וזאת המסקנה הראשונה שלי. השינה של שבת היא שינה של עילפון, אני לא מתארגנת לשינה, אני נופלת לשינה, ואני ישנה כל כך טוב. אח. שינה בשבת תענוג.
כל העייפות מתקבצת ומתגוננת בקרבי, ואין עוזר.
קראתי על האישה הכורעת ללדת, ושם נאמר כי אם אומר לה, מחמדתי הנה זה עובר, עוד כמה צירים ויש לך ילד, את מקסימה, זה נגמר, הנה זה עובר, הסיכוי של הגברת לא להכנע גבוה מאשר אומר לה שאיני יודעת כמה זמן היא תסבול(מה שנכון) .
ומתוך עילפון השבת חשבתי שככה זה תמיד בחיים. הכל עובר. ואם קשה לך מעט, תעטפי את עצמך במילים טובות ותגידי לך, הנה מאמילה, זה נגמר, כבר זה מאחורייך, הנה את כבר יותר גדולה. את מקסימה.
אורות התשובה אורות אורות התשובה זה אורות, אורות זה הדרך לקבלת משיח. אורות זה הדרך של הנשמה להתחבר לגוף ולרוחניות, חיבור מחופף של הגוף ונפש לנשמה.
רציתי לכתוב עוד כמה דברים אבל המוח עייף עייף. שבוע שלם ונופל ונסתר בפתח. בוא נפתח את הלב, בוא נראה לפחד את הפתח יציאה.
שבוע מבורך.
