ואז בשבוע שלפני המבחן קצת  מרענן את החומר 

ויום לפני  וביום עצמו אני לא לומד בכלל מאותו נושא 

אלא בשביל ללמוד בשביל הידע 

לא לומדות ביום עצמו של המבחן!!

זה כול כך מבלבל!!

זה חוק אצלי!

תאמת שיש מוקצעות שאני לא לומדות בכלל...

בידיעה שאני אצליח... או הופך

אבל בדרך כלל רק מרפרפת ואם יש חברות אז גם לומדות באמת!!!

לפעמים בעצמי אני גם לומדת באמת

לא הרבה.. אבל קורה...

תלוי תוקפה 

אני לומדת יום לפני ועוברת על כל החומר.

יש בנות שאני מכירה שאפילו לא עושות את זה, ומבלות כל יום החופש לפני מתכונת \בגרות בים או כל מיני.

איך אפשר להגיע ככה למבחן ברוגע?

וברור שאני לומדת רק ביום עצמו- בלילה ישנים, החומר לא נקלט טוב ככה, ואת תהיי עייפה במבחן.

נותנים יום חופש לזה.

מתי יהיה לי זמן אם המבחן ב9 בבוקר?

ממש קשה לי להרדם בלילות ואני לא מצליחה לישון הרבה שעות.

בגלל זה אני לא אוהבת ללכת לישון מאוחר כי פשוט לא יהיו לי שעות שינה.

וברוך ה' אני לא צריכה ריטלין ככה שאני צריכה להתרכז בכוחות עצמי.

מזכיר לי שבמתכונת בתושב"ע שהייתה לי השבוע היה כתוב בהוראות של המבחן גם "חומר מותר לשימוש: שכל"

אז כל מה שיש לי במבחן זה השכל שלי, ואני מעדיפה להכין אותו הכי טוב שאני יכולה.

זה ממש מספיק

אני למדתי ועדיין לומדת למבחנים יום לפני ובקטנה ממש

ב"ה זוכרת טוב מה שאני קוראת 

 ואני ילדה של הרגע האחרון גם משיגה את כל החומרים שצריך יום לפני המבחן 

 דווקא הולך לא רע 

יום לפני אני לא לומדת בכלל לרוב, אולי פה ושם אבל את רוב הלמידה אני לומדת יומים שלושה לפני, יום שני יש לי בגרו בתנ"ך. אני לומדת בעזרת ה' בשבת ויום ראשון נוסעת לים... תנצלו את הימים החופשיים שנותנים לכם יום לפני בגרות כדי להנות ולא כדי ללומד, אם אני חייבת ללמוד באותו יום אז אני לומדת למקוע אחר....

עשיתי מתכונת בתנך וקיבלתי 90 בלי ללמוד.

שהיה כמעט אותו החומר כמו המתכונת.

וברור שלמדתי ואני הולכת להמשיך ללמוד מחר, אני לא לוקחת את הסיכון הזה.

המגן- כינוי לציון שנתי שהמורה נותנת על הלמידה לאורך כל השנה עם המתכונת במשקל מאוד משמעותי בחישוב.

כבר לא קוראים לזה מגן כי בעיקרון זה אמור להגן על תלמידה שקבלה ציון פחות טוב בבגרות אבל השקיע כל השנה אז זה מחשבים 70% הציון של בגרות ו30% הציון השנתי וזה מעלה לה.

לא קוראים לזה מגן יותר כי זה באותה מידה יכול להוריד את הציון לתלמידה שלא השקיע כלום כל השנה ורק חרשה למבחן.

את המתכונת המורה מחברת ברמה ובהיקף החומר של הבגרות, ואת הבגרות עצמה עושה משרד החינוך ומביאים משגיחות- פנסיונריות שלא קשורות לבית ספר כי משרד החינוך לא סומך על המורה להשגיח ולא לגלות לתמידות.

הייתה לנו בגרות פנימית אחת בהיסטוריה בתור הקלת קורונה. בגרות פנימית נחשבת לקלה יותר כי המורה יכולה להתאים את השאלות לחומר שהכיתה שלה יודעת הכי טוב. והמטרה שלה היא שהתלמידות יקבלו ציון טוב והיא לא רוצה לתת שאלות מכשילות.

ולכן קורה שמשרד החינוך יכול פשוט לפסול בגרות פנימית אם היו ציונים טובים מידי.

מתכונת אמורה להיות ברמה של הבגרות, אבל בגלל שהבוחנים מחפשים להכשיל ויש כל מיני חוקים מטופשים זה יוצא קצת יותר קשה, אבל בגדול המטרה היא מבחן במתכונת של הבגרות.

נראה לי שאצלכן פשוט קוראים למתכונת מגן וזה מה שקובע את הציון שנתי בלבד והבגרויות כולם פנימיות.

ברור שבנות צריכות ללמוד הלכה ואמונה בשביל להבין מה צריך לעשות ולמה.

אבל למידה מתוך חובה- אצל בנות נגמרת במבחן.

יש לי בגרות בתנך ביום שני על איזה 40 פרקים ועוד לא נגעתי בחומר.

אבל ב"ה אני חכמה אז אני לא יכולה להוות מדד לכמה זמן צריך ללמוד.

*הממוצעת בכיתה שלי לומדת בערך פי 4/5 ממני 

אני חורשת כמה שאני צריכה בלימודים, ואת מה שאני לא צריכה אני חורשת בדברים אחרים.

לומדת פיזיקה לכיף, מקדימה בגרות להשנה במקום לשנה הבאה...

קיצר, אני חורשת. אבל בצורה שונה...

גמרת את החומר בתנ"ך?

וזה מספיק.

יהיה איזה ציון שיהיה.

הלימודים לא שווים את זה שאבזבז עליהם את זמני הפנוי.

יום לפני בגרות זה זמן לשחרר, ללכת לים... בטוח לא זמן לשבת וללמוד.

אני לומדת מקצוע עכשיו. חבל לחכות עד סיום התיכון בשביל להתחיל ללמוד...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....