]
כשאני הייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? בואי נחשוב : הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה היא: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".
את עוברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה...".
לעניות דעתי - יש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >
** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!
"הזמן הוא מרפא" -
צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!
"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -
זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיך לחשוב עליה , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -
הסחת העינין מליבך -
לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן ,תקחי ספר מעניין , שכחי מכל הצרות , תעזורי לאחרים , תעסיקי את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...
איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!
הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי " , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק - הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...
קיצור , אחותי -
יש בך את הכוחות. אם את רק רוצה חיים טובים יותר - תשחחרי את עצמך מזה. אל תכנסי לזה.
אל תכניסי ראש בריא למיטה חולה. חבל...ו - כן. בהחלט. מבטיח לך שזה יהיה שיא הקשה , אבל -
את מסוגלת - גם את זה אני מבטיח לך. ה' לא נותן לא ניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו. תשתדלי כמה שיותר.
תחליטי באמת. ו - בעז"ה , עוד תצליחי. עוד המחשבות יתמוגגו , עוד תבריאי בתנופה אל חיים האמיתיים.
תאמיני בעצמך. תאמיני. את יכולה , בהחלט.
-----------------
בקיצור, חייבים להזהיר אותו שהוא עוסק באש, אחרת, הוא יכול להגיד - 'אהה. חפיף. ננסה'.
ועם זאת, לתת דרכים לפתרון המצב כעת. ושוב, אף אחד לא חושב שזה קל. 'עזה כמוות אהבה'.
מקוה שהובנתי. שיהיה בעז"ה לו ולכולנו בהצלחה.
אמן. שבוע מבורך!
"הוא מביט הלאה, הכל שחור-לבן.
אין ריגוש, אין חידוש, רק שגרה חולפת.
המטרה באופק לא נראית לעיין ,והשביל מתפצל.
תוהה, מבולבל, הנודד מתלבט:
לזרום הלאה עם הדרך או, אולי, לפנות?
והעיקר לא ליפול, העיקר ל-ש-ר-ו-ד. "
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
