כלומר, מי שלא רוצה לחלל שבת חוק המרכולים לא יגרום לו לעשות זאת, מי שלא רוצה להתחתן עם בן מינו- חוק שמאפשר זאת לא יכריח אותו, אך לעומת זאת לולי אותו חוק ניטל מהאנשים היכות לחיות כרצונם וממילא ניטל גם כח הבחירה החופשית.
 

אנשים שנוסעים באוטובוס אלו לרב אנשים שלא יכולו להגיע לים ללא שירותי התחבורה הציבורית.

כל עוד לא יצא חוק נגד שמע ישראל ויחי- תגידי ביחד עם כל השכנים מה שאת רוצה, הכפיה שאת מדברת עליה היא בכלל טורי דעה ולא חוקים.


ועכשיו שאלה תמימה (באמת)- למה שהגיור והנישואין לא יעברו לבתי דין פרטיים ויהיו בדיוק כמו כשרויות, שיש כשרויות יותר טובות ופחות? למי זה יזיק? להיפך זה רק יועיל חרדים שרוצים לשמר את עצמם בתוך עצמם.

ובנוגע לעם אחד- אנחנו עם אחד עם דעות שונות, כל עוד אין מלך משיח שיבהיר לכולם מהם הקריטריונים שיזכו אותנו ואותם בחיים לאף אחד אין יכולת מוסרית להתערב בחיים של האחר.
כמו שאף אחד לא מכריח אותך לנסוע בשבת לים, כך אל תכריחי אנשים שאין להם רכב להיתקע בשבת בבית.

הססטוס קוו הוסכם על ידי כל נציגי מועצת העם, מתוך הבנה שהבינו כולם, כולל בן גוריון בכבודו ובעצמו, שמדינה יהודית חייבת להתנהל בפרהסיא וממלכתיות יהודית.

לא ממש הבנתי למה את מניחה שצריך את מלך המשיח כדי שיספר לנו שצריך לשמור מצוות.

אנחנו עם אחד, עם דעות שונות, ותורה אחת - עם דעה אחת. היא זו שמלמדת אותנו מה נכון, ומה מוסרי, ועל מה "יש זכות"

אגב, משפט חכם שאמר ר' יוסף חיים זוננפלד לאחד מראשי הציונות החילונית שהציע להגיע לפשרות באמצע: "לכם יש שולחן ערוך שאוסר עליכם לשמור שבת? לנו יש שולחן ערוך שאוסר עלינו לחלל אותה".

תשליכי את המשפט הזה על שאלותייך לגבי הנסיעה לים....

כי רק למשיח יהיו את הכוחות בפועל לכפות דעה אחת על כולם, עד אז התורה האחת לא מקובלת על כולם ולכן במדינה שהשלטון בה חילוני אין טעם להתחיל לכפות על אנשים מוזרים בני אותו המין שמתחשק להם לשחק באבא אבא ולהיפך להיקרא סתם בני זוג או אולי חברים.


כשהשכן שלי נוסע לים *הוא* נוסע לים, לא *אני* כך ש*אני* לא יכולה לכפות על *הוא* מה לעשות, כמו שה*הוא* מאפשר לי לשבת בבית כל היום, כך אני לא יכולה שלא לאפשר ל*הוא* לנסוע לים.

אנחנו באמת עושים רק מה שבכוחינו ולא מה שלא בכוחינו, מה באת בעצם לומר? לשכנע אותנו שלא נעשה מה שלא בכוחינו? אנחנו ממילא לא עושים אותו, פשוט כי לא בכוחינו.

איך זה שלא בכוחינו להגיע לשלימות גורם לכך ש"אין טעם" לעשות לכל הפחות מה שאפשר לעשות?

"לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן חורין ליפטר הימנה"

לא תפסת את הפואנטה. הוא - אסור לו ליסוע לים, לפי דעתי (-התורה). אני - מותר לי לא ליסוע לים, גם לפי דעתו.

מה זה משנה? בכל אופן דעתי לא חלה עליו.

טרם הבנתי לאן את חותרת.

התורה אומרת לנו מה עלינו לעשות, לקיימה זה מוסרי, בדיוק כמו שיהיה מוסרי כשהמשיח יעשה זאת. אנחנו עושי מה שבידינו, והוא ישלים מה שיהיה בידיו. מה הבעיה?

שאנחנו נוטלים מאלו שלא מאמינים בתורה את זכות הבחירה.

את מדברת על ברירה שיש להם? אנחנו רוצים למנוע אותה בשם התורה, בדיוק בשם אותה מוסריות המשיח יעשה את זה.

תחשבני רגע את דברייך, משהו מבולבל במהלך שלך.

את שואלת למה אני רוצה לשלול אותה?

כלומר - שאת טוענת שלשלול זה לא מוסרי.

על זה בדיוק עניתי.

אני צריכה שתראה לי למה אתה מגיב בשביל שאוכל להתייחס לכך כי הזיכרון שלי לא משו...

הם יכולים לבחור לנסוע לים או לא אבל אנחנו יכולים לבחור(בתור מדינה) אם אנחנו רוצים לאפשר להם לנסוע באוטובוס או לא 

לדוגמא:

אבא שלי אוהב להזמין אנשים (חילונים) אלינו לארוחות שבת, יש אנשים שגרים רחוק אז אבא שלי אומר להם אתם יכולים לבוא לכאן ליפני שבת ולישון אצלנו.

תכלס אבא שלי יודע שהם לא יעשו את זה אבל אם הוא לא יציע להם את זה אז אבא שלי ''כאילו'' אומר להם לנסוע בשבת...

בקיצור אנחנו לא מחייבים אף אחד לשמור שבת אבל לא ניתן להם לחלל שבת בעזרתנו מישה רוצה יסע באוטובוס או לא יודעת מה...

ואני יודעת שיש דברים שלא עובדים ככה לדוגמא מוניות קיצור אז זה לא כ''כ נכון אבל סבבה.

זה הופך אותנו לעם רגיל וזה לא מישה אנחנו אנחנו עם מיוחד שיש לנו את ה' וברגע שהופכים אותנו לעם שעושה את מה שהגוים עושים אנחנו הופכים להיות עם רגיל וזה לא מישה אנחנו...

אז יאסרו אותה? לא, ואכן יש לה מקום ברשימת הדתות שיכולות להיכתב בהרבה מתעודות הזהות ברחבי העולם.

זה שזה קיים לא הופך את הדבר לפחות או יותר הגיוני.
אם זה הגיוני או לא- זה עניין של מי שנוגע בדבר, כל עוד זה לא קשור אלי למה שאחשוב על זה בכלל?
למה לי להתעסק בצרה של מישהו אחר? כל עוד הוא לא פוגע באף אדם אעזוב אותו בשקט.
אתן לזה תוקף חוקי בגלל שיש להם זכות להחליט על הסטטוס שלהם בעצמם, הם לא צריכים שבנצי גופשטיין יעזור.
לצערי השלטון במדינה הוא לא שלטון הלכתי תורני, אי לכך ובהתאם לזאת כל עוד אין לאף אחד זכות להרוג להט"בים- תנו להם לחיות איך שהם רוצים.

 

לא אכפת להם מה את עושה, למה אכפת לך מה הם עושים? אל תתחתני עם הילחדים שלהם, אל תתחברי אליהם, אל תצרי איתם קשר מצידי,אבל למה להתערב להם בחיים? הם בסה"כ רוצים לקרוא לעצמם זוג נשוי, אני לא חושבת שהם יכולים להיות נשואים בפועל, אני לא מאמינה שטקס נישואין יכול לחול על בני אותו המין, אבל אם מכבד אותם שיקראו להם נשואים- מה אכפת לי? מה אכפת לך?



בעיני להימשך שלבני מיני זו לא גאווה, זו עובדה.
מי שמתגאה בזה- שיבושם לו, שוב, מה אכפת לי אם סכיזופרן שמח להיות סכיזופרן, העיקר ששמח לו...
 

אני מדברת על השקט שלי, לא על טובתם, ניתן להם לעשות מה שבאלהם ולא נשמע מהם לעולם.
אני לא אומרת לו שהוא לא בעייתי, או שאני לא אומרת לו כלום או שאני מאפשרת לו לחיות כרצונו.



וכל עוד זה לא הבן שלי שמתאבד- מה זה ענייני?
כנראה שהחיים שלו היו קשים מידי והוא העדיף את המוות על פני החיים, פייר בעיני, לפעמים החיים באמת קשים, יש אנשים שאני מפרגנת להם מוות על פני חיים.
 

את שמעת על איסור על זוגיות בין בני אותו מין? לצערינו אין כזה.

רק לא תומכים, פסיבים, נכון.

שמעת על איסור ליסוע לים בשבת? לצערינו אין כזה

מה כן יש? פסיביות, לא מעמידים שירות תחבורה.

אז על מה את מתלוננת?

מהבן שלך את יכולה למנוע להתאבד?

והחוק שלא נותן להתאבד, (אוסר, לא פסיבי...) על מה הוא מסתמך?

והחוק שאוסר פדופיליה?

והחוק ש.. וש.. וש...?

אוסרים עליהם להיקרא איך שבאלהם.
אוסרים על נהגי אוטובוס שרוצים להגדיל הכנסה לעשות זאת.
אוסרים על משתמשי התחבורה הציבורית להשתמש בה בשבת.

לתת יד= קחו תקציבים על חשבון הנגידים הרבניים
לאסור= לכפות דעה על אחרים שאינם מסימים איתה
להיות פסיביים= לשבת בשקט בצד ולהבהיר שזה לא מוצא חן בעינינו אבל אנחנו לא נמנע.


אני לא יכולה למנוע מהבן שלי להתאבד, אבל יהיה לי אכפת.
ולך תכניס לכלא את משי זהב, אשמח אם זה יהיה דאבל כלא...

כל אחד יכול להכריז על עצמו איך שבא לו, אף אחד לא יכניס אותו לכלא. פשוט לא תומכים בזה ולא מכירים בזה. זה בדיוק מה שנקרא "להיות פסיביים, לא לתמוך ולא לאסור".

את חושבת שלמנוע מהבן שלך להתאבד זה לא מוסרי?

אז בואי תסבירי לי למה את מתעסקת בחוקים המאוד ספציפיים, מסויימים ומועטים, שעוסקים ב"כפיית" תורת ישראל. במקום להתעסק בכל ספר החוקים של מדינת ישראל.

כולל בחוק ההוא שבשמו היה אמור משי זהב להיכנס לכלא. מכח איזו מוסריות בדיוק?

כשבפועל הם מתפקדים וחושבים על עצמם כזוג נשוי.
זה לאסור עליהם את הרשמיות המערכתית.


לא אמרתי שלמנוע ממנו להתאבד זה לא מוסרי, אמרתי שיהיה אכפת לי.
ואם נניח הוא יהיה חולה (ח"ו) בסרטן ויכאב לו, אני חושבת שאניח לו למות.

תעשי שניה חושבים. זה בדיוק מה שאת רוצה, שלא יתמכו

את לא יכולה בהודעה אחת לומר שלא יתמכו, ובהודעה אחרת להתלונן למה אל תומכים, ולקרוא לאי-התמיכה "איסור".

ואם סתם באלו בבוקר בהיר לקפוץ מהגשר?

או לאנוס ילדה?

או לרצוח את השכן שלו?

בשם מה תמנעי ממנו את כל זה?

שוב:
לאסור= לכפות דעה על אחרים שאינם מסימים איתה
להיות פסיביים= לשבת בשקט בצד ולהבהיר שזה לא מוצא חן בעינינו אבל אנחנו לא נמנע.

לא נמנע מה? לא נמנע ממכם להיקרא זוג. זה גמככה מטופש מכדי להתקטנן על זה.



בשם חוסר ההסכמה של הסביל וכפיה של הפעיל.

שוב:

לכפות - לאסור.

להיות פסיביים - לא לסייע.

הכרה רשמי ממשלתית - סיוע.

חוסר הכרה - פסיביות.

איפה הכשל?

אה? 🙄

לאסור= לכפות
להיות פסיביים= לא לתת לזה יד, ולא למנוע, בהצבעות קוראים לזה 'המנעות'

הכרה רשמית ממשלתית= לא כפינו
חוסר הכרה= כפינו

נמנענו= לא אסרנו, לא היתרנו ובתכל'ס הבענו מורת רוח, מיחינו.

את רוצה לכפות עלי "להכיר" בהם, כי אם לא ככה אז כפיתי?

מחר השכן שלי יקרא לעצמו דינוזאור ישראלי מצוי, אז אני אהיה מוכרח להכריז שהוא אכן דינוזאור ישראלי מצוי כדי שחלילה זה לא ייחשב שכפיתי עליו משהו?

מאיפה ההיגיון הזה?

טרם ענית לי מנין את נוטלת לעצמך המסכות לאסור התאבדות, רצח, פדופיליה ושות'

אם לא הוא לא יענה לך.
תחשוב על הרווח האישי שיצא לך מלקרוא לו בשם שהוא בחר לעצמו.
בדיוק כמו אנשים שמשנים שם ומין.



אמרתי- אני אוסרת על אלו מכורח הכפיה של הפעיל על הסביל.
והתאבדות אני לא הייתי מונעת, מאהבה שלי לסובל/מחוסר איכפתיות.
 

המדינה לא אמורה להתייחס לזוג חד מיני כזוג, כי זו תמיכה.

היא מתעלמת מהם, לא מונעת מהם כלום, אבל לא תומכת בהם בכלום. כמו שאני מתעלם מהשכן המטורלל שלי שהחליט שהוא דינוזאור מצוי.

לא הבנתי מה בדיוק אמרת במשפט הזה, אם תסלחי לי

תיאלץ לקרוא לו בשמו ולטפל בבעיה.




שאני מונעת פדופיליה אונס ורצח כי זה לא נעשה בהסכמת המבוצע.

סלחי לי, אני פשוט לא מבין מה את רוצה.

אף אחד לא אסר עליהם עלשות מה שבא להם. מסרבים לתמוך בזה. מה את רוצה מהחיים של מי שמסרב לתמוך בזה? למה אני אמור לקרוא להם נשואים אם אני לא חושב שהם נשואים? למה זה שאני לא קורא להם ככה זה "לאסור עליהם ולכפות עליהם"?

נו ואז? לדעת האנס או הרוצח - הוא רשאי לעשות זאת גם בלי הסכמה, למה שתכפי את דעתך?

ומה לגבי זה שהמדינה אוסרת ומונעת התאבדות?

בדיוק כשם שאם מישהו יתן מכות לאדם באמצע הרחוב ותזעיקי משטרה, או תנסי להתערב. כך חלה עליך חובת המחאה - הווי אומר לא להסכים עם הפעילות. משום שכך הורו לנו רבנן.

אני לא מכתיבה למדינה מה לעשות ובפועל המדינה הזו רחוקה מלהיות דתית (וזה נשמע לי מבוגרת תואר של מדע המדינה). המדינה בקושי שומרת על חוקים דתיים וגם אלו נטרליים עד מאוד ובשימוש ע״י הציבור. (תשעה באב, יום כיפור ודומיהם).

בסך הכול המדינה בנויה באופן שתתן חופשיות יותר לחילוניות מאשר למסורתיות, 

וזו הבעיה! זו נקודת האפס! מכן מתחיל הסיפור.

או אם בא לך ניסוח אחר: מספיק לכפיה האנטי דתית!!!

יש לי מלאאאא מה להגיד לך.

אבל אני סחוטה. אז כשיהיה לי כח בע"ה.

ובכלל. את יוצאת מתוך נקודת הנחה שחיי הפרט לא משפעים כלל על העולם.
אותו מוסר שאמר לנו איך לטפל ברוצח/בפושע/שלגנוב זה רע אומר לשבות בשבת.
ומי שעובר על כך, זה מסכן את כל קיום העולם. לא סתם הדין של מחלל שבת בפרהסיא כזה חמור

וכן על כל מצוות עשה/לא תעשה.

כמו שלנו מסוכן(כן,מאד) לעבור עבירה, כך היא מסוכנת לאחר. ובפני עיוור לא תיתן מכשול
אין פה עניין של בחירה, המלכות, השופטים והשוטרים צריכים לדאוג שכל העם ישמרו שבת
וזה לאו דווקא רק מתוך כפיה אבל כך צריך להיות.

התורה היא נחלת הכלל ומשפיעה על התנהלות החיים של כלל אוכלוסית העולם, ומשפיעה על קיום העולם עצמו.

המטרה שלנו היא 'לתקן עולם במלכות שד-י', לא לסמן 'וי' על זה שאנחנו בטוב ובחרנו בטוב.
 

1) חובת מחאה

2) זלזול בוטה בדת

כי הם חלק ממנו אז מה אם הם שונים במראה ובהשקפה ....

 הם עדיין חלק מאיתנו ובגלל זה אכפת לנו וגם לך זה אמור להיות אכפת 

 ולא אני לא חושבת שצריך לכפות עליהם לחזור בתשובה או לצעוק וכו כי זה לא הדרך ...

אני אוהבת אותם ואכפת לי מהם בגלל זה זה חשוב לי שהם יידעו מהי הדרך הנכונה אז אני אישית לא כ"כ בתוך זה.

אבל לגמרי מעריכה אנשים שעושים ומנסים לקרב ולהסביר מבינה?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....