יש לך מזל שאתה לא שם...

תתחיל להודות על זה...

כועס נורא שלא גייסו אותו אחרי שהוא התאמן כל כך הרבה בצבא... חחחחחחחחחח

כשאתה מתגייס ונלחם למען כולם ויש סיבה- סבבה..

כשמסכנים אוך סתם- זה גרוע.

וזה המצב..

בא לי לנענע אותך..

להנחית עליך את ערן שטרנברג? זה יעזור??

מה עובר עליך??

אתה ממש לא בעונש אם תדבר עם ערן שטרנברג... הפוך..

דבר שני -  אין לי שום דבר נגד המדינה- כל עוד היא פועלת כמדינה עם שכל.

אם היא מפקירה את החיילים שלה (כמו קבר יוסף , מדחאת יוסוף, החיילים בג'נין....)

ושולחת אותם להלחם פנים אל פנים במקומות שלא ממש מוכרים להם והם לא נכנסו לשם הרבה מאוד זמן והם מלאים מחבלים וחומרי נפץ-  זה לא מקובל עלי!!

אין צורך לסכן אנשים סתם.

להגן סבבה

למות סתם ולחשוב שעושים משהו למען המדינה.. נראה לי תמים מידי...

שחיי אדם בישראל לא שוים אפילו קליפת שום מסכנה-

כי אף אחד לא שואל שאלות, ואף אחד לא מתווכח..

תמיד סולחים- עד שמתים בלי סיבה..

וגם אז אומרים אין מה לעשות זה מה שהיה צריך להיות..

אין לזה סוף..

מדינת ישראל מהקמתה כבר נמצאת במלחמה - אז למה נצפה? לשלום?

אם אתן מבינים למה אני מתכוונת.

התפקיד של החייל זה להגן עלינו- ולפעמים הוא מת. אין מה לעשות- הוא לקח את הסיכון הזה כשהוא התגייס לקרבי.

שזאת באמת מלחמה אמיתית ולא משחק בחיי אדם לאורך זמן..

ואני לא שום שמאלנית מנוולת...שאחראית לצרות שלא במקומם..

גם אנחנו חיילים.. -איפה המשכורת?

אנחנו מתים בדרכים כמו ברווזים במטווח או כמו אליהו טשרי או.. מה חסר?

מה אנחנו- עז???

אז איפה הגבול??

אצלינו המלחמה כבר 10 שנים לפחות...

ועם היסמניקים (הארורים -בלשון המעטה..) היא נמשכת תמיד..

מי יותר מסכן -  לפחות לא זאת המטרה..

אלא איך ממשיכים..

זה הכל..

באמ תצ יני...

בלחימה הזאת היה צריך להפציץ ולמחוק את כל עזה בית חנון לבנון ומה לא..

לפחות את אלה המועדים לפורענות..

ולא עושים את זה... זה נקרא לחימה? כן- של טמבלים.

לסכן את עצמך מעל למה שבאמת צריך- זה טמטום לא לחימה. (כדי שה"אזרחים" שלהם לא יפגעו..)

לא שמענו אזהרה שתוך שעה הכל מופצץ ומי שנשאר שם יאכל אותה.. רק אנחנו צריכים להסתכן בשבילם.-

ולא הבנתי למה..    מה ההיגיון?

גם הסרבנות, והשינוי שהיא מביאה איתה, זה מסע שמתחיל הצעד אחד קטן..

ואם לא נתחיל אותו- איך נגיע לסוף??

הוא יברח  עכשיו..

כמה אפשר להתווכח על זה..

(המון..)

אני כותב אותה כאן.

אני מצטער כל שניה שלא נולדתי שנה מוקדם.

הייתי עכשיו רץ להילחם בלבנון.

וזה לא משנה אם המדינה נוהגת בטפשות שם. לא משנה אם המפקדים טיפשים.

אני יוצא להגן על עמי וארצי!

באהבת העם והארץ,

עוזיה.

שומרוני שמת לעלות צפונה.

הקב"ה היה יותר חכם ממך -

והשאיר אותך כאן.

ורוב תודות לו..

תראה איזה אידיוט עושים ממך פה!

מילא הוי אומרים שיש לך שיקולים משלך, אבל לומר שזה השיקול שלך???

הצעה אישית: תיכנס לפורום ותמחק את זה. לא לכבודך שטויות כאלה...

בכבוד רב,

שומרוני שרוצה לעמוד על משמר ארצך ועמך.

רוצה מכות?!

אני לא אמרתי את הסיבות של הקב"ה..

אני אתלה אותך עוד שניה מהאוזניים בגיבוי הציציות... חכה חכה..

ולא עשינו אותו אידיוט -

אתה מקטרג לא קטן..!!

דיר בלק!!!!    תזהר..

אתה פחות גרוע עכשיו..

אמרתי שהקב"ה שם אותך כרגע כאן כי זה מה שהכי טוב (שמעת??) והוא יודע יותר טוב מאיתנו מה לעשות ולכן זה נעשה ככה ..

מה לא ברור פה ריבונו של עולם????

נראה לי שאת הלא ברורה...

על פי התיאוריה שלך, אני אצייר את המצב הבא.

פלפלתי הניפה ידה בעייפות. הנהגים הסנובים האלה אף פעם לא עוצרים! מתחיל כבר להיות חשוך. מסוכן כאן לבד... צומת שילה למטה. מקום בהחלט לא סימפטי.

צעיר לא מגולח מתקרב למקום. פלפלתי מתבוננת בו בחשד, ואז נמרח חיוך על פניה.
"אתה לא הזה שסיים עכשיו את בני"צ?"
"זה אני" הוא מאשר בחיוך.
"מעולה. כבר התחלתי לתהות מה אני עושה פה באמצע הלילה..."
"יש לי נשק, זה בסדר. הוצאתי מהמשא"ז" הוא עונה בעייפות ומתמתח.

"סטופ! יאהוד! לא לזוז!" צץ מחבל אי שם מן החושך.

פלפלתי לא מאבדת את עשתונותיה ודוחפת את עוזיה קדימה.
"נו! תעביר לאוטומט ותחסל אותו!"
"לא..." עונה עוזיה. "זה התפקיד של הצבא לחסל אותו.. לא שלי. אם אני אחסל אותו, נמצא שאני אסייע לצבא הגירוש, מבינה?" - הוא לא סיים את דברים והמחבל ירה לו כדור בראש.
פלפלתי הביטה סביבה, מחפשת מוצא. אי משם הגיח ג'יפ ובלי להניד עפעף דרס את המחבל.
"תודה.." מלמלה פלפלתי בשפתיים סדוקות מאימה...

זה ויכוח בין תלמידיו.

פלפלתי - אני ממתין לתגובה!

טוב שיש לך בכלל סבלנות ובכלל מחכה לתשובה- שזה נס בפני עצמו - כי זה מתיש..

א. פלפלתי בחיים לא מרימה ידה לשום טרמפ - שמא הוא ערבי שהיא לא ראתה מרחוק...

סתם לידע כללי..

ב. אתה מצייר את עצמך כבייניש דפוק שמשתמש בתרוצים מטומטמים בזמני חירום.

אז לחורר אותו באמת הייתי אומרת לך- אתה צודק.. אבל התירוץ שהבאת לעצמך כ"כ מטומטם שזה לא היה קורה..!

ואני יסביר לך את ההבדל..:

זה נכון שכדאי שלא להתגייס עכשיו (אחרי גוש קטיף) לצבא (לפי דעתי) כ יהם עסוקים בעיקר להפעיל אותו נגדנו..

אבל בנוסף יש לו גם בעיה חמורה שלא נפתרה עד עצם הרגע הזה של הפקרת חיילים בל שום סיבה באיצטלה של הגנה על המולדת וניצול של כל רגש פטריוטי שקיים בהם.

אין שום סיבה לפרוש מהצבא ברגע שמתחילה לחימה אם אתה נמצא בתוך הצבא (אלא אם כן באים לגרש אותי - ואז אוי ואבוי לך..)

כי אז באמת נהיה בלגן ואי אפשר להלחם..

אבל-

אם אתה כבר בחוץ, ולא נמצא בתוך הצבא, כשהוא יוצא לאיזה מבצע או לחימה וזה לא משהו אחר שרואים שהשתנה כאן משהו רציני, שזה אומר מחיקת עזה מהיסוד, בית חנון, לבנון וכו' תוך אזהרה לתושבים שתוך שעה, שעתיים, ... הם מוחקים את המקום- ומכניסים אותך לשם דרך הקרקע בזמן שהן יודעים שהיה להם זמן לאסוף נשק ותחמושת- והם לא ישתמשו בסירים ומחבתות...

זה לא לעניין!! אין שום צורך להצטרף אליהם.

זאת סכנה מיותרת לחלוטין שבזכותה לא מפסיקים למות לנו חיילים בלי סוף.. וגם לא נראה שיש סוף- כי אף אחד לא צועק על זה ואף אחד לא עושה משהו דרסטי שהם יבינו את זה.

הבנת את הבדל???

ודרך אגב- זה מצחיק לקרוא על עצמך סיפור.. וכן הוא כתוב יפה.. באמת כרגיל.. 

אוף תראה איזה אורך יצא בגללך..

א. ההפסד כולו שלך. את תתיקעי באוטובוסים כשאני אשעט לי בטרמפים.

ב. כמו שכל פעם כשאני שומע על פעולה בטולכרם אני מקנא בחבר'ה שהיו שם, ככה גם עכשיו. מה ההבדל? כשיש פעולה - זה באמת משו חד פעמי. אבל עכשו יש שם מלחמה רצינית, שלא נראה לי שהיא תיגמר בשמן הקרוב. אז עכשיו אני מרשה לעצמי לרצות להיות שם.

ג. באמת הקצנתי, זה פשוט הצחיק אותי...

פלפלתי כן שועטת בטרמפים - וכמעט רק בהם.. אבל בחיים לא מרימה יד - הם מגיעים לבד, שמא היא תגיע בשעטה לשמיים..

ואתם לא מבינים כי יש לכם ראש של בנים או שהוא לא עובד או שההגיון לא עובד אצלכם..?

משהו כאן לא ברור לי..

הבעיה במה שאתה אומר היא אם זאת באמת מלחמה- היה צריך להתנהג כמו במלחמהה ולא לרחם על כל תולעת מסכנה..

נלחמים- אז רציני ובשכל..

וזה לא מה שיש לנו כאן..

ודרך אגב כנראה שלא ממש הגזמת בסיפור לגבי המציאות אני מכירה כמה כאלו.. בהחלט לא מוגזם..

עליך אולי כן.. על אנשים אחרים- לא.

אבל אני עומד בתוקף על עמדתי. יש לך מזל שאני כבר לא בישיבה...

באהבת...

עוזיה.