טוב אני חייבת שרשור עידוד. חייבת.פשיטא
אחרי שקראתי פה מחא תגובות על זה שמעבר מילד ראשון לילד שני הכי קשה... (למה קראתי למה??)

תעודדו אותי מה כן יש לעשות כדי שהתקופה הזאת תהיה רגועה יותר וטובה?
מתה מפחד מהמעבר הזה,
מגיעה ללידה בתקופה לא משהו מבחינת כוחות נפש.

חוץ מלהקיף את עצמי בעזרה ובתמיכה שכמובן אשים על זה דגש.
אמאלה, בא לי לא להתייאש מראש
לא ראיתי את השרשור אבל רוצה להגיד לך-ניק חדשה
לי לא היה קשה כמו המעבר מזוג יחיד לילד בכור. זה היה לי יותר קשה מאשר מ1 ל2.
לא לכולם זה קשה, אל תשווי בין לידה של חברה לשלך אז אל תשווי בין קושי שלהן לשלך...
זה תלוי בגישה שלך.
תאמיני שזה הכי כיף לבכור שיהיה לו עוד אח, אני רואה אותם יחד עכשיו והם חברים ככ טובים ואוהבים!!
כל ילד שנכנס הביתה משנה את כל ההתנהלות ואת המקום בנפש שלנו כהורים, ההתחלה דורשת כוחות וסבלנות (המון סבלנות, המון!)
אבל, וזה חשוב , מה אנחנו חושבים על המעבר מ1 ל2, מה את משדרת לעצמך, לא הכל תלוי בך, אבל את תבחרי אם יהיה לך קשה ממש או לא.
זה הרבה בראש.
ודווקא בגלל שהיה לי קשה מאד מהמעבר מזוג לבכור, אני יכולה להגיד את זה... כי המעבר אחכ אחרי שעשיתי שינוי בראש מ1 ל2 היה טוב יותר.
תחשבי שזה יהיה לכם כיף! נהיה יותר קל לגדל 2 כי הם חברים, אפשר להיות עם הבכור ולתת לו תפקידים על הקטן, להעצים את התחושה שהוא גדול, זה ממש מחזק אצלם את הבטחון, אפשר לפנק אותו כשצריך, הקטן בהתחלה ישן הרבה, אז אפשר בזמנים האלה להיות עם הגדול.
ואני ראיתי שאצלנו הכי עזר תכנון מראש במה שאפשר...
להכין הכל ערב לפני,
לחשוב על פעילות ואוכל שיהיה לגדול כשאת מניקה,
לקנות משחקים ויצירות וכל פעם להוציא חלק,
להביא בייביסטר או מנקה או לקנות אוכל כדי שהטכני ביום יום יהיה יותר קל.
תחשבי מה יקל עלייך.
הרבה בראש שלנו.
תשמחי על הילד הזה, הם יהיו חברים וזה הכי מהמם שיש !!
לי לא היה יותר קשה המעבר מ1 ל2.להודות ולהלל
כבר הייתי עם הרבה יותר ביטחון מאשר אחרי לידה ראשונה, שאז הייתי קצת אובדת עצות בהתחלה.
אצלי המעבר מ1 ל2 היה קל יותר מהמעבר לאימהותמישהי11
זה גם תלוי ממש בילד
גם אני לא זוכרת את המעבר הזה כמעבר קשה אלא דווקא די קלמקווה לטוב מאוד

אני חושבת שבשרשורים כאילו מי שקשה לו מדבר, אחרים פחות. 

 

האמת שהיה ממש ממש בסדר. 

 

בגדול אני חושבת שאם את בראש של לא הכל מושלם ובטח אני לא צריכה להיות מושלמת. 

אלא לזרום בנחת עם מה שמצליח, זה דווקא תקופה מקסימה. 

 

יש לך כבר הכל בבית מהראשון, אין את הפחד מהלידה עצמה כי את יודעת מה הולך לבוא וזה לא בלתי נודע, 

אותו הדבר לגבי החודש הראשון, אין שום חששות, מקלחת, הנקה וכו', יותר בטחון בעצמך. 

 

וגם יש לך את הפרטים הראשונים בבית וזה ממש כיף, את לא צריכה לרוץ לקנות כלום.

בקיצור זה דווקא נחמד מאוד מאוד. 

 

תהני מכל רגע

 

 

לדעתי הנושא ההוא התחיל קצת כמחאההרקולסית
על זה שמישהי מבטיחה למישהו אחר שהבאת ילד שני היא קלה יותר מהבאת ילד ראשון.
מה שאני למדתי זה להשתדל כמה שיותר לחשוב על עכשיו וכמה שפחות על העתיד. עכשיו התינוק שלך עדיין בבטן כשיבוא מה שיבוא, תתמודדי. הרבה פעמים ההתמודדות היא קלה יותר מאיך שמדמיינים אותה כשלחוצים.
חיבוקים ובהצלחה!
לא אצל כולן זה ככה.סמיילי12
תהיי רגועה.
תקיפי את עצמך בתמיכה ואל תתביישי לבקש עזרה.

לי היה קשה. נכון. וסליחה אם נלחצת.

בטוחה שיש הרבה שלא היה להן קשה.
מבנה האופי של כל אחת הוא שונה אז כל אחת תקבל את זה שונה.

וגם אם יהיה קשה, אז מה?
אחכ זה הופך לקל יותר.
השניים שלי מהממים.
ולמרות שהיה לי קשה עכשיו מאד רוצה עוד אחד. (אחת😅)

וגם מוסיפה- זה מאד קשור לאופי של הילד כמו שכתבו פה. הקטן שלי היה יותר מאתגר בינקות שלו. היום ב"ה בונבון ו'מפצה' אותנו😍
אז זה הוסיף לקושי שהיה קיים מהמעבר גם ככה.
באתי להרגיערגעים פשוטים
המעבר לילד אחד היה לי הכי הכי קשה
ילד שני סביר

ילדה 3 הלחיצו אותו כולם, ממש כולם, והכנתי את עצמי לגרוע מכל
והיה מושלם. באמת.

אז הכל אידיוודואלי. אל תתייחסי להפחדות.
כן תדעי שילד גדול בד"כ חווה רגרסיה שלוקחים לו את הצומי- אז לשתף כמה שיותר, ולהקדיש לו תשומת לב באובר.. וזהו.
יכול להיות שיהיה לך קל.
בהצלחה!!
מאוד תלוי בן כמה הראשון.כינוי-לרגע
עבר עריכה על ידי כינוי-לרגע בתאריך י"ד בסיון תשפ"א 14:52
אצלנו כמעט 3 שנים בין הראשון והשני. לא חווינו בעיות וקשיים מיוחדים.
כי הוא כבר היה בוגר ומבין.
^^^לא מניסיון אבל אני גם חושבת שזה ממש תלוי בת כמה הבכורהכבתחילה
לא דומה גיל שנה לגיל שנתיים ולגיל שלוש והלאה.
ככל שיותר קטנים-יותר תלויים בך לפעולות פיזיות 'בסיסיות'.
בהמשך זה יותר תעסוקה מגוונת שאפשר לספק אותה בכל מיני דרכים, גם כשיש תינוק קטן בבית.
היא בת שנתיים+פשיטא
יש דברים שהיא ממש עצמאית בהם ויש שפחות, אבל טכנית אני מאמינה שיהיה בסדר,
נפשית קצת יותר מפחיד אותי...
מה הבעיה נפשית?כבתחילה
שלא תצליחי להסתדר איתם ביחד?
שיהיה קשה?

שיהיה לי קשה להכיל את השינויפשיטא
הנפש שלי אובר רגישה.
ומפחדת לקרוב משינוי כזה.
אבל תכלס, זה לא משהו שיש לי שליטה עליו עכשיו אז חוץ מלהתפלל ולהתכונן במה שאני יכולה- פשוט לחכות ולראות מה קורה...
יש קטע כזהבת 30
שכשאת יודעת שמשהו קשה לפנייך ואת עוד לא שם, אז זה מאוד מפחיד.
אבל בפועל כשהמשהו הזה מגיע ואת בתוכו לרוב את מגלה שהוא הרבה פחות מפלצתי ממה שדמיינת.
ואת עוברת שלב ועוד שלב , כל שלב בזמנו. ואז את רואה שבעצם זה בגבולות היכולת שלך גם אם לפעמים זה אכן מאוד קשה..
ודווקא יש יתרון לזה שאת מוכנה מראש לקושי. כי זה לא נוחת עלייך בבום, ומשאיר אותך נטולת יכולת להתמודד, אלא את יכולה להגיד לעצמך '' אוקיי פשיטא, הנה זה בא. בואי תראי מה את עושה עם זה עכשיו, ואת יודעת שזה יעבור תוך כמה זמן''.
וכמובן שאם את מראש חושבת על פתרונות ועזרה אז בכלל יכול להיות שהקושי לא יהיה כ''כ גדול.

אגב, למרות שלי המעבר הזה היה קשה, עדיין זכורים לי הרבה רגעים שמחים רגועים ומאושרים גם בתוך הזמן המורכב בהתחלה.
מצטרפתלולית10

אל תחשבי שזה יותר קשה, בכלל אל תכניסי את הקושי למושגים שלך,

תמיד יש אתגרים אבל את תלמדי להנות מהם גם

תסתכלי על זה ככה..

ילד שני זה כ''כ משמח!!!

ברכה!

הם יהיו חברים, הגדול לא יהיה לבד זה כיף חיים אמיתי

את תהני כל כך מהרגעים המתוקים של הביחד

עם כל האתגרים תזכרי שילדים זאת ברכה גדולה ותודי לה' שזיכה אותך!

פשוט תתחילי לחייך ולחשוב על זה טוב

ולהתפלל על זה שילך בקלות בעז''ה...

ויהיה טוב!

זה ממש אינדבידואלישחרית*

וכמו ששם כתבו לא להכליל לגבי המעבר מילד אחד לשניים, כותבת גם לך- אל תסיקי ואל תכלילי.

 

זה מאוד מאוד תלוי בילד, בחווית הלידה של האם ובהתאוששות אחר כך, בגיל הילדים האחרים בבית, בזמינות הבעל ובני המשפחה האחרים.

 

אצלי דווקא מאפס לאחד היה הרבה הרבה יותר קשה מאשר המעבר מאחד לשניים, שהיה לי כסוג של חוויה מתקנת.

 

אישית לפני כל לידה אני משקשקת מפחד ממה יהיה ואיך אני אסתדר (גם עכשיו, ילד חמישי בע"ה). אבל אומרת לעצמי שבכל לידה אני צריכה לתת לעצמי כמה חודשים של חסד ולקחת בחשבון שבהם יש ערעור של יסודות הבית ואחר כך העניינים מסתדרים.

 

להקיף את עצמך בעזרה ותמיכה זה רעיון מצויין.

 

שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!

מגיבה יחד לכולן כדי לא להעמיס על השרשורפשיטא
איזה מהממות אתן. באמת.
תודה על כל תגובה!! ממש לקחתי לעצמי נקודות למחשבה ופרופורציות.
וברור לי שבשרשור ההוא כתבו דברים ספציפיים לתגובות ספציפיות, לא נלחצתי מאף אחת מסויימת אני אשה מאוד לחוצה בכללי אז הלא נודע הזה מלחיץ.
מקווה להצליח להנות ולשמוח מההתחלה, ואם לא,
מקסימום אחזור לחפור לכן עוד קצת😅🤪

שוב תודה על התגובות! כל תגובה פנינה.
עצות שאולי יעזרונחלנחל
אם הבכור עדיין קטן אז לעבור על הבית שיהיה כמה שיותר בטוח .
לדבר עם הבכור. להכין אותו. לא להבטיח דברים שלא יתגשמו אבל גם לא להפחיד אותו. לתאר מה יהיה.
לקנות לסגור כמה משחקים כיפיים שהוא יקבל לכבוד הולדת קטן וכאח גדול וחשוב.
אם ההפרש קטן אז להישאר ניידת. עוד בוסטר, סל קל, עגלת אחים...
אם הפרש קצת גדול עדיין לזכור שהגדול הוא עדיין קטן. ולהתייחס בהתאם. לא לדרוש לוותר, לתת צומי.
מצד שני לא לרחם עליו יותר מדי. לא להרשות להציק לקטן, לא להרגיש אשמה כשאת עם קטן. לזכור שאח זה משהו חיובי בסופו של דבר.
להבין שאת לא רובוט. אם את צריכה לנוח , את צריכה לנוח, אפילו עם פלאפון.
בהצלחה
תודה!פשיטא
הגדולה בינתיים חוץ מלהתלהב על כל תינוק שהיא רואה לא עושה רושם שמבינה יותר מידי.
אבל לאחרונה החזקתי תינוק פצפון של חברה והיא התלהבה וליטפה אותו אז אולי זה סימן טוב
הי הי יהיה בסדראורוש3
להקיף את עצמך בעזרה ובתמיכה. בדיוק זה! חכמה ותותחית. אם יש לך זמן עכשיו תבשלי ותקפיאי. שיהיה לך לאח''כ. לדאוג לעזרה. בעיקר עם הגדולה. אחרי ההתאוששות הראשונית לדאוג לעצמך לטיפת שפיות ביום. לצאת טיפה. לנשום. אנחנו פה בכל מקרה! העיקר בקלות ובבריאות.
תודה!פשיטא
יש לי זמן, אין לי כח ומקום במקפיא. לא דואגת לאוכל, עם אוכל קל לנו להסתדר יותר..
בעז"ה שיעבור בטוב ובקלות...
אמן ❤️אורוש3
מסכימה עם הגישה של אורוש ופחות עם התגובות האחרותאמאשוני
זה שלאחרות היה קל לא אומר שלך יהיה יותר קל,
כמו שאם לאחרות היה קשה לא אומר שלך יהיה קשה,
אבל כן, יש משהו אחר במעבר מאחד לשניים שכדאי להתכונן אליו נפשית ופיזית.
מקסימום תתני לנו פטיש בראש ותכתבי שאת לא מבינה על מה מדברים והכל הולך נפלא וקלי קלות...
אבל מצב הפוך הוא בעייתי יותר. לחשוב שהכל יהיה בסדר ולא ולהתכונן ואז לגלות שלא הכל בסדר. ואת לא מוצאת ידיים ורגליים ואין לך זמן אפילו לחשוב מה יכול להקל עלייך ואם את רוצה בייביסיטר אז הילדה לא מכירה אותה אז אי אפשר.. זה נגיד משהו שאפשר להכין קודם. לערוך היכרות. מקסימום לא תזמיני אותה.
כנ"ל עוזרת. לחפש המלצות אפשר עכשיו ואם תצטרכי אחרי לידה תוכלי להוציא לפועל ביתר קלות.
בסוף המגמה די ברורה- ככל שנחים יותר ככה מחלימים יותר טוב.
הגוף זקוק למנוחה הזאת ומה לעשות בשונה מלידה ראשונה את לא יכולה לעצור הכל ולהתרכז רק בהחלמה.
לכן כמו שאורוש כתבה להתכונן קודם כמה שיותר.
אם אוכל פחות רלוונטי אז לדאוג שיהיה מי שינקה, יעזור עם הגדולה, יקלח אותה,
לדאוג לקנות משחקים והפתעות וכל מיני עיסוקים.
לשחרר מה שאפשר ולהיעזר במה שאפשר.
נגיד בשלב הזה קניתי כרטיסיה למשחקייה, משהו שלא הייתי עושה סתם ככה בעלות של כניסה של 15 שקל, פעמיים בשבוע למשך כמה שבועות.
עם בייביסיטר זאת הצלה.
וגם לדאוג שיהיה מי שיקח ויאסוף מהמעון (היא במעון עדיין, נכון?) מאוד מאוד עוזר שמביאים לך אותה הביתה ואת לא צריכה להתלבש ולהתארגן ולארגן את התינוק, שעתיים הכנה בשביל רבע שעה יציאה. חוסך המון.
ותרשמי אותה לקייטנה הקיץ הזה.
היא תהנה יותר ואת תוכלי לנוח קצת ולהנות איתה יותר בזמן שהיא בבית.
או נגיד יש רכב שצריך להעביר אותו טסט- אז עכשיו לא עוד חודש.. כל מיני התעסקויות שאפשר לחסוך אחרי לידה
תודה אמאשוני!פשיטא
באמת מנסה להתכונן מהבחינה הזאת וב"ה יש מספיק אפשרויות שהיא מכירה ושיוכלו לעזור. ב"ה!!

ואין חשש, אני תמיד מתכוננת לגרוע מכל ואז מקווה להיות מופתעת לטובה, גם עכשיו אני מרוב פחדים מתכוננת ומתכוננת. בעז"ה מקווה שיהיה קל יותר ממה שאני מתכוננת אליו.


ולמדתי, לצערי על בשרי ונפשי, לא להשוות את עצמי לאחרות. לשום כיוון.....
זה מאד אינדווידואליאביהדולה
זה שלאמהות מסויימות המעבר מאחד לשניים היה קשוח, לא אומר שאצלך יהיה ככה.
זה שלידה שניה מהירה הרבה יותר מהראשונה, לא אומרת שלכולן יהיה ככה (והלוואי שתהיה לך לידה מושלמת!)

בכל הריון ולידה קיים פחד וחוסר ודאות והרבה לא-נודע.
אני חושבת שהעיקר הוא להתכונן לזה שיהיו מורכבויות, כמו בכל דבר בחיים. אבל לא להתייאש מראש.
האמהות מוציאה מאיתנו כוחות שאנחנו לא תמיד יודעות שקיימים... את דואגת לעצמך, להיות מוקפת בעזרה ותמיכה? מדהים!! הנה את יודעת מה עושה לך טוב.
יש עוד דברים שיוכלו לעזור?
תסמכי על עצמך ❤
תודה!!פשיטא
רק רוצה לכתוב שאצלי זה לא היה ככהרקלתשוהנ
פער של שנה ו5
התאוששות נפשית ופיזית - ממש התאוששות בזק אחרי הלידה השניה לעומת הראשונה. חזרתי לעצמי לכוחות שלי לשמחה לחיוניות הרבה הרבה יותר מהר.
האמהות כל כך הרבה יותר זורמת. הקושי של השינה, הנקה, הכל מקבל פרופורציות

עכשיו פחות משנה וחצי אחרי, וזה נהיה דווקא יותר קל. המשחקים אחד עם השני מעסיקים אחד את השני ופשוט ממיסים 😍
תודה, נשמע ממש כיף! מתפללת שה' ישלח לי את הכוחות המדוייקיםפשיטא
לכל שלב בפני עצמו...
סליחה אם נלחצת ממניאהבתחינם
אבל אצלנו זה היה תלוי בהמון דברים
ירדתי לאמא שלי אחרי הלידה שבעיני זה טעות,
הבן שלי קיבל של ים פינוק
אחרי שבוע שם שהרגיש לו כמו קייטנה
הוא היה לי חולה,
ואז המערכה של המצב הביטחוני,
ועוד כמה דברים... בדיקה של אמא שלי חשובה מאוד שעשתה אצלי המון מתח ולחץ וכו..
(בכוונה מפרטת לך ככה שתדעי שלא אצל כולן זה ככה)
בגדול הייתי יורדת לבית מיד זה היה משנה את כל התמונה.

ועוד כמה דברים שהיתי עושה אחרת...
לאט לאט בע"ה זה ילד חדש לכולם, לך, לבעלך, ובעיקר לבכורה שלכם.
כולכם תלמדו להכיר אותו...
אנחנו עדיין בשלב של לנסות ליצור שיגרה עם שתיים
קצת מאתגר אבל זה הולך ומשתפר
תראי שרשורים שהעליתי שבועים אחרי לידה וכו..
ותראי איך מדברת עכשיו.
לא נלחצתי מאף אחת ספציפצת..פשיטא
וממש שמחה לשמוע שאצלך הכל הולך ונהיה יותר טוב, אני יודעת שלידה זה לא פיקניק וכשהמשפחה מתרחבת הכל משתנה, ממש לא חושבת שהכל יהיה מושלם...
מקווה להיות מופתעת לטובה.
אצליחדשה ישנה
היה ממש ממש קשה, אבל אחרי חודשיים מהלידה הרגשתי מאושרת!! זאת אחת התקופות שהרגשתי בהן ממש מאושרת. אמיתי. אוהבת לראות תמונות שלי בתקופה הזאת כי ממש היה לי טוב.
מן נחת מיוחדת כזאת שיש לך ממש משפחה, 2 זה כבר צמד כזה וזה ממש מיוחד.
תזכרי שאחרי לידה זה כמו גל שמציף אותך, צריך להוריד את הראש ולחכות שיעבור זמן מה. אגב, גם אחרי לידה 3 הרגשתי ככה, אבל הרבה יותר גרוע, דוקא היה משהו מאוד משמח בלעבור לידה שניה שאת כבר מכירה מה זה תינוק קטן. תמיד כשקשה תזכרי ותשנני לעצמך ''זה יעבור! זה לא עוד הרבה זמן!"
תודה💕💕💕פשיטא
אהובהתקווה ייאוש

אני דווקא חוויתי את המעבר הזה ממש ממש טוב

רציתי עוד ממש מהר

ועוד הייתי עם 2 הפיצקים בבית ( הגדול היה בן שנה וחודשיים)

 

זה מתנה עצומה אחד לשני...ועם הזמן זה הולך ומשתפר היום אני לא רואה את זה אחרת!!

ילדים צפופים בעיניי זה ה- דבר

 

ונכון, יש קושי, בעיקר הלילות הטרופים ללא שינה, והרגש שפתאום גודל ומפחיד לקפח אחד את השני...

אבל הלב יודע לתת לכל אחד את מה שמגיע לו, בדיוק!

 

תהיי רגועה זה באמת הדבר הכי טוב שתוכלי לבקש

 

אני למדתי דבר ממש חשוב

 

כשקשה לזכור " זה זמני!!! הנה עוד מעט חולף.." להכל נקצב זמן מסוים

 

אז גם יהיה מעט קשה , או הרבה, תזכרי זה זמן וזה יחלוף!

 

3>

תודה!!פשיטא
זה הכי כיף שלילדה שלך יש אחות קטנה!נפש חיה.
או אחפשיטא
מסוג הדברים שממש היה בא לנו לשמור לעצמנו עד הלידה אז גם פה לא כתבתי מה יש בבטן😅😅
בכל מקרה זה נראה לי באמת כיף ,גם אח וגם אחות..
מה שבא העיקר הבריאות ובנחת!נפש חיה.
באמת זה העיקר. כל השאר בונוספשיטא
סורי אבלביבוש
לי לא היה קשה בכלל..
מודה לה' שיש לי 2 צפופים
כולם הפחידו אותי שזה קשה
באמת באמת שלא היה קשה
ואני לא אישה חזקה
מאחלת לך שיהיה בקלות
אמן תודה!פשיטא
אני אעודד אותך ש...מיואשת******

אני לא זוכרת אם היה קשה

ונראה לי שכן היה די קשה

אז הכל עובר בסוף ושוכחים חושף שיניים (במיוחד אם יש לך בערך שתי תאי זיכרון פעילים ואת משתמשת בהם כדי לזכור נגיד איזה יום היום ;) )

חיבוק

חחח מעודד!!!פשיטא
בעלי בדיוק שאל אותי אם רלוונטי לשאול את הבי"ח אם אפשר לאסוף בלידה את השכל שהשארתי שם
בטח, שיביא גם את שלי!מיואשת******


אויי אין על התגובות שלך עובדת אותי גםהתמסרות
בשמחה איזה כיף לי!מיואשת******אחרונה


ממש מבינה את הדאגה,שייק פירות
גילוי נאות, לי הכי קשה היה באמת המעבר מאחד לשניים.
אבל, בחשיבה לאחור אני מבינה למה- חשבתי שזה שגידלתי ילד אחד אומר שאני יודעת הכל, ולא הבנתי שאני צריכה ללמוד מחדש ולקחת את הדברים והזמן באיזי. לא הבנתי שתינוק חדש משנה את המשפחה וכולם צריכים זמן לעכל אתזה ולהכיר אותנו כמשפחה מחודשת. הרגשתי במאבק עם השינויים. משם נבע הקושי שלי לדעתי.

את ב"ה מגיעה עם מודעות, פשוט תכיני את עצמך לקחת את הזמן בנחת, בנסיון ותעיה לגבי זמנים של ילדה ותינוק/ת ושל התנהלות משפחתית. אל תתייאשי, תראי כל יום בפני עצמו. מה שעבד אתמול תנסי שוב, ומה שלא עבד תזרקי לפח.
הרבה ב"הצלחה, שתהיה לידה קלה בעז"ה
תודה!!💗💗פשיטא
נכון שלא כדאי להזמין עכשיו מנקסט לפסח?יעל מהדרום

לק"י


רציתי חולצות לבני הבית....


והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.

ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅

חושבת שזה קצת הימור..רוח הרים
אבל ברור שאם כבר להזמין אז  עכשיו ולא לדחות
תודה! מקסימום ילבשו מה שכבר יש בביתיעל מהדרום
אני הזמנתירקאני

משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע

וואי...מנקסט מגיע אצלינו תוך שבוע וחצי+-יעל מהדרום
לק"י

רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.

אני הזמנתי גם חודש לפני. פעמייםהמקורית

הגיע תוך שבוע

מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן

גם לי בדרך כללרקאני

הגיע תוך שבועיים גג

הפעם התעכב מלאאא

ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים

 

מה?תוהה לעצמי
אני הזמנתי מטמו בערך בטו בשבט והגיע תוך שבועיים
אני חושבתרקאני

שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ

כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן

ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן

גם לי ובדרכ זה לא ככה..וואלה באלה
וואי אני גם בהתלבטותתוהה לעצמי
אם לא המלחמה כנראה שהייתי מזמינה, אבל בגלל המלחמה זה מרגיש לי הימור לא חכם.. ובאסה. ממש צריכה שמלות שבת לבת שלי גם בלי קשר לפסח.
מנצלשת ,שמעונה
מה אומרות על הזמנה משיין לפסח?
אני אזמין בכל מקרה. הכי הרבה לא יגיע🤷המקורית
אני הזמנתי ממש בפרוץ המלחמהפאף

קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅

אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....

תודה לכן! מקסימום נקנה חולצות מפהיעל מהדרום
לדעתי תזמינימתיכון ועד מעון

הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.

מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח

גם אצלינו לא תמיד חם בפסח...יעל מהדרום

לק"י


אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.

אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.

האמת שאני לא חושבת בכלל על בגדים לפסחמתיכון ועד מעון

כל הכבוד לך!

עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון

האמת שחשבתי על זה עוד לפני המערכה עם איראןיעל מהדרום
לק"י

ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.

האמת הזמנתי בשישיאורוש3אחרונה

בעיקר ארוך דק. גם טיפה לחג. מקווה שיגיע מתישהו. לא מצפה לארבעה ימים...

שיין מלפני פורים קבלתי הודעת עיכוב. 

נמאססס דייירקאני

איראנים נמאסתםםם

חלאס

שימותו כבר כולם שם

דייי

נראה ליoo
אבדת את הסבלנות מוקדם מדי 🩷הסוף לא נראה באופק 
נכון אוףףרקאני

עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה

איך אפשר ללמוד ככה

קשוח בהצלחה!oo
קשוח...איך עושים מבחנים ככה?יעל מהדרום
באמת לא יודעתרקאני
התכוונתי פרונטאלי או בזום?יעל מהדרום
פרונטאלירקאני

לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה

איזה מוזר. (לא נגמרה תקופת המבחנים?)יעל מהדרום

לק"י


בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.

לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).

המלחמה התחילהרקאני

באמצע מועדי ב'

שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו

והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר

הבנתי. בהצלחה!!יעל מהדרום
יצא לי כבר להיות במבחןמאמינה-בטוב

שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.

נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן

וואי וואירקאני

אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח

אבל בטוח יש שם מרחב מוגן

רק לא בכיתות עצמן

אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט

אני צריכה לברר

עושים בזום🤦‍♀️מתואמת

צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.

לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...

אצלנו לארקאני

בקורונה כן היה

אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל

מלחיץ ממש! את רחוקה ממקום הלימודים?מתואמת
רחוקהרקאני

אבל זה לא מה שמלחיץ אותי

אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן

אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע

אני רוצה להאמין שתעברו למרחב מוגןיעל מהדרום

לק"י


או שמראש המבחן יהיה שם.

כנראה נעבוררקאני

אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦‍♀️

כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...

 

לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח

אפשר להבין אותךיעל מהדרום
לק"י

גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.


הייתי מבררת מראש מה הנוהל.

איזה מוזר זה...יעל מהדרום
וואי בולמאמינה-בטוב

המצב שלי...

גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד

אני איתך... נמאס, רוצה את החופשת לידה שלי חזרהואילו פינו

קשוח לבד עם הילדים בבית..

חיבוק גדול ♥️♥️

הכי מבאס....❤️❤️❤️שיפור
כולנו באמת על הקצהמתואמת

אני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...


ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?

אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)

ממש צריך קצת זמן לעצמך בשקטיעל מהדרום
בעלי צריך לעבוד בעיקרוןרקאני

אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית

הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה

גם כשהוא שומר עליה

היא כל הזמן רוצה אותי

אוי, זה ממש קשה❤️מתואמת
אולי יש מקום באזור שאת יכולה ללכת ללמוד שם?דיאן ד.

לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה

אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית

 

בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.

 

אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?

באמת זה מה שעשיתירקאניאחרונה

לפני המתקפה

אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא

 

ואמא שלי לא רלוונטי

הלוואי שזה יגיע אלייך, אחותיאנונימית בהו"ל

אחותי היקרה והאהובה,

זה שחגגת יום נישואין ראשון בתור אימא לתינוק בן חודש, לא אומר שאצל כולם זה ככה. וגם זוגות שלא מונעים הריון בהתחלה, לא תמיד ההריון יגיע כל כך מהר.

ועכשיו, כשהאחיין שלנו התארס, וכל המשפחה שמחה ומתרגשת, באמת שאין צורך להזכיר כל רגע ש"עוד מעט יהיו לו ילדים", כי אולי זה באמת יקרה, ואולי לא, וזה לא ענייננו. אבל בכל פעם שאת כותבת משהו כזה בוואצאפ, כמו כשהאימא של החתן מסרה איזה משהו של תינוקות, ואת הגבת "תשמרי לנכדים", או שאת מברכת שבעוד שנה יהיו לאבא ואימא נינים, בכל פעם, זה מזכיר את מה שאין לי וצובט לי בלב. בבקשה תניחי לעניין הזה, תני לזוג לחיות את חייו, ותני לי להתמודד עם הקשיים שלי בשקט, בלי תזכורות כאלה.

באהבה, אחותך הקטנה, שתכף חוגגת יום נישואין רביעי, ועדיין מצפה להריון.

ואשמח לשמוע את דעתכןאנונימית בהו"ל
האם לנסות להעביר לה את המסר הזה איכשהו?
חיבוק קודם כל ❤️והיתי מעבירה מסרפה משתמש/ת
אבל אולי דרך האמא מבלי שתדע שאת ביקשת..לא חייב דווקא לה אישית אבל ךכל האחים 
אפשר לענותאמאשוני

על הודעה שלה משהו בסגנון:

הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.

אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.

אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.

יש אנשים טיפוסים..

חיבוק גדול אהובה!!!! אני כן הייתי חושבת איך להעביראמהלה

את המסר. חבל שזה מעכיר על הקשר במשפחה

ולפעמים רק צריך שמישהו יפתח את העיניים.

אני שמה לב במשפחה שלי שהרבה מגיע מניתוק/חוסר מחשבה

לא מרוע, ולכן לפעמים משפט קטן יכול לעשות שינוי גדול

חיבוק נוסף יקרה

בשורות טובות

נשמע כואב... חיבוק גדול גדולאמונה :)

בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...

נכנסת לי ללבנועה לה
הלוואי שאנשים יהיו רגישים יותר ויבינו שלא הכל מובן מאליו
אאוצ'... וואו חוסר רגישות לכתוב ככה כשאת בלי ילדיםבאתי מפעם

מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..

אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו 

אני חושבת שכדאי לך לשלוח את המסר הזה לאחותךנפש חיה.
חיבוק גדול🫂 ❤️סטודנטית אלופה

לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢

חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).

ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘

ממש כואביעל...

אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..


נשמע כואב מאד.. חיבוק..

תודהאנונימית בהו"ל

רעיון מעניין, אבל ממש לא הסיפור.
 

היא התחתנה כשאני הייתי ביסודי. היא נשואה באושר כבר כמעט 20 שנה עם הרבה ילדים ב"ה. פשוט הראשונים שלה הגיעו מאוד מהר, ומשם נובעת התחושה שלי שהיא אף פעם לא תבין אותי.

וגם אחר כך, התחתנתי בגיל יותר מבוגראנונימית בהו"לאחרונה
מהגיל שבו היא התחתנה.
מה עדיף?אנונימית בהו"ל

לישון במקלט צפוף עם תינוק קטן ואנשים משתעלים מסביב

או לישון בבית ולרדת איתו כל פעם מרחק של 5 דקות הליכה בערך

בשיא הקור?


איך אפשר בכלל לישון כמה משפחות?יעל מהדרום
לק"י

איזה התלבטויות קשות....

אז לשים במנשא, לעטוף טוב וללכת למקלטיעל מהדרום
לק"י

יש לכם הרבה התרעות?

אני לא מסוגלת לישון במקלטהמקורית

אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת

לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות


אבל זו אני 

לישון בבית וללכת למקום הכי מוגן בביתoo
אין מקום מוגןאנונימית בהו"ל
אולי לפתוח אוהל?מוריה
או משהו כזה.

יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?

אז אולי לפתוח אוהל.מוריה
או משהו בסגנון.
כמה יש לכם בלילה?אוהבת את השבת

אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה 

 

אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..

 

לישון בביתרקאני

בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות

חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר

אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה

מה עדיף למי?אמאשוניאחרונה

לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.

ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.

או לעטוף את המנשא עם שמיכה.


מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.

אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.

איבדתי את זה סופיתאנונימית בהו"ל

אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד

הילדים לא מוכנים לרדת למקלט

אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות

הילדים בוכים

לא מוכנים לנעול נעליים

לא יכולים להרים את כולם

יש לי תינוקת פיצית

שניה אחרי לידה

ולא מצליחה

אני פשוט לא מצליחה

מה עושים

מרגישה חלשה ברמות

כל הגוף מפורק

מפורקקקקקק

מזדהה ממש עם תחושת הגוף המפורק♥️ואילו פינו

חיבוק גדול!


אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?

יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם? 

אין משפחהאנונימית בהו"ל
וניסיתי הפתעות, זה לא עובד באמצע הלילה כשהם עייפים
אוף, נשמע סיוט ממש...בארץ אהבתי

שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.

אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.

באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.

אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...

(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).

חיבוק גדולשמעונה
אולי שישנו עם נעליים, ואז ישר קמים בלי עיכובים?
הם לא עומדים, יושבים שעה במיטה ולא מתעורריםאנונימית בהו"ל
אם את גמככה לא מצליחה לא הייתי טורחתהמקורית

להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית

אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת


מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️

לא יכולה פשוט להישאר בבית כשיש אזעקהאנונימית בהו"ל
יש לי אחריות על הנשמות האלה
אבל את באמת ממילא לא מצליחה🤷המקורית

ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..

לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן

מסכימה ממשאיזמרגד1

אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...

או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה

אם יש אופציה כזו זה באמת הכי טובבארץ אהבתי
(אם יש כתובת שאפשר לבקש ממנה עזרה, כמו רכזת קהילה או משהו כזה, שווה לפנות, להסביר את הקושי ולהתייעץ אם יש לה דרך לעזור, אולי בסדר מקום לינה שלא פתוח באופן אוטומטי לכלל הציבור, כמו גנים וכדו'.)

ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.

ההנחיות באמת מצילות חיים.. עדיף לפתוח אוהל במקלטאוהבת את השבת

נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..


 

 

 


 

ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.


 

בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..


 

 

 


 

וחיבוק ענק ענק!!!!


 

גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!


 

בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!


 

 

 


 

@ואילו פינו גם לך אהובה!!!


 

 

יש מרחב בבית שהוא יחסית בטוח?מתיכון ועד מעון

פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?

מסכימה עם קודמותיאפונהאחרונה

ללכת עם כולם לא רלוונטי

אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.

זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה

הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.


ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!

היום יומולדת לנו/שיתוף הודיהאנונימית בהו"ל

היום יומולדת לנו

אתה ואני

אתה חוגג שנתיים בעולם, בעליצות וחיות שמאפיינות אותך, שובבון שלי

אני חוגגת שנתיים נוספות, שקבלתי במתנה

 

היום יומולדת לנו

תודה לך ד'

שנתיים בדיוק ליום הזה 

בו קיבלנו חיים במתנה

את שלך, ושלי.

 

היום יומולדת לנו

והיום יש להןדות

על כל הניסים שמלווים אותך

על כל התפילות

איך אמרתי לאבא שלך כשהיית מחובר לחמצן בפגיה

'אפגר 2 זה ילד עם פיגור, שתדע'

ואתה חוגג שנתיים

ואנחנו כבר יודעים להגיד

שאתה חכם כל כך

מתפתח מהר מהצפוי

מגיע לכל מקום בזריזות

והראש שלך (והפה..) עובד שעות נוספות

 

היום יומולדת לנו,

איזה נס שנזכרתי בכלל בבלגן הזה

נכין לך עוגה, אתה תתעקש על לחלק צ'יטוס לכל ילדי הבנין,

ושנרים אותך עוד פעם אחת.

פעם אחרונה ודי.

תודה לך השם

וואו כמה מרגששש הרבה נחת ושמחה ממנודיאן ד.
מרגש ממשכורסא ירוקה
מזל טוב לכם 🧡
וואו מדהים!תוהה לעצמי
מרגש כ"כדיאט ספרייט
רק בריאות ונחת ממנו בע"ה 
מרגשששש. ב''ה!! מזל טוב והרבה נחת.אורוש3
מזל טוב ! שימשיך ככהפילהאחרונה
עד 120
מורה וזומיםאנונימית בהו"ל

מה הציפייה ממני כמורה עם ילדים בבית

בזומים?

כשאין לילדים מעון,

נשמע לי מעיק...

אני חייבת להגיד לךשומשומ

שכל פעם שאני קוראת אותך בנושא אני משתגעת מ-2 סיבות.

א - אם כל השנאה שלי לבג"צ, רוב הבעיה היא במנהלי החינוך העצמאי ואופן ההתנהלות שלהם, אופן חלוקת המשכורות, הזלזול בתנאי המורים (כמו פיטורים כל שנה כדי לא לקבל קביעות וכו וכו….) גם בגצ הבעיה, אבל שיתחילו לטפל במה שתלוי בהם…


ב- יש ממח!! אני עובדת בממח כמה שנים טובות. הכל על טהרת הקודש, עם 100% הקשבה לשטח ועצמאות חינוכית. מוזמנת לעבור. גם פה יש חוסר במורות. בטוחה שיקבלו אותך בזרועות פתוחות. 

תנו רעיון ממה נובע כאב ברגל לפעוטאנונימית בהו"ל

פעוט בן שנתיים שלא נוטה להתלונן בדרך כלל (כבר קיבל חתכים/כויות ובקושי בוכה)

שמתלונן מהבוקר לסירוגין על משהו ברגל- בין המותן לברך

סוחב קצת את  הרגל, נראה שמנסה לא לדרוך עליה

 

כשאני מחתלת ממש בוכה

אמרתי לו תראה לי ביד איפה כואב לך- אמר

לא לא לא, לא כואב לי ביד. כואב לי פה- ומראה משהו מעורפל כזה.

כשאני מרימה בידיים מרגישה שהתנוחה שלו ברגל לא רגילה אבל לא יודעת להסביר.

(אל תשאלו אם נפל בימים האחרונים כי הוא מאד שובב וכל היום נופל. גם היום גם אתמול)

 

לא רואים כלוםםם. לא נפיחות לא שפשוף שומדבר.

 

 

לא חושבת שמשנה ממהאיזמרגד1

כדאי נראה לי לנסות לתת לו כמה שיותר לנוח במהלך שבת, לחסוך ממנו לדרוך על הרגל בלי לעשות מזה עסק

ואם עד ראשון בבוקר עדיין כואב לו ללכת לבדיקת רופא

ברור שאם בראשון יכאב לו נלך לרופאאנונימית בהו"ל

השאלה אם לדעתכן קריטי ומוצדק עכשיו 

אולי נקע או שמשהו יצא מהמקוםכורסא ירוקה
כדאי ללכת לעשות צילום שיחזירו למקום או יחבשו
הייתי הולכת למוקד או למיון במוצשהתייעצות הריון
 יכול להיות הרבה דברים.. אצלינו היתה דלקת בעצם שהצריכה אשפוז אצל הבת שלי
מאוד יכול להיות זיהוםמולהבולה
כדאי לדבר עם רופא
מנסיון אישי-ללכת מיד למיון. זאת יכולה להיות דלקתאמהלה

בעצם. ואם מטפלים מייד גומרים עם זה מהר. לרוב זב יהיה אנטביוטיקה דרך הוריד.

יתכן שיצטרכו לעשות מיפוי עצמות בשביל לזהות את הדלקת.

אל תתעכבי עם זה. סליחה אם מלחיצה אבל יש לנו לצערי נסיון משפחתי רב.....

חווינו גם לצערינו שלא עלו על דלקת כזו בזמן והילד היה ל"ע מורדם ומונשם ועבר ניתוחים רבים.

 

זה בדיוק מה שרציתי לכתוב רק שלא רציתי להלחיץ 🥺מולהבולה

דבר נוסף

האם היה חולה לאחרונה

יש וירוס שמגיע אחרי מחלה ויראלית שגורם לכאב ברגל ולצליעה אצל ילדים

אבל כל זה זה אחרי בדיקות דם לוודא שזה לא חיידק

מיון...רפןאה שלמה!רקלתשוהנ
ללכת להבדקשמ"פ

כמו שכתבו יכול להיות זיהום

שהייתי באשפוז עם הילד שלי היה ילדה שגם התחילה פתאום לצלע וב"ה בגלל שהגיעו מוקדם יחסית השתחררו מהר 

עשה חיסון ברגל בזמן האחרון?אבןישראל
אצלנו היה אותו דבר כשבוע וחצי אחרי חיסון ומסתבר שזה היה מזה..
עונה לכולןאנונימית בהו"ל

ב"ה כבר לא מתלונן ולא גורר רגל

כן עבר חיסון בחמישי

 

בגלל שאתן מלחיצות קצת עם הדלקת בעצם..

יכול להיות שהכאב עבר ולמרות זאת צריך להיבדק?

קצת מורב לי לצאת לרופא במצב הנוכחי...

כדאי להסתכל עליו כשהוא בתנועה124816
אם אין הגבלה בתנועה ואין כאב לא הייתי הולכת כרגע לרופא, אבל כן לשים לב, אם יש תלוונה חוזרת או הגבלה בתנועה אז ללכת.
החיסון היה ברגל שהתלונן? אם לא, כן הייתי פונהאמהלה

לברור רפואי.

לא יודעת איזה חיסון עשה, אם זה חיסון צהבת של גיל שנתיים לא אמורות להיות תופעות לוואי

בקיצור אני באופן אישי הייתי בודקת

לכל הפחות להתקשר לרופא.

לנו כן היה מהחיסון הזהדרקונית ירוקהאחרונה
ילד שלא יכל לדרוך על הרגל יומיים. אבל זה היה די מיידי, קיבל חיסון בבוקר ובצהריים כבר לא דרך

אולי יעניין אותך