אין לי רעיונות. יודעת ששנה ראשונה בהוראה היא סיוט ואחכ זה אמור להשתפר כשצוברים ביטחון. גם רלוונטי אם זה כיתות קבועות שלך או מילוי מקום, וגם השנה הזו שיבשה אצל כל הילדים את הרגלי הלימוד, אז זה אכן יותר גרוע לדעתי ממה שבשגרה.

מקפיצה לך בכל מקרה(:

רק לגבי מקצוע שלא לאימהות- (לא יודעת באיזה מקצוע מדובר שלמדת ועד כמה הוא לא מאפשר להיות בבית. כך שיכול להיות שאני סתם כותבת דברים לא רלוונטיים).

אבל את חושבת שכל האימהות צריכות להיות רק מורות?

אני לא מאמינה במקצוע כן לאימהות- לא לאימהות.

אם למדת משהו ואת אוהבת אותו, אני מאמינה שאפשר להסתדר גם עם משמרות וערבי חג (מה עושות אחיות, למשל?) בתמיכה כמובן של הבעל ובייביסיטריות אם צריך.

הילדים רוצים אותך מסופקת ורגועה ולא מתוסכלת.

היה יום מעיק ומתיש

לבעלי יש איזה פרויקט מטורף בעבודה אז הוא עבד כמעט 24 שעות ברצף מצאת שבת, חזר באמצע הצהריים ל3 שעות לישון אבל בגדול זהו

כמעט חיכיתי לאזעקות כדי שאראה אותו לחמש דקות.. ולא מספיק הבנתי שזה הולך להיות ככה...

ובמקביל יום ראשון הוא יום שתמיד מורכב לי

מלא אזעקות והתראות ושיבושים

והילדים מחורפנים ואו שהם רבים או שהם בוכים או שהם משתוללים לי על הראש

ולקינוח ניסיתי להכין ארוחת ערב שווה ושיהיה לנו קצת זמן ביחד

והתחרבש לי הלוז

ובעלי הלך לישון(באופן מוצדק, כאמור הוא היה ער מעל 24 שעות ואז ישן 3 שעות...)

ונשארתי לבד עם אוכל שווה אבל חמוץ לי בלב לאכול לבד.....

ואין אופק

ומחר יהיה שוב קשה.

יש פה פרחח קטן שעדיין ער!

אנחנו לא בבית משבת שעברה

הילדים הפוכים

התינוק רק רוצה ידיים

ובנוסף אני תמיד מתחלקת עם בעלי בחופשת הלידה ובגלל שאני יוצאת רק לחודש וחצי לא מביאים לי מחליפה

ואני בעבודה סופר חיונית והייתי אמורה לחזור בעוד שבוע ובעלי מגוייס

אז המנהלת שלי לוחצת בצדק אבל אין לי מה לעשות ומהבוקר אני עצבנית וזה כמובן משפיע על כולם ואז הכח מעצבן

היו פה איזה 4 אזעקות,

חזרנו במוצ"ש אחרי שבוע כמעט אצל המשפחה,

לרדת כל פעם עם ארבעה ילדים ובינהם תינוקת למקלט,

לכבס, לנקות את הבית, לקפל בגדים ועוד.

ילד שמאוד מאתגר אותי וכעסתי עליו הרבה,

וגם להיות איתם לבד בלי בעלי שעובד מחוץ לבית.

היה ממש לא פשוט..

מקווה לימים יותר רגועים 

עשיתי תחרות צרחות עם בת שנתיים

והיה מביך ונורא ואיבדתי שליטה והלקיתי את עצמי וחוזר חלילה

בסוף ישבנו שתינו במיטה וחלקנו שקית דוריטוס דוחה שהיא מצאה והביאה לי

תזכורת למחר - רסקיו סביב השעון 

מציעה אטנט.

גם הטייסים לאיראן אמרו שהם לוקחים את זה 

זה בוסט אנרגיה

לא מתמכרים מפעמים בודדות

ותאמינו לי המשימה שלנו לא פחות מתישה משלהם.

אני לקחתי ראיתי ישועות

לק"י

זו תרופה לקשב וריכוז.

בזמן האחרון מאוד השתדלתי לעשות יותר ספורט

לפחות פעם בשבוע הליכה רצינית ועוד פעם אחת ספורט בבית.

ועכשיו פשוט לא מסוגלת, לצאת להליכה אני קצת חוששת

למרות שאין פה כמעט אזעקות אבל עדיין.

ולעשות ספורט בבית עם הילדים אין לי חשק.

ובא לי ממש לקנות לי ערימה של חבילות שוקולד...

אוףףףףף וזה ממש ממש ממש מבאס אותי

ועדיין לא גורם לי לעשות משהו באופן שונה.

היה יום סביר. למרות שהבעל מגויס והלמידנ מרחוק התחרבשה.

אבל בלילה האחרון היה קשוח אש. הילד בכה איזה 3 שעות (ב2 פעמים) והקטנה גם קמה הרבה. כמעט לא ישנתי.

ועכשיו זה חוזר על עצמו שוב. צרחות עד לב השמיים

חיבוק גדול.

הלוואי שיש משהו שיכול לעזור 

לקרוא עיתון מטופש, קצת לבזבז זמן במחשב.

הלוואי כולנו נרגיש מחר טוב יותר ונזכה ממש מהר לראות את ביאת הגואל.

(ואז אהיה פנויה לכל העבודה שמחכה לי 😅)

קמנו כולנו מאזעקה ואני שונאת לקום עם הילדים ביחד תמיד קמה לפניהם

צללתי לעבודה במחשב בזמן שהם אוכלים תראש מסכנים

אכלתי מלא שטויות

עד שבאה הישועה - באתי לשים ראש רגע כמעט נרדמת - אזעקה😵‍💫

מפה לשם אני ערה עד עכשיו

הבית ג'וחה, לא הספקתי כלום לפסח, אפילו כביסות לא סיימתי לקפל ואני שוב פה גוללת..מחר יום חדש😑

ניקיונות, לימודים עם הילדים...

בפועל, כאבי תופת בבטן ואני מושבתת במיטה מתה מכאבים. 

אם אני הייתי עם ניו בורן ועוד שני קטנטנים בבית וכולם בסוף יום בחיים אוי ואבוי למי שיעיז לתת לי בראש על משהו, חייו יהיו בסכנה.

את רק ילדת, שום חוברות וקריאה עכשיו😅

אני עם דלקת גרון משבת בצהריים (שארחתי!! אנשים בלי מקלט בסביבה.. לא שיש לנו ממד חלילה)

הילדים הפוכים ומחורפנים

הבייבית נזכרה שאם כולם בוכים היא גם רוצה וכל היום צריכה ידיים

לא אכלתי כלום נורמלי אפילו שהמקרר מלא משבת. קפה ושוקולד וקפה ושוקולד.

ולסיום סיומת- חזרו לנו האזעקות.

בת ה4 בחרדות לא נרדמה עד 11

ומאז לא ישנתי חצי שעה רצוף בגלל התינוקת

עד עכשיו, אמיתי אמיתי.

והיה מלאאאאאא התרעות הלילה, ב"ה כמעט בלי אזעקות אבל אני נגמרת מזה נפשית.

והגדול הלא גדול מפתח פחדים בדרך שלו ועכשיו מזדנב אחריי בכל מקום בבית ואם אני לא צועקת כמה דקות הוא אומר לי שהוא בלחץ מרב שאני שקטה...

אה, ולסיום סיומת בעלי נדבק ממני! וגבר חולה כידוע זה הרבה יותר חמור מאשה יולדת+ חולה.

נכון כיף לנו?

שייך פשוט לכבות אותם? אצלנו גם יש המון התרעות בלי אזעקות ופשוט כיביתי. לא רואה שום עניין מלקום בלילה בלי סיבה...

וחיבוק לך על השאר, נשמע קשוח

צריכים את הזמן להוריד ה4 ילדים אמן שישנים למקלט

אצלי הבן בגיל 4 כל הזמן עסוק עם צבעים ודפים

קניתי לו חוברות צביעה היה בעננים

לפעמים מגוון עם מדבקות מכל הסוגים.

הקטנה בת שנתיים משחקת הרבה במגנטים

עכשיו הזמנו לה במשנת יוסף בימבה, בטח זה גם יעסיק אותה מלא.

אה והגדול שלי ירד היום לשביל ליד הבית עם השכנים

והם ציירו על המדרכה עם גירים, הוא היה מאושר.

חידות עם ציורים במעטפות, כל ציור מראה על המקום בו מוחבאת המעטפה הבאה, ובסוף מקבלים הפתעה כלשהי.

מסלול מכשולים

לנסות לעשות לו"ז שייתן להם עוגן וגם לך יעשה סדר.

ארוחת בוקר

תפילה וקצת שירים

פעילות תנועה

משחק לבד

ארוחת עשר

סרט / משחק במחשב

יצירה

ארוחת צהריים

משחק לבד

הפעלה שלך (חפש ת'מטמון, חבילה עוברת, מסלול מכשולים וכו')

מקלחת ארוכה (אמבטיית משחקים משותפת, צבעי ידיים במקלחת וכו')

ארוחת ערב

משחק לבד

סיפור לפני השינה

לישון

אבל באמת הארת את עיני שאין לנו סדר יום מסודר

כי אין יום ולילה .. אבל אולי צריך באמת לעשות משהו כמו לו"ז יומי שכן אפשרי

יש מצב שהוא חוזר יום אחד יותר מוקדם?

כדי באמת ללכת להביא קצת תעסוקה (אותי זה מציל פה)

האמת שאפשר לנקות איתם ביחד לפסח

שלי מגיל 3 מרוקנים מגירות ומנגבים, מביאים לי דברים

שימי להם מוזיקה קצת

אנחנו עושים הרבה משחקי ספורט

חלק מול יוטיוב- רועיקי מצחיקי וכאלה

היום בנינו מסלולי מכשולים וקפצנו בינהם

זה כל מה שלוקח את הזמן

אחלה תעסוקה 

אנחנו עשינו לקראת פורים -

הדפסתי הרבה 'ציפורים' (זה יכול להיות כל דבר שמחליטים, אצלנו זה מה שבחרנו), והחברתי בכל מיני מקומות בבית. כל פעם כשמוצאים ציפור - כולם מקבלים שוקולד צ'יפס.

אצלנו זה ממש יצא חמוד, מרים את המצב רוח כל פעם כשמישהו מוצא ציפור... (ואפשר גם להחביא מחדש ציפורים שנמצאו קודם).

בעצם זה לא ממשש עונה על השאלה הפותחת כי זה לא לגמרי תעסוקה. זה יותר משהו שמלווה לאורך הימים ומוסיף קצת עניין ומצב רוח טוב.

אולי יש שכנים שיש להם חומרי יצירה להשאיל לך?

לך

או שאפשר להקדים ולהגיד לאיזו תגובה את מצפה

להגיד או לכתוב- אני משתפת כי אני רוצה שתדעו

אבל בבקשה בלי חיבוקים שאלות או ניחומים

כתבתי לחברה אחת, והוספתי שאני לא רוצה שאלות ולא חיבוקים ולא שום דבר.

רק שתהיה.

והיא היתה..

תמיד יש כתבות כאלה על כמה תגובות של אנשים היו לא במקום במצבים כואבים

אבל חייבת להגיד שכשאני הייתי בסיטואציה שום תגובה לא היתה לי נוחה...

וכן בשביל זה צריך חברה ממש טובה שאפשר לומר לה

אני רוצה לשתך אותך אבל אין לי כח לתגובות

ואם תתעלמי אני אתעצבן עליך

והיא עושה את זה בשבילך באהבה

זה חלק מהדברים הטובים בקהילה המהממת פה

מה את רוצה לשמוע וישמיעו לך

אני באמת מודה על המקום הזה לנתייעץ לשתף לקבל

חבל שאני לא יכולה לתייג את כולן

תודה עליכן🩷🩷🩷

ואם חשוב לך מול אנשים במציאות

אז אולי יש לך חברה מספיק קרובה שאת יכולה להגידלה שאת משתפת אותה אבל לא מעוניינת לקבל תגובות מסוג מסוים 

רק שתהיה שם בשבילך 

חיבוק 

כי פוחדת שאני לא אנונימית... אולי מתישהו מאנונימי

אבל באמת שיתפתי וכתבתי שאולי לא אענה להודעות או לשיחות כי אין לי כל כך כוח כרגע להתמודד וזה התקבל טוב

נראה לי שבחרתי נכון למי לכתוב.

אז לפחות בשלב הזה זה בסדר

(חוץ ממישהי אחת שהייתי חייבת לשתף כדי לקבל את העזרה שלה דווקא היא האחרונה שרציתי לשתף. גם ברור לי שזה יופץ לאנשים שאני לא רוצה שיידעו אבל זה מחיר שאני אצטרך לשלם על העזרה ואני מקבלת את זה)

ותודה לכן

עצם זה שכתבתי כאן אפילו שלא כתבתי מה כבר נתן לי כוח

באמת קהילה מהממת יש כאן

ומי שהיית חייבת לשתף זה באמת מרגיז שאת זקוקה לעזרה של מישו והיית שמחה לדלג על זה

ץ❤️❤️❤️

וה' יאיר ויצליח דרכך וראיתי ברכה בכל!!

עוד חיבוק וכוחות בע"ה 🫂🫂

גביע של גלידה שווה כמובן

אם פגעו בפס הייצור של וופל לימון - זה ממש פגיעה בשרשרת האספקה הציונית

🤣🤣