
וזה מאוד מנחם. זה משנה את התמונה מ"אני לא מצליחה לאהוב אותו" = >ואולי גם אין לי סיכוי לאהוב אותו
ל"קשה לי להבין איך הוא מסוגל להתנהג ככה למישהי שאכפת לו ממנה "
כי מבחינתנו, נשים, זה נראה אכזרי וגועלי ביותר להתנהג כך, ואם אנחנו היינו עושות זאת זה היה למישהו שבטוח לא אכפת לנו ממנו. וכשגבר מתנהג כך זה אחרת.
לא שצריך להתנהג כך, אבל כמו שאני מכירה את בעלי זה יכול לקרות גם..
וחבר זה לא אותו דבר.. כשאתה בבית במצב הטבעי שלך עם האשה שאתה רגיל אליה כביכול זה יכול לקרות לצערי
ועוד פעם אני לא אומרת בשביל 'לתת לגיטמציה' או משו כזה.. מובן שזה לא טוב ולא נעים וכו
אני פשוט יוצאת מנקודת הנחה שאני לא יכולה לגרום לשינוי או לשלוט במישהו אחר שזה לא אני
ומה שאני יכולה לעשות בעצמי זה- להבין שהם פועלים לגמרי אחרת , גם מראים אהבה בדרך קצת שונה, וגם מדברים בצורה אחרת וכמובן מקשיבים בצורה אחרת
אין לי איזה תובנה מיוחדת, אני כותבת את הכל קודם כל מהמקום הכי *מזדהה* שיש וממקום שאני בעצמי לומדת את זה
גם הספר לדעת להכנע עזר לי קצת להבין את הראש ואת הסגנון
וגם פשוט מסתכלת על בעלי ועוקבת לפעמים כמו מישהו מהצד.
היתה פעם איזה שיחה שהוא עשה עם חבר שלו על רמקול ממש בתחילת הקורונה, זאת היתה שיחה קורעת אבל לימדה אותי הרבה על הסגנון שיחה שלהם
חבר שלו סיפר לו שהוא נדבק בקורונה(זה היה ממש ממש בהתחלה,שבוע לפני ליל הסדר), ובעלי היה איתו באוטו.. זאת היתה שיחה גברית כזאת
"ואו אחי מקווה שאתה בסדר" "ביי" "ביי"
ואז אחר כך חשבתי אם חברה שלי היתה אומרת לי שהיא נדבקה בקורונה איך הייתי מגיבה "איך את מרגישה???? את בסדר??? תספרי לי מה היה וכו..."

בקיצור תשתדלי לקחת את זה פחות ללב, ויותר למוח.. זה העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. כי לרוב הם לא מתכוונים לפגוע ברמה שאנחנו נפגענו, ובטוחה שהוא לא התכוון לפגוע בכלל..
איזה כיף שאת עושה לנו הנחות...מופאסה
אפשר לשלוח את אשתי לקורס אצלך?

חח אתם תמיד אשמים שלא תבין לא נכוןאורה:)
כולם פה צודקים, חוסר באינטלגנציה רגשית. אוטיזם וכו
אבל מה לעשות שבעלה לא יושב וקורא פה
ובסוף היא נשארת מתוסכלת עם עצמה ..
או שהוא כן קורא או פשוט שומע ישירות מאשתו, אבל אין לו רצון שלו להשתנות, אז בקיצור זה לא יעיל..
הסברת מעולה!חלונות
וההבנה הזו מספיקה לך?
כלומר, במצב שאת מצליחה להבין אותו ולהיכנס לראש הגברי, לשיטתך, זה מרגיע אותך? את כבר לא כועסת? לא מרגישה בודדה ולא מוערכת?
שואלת באמת בשביל להבין איך עובד דפוסחלונות
קשר כזה...
אם לא נעים לך - לא חייבת לענות כמובן.
זה לא ראש הגברימופאסה
אני גבר ואני מסתכל לתוך העיניים של אשתי בזמן שהיא מדברת אתי.
חשוב לי לשמוע מה עובר עליה, מה היא חושבת ומרגישה.
אם היא מספרת סיפור שממש לא מעניין אותי אז אני מכוון "הריני מקיים מצוות עשה דאורייתא וענתה לא יגרע לשון לענות/להגיב.
אולי צריך ללמד את הגברים בהדרכת חתנים להיות אמפתי
אז אתה אומר שזה סתם חוסר אמפטיות?אורה:)
מה זה משנה..משהו שקשור למוח הגברי..
אני אומרמופאסה
שזה חוסר ידע לרוב.
הגבר אין לו מושג מה ההשפעה שלו על אשתו.
הוא לא יודע מה הוא עושה לה כשהוא מקשיב לה.
הוא לא יודע מה הוא עושה לה כשהוא מכיל, מחמיא.
אם הוא היה יודע שזה הדרך לכבוש את הלב שלה באמת ושהיא תרגיש שהיא הכי חשובה בעולם ושהיא תהיה בעלת בטחון עצמי, מלבלבת ופורחת בזכותו, הוא היה עושה את זה.
מדהים. לגמרי.אורה:)
אז יאלה לעבודה.. תספר לכל מי שאתה מכיר
ועונתה לא יגרע...סוסה אדומה
אמאלה, אתה מדהים...
שמעתי את זהמופאסה
מרבנית ימימה מזרחי.
באופן כללי אני אוהב להקשיב לדרשות שלה. היא מלבישה אותן בהרבה הומור ודיבור עממי אבל אני מבין שהיא מחזקת את הנשים בנקודות הרגישות שלהן. למדתי ממנה הרבה על אשתי.
תודה 🙂
היא לא הרבנית שלי, אבל אני חולה עליהסוסה אדומהאחרונה
היא מרגשת, חכמה, נבונה ונוגעת כמעט בכל אישה שתקשיב לה עד הסוף.
אני לא מתחברת לקטע של הסגולות, אבל לכל השאר אי אפשר שלא... לפני שלא הכרתי, קצת זלזלתי.

בכל מצב, לגביך, כתבתי על המכלול, לא רק על הפנינה הזאת. מה גם, שכל אחד בוחר לו את הפנינים שלו.

אתה מוציא את כולנו רעפרש בודד
יש כאלה שזה בא להם טבעי יותר עניין ההקשבה והשיח הרגשי,. אבל אצל הרוב הגברים זה באמת פחות טבעי.
אנחנו לא מדברים עם חברים על רגשות וגם לא עם ההורים. ואז מתחתנים מוצפים מאיתנו להקשיב, להכיל, להגיע רגשות.

אז נכון שזה לא תירוץ וצריך ללמוד את זה כי אי אפשר אחרת.
אבל צריך לזכור שהנקודת פתיחה שלנו בתחום הזה היא הרבה מאחורה..
ההבנה הזאת זה הבנה יותר כללית.אורה:)
ההבנה הזאת משפיעה על עצם ההיפגעות שלי, אני פחות נפגעת מראש ופחות נעלבת כל כך עמוק כשאני יודעת ומפנימה את זה לאט לאט שזה לא בכוונה, שהוא אוהב אותי ואכפת לו ממני אבל פשוט מתקשר שונה. זה תהליך, לא תוך יום
ובעזרת השם.. אעדכן אותך ;)
שאצליח להעביר לו את הרגשות שלי, ושזה חשוב לי, ושאפתח שיחות ברגעים שמרגישים לי יותר נכונים, שאבוא לשיחה עם לב מלא אהבה שירגיש אותה ושזה יגרום לו להיפתח ולא להיות במקום מלחמתי שרק מחכה למריבה ול"הנה הוא שוב לא מקשיב לי" ואנחנו חוזרים למעגל...
בקיצור תפילות
תודה רבהיהודיה כואבת

היה דווקא מעניין לקרוא את מה שכתבת

מעניין שאני יכולה לשנות משהו בחשיבה שלי, ולהסתכל על זה מנקודת מבט שונה

הוא באמת בעל טוב ואכפתי, פשוט בנושא הזה הוא חלש

תודה רבה

זה לא נשמע דוקא כמשהו "דפוק בך"..ד.

הרי אהבה זה דבר מתפתח.

 

אם בעלך אינו מצליח להקשיב לך בהתרכזות והתענינות, אז סביר שזה משפיע גם על ההרגשה של האהבה.

 

סביר להניח, שאם היה מקשיב בשימת לב לדברייך, מביע הזדהות ואמפתיה, אז גם אצלך היתה מתעוררת אהבה אליו. דבר גורר דבר.

 

מצורת התיאור שלך, ומכך שאת נוטלת חלק עלייך, את באמת נשמעת אשה טובה.

 

אולי כדאי שתבקשי את בעלך לשיחה ממוקדת על נושא חשוב. בלי שום דבר אחר ברקע. 

 

תסבירי לו מה שכתבת כאן. לא בצורה של האשמה, אלא בצורה של הסברת מציאות.

 

תאמרי לו, תראה, יחס מתפתח מתוך דיבור ושיתוף והקשבה. וצריך שזה יהיה אמיתי. בסופו של דבר, אם נתענין באמת אחד בשני, באיכפתיות וכבוד, זה יעשה טוב לשנינו ולקשר בינינו.

 

ותחליטו שקובעים זמן, שבו משוחחים ומקשיבים. והעיקר - ממש בפניות. לא כאילו עושים טובה, לא כאילו זה על חשבון עיתון או כד'. ממש בהתענינות. אפשר להתחיל מעשרים דקות כל ערב. כשתהיה התחושה הזאת, יש להניח שזה כבר יזמין את ההמשך.

 

 

נכון שלפעמים יש דבר כזה, שאנשים הם לא על "אותו תדר", וקשה להם להתחבר אחד לדיבור של השני, אם כי גם אז אפשר פשוט להקשיב בהתענינות. אבל אצלכם נראה שזה פשוט לא התחיל. צריך לאמן מחדש את ה"שריר" הזה.

 

בהצלחה רבה - ואל תחשבי על עצמך דברים רעים. הרצון לשיתוף הוא מצוין.

תודה על ההשקעהיהודיה כואבת

הבעיה היא לא בשיחות היזומות שקורות מידי פעם ואז הוא ממש משתדל להקשיב,

אלא בסיפורים הקטנים של היומיום, לא תמיד יש לי אפשרות לחכות לשיחות היזומות בשביל לספר לו דברים דחופים

 

מסכים איתך..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ג בסיון תשפ"א 16:51

רק שאני חושב שאם תהיה תירגולת כזו - והוא לא רק ישתדל להקשיב, אלא יחווה את הטוב שבשיתוף, אפשר יהיה להביא לשלב הבא, שמקשיבים בפניוּת גם בדברים "מזדמנים"..

זה קורה יותר בזמנים מסוימים ביום?רקלתשוהנ
תנסי לחשוב אם יש מכנה משותף לפעמים שאת רואה שהוא לא איתך.

באיזה סיטואציה זה קורה?
באיזה זמן ביום?
קשור לזמן יציאה/לזמן הגעה שלו הביתה?
לא קשור לכלוםיהודיה כואבת

כל זמן פנוי ביום שיש לו, הוא בפלאפון (כשר,אגב)

חשוב לי להדגיש שהוא מאוד מקפיד ללמוד כל יום, והוא משתדל מאוד לעזור כשאני מבקשת 

יש לו הפרעת קשב וריכוז, אולי זה קשור

ממה שאני מכירה מזוג חברים, הפרעת קשב וריכוזציפיה.
יכולה להיות קשורה.
ואז זה עוד יותר מחזק שהבעיה היא לא בך.

מציעה, כמו שעלה כאן, למצוא את הטיפול שיתאים לכם. ואם יש לו קשיי קשב וריכוז, אז לחפש מטפל/ת שמתעסקים בבעיות זוגיות שקשיי קשב וריכוז מעוררים.
בהחלט כיון שכדאי לבדוקמופאסה
לא מזמן היתה כתבה על זה בעלון באהבה ובאמונה.
אין בך שום דבר דפוקמפלצתקטנה
את רוצה תשומת לב ויחס מבעלך. זה הכי טבעי בעולם והכי ברור. בעלי גם כזה, אני מדברת הוא "מציץ" בפלאפון (משגע אותי), מסתכל לצדדים, מחליף נושא...הוא פשוט לא מרוכז! זה מעצבן אותי במיוחד כשאני רואה שהוא מדבר עם חבר שהוא אוהב ומעריך הוא מקשיב ביתר תשומת לב עושה ממש מאמץ. פתרונות? לא יודעת כנראה הרבה שיחות והבהרות מה הציפיות שלך ממנו. אני ממש אמרתי לו "כשאני מדבאת גם אם זה לא מעניין אותך אתה מסתכל עלי, לא בפלאפון ולא כלום. אחכ יהיה בוחן".בהצלחה יקירתי. ממליצה גם לשתף חברות טובות / אחיות 7
את ממש ממש לא דפוקהמופאסה
כנראה שיש לך בעל עם אינטליגנציה רגשית נמוכה מאוד ואת ההפך רגישה מאוד. ההתנהגות הלא מקשיבה ומכילה שלו חוסמת אותך ודוחפת אותך להיות בודדה וכן חוסמת אותך לגמרי לאהוב אותו.
זה מאוד כואב שזה המצב...
אין לי עצה איך לטפל בזה חוץ מלפתוח את זה מול מטפל זוגי כי מאוד קשה להגיע לאדם כזה בלי תיווך ושיקוף מקצועי. כך נראה לי
המשפט השני שלך כ"כ נכוןיהודיה כואבת

אני מרגישה המון בדידות. ואני יודעת שזה גם מה שחוסם אותי מרגשות כלפיו.

אני אנסה לדבר איתו על זה שוב

 

אני יודע...מופאסה
הרבה זוגות חיים כך בשותפות קורקטית, בלי חברות ובלי אהבה. בסוף נפער חור שמאוד קשה לתקן.
עברתי את המסלול דומה עם אשתי, הייתי בצד שלך.
אני כבר רציתי להיפרד למרות שאהבתי אותה אבל אי אפשר לחיות כך!
טיפול בשיטת אימגו עשה לנו נס.
המצב הכלכלי, פריקה ובקשהחוזר

שלום לכולם. אני כותב את זה בכאב לב גדול, ומתנצל מראש אם זה ארוך מדי, אבל אני חייב לשפוך את הלב ולקבל עצה.

אני מנסה, באמת מנסה, לעמוד בנטל הפרנסה, וזה פשוט לא מצליח לי. אני עובד קשה, משקיע שעות, אבל מרגיש שאני רץ במקום. המצב הכלכלי שלי ושל משפחתי נהיה קשה מיום ליום. החובות גדלים, ואני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

כל לילה אני שוכב ער, הלב שלי דופק בחוזקה, ואני חושב רק על הלחץ של החודש הבא. אני רואה את הצורך בבית, את הדברים הבסיסיים שחסרים, ואני מרגיש שאני מכזיב. ההרגשה הזו שאני לא מצליח לספק את היסודות היא שוברת אותי.

הקושי הגדול ביותר שלי הוא במישור הרוחני: איך אפשר לשמור על שמחת חיים ועל יישוב הדעת כשהדאגה אוכלת אותי מבפנים? אני יודע ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה", ואני משתדל להתחזק באמונה ובביטחון, אבל ברגע האמת, כשאני רואה את חשבון הבנק, הכוחות נופלים.

שאלותיי אליכם:
חיזוק הביטחון: איך אתם מצליחים לשמר ביטחון ואמונה שלמים גם כשהמציאות הכלכלית צועקת משהו אחר לגמרי? אילו מחשבות או כל דבר יכול לעזור ברגעי השפל?

עצה מעשית:: האם מישהו מכם חווה קושי כלכלי עצום והצליח לצאת ממנו בדרך ישרה? איזה שינוי אמיתי עשיתם שהביא לכם ישועה?

אני לא מחפש פתרון קסם, רק כוח להתמודד וכמה מילים טובות שיזכירו לי שאני לא לבד בתוך החושך הזה.

אני מרגיש שאין שום סיכוי, שנים שאני מנסה ולא מצליח לצאת מזה, זה גורם לי ליאוש מהחיים, 

יש רגעי שפל באמת שאין לתאר. אני מגיע לקצה.

והכי מקשה, שאשתי ביקורתית מאוד לגבי, היא מצפה, אולי בצדק, שאחזיק את המצב, אבל כל פעם שהיא רואה את החשבון היא מוציאה עלי את כל הפחדים שלה, ודוחפת אותי למה אתה לא עושה ככה ולמה לא ככה, אני מרגיש שהיא לא איתי אלא נגדי בזה.

 

תודה רבה מראש לכל מי שטורח לקרוא ולענות. מי יתן וכולנו נזכה לראות ישועות בקרוב.

וואי, וואי. באמת לא פשוטהסטורי

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.


חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

תודה. התפילות כבר שנים שלא מתקבלותחוזר
קטונתיהסטורי
מציע כן לפנות לעצה ועזרה מאחד הארגונים שמתמחים בזה בדיוק. בהצלחה רבה.
קודם כלהעני ממעש

מקווה שתעבור את זה


 

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

בפרטי?חוזר
למה פרטי ולא בפורום?העני ממעש
כי לא בא לי לספר לכל העולם פרטים אישיים אולי?חוזר
ותשועה ברוב יועץהעני ממעשאחרונה

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

קצת קשה לדעת ככה אבל אגיד משהו מעודדדי שרוט

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.


 

 

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.


 

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מנסיון אישי ממליץ גם כן על מקימימתוך סקרנות
עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ד בכסלו תשפ"ו 14:05

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגועאחרונה
בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

רק מעודדת שאפשר לצאת מיזה.אונמר

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

 

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

 

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

חשוב לי להוסיף לפותחתדיאט ספרייט

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

👍.אונמראחרונה

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

סליחה אבל זה שיח גרועדרור אל

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

ולגופו של ענייןדרור אל

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.


כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.


עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

הוא נמשך אליה, היא לא פגומהסיהאחרונה

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

נשמע שאתה מאוד חכם, אקבל את עצותיךיהלום אובלי

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות

אולי יעניין אותך