ביומיום - יש הרבה ערבים טובים. הם לא חייבים לעשות מעשים מיוחדים ולהציל יהודים ממוות, הם פשוט בסדר איתנו. לא לטוב ולא לרע. הבעיה העיקרית היא שבמצב של התפרעויות המוניות של ערבים, רוב הערבים הטובים כבר לא ממש טובים.. או שהם מורידים את המסיכה ופורצים החוצה עם כל השנאה השקטה שלהם, או שהם עדיין טובים וסבבה איתנו, אבל סובלים מבעיות של לחץ חברתי.. כי לצערנו להיות ביחסים טובים עם היהודים בארץ - זה כבר לא ממש באופנה. פעם ביו"ש המצב היה יותר טוב, אבל בעשורים האחרונים זה נהיה יותר ויותר חלוש ועלוב להיות ביחס טוב עם יהודים.. ולכן גם ערבים שאוהבים או סבבה עם יהודים, יעדיפו לא להראות את הפנים הללו בזמן התפרעויות כלפי יהודים.

סתם ככה חד משמעית יש ערבים סבבה. כל ערבי שעבר לידי ברחוב בלי להוציא לעברי איזו קללה עסיסית או לחילופין סכין מטבח חביבה, מבחינתי הוא בנקודת האפס - לא לטוב ולא לרע. אלה רוב הערבים שאני פוגשת ביומיום. חוץ מהם יש את אלו שיוציאו קללה או סכין - שהם יותר נפוצים מאלו שיוציאו חבילת סוכריות ויחלקו ליהודים העוברים והשבים.

א קיצער, יש ערבים סבבה, יש קצת ערבים טובים, ויש גם הרבה רעים שקולם נשמע למרחוק ומסתיר את קולם של אלו הסבבה.

לדעתי הסיכום הטוב של העניין.

תודה.

לא כולם בחמאס

יש הרבה ערבים שכן עושים פיגועים אבל הם לא הרבה כמו שזה נראה, פשוט הערבים הרגילים והטובים משעממים מדי כדי להגיע לחדשות

"הערבים הרגילים והטובים" נותנים את הרוח הגבית לאלו שעושים את הטרור. חבל לטמון את הראש בקרקע.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....