וב"ה היו כבר שרשורים רבים שלא ננעלו

1. הבנו טוב מאוד את השאלה, וזה אכן דן בנושא הזה.

2. טוב, אז בהצלחה לך בפורום הכופרים, פה זה לא המקום. אין קשר לביטחון ולשאלות כפרניות, בן נוער בגיל בר מצווה לא ברמה אמונית מספיק גדולה בשביל להתמודד עם טענות של אנשים קצת יותר גדולים שיכולים להתקיף אותו ולא יהיה לו מה לענות, מה גם שזה השלב של "אמונה תמימה" ואין צורך בגילאים כאלו עדיין לשאול שאלות גדולות באמונה, זה בגילאים קצת יותר גדולים. וגם ליותר גדולים, לא אמורים לדון על כפירה, רק אם הדיון מבוסס על ההנחה שיש א-לוקים יש מקום לדון, אם לא זה נחשב ככפירה ואין מקום לדיון. (כמו שאין מקום לדיון על נושא "מצוות שעטנז" או "איסור גזל", זה אסור, בלי להתפלסף...).

זה לא שמדובר על מצווה שיש מקום לדון על הפרטים שלה, שבתורה לא כתוב בבירור את פרטיה וצריכים בירור ויש מחלוקות בחז"ל וכו'...מדובר במצווה הכי בסיסית ופשוטה שהיא המצווה הראשונה בעשרת הדיברות: "אנוכי ה' א-לוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים וכו'"...וכן מופיע גם הפסוק: "את ה' א-לוקיך תירא...: הוא תהילתך והוא א-לוקיך וכו'..." ועוד כמה פסוקים בנושא, אך העיקרי הוא המצווה בעשרת הדיברות, שהיא מצווה בסיסית ומוגדרת גם כאחת מן החוקים, הדברים הלא מובנים בשכל האנושי, כמו פרה אדומה, שכמו שרש"י המפורסם אומר: "אין לך רשות להרהר אחריה".

3. גם שרשורים קודמים ננעלו, אם יש כאלו שלא זה פשוט כי לא דיווחו/המנהלים לא שמו לב...וכמו שכתבו, זה לא בסדר. אשריך שאתה מצטער ומבין, לא כולם כמוך מבינים ומודים בטעויות. מקווה שבאמת לא יחזור על עצמו.

לגבי 3 אתה ודאי לא צודק. המדיניות היתה לא לנעול. בגלל השיקולים שהוא כתב - לא להראות פחד, יש תשובות לכל דבר ושתהיה יכולת לקבל אותן כאן.

אני לא מביע בכך את עמדתי, יש לפורום מנהלים (מנהלת... ) ואם יש לי מה לומר אני אומר בפרטי. אבל כעובדה "היסטורית" אתה לא צודק. 

אך למרות זאת, רוצה להגיד שזה נובע מאילוצים, דהיינו כשראו שמישהו פתח שרשור שכולם ראו את השאלה וכו'...לנעול אותו היה מראה פחדנות ורק גורם ליותר אנשים לערער יותר את אמונתם ולהשאיר את הפורום ריק ללא תשובות, מאשר אם היו משאירים אותו פתוח, זה הכל עניין של אסטרטגיה, אך ודאי שאם היה אפשר היו נועלים את כל השרשורים האלו. (לא את כל שרשורי האמונה, יש בירורים בנושא האמונה חשובים מאוד שיכול להיות עליהם דיון ושיח טוב ונכון שרק מעצים את האמונה, אני מדבר על שרשורים ששמו את קיום הא-לוקים בסימן שאלה...).

ולכן, לפי דעתי פה כן היה כדאי לנעול. נכון, שוב, אינני הבעלים פה ודעתי לא הקובעת, אך המנהלים ראו לנכון לנעול את השרשור. אשמח שתשלח לי בפרטי את עמדתך.

נ.ב. לי זכורים כמה וכמה שרשורי כפירה שננעלו, כך שלא בטוח בכלל במה שאתה אומר. יכול להיות שמה שאתה מדבר עליו הוא על שרשורי בירור נושאים באמונה שלא באו ממקום כפרני ולכן לא נעלו. או שהיו על התפר ומסיבות אסטרטגיות לא נעלו. אך פה השרשור היה כפרני באופן מובהק.

הבהרה: לא התכוונתי שבן אדם לא צריך לברר את אמונתו, אלא שצריך שיברר רק ממקום נכון ובדרך נכונה. בכל מקרה, גם אם פותח השרשור לא היה יוצא מנקודת הנחה כפרנית, עדיין לפי דעתי זה לא היה כ"כ טוב, כיוון שבפורומים זה לא הכי מסודר ובניית עולם אמוני צריכה להיות יותר מסודרת וממקום יותר תורני, מה שלא ראיתי בשרשור, כל אחד במקומו הוא.

ילד בגיל בר מצווה לא מחוייב לענות על שאלה כזאת, הוא בקושי התחיל לברר את אמונתו ועכשיו הוא לא יתחיל להתווכח עם כופרים או ראשי דתות. החיוב היחיד שמתווסף בגיל בר מצווה הוא עול מצוות, וביניהם הוא צריך גם לברר את העולם האמוני שלו, אך לא בצורה כזאת ולא ממקום כזה שמעמיד את שאלת קיום הקב"ה בסימן שאלה.

כתוב: כל המסתכל בארבעה דברים, ראוי לו כאילו לא בא לעולם, מה למעלה, מה למטה, מה לפנים, ומה לאחור. (חגיגה פרק ב' משנה א').

אפשר לשאול מלא שאלות באמונה, אבל לא שואלים: "האם א-לוקים קיים?". (מה שנשאל, רק בצורה אחרת...).

ולמרות שפה הפורום מלא בבני תיכון, ונעזוב לרגע את העובדה שזה מיועד לבני מצווה ומעלה ויש פה הרבה בני מצווה גם, עדיין לא משיבים ולא דנים על שאלות כאלו, וגם אם כן רובם בכלל לא במצב של לענות על שאלות כאלו, עובדה שאף אחד מלבדי לא התמודד עם טענותיך, מה שמוכיח את דעתי.

עכשיו, כתבתי באופן כללי את דעתי על שרשורים שבאו ממקום של כפירה, לא ידעתי באופן מובהק אם השרשור הזה עונה להגדרה הזאת, ולכן לא אמרתי באופן חד וחלק שצריך לנעול, אלא גייסתי את המנהלים שינעלו ע"פ ראות עיניהם ושיקול דעתם, והנה הם ראו לנכון לנעול את השרשור, כפי שחשבתי. גם אני כפוף לדעת המנהלים, ואם הם היו רואים לנכון להשאיר את השרשור לא הייתי מתווכח, אך הם ראו לנכון לנעול אותו.

בא נניח שיש אל כלשהו, נעבוד אותו, ואחרי 81 שנים (ממוצע בישראל) נמות, לא נגיע לשום מקום, ונגלה (או שלא...) שכל חיינו היו שקר. עדיף לעשות זאת קודם. וראה רס"ג שכותב שחובה לחקור ולבדוק באמונה מה הוא כותב שם.

קיומו או אי קיומו של האל לא תלוי בשאלה אם תאמין בו או לא, בדיוק כפי שאירוע הזמר המשולב של מוטי שטיינמץ והראל סקעת שליד הבית יתקיים בין אם תאמין ובין אם לא (בעצם, זה לא יקרה). בקיצור - עובדות צריך להוכיח או לחלופין להפריך, כך גם קיומו של הבורא.

ילד בגיל 13 מתחיל לברר את אמונתו, פה הוא ישמע דעות מגובנות יבדוק בעצמו ולא יאמין לכל אחד שכותה מה שהוא רוצה.

* זו באמת הדרך שלך להתמודד עם טיעונים שאתה לא יכול (אני מקווה שלא רוצה...) לענות עליהם?!?! פשוט קורא להם דעות "כפרניות" והולך?! אולי הדעה שלך "כפרנית" כי אתה לא מאמין למפץ הגדול?!

הנה, שוב ההנחה הזאת שיכול להיות שהקב"ה לא קיים וכל האמונה שלנו היא שקר.

עם ההנחה הזאת באמת כדאי לשאול את השאלה: "האם א-לוקים קיים?".

אך ב"ה אנשים פה נורמלים ומקבלים את העובדה שיש מישהו מעליהם אינסופי ולא מוגשם ללא עוררין. ע"ג זה הם מבררים את עולמם האמוני, והכל בסדר. כמו שנאמר: "נעשה ונשמע". קודם נעשה, ורק אחר כך נשמע את הטעם והסברה ונתחבר לזה וכך נעבוד את הקב"ה בצורה יותר טובה, אך לא חלילה שבזה תהיה תלויה אמונתינו.

אז ב"ה אנשים יבררו את עולמם האמוני, הכל יהיה טוב, ובעז"ה גם לא חלילה ירדו מדרך הישר יתרחקו מאביהם שבשמים, ויש כ"כ הרבה אנשים שנהגו כמוך, עם ההנחה הזאת שיכול להיות שא-לוקים לא קיים ואתה צריך לברר אם הוא קיים, והגיעו לידי כפירה. (אה, אופס, כבר הגעת לידי כפירה, סליחה...).

לא רוצה לבאס אותך, אבל אברהם אבינו כבר בגיל 3 ידע את בוראו אחרי חיפוש אמוני שהגיע למסקנה שכל העבודה זרה ועבודת אלילים היא שקר, למרות שכל העולם עבד עבודה זרה והאמונה המונותאיסטית לא הייתה מקובלת כלל, ועמד כנגד כל העולם ואמר את האמת ואף החזיר אנשים בתשובה (אולי הוא יכנס לכלא אחרי החוק של תמר זנברג, הוא משדל קטינים לחזור בתשובה לא עלינו...), ככתוב: "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (לפי הפירוש שמדובר באנשים שהחזיר בתשובה ולא הפירוש שהפסוק מדבר על עבדים...). כנאמר במדרשי חז"ל באותו מדרש: "אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים". (בראשית רבה פ"ד ד').

וכן במדרש על פסוק אחר כתוב כך: "רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד". (הסבר למה נקרא שמו "אברהם העברי"...).

אז בן אדם בגיל שלך ועדיין לא הכיר את בוראו, המצב לא טוב. לא שאני מצפה ממך להיות אברהם אבינו, אתה במצב הרבה יותר טוב, במדינה יהודית ב"ה, ועדיין לא מכיר את בוראך, פשוט חבל. אתה זה שמפסיד מכך.

וחבל מאוד שאתה מנסה למצוא לטענותיך המגוכחות סימוכין בראשונים, רס"ג אומר שיש חובה לברר את האמונה, אך ע"ג ההכרה שדברי נביאים אמת והקב"ה קיים, וכבר כתבתי את זה בשרשור אחר, אם אתה רוצה אשלח גם מקור עוד פעם.

כן, רק שלעומת עובדות רגילות של מקרים מוחשיים, פה אין לנו הוכחה מוחשית ופיזית לקיומו של הבורא. בכל מקרה לא תהיה הוכחה פיזית, כי הקב"ה אינו פיזית, אך גם הוכחה ויזואלית אין. למה...? התשובה פשוטה: כל הנסיון שהקב"ה מנסה אותנו שנאמין בקיומו למרות שאין הוכחה מוחשית ונקבל על זה שכר כמצווה ונעבוד אותו למרות זאת ונקבל על כל המצוות שכר לעולם הבא. שהרי אם הייתה הוכחה מוחלטת שהקב"ה קיים ברור שכולם היו עובדים אותו ומקיימים את מצוותיו, כל הנסיון הוא שכשאין הוכחה מוחלטת וצריך להאמין. והקב"ה טבע בנו רגש של אמונה, כך שאדם מוכרח להאמין באיזה משהו, ואם זה לא בדת האמת, היהדות, אז זה יהיה בדת אחרת, אחת מן הדתות השקריות, כמו הנצרות, האסאלאם והבודהיזם. ואפילו האתאיסטים מאמינים, הם מאמינים בכך שהם לא מאמינים בכלום. זה אמנם נשמע מגוחך במחשבה ראשונה, אך המציאות מדברת בעד עצמה. שהרי אתאיסט שבאמת אינו מאמין אז הוא לא היה "שרוף" על ה"דת" שלו ולא היה מנסה להוכיח אותה ולהתווכח באמונה עם אנשים. אך ה"אתאיזם" הפך לדת של ממש, וכל אתאיסט מנסה להוכיח לכולם שהוא צודק.

הקב"ה עשה בזמן יציאת מצרים ניסים גלויים ולאחר יציאת מצרים נתן לנו את התורה במעמד הר סיני, שבו השכינה נגלתה לכל עם ישראל ולכל הנשמות העתידות של עם ישראל, כולן נכחו במעמד הר סיני וראו את הקב"ה, והתעלו לדרגת נבואה, שבעז"ה גם נתעלה אליה לעתיד לבוא, כנאמר בפסוק: "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם".

לאחר מכן, הקב"ה לא התגלה עוד כך, והופעתו בעולם הפכה ל"הסתר פנים", כי רק כשהיינו במצב רוחני קטן והיינו צריכים שיראו לנו את הקב"ה ויעשו לנו ניסים גלויים במדבר, זה קרה, אך אחרי זה, כשעברנו שלב ועם ישראל התבגר, הופעתו של הקב"ה איננה בדרך של ניסים גלויים אלא בדרך של "הסתר פנים" ואנחנו צריכים להתבונן ולראות אותו מסובב את המציאות, וזה לא כזה קשה לראות את זה. הקב"ה לא מתגלה ולא עושה ניסים גלויים לכל כופר ולכל איזה אפיקורס שלא מאמין בקב"ה, הספיקה פעם אחת שבו הקב"ה התגלה אלינו בהר סיני.

בקיצור, מכיוון שמדובר במשהו שלא ניתן להוכחה מוחשית, שהרי הקב"ה אינו פיזי והוא לא מתגלה אלינו יותר באופן גלוי, מחובתינו להאמין בו למרות זאת. אם הקב"ה היה נגלה אלינו זו כבר לא הייתה אמונה, זו הייתה ידיעה.

אחרי שאנחנו מאמינים בו ושכל דברי נביאים אמת ושכל עיקרי האמונה נכונים, אפשר לברר את האמונה, לשאול, אך על גבי זה. יש דעות קיצוניות מרס"ג כמו רבי נחמן מברסלב שסובר שצריך "אמונה תמימה" ואסור לשאול שאלות באמונה כי זה פוגם באמונה, אך כולם מסכימים שצריך קודם כל לקבל את העובדה שהקב"ה קיים. ריה"ל, לדוגמא, אומר שהמצב האידיאלי זו אמונה תמימה, רק מכיוון שבפועל אנחנו לא ברמה מספיק גבוהה צריך לשאול שאלות ולענות עליהן. (כל שלוש הדעות מסכימות על הקביעה הנ"ל...).

יקראו עיניך מה שאצבעותיך כותבות, יבדוק בעצמו ולא יאמין לכל אחד שכותב מה שהוא רוצה. ב-ד-י-ו-ק. שלא כל אחד יכתוב מה שהוא רוצה ויכתוב דעות כפרניות שאין מקומן פה בפורומים, אלא שיברר בעצמו, במקרה הצורך, אך עם גישה נכונה וממקום נכון.

*כתבתי כבר שאני יכול טוב מאוד, אבל אני לא דן על עצם שאלת הקיום בא-לוקים, אם הייתי דן מזמן דעתך הייתה הופכת למגוחכת. לא, זו לא הדרך שלי, פשוט אינני מקיים דיון על דברים כאלו, בדיוק כמו שאני לא מקיים דיון על איסור גזל. רגע, למה לא בעצם...? אולי בוא נקיים דיון על איסור גזל...? מה אתה אומר...? מדוע אסור לגזול...? אולי נגיד שמותר לגזול...? מה בעצם מונע מאיתנו לגזול, אם אנחנו לא מאמינים בהשגחה ובכך שיש דין ויש דיין וסוף רשע לבוא על עונשו...? וכן, אני בהחלט יכול לקרוא לדעה שמעמידה את קיום הקב"ה בסימן שאלה כדעה כפרנית, מה לעשות. אם אתה רוצה לקיים דיון אמוני אחרי שנסכים על ההנחה שהקב"ה קיים, בשמחה אשמח לקיים דיון ולהשיב על טענותיך, אך מה שכתבת בשרשור הקודם בהחלט לא יגרור היענות ותגובה מצידי, מצטער.

איך הדעה שלי כפרנית...?! אני מאמין בקיומו של הבורא, איך פתאום אני הפכתי לכופר...?

מקסימום אתה יכול לקרוא לי מישהו שמטאטא שאלות מתחת לשטיח, מה שלא נכון כלל, אבל בסדר...

ואגב, מניין לך שאני לא מאמין למפץ הגדול...?

אין לי בעיה עם תיאוריית המפץ הגדול, רק אני טוען שלא הגיוני שבמקרה בפיצוץ אקראי החלקיק הזה בדיוק התחבר עם החלקיק הזה עד שנוצר אדם, מה גם שלא הגיוני שהיה פיצוץ סתם כך, צריך שמשהו יגרום לפיצוץ, ולכן יש יד מסבבת שגרמה לכל זה לקרות, אם זה ע"י מפץ גדול, ואם זה ע"י משהו אחר, אך צריך יד א-לוקית שתגרום לכל זה לקרות, ולא הגיוני שבן אדם עם מוח כ"כ מורכב וכל הבריאה וכל הדברים, יהיו בסדר כ"כ פלאי ללא התערבות וללא השגחה עליונה. אם לאדם חסר איזה אנזים או משהו כזה, פתאום רואים אנשים עם בעיות כמו אוטיזם, תסמונת דאון וכו'...רח"ל, וזה מסטייה כ"כ קטנה, רק לראות ולהבין עד כמה מופלאה הבריאה ועד כמה לא ייתכן שאין א-לוקים והכל במקרה. אכן, זו מטרתו של עמלק, "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא א-לוקים", כשעם ישראל נמצא בחולשה מסויימת הוא מנצל אותה ומנסה לתקוף ולהחליש את עם ישראל, להגיד שהכל במקרה ואין יד עליונה שמסובבת הכל.

בקיצור, אין מקומה של דעה זו בפורום של דתיים, ואתה מוזמן ללכת לפורום של כופרים ולכתוב את הגיגיך שם.

ולכן נעשה כמעשה רבותינו הראשונים, אשר הניחו את עיטם ולא פסקו ממחקרם עד אשר הגיעו למסקנה שלמה ומוחלטת בכוח השכל שמעמד הר סיני ויציאת מצרים אכן היה - מכאן נובע שאלוהנו הוא האלוהים, וחס וחלילה לא הותירו חלק זה להיות מונח בקרן זווית.

הזכרת את רס"ג - רס"ג כותב במפורש ובהדגשה שכל הסיבה שבחקירותיו הוא נסמך על פסוקים ומאמרי חז"ל היא משום שאמיתת התורה הוכחה בכוח השכל.

עדיין לא הצלחתי להבין - איך אתה יודע שאלוקים קיים? אתה פשוט מניח את זה?! אולי תניח ש: 1+1=3 ובאמצעות זה תנסה לבנות את המתמטיקה?

אולי נצא מנקודת הנחה שאוטובוס שמלא בנוסעים יפול מצוק, אבל אם יש בו 52 איש שמשקל כולם יחד יוצא 4.532434343 טון בדיוק אז הוא דווקא ירחף למעלה ויגיע לירח?

אתה מבין איזה שטותי זה פשוט להניח משהו בלי להוכיח אותו או לבדוק אותו אפריורית?

כל דבר, כל מאכל, כל תרופה, כל כלי תחבורה שאתה משתמש בו נבדק עשרות אם לא מאות פעמים כדי לוודא את תקינותו, ודווקא את הדבר החשוב ביותר - עולם הרוח, עולם המחשבה, תכלית החיים והקיום בעולם, אתה מזניח וזורק?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!