עם זה חכם להעיף אותו ...

אני ממש חושבות על זה ... 

מה התורה אומרת שצריך לעשות?

מה ואיך?

כיאלו מה עושים?

אין לי מושג בדיוק מה עושים, וגם נראה לי זה אינדיבידואלי וכל מקרה לגופו ואי אפשר להגיד הוראה כוללת לכל המקרים, אך כמדומני שצריך לדבר עם ההורים שלו, להודיע להם על המצב, לעשות מעקב אחרי המצב שלו בעניין הזה ואם רואים שזה לא חמור מספיק ורואים השתפרות ולאט לאט הוא פחות ופחות גונב אז מעודדים אותו ונותנים לו פידבק ואז זה יטפל בשורש הבעיה ויגרום לו לצאת ממנה, כמובן, הכל עם ליווי של היועץ בכל התהליך והכל.

אם לא, ומדובר בבעיה חמורה, לא יעזור להשאיר את אותו בן אדם באותו מוסד, זה סתם יפגע בתלמידים שנגנבים להם דברים, ויפגע בו שהבעיה שלו לא תטופל, ולכן צריך להעביר אותו למוסד שיודע לטפל בדברים כאלו וכל ההתנהלות שלו מיועדת לקבל תלמידים כאלו, אין מה לעשות.

ולא לשכוח שאותו בן אדם שגונב זה לא כי הוא "חוטא" בגניבה או משהו כזה, יכול להיות שהוא יגנוב משהו ואחרי שנייה הוא יזרוק אותו או שהוא סתם ישים אותו בבית שלו זרוק ולא באמת ישתמש בו, הסיבה שאנשים כאלו גונבים בדר"כ (כשמדובר בגניבות גדולות וזה, לא במעילה קטנה שבשעת נסיון האדם יכול להורות היתר לעצמו...) היא כי יש להם מחלת נפש שצריכה טיפול ראוי, מחלה שהם נולדו איתה וצריכים לטפל בה כדי לצאת ממנה. (אנשים כאלו נקראים "קלפטומנים"...).

הנה קישור ליוטיוב למחלת נפש הזו:

קלפטומניה – ויקיפדיה

ושוב, יכול להיות שלא מדובר במחלת נפש הזאת אלא בסתם יצה"ר, ואז מה שכתבתי לא רלוונטי...

הייתה קטנה ולא הבנתי רק ביקשו ממני לשומר שלא תגנוב ....

כשאני בכיתה ב' והיא בכיתה ו'...

אם יש אדם שאין לו את המחלה ואתה עצמך תפסת אותו 

מה אתה עושה? ומה התורה אומרת לעשות בכך?

לא פשוט...

שאלה קריטית: האם הוא יודע שראית או לא...?

אם הוא לא יודע שראית, אתה יכול לדבר איתו על חשיבות ההימנעות מפגיעה באחרים ולדבר איתו על כך שכל אחד ומה שהקב"ה נתן לו ואי אפשר לדעת גם מה אותו בן אדם עובר, וכו' וכו'....ולנסות שזה יבוא מאהבה וניסיון לשנות.

מלבד זאת, להגיד לו שיש חשיבות להחזיר ולהגיד לו על כך שלא מידת הקב"ה כמידת בשר ודם שמידת בשר ודם אם מודה במקצת-חייב, אך אם הוא כופר בהכל-פטור, אך לא כך מידת הקב"ה, שאם אתה כופר-אבוי לך, ואם אתה מודה ועוזב הקב"ה מרחם עליך, שנאמר: "מודה ועוזב ירוחם". (לא זוכר את הציטוט המדוייק...).

זאת אומרת, כשגנב מודה ועוזב, דהיינו שבא לבעלים עם רצון לחזור בתשובה ולהשיב לו את הגזילה, יש לו דין הלכתי שהוא לא חייב לשלם כפל כמו שאר הגנבים. זאת אומרת, לפי התורה גנב שהחזיר את מה שגנב הוא לא נחשב כשאר גנבים...!! הוא חזר בתשובה...!! הקב"ה מקבל אותך למרות שגנבת והבעלים מאוד ישמח לקבל בחזרה את שלו, ואל תקשיב ליצה"ר שאומר לך שהכל אבוד ואין סיכוי לצאת מזה וכו'...הוא סתם מנסה להפיל אותך, יש אפשרות לתקן...

אם מדובר בכיתה אז אפשר לדווח למורה על כך בלי למסור שם ולהגיד לו שיעביר שיעור על הנושא הזה לכל הכיתה, וכך הגנב בטוח ישמע את זה...

כמובן, לנסות להגיד זאת בלי להראות שאתה יודע מזה, עד כמה שניתן...

אחרי זה, אם לא חל שינוי, כדאי ליידע את הההנהלה/הורים של הילד הגנב על כך, ושהם יטפלו בסיפור ויחזירו את הגזילה לבעליה, אני חושב....לא בטוח...

ואין לי מושג מה התורה אומרת במקרה כזה, סליחה...

זה מסקרנות.... ומלדעת מה לעשות אם יקרה לי...

כי אחשלי סיפר לי שקרה לו והוא פירוק אותו מכות ושיא התלהב מזה שהוא תפס אותו וכו...

ואני חשבתי מה אני הייתי עושה ומהתורה אומרת לא ממוקם שעכשיו זה קרה ךח 

תודה בכול מקרה!!!

זה תושבה לכול אחד לכול חט!

ואגב, יש את הסיפור המפורסם על "הרב של הגנבים", אבל בהזדמנות אחרת כשיהיה לי זמן...

אם את ממש רוצה תכתבי בגוגל "הרב של הגנבים", בטוח תמצאי את הסיפור שם...

וכן, ברור שאין צורך להתלהב מלתפוס גנבים, מסופר בגמרא על אחד מהאמוראים שע"פ שיטה שהוא עלה עליה הצליח לדעת מי גנב ומי לא, ואז כשהמלך שמע על זה אז הוא מינה אותו לתפוס גנבים והוא באמת עזר למלך לתפוס גנבים ואז בא אליו מישהו ותקף אותו על כך שהוא מוסר אנשים מישראל והוא ענה לו: "קוצים אני מכלה מן הכרם", אז השני השיב לו בחזרה: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו". בקיצור, לא פשוט הסוגייה הזאת, אך לדעת שלמרות שמדובר בחוטאים מדובר באנשים מבני ישראל ואי אפשר להתייחס אליהם כרוצחים או כאל אנסים. (כתוב במשלי אם אינני טועה שגנב עדיף מאנס, שהרי גנב יודעים שהוא גנב רק כי הוא הגיע למצב שפל ובגלל זה נאלץ לגנוב, וגם, אחרי שהוא משיב את הגזילה הבעלים שוכח מזה כבר ולא רודף אחרי הגנב, ולעומת זאת מי שאנס אשה הבושה נשארת תמיד וזו חרפה שתמיד תרדוף אותו לכל חייו, וגם לא הייתה לו הצדקה מוסרית לעשות זאת, לעומת הגנב שלפחות הוא הגיע למצב שפל אז אפשר לדון אותו עוד לכף זכות...בקיצור, גנב זה אל תמיד מישהו רשע דווקא...).

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....