היי רציתי בעיקר לפרוק, ולשמוע אם יש בנות שמזדהות
אז ב"ה בהיריון ראשון, בשבוע שכבר יותר ממתבקש כבר לספר למשפחה.. (לא רציתי לספר עד אחרי שליש ראשון, וגם אח"כ מרחתי עוד זמן..)
למשפחה שלי הרבה יותר זורם לי לספר, מן הסתם מרגישה יותר בנוח.
העניין הוא שלמשפחה של בעלי אני מרגישה שאני ממש מתפדחת.. אני יודעת שזה סתם, בסוף זה דבר ממש משמח, העניין הוא שגם אני לצערי לא בקשר טוב איתם כ'כ, וגם באופי שלי אני ממש לא אוהבת שעושים 'עניין' מסביבי, ואני ממש לא בראש לזה... סתם ככה אם יכולתי לספר בטלפון אולי הייתי מעדיפה, אבל אנחנו גרים קרוב אז לא לעניין. (וגם לאחים הנשואים לא יודעת איך נספר.. הם גם גרים קרוב, אבל פנים מול פנים מביך אותי.. אולי פשוט נשלח תמונה בטלפון.. למרות שבכל מקרה אצטרך להתמודד עם העניין כשניפגש)
אוף, אני יודעת שאני לא צריכה לעשות מזה עניין, פשוט לספר ולגמור עם זה, אבל כ'כ לא בא לי.. הייתי בכיף מושכת את זה עוד..
זה גם קטע, כי בעבודה סיפרתי כבר אחרי פסח, והיה לי ממש טבעי וסבבה לספר, וממש הקל עלי שיש לי את מי לשתף, אבל שזה משפחה זה מרגיש לי שונה כ"כ..
אגב, סתם מדהים לראות עד כמה הפורום הזה פעיל ושימושי
