תעודדו אותי מה כן יש לעשות כדי שהתקופה הזאת תהיה רגועה יותר וטובה?
מתה מפחד מהמעבר הזה,
מגיעה ללידה בתקופה לא משהו מבחינת כוחות נפש.
חוץ מלהקיף את עצמי בעזרה ובתמיכה שכמובן אשים על זה דגש.
אמאלה, בא לי לא להתייאש מראש


אני חושבת שבשרשורים כאילו מי שקשה לו מדבר, אחרים פחות.
האמת שהיה ממש ממש בסדר.
בגדול אני חושבת שאם את בראש של לא הכל מושלם ובטח אני לא צריכה להיות מושלמת.
אלא לזרום בנחת עם מה שמצליח, זה דווקא תקופה מקסימה.
יש לך כבר הכל בבית מהראשון, אין את הפחד מהלידה עצמה כי את יודעת מה הולך לבוא וזה לא בלתי נודע,
אותו הדבר לגבי החודש הראשון, אין שום חששות, מקלחת, הנקה וכו', יותר בטחון בעצמך.
וגם יש לך את הפרטים הראשונים בבית וזה ממש כיף, את לא צריכה לרוץ לקנות כלום.
בקיצור זה דווקא נחמד מאוד מאוד.
תהני מכל רגע 
כשיבוא מה שיבוא, תתמודדי. הרבה פעמים ההתמודדות היא קלה יותר מאיך שמדמיינים אותה כשלחוצים.
לולית10אל תחשבי שזה יותר קשה, בכלל אל תכניסי את הקושי למושגים שלך,
תמיד יש אתגרים אבל את תלמדי להנות מהם גם
תסתכלי על זה ככה..
ילד שני זה כ''כ משמח!!!
ברכה!
הם יהיו חברים, הגדול לא יהיה לבד זה כיף חיים אמיתי
את תהני כל כך מהרגעים המתוקים של הביחד
עם כל האתגרים תזכרי שילדים זאת ברכה גדולה ותודי לה' שזיכה אותך!
פשוט תתחילי לחייך ולחשוב על זה טוב
ולהתפלל על זה שילך בקלות בעז''ה...
ויהיה טוב!
וכמו ששם כתבו לא להכליל לגבי המעבר מילד אחד לשניים, כותבת גם לך- אל תסיקי ואל תכלילי.
זה מאוד מאוד תלוי בילד, בחווית הלידה של האם ובהתאוששות אחר כך, בגיל הילדים האחרים בבית, בזמינות הבעל ובני המשפחה האחרים.
אצלי דווקא מאפס לאחד היה הרבה הרבה יותר קשה מאשר המעבר מאחד לשניים, שהיה לי כסוג של חוויה מתקנת.
אישית לפני כל לידה אני משקשקת מפחד ממה יהיה ואיך אני אסתדר (גם עכשיו, ילד חמישי בע"ה). אבל אומרת לעצמי שבכל לידה אני צריכה לתת לעצמי כמה חודשים של חסד ולקחת בחשבון שבהם יש ערעור של יסודות הבית ואחר כך העניינים מסתדרים.
להקיף את עצמך בעזרה ותמיכה זה רעיון מצויין.
שיהיה בהצלחה ובשעה טובה!
אני אשה מאוד לחוצה בכללי אז הלא נודע הזה מלחיץ.
אני דווקא חוויתי את המעבר הזה ממש ממש טוב
רציתי עוד ממש מהר
ועוד הייתי עם 2 הפיצקים בבית ( הגדול היה בן שנה וחודשיים)
זה מתנה עצומה אחד לשני...ועם הזמן זה הולך ומשתפר היום אני לא רואה את זה אחרת!!
ילדים צפופים בעיניי זה ה- דבר
ונכון, יש קושי, בעיקר הלילות הטרופים ללא שינה, והרגש שפתאום גודל ומפחיד לקפח אחד את השני...
אבל הלב יודע לתת לכל אחד את מה שמגיע לו, בדיוק!
תהיי רגועה זה באמת הדבר הכי טוב שתוכלי לבקש
אני למדתי דבר ממש חשוב
כשקשה לזכור " זה זמני!!! הנה עוד מעט חולף.." להכל נקצב זמן מסוים
אז גם יהיה מעט קשה , או הרבה, תזכרי זה זמן וזה יחלוף!
3>
פשיטא
העיקר הבריאות ובנחת!נפש חיה.אני לא זוכרת אם היה קשה 
ונראה לי שכן היה די קשה
אז הכל עובר בסוף ושוכחים
(במיוחד אם יש לך בערך שתי תאי זיכרון פעילים ואת משתמשת בהם כדי לזכור נגיד איזה יום היום ;) )
![]()



בטח, שיביא גם את שלי!מיואשת******
איזה כיף לי!מיואשת******אחרונהלק"י
רציתי חולצות לבני הבית....
והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.
ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅
משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע
רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.
הגיע תוך שבוע
מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן
הגיע תוך שבועיים גג
הפעם התעכב מלאאא
ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים
שזה תלוי בעיקר בחברת שליחויות שמקבלת את זה פה בארץ
כי לפי המעקב אחרי ההזמנה זה נמצא בארץ מזמןןןן
ופשוט מתעכב איפשהו באיזה מחסן
קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅
אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....
הכי גרוע אם לא יהיה לפסח יהיה להם לשבועות ולכל הקיץ.
מניחה שבדרום כבר יהיה חמים, אבל אצלנו בשומרון הרבה פעמים בפסח עדיין קר מדי בשביל בגדים קצרים, וככה למדתי מגיסתי, לקנות לשבועות ולא לפסח
לק"י
אני יכולה לקנות שרוול ארוך. מקסימום יישאר לאזור סוכות.
אבל אם לא יגיע, לא בטוח ששווה לי להזמין כרגע. אני אחשוב על זה.
כל הכבוד לך!
עסוקה בכל המשמרות שיש לי בעבודב ובשמירה על שפיות ונקיונות, בכלל לא חושבת בכיוון
ואני כרגע בחל"ד למזלי. כך שלפחות אין לי גם עבודה על הראש.
בעיקר ארוך דק. גם טיפה לחג. מקווה שיגיע מתישהו. לא מצפה לארבעה ימים...
שיין מלפני פורים קבלתי הודעת עיכוב.
איראנים נמאסתםםם
חלאס
שימותו כבר כולם שם
דייי
עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה
איך אפשר ללמוד ככה
לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה
לק"י
בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.
לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).
באמצע מועדי ב'
שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו
והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר
שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.
נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן
אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח
אבל בטוח יש שם מרחב מוגן
רק לא בכיתות עצמן
אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט
אני צריכה לברר
צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.
לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...
בקורונה כן היה
אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל
אבל זה לא מה שמלחיץ אותי
אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן
אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע
לק"י
או שמראש המבחן יהיה שם.
אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦♀️
כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...
לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח
גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.
הייתי מבררת מראש מה הנוהל.
המצב שלי...
גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד
קשוח לבד עם הילדים בבית..
חיבוק גדול ♥️♥️
מתואמתאני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...
ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?
אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)
אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית
הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה
גם כשהוא שומר עליה
היא כל הזמן רוצה אותי
לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה
אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית
בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.
אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?
לפני המתקפה
אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא
ואמא שלי לא רלוונטי
אחותי היקרה והאהובה,
זה שחגגת יום נישואין ראשון בתור אימא לתינוק בן חודש, לא אומר שאצל כולם זה ככה. וגם זוגות שלא מונעים הריון בהתחלה, לא תמיד ההריון יגיע כל כך מהר.
ועכשיו, כשהאחיין שלנו התארס, וכל המשפחה שמחה ומתרגשת, באמת שאין צורך להזכיר כל רגע ש"עוד מעט יהיו לו ילדים", כי אולי זה באמת יקרה, ואולי לא, וזה לא ענייננו. אבל בכל פעם שאת כותבת משהו כזה בוואצאפ, כמו כשהאימא של החתן מסרה איזה משהו של תינוקות, ואת הגבת "תשמרי לנכדים", או שאת מברכת שבעוד שנה יהיו לאבא ואימא נינים, בכל פעם, זה מזכיר את מה שאין לי וצובט לי בלב. בבקשה תניחי לעניין הזה, תני לזוג לחיות את חייו, ותני לי להתמודד עם הקשיים שלי בשקט, בלי תזכורות כאלה.
באהבה, אחותך הקטנה, שתכף חוגגת יום נישואין רביעי, ועדיין מצפה להריון.
על הודעה שלה משהו בסגנון:
הלוואי מהפה שלך לבורא עולם, בע"ה שיהיה להם בקלות ממש, כל תינוק הוא נס, מפתח ילודה וכו'.
אם זה זתם ריחוף, הודעה כזאת יכולה לקרקע אותה.
אם היא רואה הודעה כזאת ממך ולא מבינה, אז לא חושבת שהייתי מנסה לדבר איתה.
יש אנשים טיפוסים..
את המסר. חבל שזה מעכיר על הקשר במשפחה
ולפעמים רק צריך שמישהו יפתח את העיניים.
אני שמה לב במשפחה שלי שהרבה מגיע מניתוק/חוסר מחשבה
לא מרוע, ולכן לפעמים משפט קטן יכול לעשות שינוי גדול
חיבוק נוסף יקרה
בשורות טובות
בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...
מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..
אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו
לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢
חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).
ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘
אולי היא מנסה לפצות את עצמה על זה שהיה לה קשה מאד להתחתן, ואת- אחותה הקטנה, התחתנת הרבה לפניה..
נשמע כואב מאד.. חיבוק..
רעיון מעניין, אבל ממש לא הסיפור.
היא התחתנה כשאני הייתי ביסודי. היא נשואה באושר כבר כמעט 20 שנה עם הרבה ילדים ב"ה. פשוט הראשונים שלה הגיעו מאוד מהר, ומשם נובעת התחושה שלי שהיא אף פעם לא תבין אותי.
לישון במקלט צפוף עם תינוק קטן ואנשים משתעלים מסביב
או לישון בבית ולרדת איתו כל פעם מרחק של 5 דקות הליכה בערך
בשיא הקור?
איזה התלבטויות קשות....
יש לכם הרבה התרעות?
אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת
לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות
אבל זו אני
יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?
אםזה 2 כזה אז הייתי ישנה בבית.. ועוטפת טוב טוב בהתראה. לבוש חם, כובע, מנשא, שמיכה
אם יותר אז אולי עדיף לישון במקלט באוהל..
בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות
חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר
אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה
לתינוק כנראה עדיף לישון בבית.
ביציאות אפשר לשים אותו במנשא וללבוש מעיל גדול שיעטוף גם אותו.
או לעטוף את המנשא עם שמיכה.
מבחינתכם כנראה עדיף לישון במקלט כדי לא להתרוצץ כל הלילה.
אם אתם מצליחים לישון במקלט כנראה שהייתי בוחרת באפשרות הזו.
אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד
הילדים לא מוכנים לרדת למקלט
אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות
הילדים בוכים
לא מוכנים לנעול נעליים
לא יכולים להרים את כולם
יש לי תינוקת פיצית
שניה אחרי לידה
ולא מצליחה
אני פשוט לא מצליחה
מה עושים
מרגישה חלשה ברמות
כל הגוף מפורק
מפורקקקקקק
חיבוק גדול!
אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?
יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם?
שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.
אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.
באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.
אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...
(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).
להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית
אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת
מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️
ונשארתי עם הלחץ וההיסטריה, רק עם ילדים ערים והפוכים..
לא יודעת, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן
אם את ממילא לא מצליחה, חבל לנסות. פשוט לבחור את המקום הכי מוגן בבית ולהשכיב אותם לישון שם...
או אולי למצוא גן/ בית ספר באזור עם ממש שאפשר לישון שם, אם זה אופציה
ושוב - אם באמת אין שום פתרון, אז אני גם הייתי מרפה ומפנה את האנרגיות לתפילות.
נגיד רק לשבוע עד שיפחת קצב השיגורים משמעותית בע"ה ..
ואז את יכולה לישון לילה שלם בע"ה בלי לנסות להעיר ובלי דריכות.
בתדירות גבוהה לא הייתי נשארת בבית וגם לא מעירה ויורדת שעות כל פעם..
וחיבוק ענק ענק!!!!
גם ככה אחרי לידה הכל ככ ככ קשוח!!
בע"ה שהקבה ישלח לך הרבה הרבה כוחות בגוף ובנפש!!
@ואילו פינו גם לך אהובה!!!
פעם בזמנו בצוק איתן גרנו בבית בלי ממ"ד ולא היה ממ"ד באיזור. בזמן האזעקה היינו עומדים במסדרון בחלק הכי פנימי בבית. זה יכול להיות מספיק בטיחותי? אולי להזוז לשם שולחן ולשבת מתחת?
ללכת עם כולם לא רלוונטי
אם הם ישנים חזק והמקלט קרוב את יכולה לרדת רק עם הקטנה.
זה מעבר ליכולותיך, פשוט תניחי לזה
הסיכוי להפגע מטיל נמוך מהסיכוי להפגע בתאונת דרכים ובכל זאת אנשים נוסעים בכיף, גם למקומות לא חיוניים.
ואם כוכש רלוונטי לך מוזמנת לממ"ד שלנו באהבה!
היום יומולדת לנו
אתה ואני
אתה חוגג שנתיים בעולם, בעליצות וחיות שמאפיינות אותך, שובבון שלי
אני חוגגת שנתיים נוספות, שקבלתי במתנה
היום יומולדת לנו
תודה לך ד'
שנתיים בדיוק ליום הזה
בו קיבלנו חיים במתנה
את שלך, ושלי.
היום יומולדת לנו
והיום יש להןדות
על כל הניסים שמלווים אותך
על כל התפילות
איך אמרתי לאבא שלך כשהיית מחובר לחמצן בפגיה
'אפגר 2 זה ילד עם פיגור, שתדע'
ואתה חוגג שנתיים
ואנחנו כבר יודעים להגיד
שאתה חכם כל כך
מתפתח מהר מהצפוי
מגיע לכל מקום בזריזות
והראש שלך (והפה..) עובד שעות נוספות
היום יומולדת לנו,
איזה נס שנזכרתי בכלל בבלגן הזה
נכין לך עוגה, אתה תתעקש על לחלק צ'יטוס לכל ילדי הבנין,
ושנרים אותך עוד פעם אחת.
פעם אחרונה ודי.
תודה לך השם
מה הציפייה ממני כמורה עם ילדים בבית
בזומים?
כשאין לילדים מעון,
נשמע לי מעיק...
שכל פעם שאני קוראת אותך בנושא אני משתגעת מ-2 סיבות.
א - אם כל השנאה שלי לבג"צ, רוב הבעיה היא במנהלי החינוך העצמאי ואופן ההתנהלות שלהם, אופן חלוקת המשכורות, הזלזול בתנאי המורים (כמו פיטורים כל שנה כדי לא לקבל קביעות וכו וכו….) גם בגצ הבעיה, אבל שיתחילו לטפל במה שתלוי בהם…
ב- יש ממח!! אני עובדת בממח כמה שנים טובות. הכל על טהרת הקודש, עם 100% הקשבה לשטח ועצמאות חינוכית. מוזמנת לעבור. גם פה יש חוסר במורות. בטוחה שיקבלו אותך בזרועות פתוחות.
פעוט בן שנתיים שלא נוטה להתלונן בדרך כלל (כבר קיבל חתכים/כויות ובקושי בוכה)
שמתלונן מהבוקר לסירוגין על משהו ברגל- בין המותן לברך
סוחב קצת את הרגל, נראה שמנסה לא לדרוך עליה
כשאני מחתלת ממש בוכה
אמרתי לו תראה לי ביד איפה כואב לך- אמר
לא לא לא, לא כואב לי ביד. כואב לי פה- ומראה משהו מעורפל כזה.
כשאני מרימה בידיים מרגישה שהתנוחה שלו ברגל לא רגילה אבל לא יודעת להסביר.
(אל תשאלו אם נפל בימים האחרונים כי הוא מאד שובב וכל היום נופל. גם היום גם אתמול)
לא רואים כלוםםם. לא נפיחות לא שפשוף שומדבר.
כדאי נראה לי לנסות לתת לו כמה שיותר לנוח במהלך שבת, לחסוך ממנו לדרוך על הרגל בלי לעשות מזה עסק
ואם עד ראשון בבוקר עדיין כואב לו ללכת לבדיקת רופא
השאלה אם לדעתכן קריטי ומוצדק עכשיו
בעצם. ואם מטפלים מייד גומרים עם זה מהר. לרוב זב יהיה אנטביוטיקה דרך הוריד.
יתכן שיצטרכו לעשות מיפוי עצמות בשביל לזהות את הדלקת.
אל תתעכבי עם זה. סליחה אם מלחיצה אבל יש לנו לצערי נסיון משפחתי רב.....
חווינו גם לצערינו שלא עלו על דלקת כזו בזמן והילד היה ל"ע מורדם ומונשם ועבר ניתוחים רבים.
דבר נוסף
האם היה חולה לאחרונה
יש וירוס שמגיע אחרי מחלה ויראלית שגורם לכאב ברגל ולצליעה אצל ילדים
אבל כל זה זה אחרי בדיקות דם לוודא שזה לא חיידק
כמו שכתבו יכול להיות זיהום
שהייתי באשפוז עם הילד שלי היה ילדה שגם התחילה פתאום לצלע וב"ה בגלל שהגיעו מוקדם יחסית השתחררו מהר
ב"ה כבר לא מתלונן ולא גורר רגל
כן עבר חיסון בחמישי
בגלל שאתן מלחיצות קצת עם הדלקת בעצם..
יכול להיות שהכאב עבר ולמרות זאת צריך להיבדק?
קצת מורב לי לצאת לרופא במצב הנוכחי...
לברור רפואי.
לא יודעת איזה חיסון עשה, אם זה חיסון צהבת של גיל שנתיים לא אמורות להיות תופעות לוואי
בקיצור אני באופן אישי הייתי בודקת
לכל הפחות להתקשר לרופא.