אבל אם כבר שאלת אז הייתי מעדיפה לתת לכולם חיי נצח חוץ ממני מאשר שרק לי יהיה חיי נצח... כאילו אני מה אני יעשה עם כל כך הרבה זמן? אם יש משו שמכאיב לי במוות זה אנשים שמתים ואני עצובה עליהם לא שאני מתה... כאילו אני מעדיפה לא לבכות על אנשים אחרים שמתו אבל אני לי בעיה למות בעצמי כאילו אל תחשבו אני לא יתאבד ואני לא אובדנית אבל אחרי שאני ימות לא אני זאת שיבכה אחריי.. (יאו איזה אגו אבל אם כבר שאלתם...) 

לא מפחיד אותי המוות, מצער אותי לחשוב מה יקרה לקרובים שלי והרבה יותר מפחיד אותי מוות של קרוב מאשר מוות של עצמי

את השני

אבל שנקבל את השכר בעולם הזה עוד.

אם היה לי חיי נצח לא הייתי עושה כלום שאני לא חייב לעשות כי תמיד "יש את מחר"

תלוי. אני רוצה להספיק כמה שיותר, רוצה שתהיה לי הזדמנות לתקן טעויות ולהיבנות, אבל חיי נצח?? מתישהו הנשמה צריכה לנוח, לחזור ולהתרפק על בוראה.. אני רוצה להגיע לעולם האמת מתישהו, אבל רוצה לפני כן מספיק שנים כדי להגיע לשם עם סל זכויות גדוש.. א קיצער - לא חיי נצח, אבל בהחלט אפשר אורך ימים ושנים, ובבריאות..

ולתת לכולם חוץ ממני - כמו שאני לא רוצה חיי נצח, מסתומא יש עוד שלא רוצים.. 

מספיק סובלים בעולם הזה, אז למה להאריך??

אם כבר לקצר..

עם משמעות או בלי משמעות, תלוי באיזה אופן אתה חי, אם בכלל אתה חי, לא כל מי שנושם מוגדר חי..
אתה יכול לנשום שנים ארוכים אבל בלי לחיות ואתה יכול לחיות חיים קצרים אבל לחיות.

אז השאלה אם אתה רוצה להאריך את הזמן שאתה תנשום... האלה שיענו "לא" אומרים את זה כי הם לא באמת חיים פה, בנאדם צריך ללמוד לחיות, והאלה שיענו "כן" כנראה באמת חיים... ובאמת הבינו את המשמעות של החיים, עד כאן החפירה שלי...

ובקשר למה שאני עונה על השאלה הזו זה יהיה קצת פטתי אם אומר "כע" כי אני אהיה כנה איתכם, אני לא מרגישה שאני חיה.
ייאלה ביי גיט שאבעס.. 

למרות שזה אכזרי בעייני לכלל כי אני אישית יש ימים שספרתי עד למוות והכל אז ליגרום עכשיו שהוא יחיה חיי נצח לא נישמע לי הוגן אבל תחלס בסוף הוא ילמד להעריך את החיים מקווה אז שכן אני למדתי ולומדת יותר נכון מנסה להעריך את החיים 

צודקת אם היו נותנים לי חיי נצח זה היה סבל בילתי ניגמר באמת סיוט מיתמשךךךךךךךך

אלא אם כן הכוונה בחיי נצח זה לעוה"ב

חיי נצח לא אבל להאריך לכולם את החיים ב100-180 שנה סבבה לחלוטין ותחשבו שאנשים היו חיים לנצח תוך 1000 שנה היו עוברים מבכינה טכנולוגית את איפה שאנחנו עומדים כיום 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....