גבולות לילדיםדמעה
היי... איך שמים גבולות לילד בני שנתיים-שלוש?
לא רוצה לשים נעליים, לסדר את השיער... כל מה שצריך. איך אפשר להיות סמכותיים? להיות באמת אחראיים עליו ושהוא יקשיב? כמובן שלפעמים אפשר לבוא לקראתו ומנסים לגרום לו בדרך נעימה, אבל לפעמים זה לא עובד ואי אפשר שהוא יכתיב לנו ונכנע לו... רוצה שיבין שעושים מה שאומרים לו כי מבוגרים יודעים יותר טוב ממנו והם מחליטים.
מגיבה לך כדי להזכיר לעצמי לענות לך מחר...בת 30
תוצאה טבעיתפתחו לי פתח
שלום.

מה הבעיה שהילד ילך יחף, אם לא מציק לו?

אם אכן מציק לו ללכת יחף, נשמח לעזור לו לנעול נעליו.

אם מדובר בדבר מסוכן, יש למנוע ממנו.

זה לא עובד ככה...דמעה
אני בעד חינוך גם למשמעת
גם אניפתחו לי פתח
תלוי מה
ובאיזה גיל
לא מציבים לו גבולות שאינו יכול לעמוד בהםפשוט אחד

פשוט.

 

כמו לגדולים.

 

ילד בן שלוש אינו מבין את הצורך בבקשה כמו סנדלים או קוקו...

 

יש דברים שכן מבין. שאסור לפספס ... שאסור לגעת בדברים מסוכנים ... ושצריך להתלבש ... [הכל כדוגמאות].

 

זה כמו שילד בן שש לא מבין *ממש* למה לא ללכת לכביש/רחוק. אז מלמדים אותו שוב ושוב, אבל בטח לא שואלים את עצמנו "למה הוא לא מבין" ... כך בגיל הנערות/טיפש עשרה ... ועוד ועוד.

 

גבולות צריכות להיות ברורות, תרתי משמע. ומתואמות גיל.

 

ביתי הקטנה, יותר מגיל 4, לא רוצה/מבינה למה מכריחים אותה לשים קוקו. אני מבין אותה . אך מתעקש על שלי לשים לה, לא מכריח אותה להבין.

 

בהצלחה.

תודה רבה!דמעה
לא יודעת אם זה גיל לגבולותרינת 23
לדעתי בגיל הזה עדיף לגרום לו לשתף פעולה דרך משחק, תחרות, הסחת דעת, שירים.
תודהדמעה
עונה לך, מקוה שיעזורבת 30
המשפט האחרון שלך בעיני לא לגמרי מדויק, וגם לא רלוונטי תמיד.
יש צד אמיתי בכך שילד לפעמים עושה כי הוא מקבל עליו באופן טבעי את הסמכות של ההורים שלו וכי הוא סומך עליהם.
אבל מצד שני, לא תמיד מבוגרים יודעים יותר טוב...עובדה שהורים עושים טעויות, בעיקר עם הילדים הראשונים אבל לא רק.
את חושבת שיותר טוב לנעול סנדלים. מי אמר שאת צודקת? הילד חושב שעדיף בלי.
אז אם יש לך סיבה אמיתית לחשוב שאת צודקת (יש זכוכיות, המדרכה חמה מאוד, יש קוצים) אז את לא צריכה בכלל לחנך אותו לנעול סנדלים כי ככה אמרת. אלא להסביר לו את עובדות החיים, לפי איך שאתה רואה אותם : חמוד, יש בחוץ קוצים וזכוכיות, בלי סנדלים זה ממש יכאב לך, אתה לא יכול לצאת יחף''.
וזהו.
עכשיו את יכולה להחליט כמה את גמישה. או שאת מתגמשת קצת, נותנת לו לצאת יחף'' ומקבלת אותו אחרי כמה דקות בוכה עם קוץ ברגל, מנחמת אותו ואומרת לו שלכן צריך סנדלים, או שאת מתעקשת על זה אבל בלי מלחמה.
אתה רוצה לצאת? תנעל סנדלים.
אין סנדלים? אתה לא יוצא.

כנ''ל כמעט בכל ענין.
צריכה להיות איזו סיבה לכך שאני רוצה שילד יעשה או לא יעשה משהו. והסיבה צריכה להיות ברורה לך.
למה צריך לאסוף את השיער?
כי שיער אסוף נשמר נקי, לא נכנס לאוכל, פחות כינים קופצות אליו.יש סיבות.
את לא חייבת להגיד לילד בגיל הזה את הסיבות, כי מן הסתם הן לא מעניינות אותו בגרוש. אבל שאת תדעי מה הסיבה.
וממש רצוי שהסיבה תהיה אמיתית ולא ''כי מה יגידו'' או ''כי ככה עושים''.

עוד דבר.
אם הילד צריך לעשות משהו, לא משנה מה. ואם אכן זה בגבולות היכולת שלו (לאסוף משחק עם מלא חלקים בשבע בערב, זה למשל לא ביכולת, כי הוא כבר עייף) אז תתעקשי עד שהוא יעשה. לא צריך להתעצבן
כל דבר אחר שהוא ירצה לעשות או לקבל תגידי לו ''בשמחה, אחרי שתעשה מה שאמרתי לך לעשות''.

את יכולה גם לתכנן את זה כך שבבוקר, רק אחרי שמתלבשים, נועלים סנדלים נוטלים ידיים, אז אפשר לאכול ואז זה יוצר לו מוטיבציה להתלבש וכו'.
כנ''ל אם יוצאים לגינה אחה''צ. ''מי שנעל סנדלים ויש לו קוקו מסודר יכול לקבל שלוק או עוגיה ולבוא איתי לגינה''
כנ''ל בערב ''מי שלבוש פיג'מה יכול לבוא לאכול''.
כלומר, את יוצרת לו''ז שבו כדי להרוויח הם צריכים לעשות את כל הנ''ל. ואם לא עושים?
אז לא מקבלים. או שלא יוצאים לגינה.


עוד ענין, זה הגיל...שנתיים זה הגיל שבו הם רוצים עצמאות...רוצים להרגיש שהם מחליטים על עצמם. ולכן מתנגדים הרבה ועושים שטויות לפעמים.
ולכן-
א. תחשבי פעמיים לפני שאת אומרת ''לא''. כי אח''כ תצטרכי לעמוד מאחורי כל ''לא'' שלך וזה עלול להיות מעייף. אז אם אין לך כוח לזה עכשיו, או שזה לא באמת כזה עקרוני, עדיף מראש לא להגיד ''לא''.
ב. אם כבר אמרת ''לא'', אל תשברי את המילה שלך. כי בנקודה הזאת נבנית הסמכות שלך מול הילד. אם אומרים לו משהו, והוא לומד שקצת צרחות או תחנונים משנים את רוע הגזירה, אז הוא יפעיל את כלי הצרחות לעיתים יותר ויותר קרובות וככה את תאבדי את הסמכות שלך.
אמרת- תקיימי.
ג. פשוט להיות יצירתיים. ליצור מעקפים. לא רוצה לעשות קוקו? לספר לו סיפור ארוך ומצחיק ותוך כדי לעשות לו קוקו והוא עסוק בסיפור אז אין לו עכשיו אינטרס להתנגד...
לא רוצה לנעול סנדלים? ליצור תחרות ''בוא נראה מי מוכן ראשון...הנה אני כבר נועלת סנדלים...אני אסיים לפניך...לא? אתה מסיים ראשון? אני לא מאמינה, איזה אלוף...הנה, ניצחת אותי''. (תחרות מולך, לא מול אח אחר בשום אופן)
לא רוצה להיכנס למקלחת? לתפוס אותו עם הרגליים למעלה והראש למטה ולהביא אותו ככה למקלחת. (הילד שלי מאוד נהנה מזה...היה מחכה לזה כל ערב...)
וכו', רק תנסו להיות יצירתיים וכיפים ולא רק להיות בראש של ''איך אני מלמדת את הילד להבין שאני האמא פה ולכן הוא צריך להקשיב לי''.

נכון, לפעמים אם ילדים אומרים ''אבל למההההה??", אז התשובה היא לפעמים ''ככה. כי אמרתי לך ואני האמא בבית הזה''. גם את זה הילד צריך ללמוד.
אבל לא שזה כל הזמן סובב סביב הנקודה הזאת. כי אם זה רק סביב זה, אז יכול להיווצר המון מתח ועצבים.
תודה רבה מהממת!דמעה
אפשר לעמוד על דברים בחיוך..ד.אחרונה

הרי הוא לא קושר נעליים לעצמו, גם לא מסדר שיער..

 

אז הוא מוחה... מחייכים, מסבירים תוך כדי למה צריך (מבין פחות או מבין יותר), ועושים...

 

לא צריך להתרשם מידי.

 

 

מן הסתם ילד ראשון אצלכם - אז הוא נראה לכם "גדול".. אצל האחרים זה בא יותר בטבעיות.

 

 

אל תנסי כעת שיעשה דברים כי הוא "יבין שמבוגרים יודעים יותר טוב ממנו".. ממש לא שייך. הוא קטנצ'יק. הוא יתפוס את זה באופן טבעי מתוך ההרגל.

 

כמובן, יש דברים שאפשר ללכת לקראת. לא צריך להפוך את החיים למאבק. רוצה עוד קצת לשחק, אז אפשר - טוב, עוד קצת ואז הולכים לאכול.. וכד'. יש דברים שסתם אפשר לקבל את רצונו. חינוך לטוב..

 

אבל בכללי, תאמינו בעצמכם שאתם ההורים, והוא ילד קטן, ואתם עושים דברים מתוך ישוב הדעת (תשימו לב שאכן כך - ולא מדובר על סתם "דרישות" שלא מתאימות לשלב בחיים).

פרשה חמורה התפוצצה ולא קיבלה מספיק כותרותבינייש פתוח

בגלל הרכבת הממשלה והדילמות של גדי אייזנקוט, והנה המאמר היחיד בynet:

מ' "יצא למלחמה" - ורק אחרי 5 שנים נחשף שם המורה שאנס אותו | קשה לקריאה

והנה החוויה האישית שלי והמסקנות:

בכיתה ז' ח' למדתי בחטיבה בנחלת ישראל בכפר חסידים.

היה אסור לקרוא הארי פוטר או לשמוע מוזיקה באנגלית כולל שימוש באוזניות, והמורה פתח מערך הלשנות, שהפך לפעיל על כל דבר וכל שיח על כל אדם.

כל הכיתה העריצה אותו ברמה גבוהה, ואני הייתי בערך היחיד שלא היה חלק בזה.

כולם התעניינו אך רק בו ובשיעורים שלו.

היו לו המון שיעורי חברה עם אופי של פסיכולוגיה, והוא השקיע מעל ומעבר בערבי כיתה מגבשים.

הוא קיבל כיתה מפולגת ומשוסעת והצליח להפוך אותה למגובשת מאוד.

מאחר וזה היה פנימייה, הוא היה גר ממש ליד הכיתה שלו, והיינו משחקים בהפסקה עם הבנות שלו שהיו אז ילדות קטנות.

כולם כולל אני עברנו קשיים של מתבגרים, והיינו מתייעצים איתו על הכל אפילו בסלון ביתו.

בימי שלישי הייתי מגיע לבית ספר באופן קבוע מוקדם מהרגיל, והיה לי המון זמן איכות איתו כשהוא ממש לימד אותי פעם להשתמש במקדחה.

היו לו לפעמים התנהגות משפילות כלפי תלמידים, אבל ביסודי חווינו ממורות השפלות גדולות יותר.

בקיצור, הוא התנהג בעיניי כמו אבא שלא תמיד יודע גבולות איפה להתערב, במיוחד כשהוא לא באמת היה אבא שלנו.

כלומר הערכתי אותו מאוד, אבל הייתי בערך היחיד שידע לשים לו גבולות, גם באופן גלוי.

האמת, פעם אחרונה שפגשתי אותו שמעתי ממנו בפירוש שהוא מתחרט על מערך ההלשנות, והיה אמור לדעת יותר את הגבול בין איסור לבין המלצה.

לאחרונה פרסמו את שמו בחדשות על הרשעה על אונס של שני תלמידים מהכיתה שלי.

הייתי טרף קל מאוד עבורו. וזה לא הוביל לכלום ושום דבר בינינו.

גם המפגש השבועי שלא היה בו כלום, וגם בהערצה של הכיתה שלא הייתי חלק ממנה.

הייתי עוף מוזר בכל קנה מידה אפשרי מול כיתה שמורידה ראש מול כיתה של בנות וגורסת שהארי פוטר זה תועבה.

אם היה פוגע בי, כמי שהתנגד לבד לדרכו, כל הכיתה שהעריצה אותו הייתה מגבה אותו באופן מלא וגורסת שאני מחפש לנקום בו.

זה עוד סיבה למה הייתי האדם הכי מתאים לפגוע בו.

מכאן אנחנו רואים שמי שמחפש לפגוע בילדים, מחפש רק את מי שהכי מחובר אליו ומעריץ אותו.

נתת פה נקודות חשובות.44444

מפתיע, אגב, שזה לא קיבל כותרות, במיוחד שמדובר בישיבה.. .🙄

אגב, גם בכתבה עלתה נקודה חשובה- ברגע שזה 2 בנים, כביכול זה שטח אפור ....

זה מצריך אמירה ברורה.

בנוסף, לדעתי, חייבים לקבוע נהלים במערכת- אין ייחוד בין 2 המינים.

בעלי, היום, עובד בחברת הייטק וזה כלל: לא סוגרים דלת אחרי 2 אנשים- לא משנה מה מינם.

סתם מעניין.....

בתור אחד שהכיר את המורה והישיבה....

התלמידים היו בפנימיה?

אם כן, כל הקשר הלא בריא הזה היה יכול להתקיים אם הנערים לא היו בפנימיה?

את עוברת מהר מידי לתותחים הכבדיםבינייש פתוחאחרונה

קודם כל, ייחוד גם בין גברים הוא גזירה שאין לעמוד בה.

דבר שני, רק בפנימייה המורים גרים בתוך רחבת בית הספר, אז ברור שאין קרבה כזאת בישיבה תיכונית קלאסית.

הכרנו את כל המשפחות של כל הרמים.

זה נתן למקום תחושת משפחה, ואנשים אשכרה אהבו להגיע לבית ספר ואהבו להיות שם.

זה השפיע אפילו עליי שבגלל הקרבה הפיזית לבית הוריי לא גרתי שם, אלא בבית של הורים.

אצלו הקרבה בינו לתלמידים הייתה רמה אחת מעל.

אפשר לראות את מה שאפשר לקבל מזה, כאשר זה הוביל למקרה של אדם אחד שביצע ניצול מיני מחריד בתלמידים לאורך שנים.

בואו לא נשכח את אולפנת שעלבים, שלא הייתה פנימייה, ויצא ממנה ציפי דינר.

כואב מאוד ומזעזעהסטורי

מקווה שהיצור הזה לא יראה אור יום עד יומו האחרון (לצערנו הרב, מערכת המשפט מאוד מקלה עם נבלות שכאלו)

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום