"אני דתי בלב"..הסנה-בוער
בס"ד

לפני כמה ימים בכיתה, היה לנו דיון על הקיבוצים וכו'. ואז הדיון התפתח- אני לא אלאה בקטעים לא רלוונטיים- והגיעו להסכמה כללית שזה שבת לובשת מכנס לא אומר שהיא חילונית, יש המון דתיות שקשה להן והן פשוט לובשת מכנס.
חשבתי ע"ז, ובד"כ אם אני אבוא לאותן בנות ואומר על מישהו שהוא הוריד את הכיפה- אבל הוא עדיין דתי, זה ישמע להן מאוד לא אמין.
עד כמה שהשכל הישר שלי עובד- האיסור על מכנס לבת הוא יותר חמור מהאיסור לבן ללכת בלי כיפה. כי פה זה לא ילבש- לבוש גבר, ושם זה יותר מנהג ואיסור שהתפתח עם השנים.
למה זה קורה? משהו בתפיסה שלנו? איך אתם הייתם מגיבים?
זה ממש נכון.שיראל.
תמיד מסתכלים אם לבן יש כיפה ואז קובעים אם הוא דתי/לא דתי ובאמת אצל בת זה פחות.
יכול להיות שזה בגלל שכיפה מסמלת שיש לבנאדם יראת שמיים וחצאית "סתם" מסמנת שהבת דתית ולובשת צנוע.
כשרואים מישהו בלי כיפה זה ישר אומר לך שאין לו יראת שמיים=הוא לא דתי.
אצל בת לעומת זאת באמת יכול להיות שלא נוח לה או שהיא חושבת שלא צריך וכדומה.
אינלי מושג איך הייתי מגיבה.
אבל את צודקת שבת'כלס חצאית יותר חמור.
השוואה שגויהאנונימי (פותח)
ניסית להשוות מצד האיסור.
אולי תנסה להשוות במה זה משדר כלפי חוץ?
אם בן מוריד תכיפה זה משדר אני לא מתחבר לכל מה שקשור לזה וכו'
לעומת זאת אם בת שמה מכנסיים זה בגלל קשיים שלה עם הדבר זה לא אומר שיש לה בעיה עם הדת בכלל...
חבל שממהרים להשוות כל דבר בצורה רדודה
לא הבנתי,  מה רדוד?הדר*
כנ"ל.הסנה-בוער
בס"ד
חוצ"מ, זה בדיוק מה ששאלתי- למה: "אם בן מוריד תכיפה זה משדר אני לא מתחבר לכל מה שקשור לזה וכו'
לעומת זאת אם בת שמה מכנסיים זה בגלל קשיים שלה עם הדבר זה לא אומר שיש לה בעיה עם הדת בכלל"


כי כיפה לא קשה לשים וכיפה זה עניין סימבוליאנונימי (פותח)
לא קשה לשים?הסנה-בוער
בס"ד
מה כ"כ קשה בחצאית שבכיפה אין?
[הלוואי שתפרטי קצת יותר כי א"א באמת לדון ככה.]
כי אצל בנותgolani
הטעם בבגדים משחק תפקיד חשוב מאוד ולכן אם בת לא תאהב חצאית הנסיון שלה יהיה קשה הרבה יותר מאשר הניסיון של בן.וחצאית זה בגד מסורבל יחסית כיפה לא , ועוד ועוד.
כיפה זה לא עניין סימבולי**<אריאל>
קידושין לא ע"א: "רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (לא הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי"
מפה לומדים שאפילו האמוראים הלכו עם כיסויי על ראשם...כמו הכיפה. תכליתה זה לא עניין סימבולי, להראות דתיות/יהדות או משהו בסגנון אלא בגלל שהיהודים הקפידו על כיסווי לראשם, זה הפך לסמל בעיני הגויים.
לדעת ::נועה:: ההשוואה מהצד של האיסור רדודה..לולה=]
לדעתי, שניהם אותו הדבבר, כי דוגרי, מה זה משנה אם זה חצאית או כיפה? עם שניהם צריך ללכת באותה מידה. רוב אלה שמורידים את הכיפה או מחילפות את החציאת למכנס, זה לא מטעמי נוחות ספציפית בעניין החצאית. כנראה שכל הקטע עם הדת לא נוח להם.
 
אני חושבת שאי אפשר להגדיר על עצמך שאתה "דתי בלב".. אתה כאילו מאמין במשהו עם כל הלב ולא עושה מה שצריך לעשות לפי אותה אמונה?! זו לא אמונה אמיתית, זה סתם.
 
 
 
מה דעתכם??הדר*
לנו היה בכיתה לפני כמה זמן דיון- מה עדיף-
 בנות חילוניות ושקטות, מתלבשות עם גופיה ומכנסיים קצרים,בפשטות ולא מושכות תשומת לב,
או בנות דתיות עם חצאיות ארוכות ושרוולים ארוכים -אך הבגדים צעקניים והן מושכות תשומת לב
חייב שיהיה משהו עדיף?לולה=]
שני המצבים לא עדיפים, זה חוסר צניעות וזה חוסר צניעות.
אבל מה יותר/פחות כדאי?!הדר*
טובב.. אז לדעתי עדיפה החילוניהלולה=]
שלא הולכת צנועה, אבל היא יושבת בשקט ולא מושכת צומת לב, כי ממנה, בתור חילוניה, לא מצפים לכ"כ הרבה (מצפים ממנה, ברור, אבל פחות מהציפיות שיש מבחורה דתיה) אז זה לא שזה רע ושונה ושובר את הסגיטמה על החילונים אם היא תיהיה בשקט, או אם היא תרעיש, ותמשוך צומת לב.
 
מבנות דתיות מצפים שיהיו צנועות, לכן כשהן לא צנועות, אז זה יותר חמור וזה 'אסון' גדול יותר, כי הרבה פעמים ישליכו את ההתנהגות של אותה אחת לכל שאר הציבור הדתי.
מסכימה בשני הדברים שכתבתאנונימי (פותח)
אבל כתבתי שזה רדוד כיוון שאי-אפשר להשוות פעולה שנעשת בגלל קושי לפעולה לפעולה שכל מטרתה היא כלפי חוץ וזאת דיברתי על בנות שממשיכות להגדיר את עצמן כדתיות.
וזה שלא קשה לך לא אומר שלא קשה לאחרות.
סליחהאלישע בן אבויה
בס"ד

את חושבת שמישהי שהולכת עם גופיה ומכנסיים קצרים לא תמשוך תשומת לב? אם ככה זה לא יצעק, זה לא יצעק בבגדים ארוכים גם אם הם יהיו אדומים עם נורות מהבהבות, כשמעליה יש מסוקים שמכוונים עליה זרקורים. טוב, לא באמת. אבל אני מאמין שהובנתי.
תלוי ממש איזה גופייה ומכנסיםאביה =)אחרונה
וחוצמזה היא חילוניה, אז זזה לא ימשוך צומת לב, כי רב החילוניות מתלבשות ככה.
אני מכירה בנות מהקיבוץ הדתי..מיטל
בקיבוץ הדתי כולן עם מכנסים.. הן ראו אותנו (בנות מהאולפנה שלי עם חצאית) וכאילו היו בטוחות עד אז שככה הולכות דתיות (מכנסיים) וכשהן ראו אותנו זה היה מוזר להן..
 
וגם בהכנה למחנה ראיתי מדריכות עם מכנסיים.. והייתי בשוק.. ואז גיליתי שהן מהקיבוץ הדתי.. זה פשוט אחרת..
מתוקה,יורבית
הריני להודיעך שאני גרה בקיבוץ דתי [טוב נו נוותר על הפרט הזה כי הוא לא מדוייק.. אבל אני מכירה המוווון קיבוצניקיות.] ונכון שזה קיים-- אבל לא "כולן". והן מודעות לזה שרוב הבנות הדתיות לא הולכות ככה.
 
הקיבוצניקית האמיתית מסכימה איתי בעניין הזה?
[או שהיא בכלל לא נכנסת לפה. לונורא, תצטרכו לסמוך עליי.]
אוקי, בגלל הכותרת:מסכת יומה
חילוני אחד לוקח דוס טרמפ. בדרך, הוא מתחיל:
אל תסתכל עלי ככה, כמו שאתה רואה אותי, יש לי אמונה, יש לי ערכים. אני דתי בלב וטוב לי עם עצמי.
אבל מה, אתם, הדתיים "באמת", מה אתם תורמים למדינה? לא עושים צבא....
עונה לו: תתפלא, הייתי בצבא.    -באמת??
כן, אפילו סיירת מטכ"ל.   -וואלה, איך יכול להיות?
                                       בטח יכול להיות - בלב!!!
              
                        
.....XD.....<אריאל>
בדיחה על משתמט.. עצוב-adi-
ת'כלס אם מדברים על ענייני צניעות.. מה ההבדל בין בגדים של בנים דתיים לחילונים.. הם יכולים להתלבש בדיוק אותו דבר רק להשים את הפריט הקטן ולא מציק הזה כיפה..
לבנות יש כבר בעיה אחרת..
בגדים של דתיות ושל אלה שלא.. הנסיון יותר גדול.. וגם חצאית זה לא נח..
 
שאלה... יש היום תדתיות המתקמבנות.. חצאיות מכנסץץ אלאדין וכאלה..
זה באמת אסור? או שיש היתרים..
ברור שיש התרים..(כמו לכל דבר) אבל תכלס-נראלי אסורמישי אחת...
הרב אבינר מתי מכנסי אלאדיןgolani

 

*מתירgolani
מכנסי אלאדין רוב הזמן יותר צנועות מחצאית רגילהלולה=]
יש היתרים להכל, זה תלוי ברוח ההלכה, ומנהג המקום.
יש גם היתרים לצמיד ברגל, ובכל זאת יש מקומות שבהם אם תלכי עם צמיד ברגל יסתכלו עלייך מוזר, כי שם לא רגילים, ולא נהוג ללכת עם צמיד ברגל, אז שם אסור לך ללכת עם צמיד ברגל, שם זה לא יהיה צנוע, למרות כל ההיתרים שיש.
 
אז כל הדתיות המתקמבנות האלה, כדברייך, יכולות למצוא מלא היתרים לכל דבר, אבל זה לא אומר שזה יהיה צנוע.
לכן שאלתי אם זה מותר..-adi-
שמעתי תהיתר של הר' אבינר.. ומאז גם התחלתי ללכת..
אבל אמרו לי שזה קצת סטיגמתי העניין ושעדיף להמנע..
וגגם הרב לא הבין כ"כ את צורת המכנס.. מסובך.. (הכל משמועות.. לא מבוסס)
סמכי על הרב אבינר שהוא הבין את צורת המכנס.<אריאל>
הרב לא סתם יתיר משו בלי לבדוק.
משתגידו.. לא בטוחה שהרב בקיא בענייני בגדים של בנות-adi-
שיהיה...
עדי מתוקה-הסנה-בוער
בס"ד
קום כל ברוכה הבאה
-נא לא לנצל"ש בשרשורים-ז"א- יש נושא מרכזי שמופיעה בהודעה הראשית, ולא להגיב דברים שסוטים מהנושא. לא דברנו פה על לבוש של בנים.
-בנות בהחלט לובשת בגדים של חילוניות, אפשר לשמוע מאיפה הבאת את זה שהן לא? גופיות תמנון, סווטשרים של פוקס, אפילו טוניקות של שוק רמלה- אלו מותגים דתיים? לא! ומלא בנות דתיות הולכות איתם.
-קצת התקוממתי על מה שכתבת. "שמעתי שהרב אבינר מתיר אז לבשתי מכנסי אלאדין" הר' אבינר הוא הרב שלך? את הולכת לפיו כל הזמן כי זה שהוא מתיר לא אומר שזה מותר לך..
 
 
גולני-
זה שהר' אבינר מתיר, לא אומר שצריך לכתוב את זה כאילו זהו, מעכשיו מותר אלאדינים.
קודם כל יש כאלו שלא הולכים לפיו.
ושנית, יש כמה אלאדינים. יש כאלו עם גזרת חצאית ארוכה, יש קצרה וכו'.
אני לא חושבת שהר' היה מתיר את הקצרה.
כשרב פוסק הוא מכיר את המציאות100%.אינטרנט?!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך