פושטות את מידותיהין הרעות,
ונותנות לאנוש שבתוכן לצאת החוצה.
ולפתע זה כבר לא מפלצת,רק אדם.
אדם מסכן או רע או אכזר,זאת לפי בחירתכם,
חסר רגישות,עדין או קנאי, אך בכל זאת.
רק אדם.
ולפעמים,אני שמחה לראות שהמפלצת נעלמת
והנה האדם מולי,
וזה נחמד,כי פתאום הוא קיים בשבילי.
ונכון שזה עוד רחוק מנורמליות.
אבל כל כך קרוב פתאום.
ופתאום זה להיפתח ולהרגיש בנוח.
ואני רוצה את זה פתאום למרות ההכחשה.
וזו תחושה מוזרה,אבל באותו זמן טובה כל כך.
כי בסוף זה מה שקיוית,את לא נהנת מלראות בו מפלצת.
אבל זה ההרגשה.
ורק החשד והפחד מנקר,
פן מחר תלבש המפלצת את בגדיה חזרה,
וכל מה שהיום היה נראה שהולך ומשתפר,
מחר ייעלם מכאן בריצה מהירה.
וכן.אני יודעת שזה יקרה.לא כיף.
לילהטוסט.
