יש זמן שבו כל הצמחים מחמדי נפשי נובלים. זה זמן שאין לו זמן מסויים או איזשהו עניין ברור לעין. זה פשוט קורה. בדרך כלל כולם נובלים ביחד, יום אחרי יום אחרי יום. רוב הזמן הם בפריחה, ואז נבילה ואז שוב פריחה ושוב נבילה וכל פעם אני יוצאת ושואלת את עצמי, אולי לא השקתי מספיק, אולי השקתי יותר מדי, אולי היה מדי שמש, אולי לא היתה שמש. החטאות.
כל שנה יש זמן של החטאות, היהדות נותנת לזה זמנים מסויימים. זמנים שעת לומר אשמנו. בגדנו. גזלנו. בני אדם הם יצורים סדיסטים ולכן אנחנו מלקים את עצמנו כל עת שאפשר.
הכל הולך לפי המעגל. צמיחה -נבילה - צפייה - צמיחה
אחרי החורף בא האביב
אחרי הקיץ בא הסתיו
במעגל הנשיות יש סייקל מדהים של ארבע עונות (הכנה-גדילה-ביוץ-וסת)
צמיחה -נבילה - צפייה - צמיחה . האשה מתכוננת לפיריון והגוף שלה באביב משוגע וזורח, וזה זמן מדהים. וזה זמן של עוצמה.
ואין השתרשות, ויש נבילה גדולה, ורירית הרחם נושרת, ואנחנו נובלות. וזה זמן כואב מאד. מאד כואב
יש קטע לכאבים שנוטים לשחזר את עצמם כשהם לא מקבלים רפואה.
אדם חווה סיטואציה בצורה לא נעימה שוב ושוב ושוב, כי היא מבקשת ממנו שיסתכל עליה וירפא אותה.
לברוח מכאב לא פותר אותו.
העולם החיצוני והפנימי שלי מסונכרנים בצורה מעוררת השראה ומפיחה אושר במורים הגדולים שלי לתורת הטולקטקים וכח המשיכה.
הצמחים שלי נובלים, אין דבר. הם יצמחו.
הכאבים שלי כואבים, והם מבקשים רפואה.
ואני אשה פשוטה, שניזונה מסייקלים מדהימים ומרגשים, ולא מבינה הרבה ברפואות.
אבל אני מבינה בצמחים. ובגוף שלי, ובאהבה שיש לי לתת להם. ואהבה יודעת איך לרפא.
כתבתי את זה ולא כתבתי עוד את כל הבלגן שרץ לי בדם. טעטע
כל שנה יש זמן של החטאות, היהדות נותנת לזה זמנים מסויימים. זמנים שעת לומר אשמנו. בגדנו. גזלנו. בני אדם הם יצורים סדיסטים ולכן אנחנו מלקים את עצמנו כל עת שאפשר.
הכל הולך לפי המעגל. צמיחה -נבילה - צפייה - צמיחה
אחרי החורף בא האביב
אחרי הקיץ בא הסתיו
במעגל הנשיות יש סייקל מדהים של ארבע עונות (הכנה-גדילה-ביוץ-וסת)
צמיחה -נבילה - צפייה - צמיחה . האשה מתכוננת לפיריון והגוף שלה באביב משוגע וזורח, וזה זמן מדהים. וזה זמן של עוצמה.
ואין השתרשות, ויש נבילה גדולה, ורירית הרחם נושרת, ואנחנו נובלות. וזה זמן כואב מאד. מאד כואב
יש קטע לכאבים שנוטים לשחזר את עצמם כשהם לא מקבלים רפואה.
אדם חווה סיטואציה בצורה לא נעימה שוב ושוב ושוב, כי היא מבקשת ממנו שיסתכל עליה וירפא אותה.
לברוח מכאב לא פותר אותו.
העולם החיצוני והפנימי שלי מסונכרנים בצורה מעוררת השראה ומפיחה אושר במורים הגדולים שלי לתורת הטולקטקים וכח המשיכה.
הצמחים שלי נובלים, אין דבר. הם יצמחו.
הכאבים שלי כואבים, והם מבקשים רפואה.
ואני אשה פשוטה, שניזונה מסייקלים מדהימים ומרגשים, ולא מבינה הרבה ברפואות.
אבל אני מבינה בצמחים. ובגוף שלי, ובאהבה שיש לי לתת להם. ואהבה יודעת איך לרפא.
כתבתי את זה ולא כתבתי עוד את כל הבלגן שרץ לי בדם. טעטע
