אם את רוצה -תפני באישי ואשלח לך.

@חברים מקשיבים

תודהה ממש ממש ממש לכולכם! עזרתם מאוד

קודם כל, להגיד לה שזה לא אשמתה. ולספר לה על אנשים שהצליחו לפתור את בעיית הגמגום ויש לה תקווה. ולהגיד לה על אנשים שמגמגים וממשיכים לדבר כרגיל, ואם יש סביבה עוטפת ומכילה אז היא יכולה לדבר ולא ישפטו אותה או ילעגו לה, ואין לה מה לפחד להביע את עצמה. ושלא תפסיק להתפלל לה' שיעזור לה.

וכמובן, תגידי לה שהיא יכולה להביע את עצמה בכתב, אך זה לא מהווה תחליף להבעה במציאות ושתנסה להיפתח גם בחיים עצמם ולא רק שתביע את עצמה בכתיבה, אם כי בתור משהו בנוסף זה יכול להיות אחלה, רק שלא יהווה תחליף.

ותנסי גם לדבר איתה הרבה (דהיינו תנסי ליצור איתה שיחות שבו אתן מדברות לא בווטאסאפ...הרי היא כבר סומכת עלייך...)ותשדרי לה שאת מקבלת אותה למרות שהיא מגמגמת ואז זה יעזור לה להשתחרר מהפחד הזה ולהיפתח גם לשאר החברות.

ואחרי זה, אם את מרגישה שהיא בשלב כזה, תגידי לה שהיא יכולה לפנות למורים שלה/יועץ ושיעזור לה ויתן לה מענה מקצועי לשלב אותה.

מקווה שעזרתי...

אשרייך שאת רוצה לעזור לה...!

אני חושבת שזה קשור לחוסר בביטחון עצמי... אז את בתור חברה שלה צכה להגביר לה אותו, אם זה עי מחמאות, או אפילו סתם הודעה מחממת או חיוך וכו... 

אנסה באמת לעשות ולשים לב לכל הדברים שהעלתם

מתי שריקי – ויקיפדיה

מגמגם. כבד מאוד

אבל שר בלי גמגום. עובד פה בערוץ 7

פעם הייתי בהרצאה שלו.. אולי כדאי לגרום לה לשמוע אותו

אבא שלי היה אומר לנו

*לא לצחוק עליו (הגיוני שצחקו עליה ומאז יש לה טראומה...) 

*לא להשלים אותה

*לתת לה ביטחון

*נגיד הלכתי עם אח שלי לסופר ואז שאלתי אותו מה אתה רוצה דובונים או ארטיק ואז הוא היה צריך להגיד (לא יודעת אם זה קריטי)

קיצור עכשיו ב''ה הוא בסדר בדיבור (חוץ מהחלק שאין לו ר' והוא כבר בן 5 וחצי...)

בהצלחההה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....