חשבתי שפחות מתאים פה, אבל אין חכם כבעל ניסיוןרואה אור
מבאס לגמריחמדת66
קודם כל, זה קצת תלוי בשלב שלך בהכשרה. אבל גם אם הדחף שלך הוא להתנדב לכל דבר - וזה יפה ומבורך, כדי לוודא שאתה מסוגל לזה נפשית. מאחר ואתה מדבר על זה, אולי כדאי שמידי פעם תוריד את הרגל מהגז - כדי שיהיו לך כוחות להמשך, לדברי החשובים יותר.
לגבי הסיפא (גבי לתרום בלי לתת) - אין מה לומר. זה באמת עצוב בגדודים מהבחינה הזו.
הורדתי את הרגל מהגזרואה אור
אני לא מתנדב לכל דבר, אני מתנדב למה שאני חושב שצריך לעשות. בגלל שבצבא יש הרבה דברים שבבסיסם הם נכונים אבל מנופחים לבזבוז זמן ומשאבים, הרבה דברים נראים מיותרים ואני מתחמק מהם. מה שקורה זה שהתחמקות ועוד התחמקות הובילה אותי לביקורת והכחשות שהבנתי שהן כבר מוגזמות.
אין עליך חציליישןadvfb
תודה על התיוג!
וואו אתה מחזיר אותי אחורהadvfb
אחלה שאלות! ממש מזדהה במבט לאחור..
איך הגעתי למצב של אי-רצון לביצוע האחריות שמוטלת עלי?
מה היחס בינך לבין המפקדים שלך?
איך קורה שמה שעובר בראש זה כמה אפשר להכחיש ולא תהיה בזה בעייה?
אתה מאמין במשמעות של התפקיד שלך? אתה רואה את עשייתך כמשמעותית? מרגיש את זה?
בכללי, מאיפה באה הגאווה הזו של "אני יודע איך צהל צריך להתנהל"?
כל מערכת שמכניסה אנשים שונים אליה צריכה ליצור מסגרת שתתאים לכל הרצף של האנשים שבאים אליה. אם באת מרמה גבוהה סביר להניח שתרגיש שהרבה דברים מתחת לרמה שלך וממילא התחושה. אולי באמת כדאי להביט על הדרגים הגבוהים... יש לך ממשק והערכה עם מי מהם?
לאן אבדה המוטיבציה של רצון לתרום בלי לקבל תמורה?
זאת אחלה כאפה שבעולם! כדי ללמוד ממנה. מצאת את עצמך בלי מוטיבציה בלי שציפית לזה. אחרי שתזהה יותר בדיוק את המצב שלך ותפנים אותו, תוכל להתרומם ממנו. אם תתפוס את עצמך כאותו הצדיק שאתה מכיר מפעם - אתה פשוט לא תהיה מחובר לסיטואציה. תתחבר לסיטואציה שאתה נמצא בה רגשית ("כן, זה אני. לפעמים אין לי מוטיבציה ויש לי רצון לקבל תרומה ולהרוויח") ורק אח"כ תראה מה אתה יכול לעשות עם זה. אתה מגלה עוד רבדים בנפש שמתגלים במצבי קצה (הצבא אלוף לשים אותנו במצבי קצה שבהם אנחנו בהם רואים מי אנחנו).
למה כל כך מפריע שאחרים נחים כשאני עובד, אבל אין מצפון שאני נח/מתחמק כשאחרים עובדים?
אתה מחוברים לחברים שלך בצבא?
והכי חשוב, איך יוצאים/מטפלים/מתרוממים מזה?
מתחברים רגשית לסיטואציה. נותנים מקום להלם מעצמנו ומדברים עם עצמנו מה יעשה לנו טוב ולאן פנינו. זה כיוון... מה אתה חושב?
איזה גאון אחי.. יפה מאד כתבתחצילים
בעיקר בתפקיד כזה
תודה על ההשקעה בתגובה!רואה אור
יש משמעות לתפקיד שלי. אני רואה את המשמעות בתרגילים, אבל מרוב נהלים ובירוקרטיה (שקשה להסביר אותה מעבר לכסתחים) העיסוק בעיקר ובאפשרויות לשפר את היכולות נדחה הצידה. נוצרת תחושה שהקיום של כל פקודה חשוב יותר מההשלכות והסיבות של נתינת הפקודה.
מה שעוד יותר מתסכל, זה שאם לא מסתדר אז פתאום אפשר לוותר על פקודות.
כמעט ואין לי ממשק עם רממים, בדיוק השבוע חשבתי שבאמת חבל שאין.
אני מחובר לחברים שלי, הכוונה הייתה בעיקר לפזם וחוקי פלוגה.
ושוב, תודה רבה
בכיףadvfb
אתה בטרונות/אימון מתקדם? אם כן - הניפוח הוא חלק מהקטע של הטרונות. אחרי שאתה שורד כמעט בכל מצב בהכשרה אתה מגיע לרמת מוכנות פסיכית, שצריך אותה. גם אם זה אוסף של פרטים 'מיותרים'כשזה מצטבר - זה נהיה משמעותי.
אם לא - תמחק את מה שכתבתי...
לפעמים (גם בהכשרה וגם לא) יש דברים שהם לא עוזרים לנו באופן ישיר ואנחנו צריכים לעשות אותם למרות בפנ"ע הם לא משמעותיים. בגלל שכך המערכת (וקשה מאוד לשנות מערכת ענקית כמו צהל) בגלל שמישהו חושב אחרת וכולי...
אבל צריך להשלים עם זה. מותר להתבאס קצת. ברגע שאתה מבין שלא כל פרט קדוש הבאסה תופסת את החלק המאוד מסויים שהיא צריכה לתפוס. ואם הפנמת את זה יכול להיות שבשלב מסויים זה כבר לא יבאס. תעשה כמה שאתה יכול להתקדם ותהיה מחובר רגשית למגבלות שלך (שהם לאו דווקא באחריותך).
"נוצרת תחושה שהקיום של כל פקודה חשוב יותר מההשלכות והסיבות של נתינת הפקודה."
אתה מבין את ההגיון שעומד מאחורי זה? אני מניח שכן.
וגם אם ההגיון לא תקף תמיד - בסדר... אתה חושב אחרת ויכול להיות מאוד שאתה צודק וזכותך.
תמשיך למצוא את החלקים המשמעותיים בשירות ולהיות מחובר אליהם ובד בבד להיות גם מחובר לחלקים הפחות נעימים ולדעת מקומם. הציפיות היו שונות ואנחנו נדרשים להכיר במציאות החדשה להתחבר אליה רגשית ולהשלים איתה.
ככל שתתן יותר מקום לתסכול ותרגיש שהוא לגיטימי ובסדר כך גם זה יתפוס את המקום הראוי לו. אל תלחם בזה. וכן, בעיקר תהיה מחובר ל70% החיובי. נשמע שסה"כ העיקר טוב.
תתקדם לפיקוד אולי תוכל גם לשנות חלק מהדברים 
להתנתק מההגדרות המטומטמות האלה,והוא ישמיענו
של 'צהוב' ו'שחור', 'שוקיסט, לא שוקיסט' ו'גבר, לא גבר' כל הדברים הילדותיים האלה.
לא באנו לצבא בשביל גאווה עצמית ולהיות גברים שיעריצו אותנו.
באנו בשביל לתרום, לשרת את כלל ישראל. להיות חלק קטן ממשהו גדול. לזכור כמה אנחנו קטנים, הרבה יותר ממה שנדמה לנו, אבל מצד שני גם אם אין אני לי מי לי,
ובשבילי נברא העולם.
אני כותב ככה בחריפות,
כי באמת אני רואה עוד ועוד אנשים שרוכבים על האמירות האלה של 'כלל ישראל' ו'שמירה על ארץ ישראל' ולוקחים אותם למקום מאוד מאוד אישי,
עד כדי השפלת מי שלמשל לא עשה שירות קרבי (אני כותב כמי שכן עשה שירות קרבי משמעותי),
או לא היה בדרגה שלהם (למשל אם הם יצאו לפיקוד).
כלל ישראל זה לא. אגו, לפעמים יותר מדי אגו - זה כן.
להבין שאנחנו רק הכלי. לא המטרה.
בכל שלב בחיים שלנו האמת
ועוד עצה פרקטית:
תשנן את הספר 'באהבת עולם דגן' על הקדוש דגן ורטמן הי''ד.
סייע לי מאוד בצבא לשמור על פרופורציות.
לא הבנתי מה כתבת/התכוונת בפיסקה השניהרואה אור
צהל זה זבל מה ציפית? סורי זה לא מה שתכננת לשמועהרמוניה
כדי להתקדם בצהל צריך להיות אלוף בכסתחים, לא אכפתי ועוד שלל תכונות מדהימות של קציצים.
לאף אחד לא באמת אכפת ממך וברגע שהם יסיימו איתך הם יזרקו אותך וידרכו עלייך אפילו בלי לשים לב, אז כדאי שתשמור אתה על עצמך או שאף אחד לא יעשה את זה.
מקווה שתעבור תתקופה בשלום ועם כמה שפחות נזקים בגוף במוח ובנשמה.
זה לא לגמרי נכוןחצילים
אולי כארגון הוא זוועה זה אין ספק.. אבל יש אנשים ממש מדהימים וטובים בפנים
חברים לסבל? יכול להיות אבל הרבה גם מאבדים את זה כשהם בפניםהרמוניה
לא לא לא ממש לא קשור לחברים לסבלחצילים
יש לי פלוגה נדירה וחברים טובים מאד שכיף להיות ביחד וכיף לעבוד ביחד והכי כיף בעולם לקרוע את עצמינו בשביל העם המתוק הזה
וכן.. יש גם קצינים טובים.. אפילו הרבה
חי בסרט חחהרמוניה
בגלל שבעיניים שלך אתה מוצא את הטוב אתה הופך את המציאות לכזאת, אבל אובייקטיבית היא לא
חחחח אני חושב שעד שלא תהי בצבא לא תביניחצילים
תראי שדווקא הבנים פה שכולם שירתו מדברים טוב על הצבא
אז בוא נעשה סקר יאללה? מה יש להגיד טוב על צהלהרמוניה
יודע מה אני לא צריכה סקר, לך תסתכל על המספרים של החיילים שמתאבדים אולי זה יגיד לך משהו
תעשי סקר אדרבהחצילים
תודה על ההארות
️יש הרבה כשלים בצה''ל,והוא ישמיענו
צבא יהודי אחרי גלות חושך נוראה, של טבח ייסורים ויגון, אלפיים שנה שלא היה לנו צבא כזה... קידוש ה' שאין כדוגמתו.
וגם אם נדבר פרקטית, יש כל כך הרבה דברים טובים בצה''ל.. המון. אבל התקשורת מתפרנסת מהרע שיש מדי פעם, ויש, לא אומר שאין. אבל אפס אזכורים בתקשורת לטוב.
ויש מלא
לקרוא בדברייך על כך שצה''ל מתקרב לגובה של הרצפה, קשה לי מאוד.. זה לא מכבד את עם ישראל האמירות האלה. ולא לוקח בחשבון את המכלול מבחינה מציאותית
דווקא כל אחד בהתחלה זה מה שהוא חושב עד שמבהירים לו מקרוב...הרמוניה
טוב, תודה בכל מקרה, לילה טוב....
אבל זה לא קשור לכשלים בצה''לוהוא ישמיענו
אנשים -מראש- מגיעים במחשבה כזאת שהם יותר חכמים מהמערכת והמערכת מתנהלת בצורה לא הגיונית.
השאלה היא שוב האם הם באים מתוך אידיאלים או מתוך חיפוש נוחות.
בעבר הצבא התנהל הרבה הרבה פחות טוב והגיוני,
ולמרות זאת אנשים שהתגייסו כ''כ שמחו על הזכות לשרת את המדינה.
היום זה משהו אחר, ואידיאלים הפכו מאמת גדולה למשהו שנועד לשווק אותנו, כדי שיעריצו אותנו כאנשים שתורמים
אני כל כך לא מסכים.והוא ישמיענו
אבל יש גם הרבה מאוד אנשים טובים בצה''ל,
ואפשר להיות חייל מעולה, והמערכת מאוד מאוד תתמוך ותעריך. מהיכרות קרובה.
כל השאלה היא מה המטרה. חיי נוחות או אידיאלים. זה משנה הכל.
איך בדיוק המערכת תתמוך ותעריך?... זה מענייןהרמוניה
מפקדים שמפרגנים,והוא ישמיענו
מתייחסים אליך כבוגר,
לא מתזזים אותך כמו כולם,
מתגמשים איתך בכל מיני דברים.
תאמיני לי, לא חסר..
אם יש משהו שלמדתי מהצבא,
אולי הדבר הכי חשוב שלמדתי משם זה שהאדם עושה את השירות שלו ולא להיפך. מחשבה יוצרת מציאות, פשוטו כמשמעו.
וככל שהגישה יותר כללית ואידיאליסטית וכמה שפחות אגואיסטית - יותר טוב, חד משמעית גם לחייל עצמו
ברור אבל זה לא סותר את זה שהמערכת בנויה דפוקהרמוניה
לא מה שאני אומר זה לא קשור בכלל לחברים מסביב.והוא ישמיענו
אם המערכת דפוקה - אז זה אמור לתת הרבה יותר משמעות.. אני יכול יותר לתקן. אני יותר משמעותי. מניסיון לגמרי
אם המטרה שלי היא כלל ישראל באמת, ואני בא עם עין טובה של רצון שיהיה יותר טוב, זה לא אמור בכלל להזיז שהמערכת דפוקה
כן אבל זה די מסובך....הרמוניה
לא התכוונתי לזה. אני לא שיניתי את המערכת,והוא ישמיענו
אין לי תפקיד כזה לעשות משהו שהוא לא באחריותי או ביכולתי. ולכן אין יותר טוב מלעשות הכי טוב איפה שאני נמצא ויכול לעשות.
וכדי להקדים תרופה למכה - זה לא קשור לצהוב. לא זרקתי את השכל. זה קשור לזה שאכפת לי מעם ישראל יותר ממה שאכפת לי מהכבוד האישי. חיילים צריכים לבוא ממקום אידיאליסטי, נקי מאינטרסים
אולי... בהצלחה פשוטהרמוניה
זבל?advfb
אנשים בדרגות בגבוהות שאחראים על דברים הם אנשים איכותיים.
צהל שומר עלינו.
אני בדרך כלל לא מדבר ככה והייתי מאוד 'שבור' בצבא אבל מה שאמרת נראה לי פחות שייך למקום שלו.
אין מקום להיות אידיאליסט בצבא? ממש מממש ממש לא.
להיות אידיאליסט ומחובר לקרקע זה דבר קשה? ממש ממש כן.
ממש ממש להיפךadvfb
צהל זה 'המקום' (בה' הידיעה) לממש ערכים של אכפתיות, רצון טוב, אהבת אדם וכולי...
זה פשוט? ממש ממש לא.
את יודעת מה זה לעודד חבר למחלקה שנמצא במצב ירוד? מה החשיבות של עזרה הדדית? אנשים כאלה מוסיפים אור במקום חשוך... זה ממש להיות אברהם אבינו. לא צוחק.
דווקא בגלל שיש המון גסות בצבא (לא רק קללות) והמון סבלים ולצערנו גם מקרי התאבדות. צריך לומר להיפך! תהיו אכפתיים! תראו מה קורה סביבכם! יש לכם אפשרות לא מבוטלת להשפיע ממשית על חיים של אנשים הזקוקים לכך! אפילו חיוך מילה טובה זה עושה המון. להיות נקודה של אור עבור מישהו זו זכות עצומה. אני זוכר שהיה לי כאלה וזה ממש עזר לי וזה מה שאני זוכר מהתקופה.
לא להיות תמים? זה יחסית קל ;)
מאוד מסכיםוהוא ישמיענו
בד''כ אלו שמתלוננים הם אלו שגם ככה הלכו למחלקת ביני''ש שזה מראש יותר נוח ו.. בקיצור.. אני מניח שהבנת לאיפה אני חותר
אברהם אבינו לא נכנס לתיבה, הוא יצא החוצה. כמו שתיארת יפה ואמיתי. ואולי לכן גם הוא עמד בניסיונות
כל הכבודהרמוניה
חח מאיפה הבאת את זהצהרים
כי אני מכירה מקרים מקרובהרמוניה
ואלו לא מקרים בודדים
זה למה אני שונאת את צהל ואת המשטרה כי הם הורגים את מי שלא צריך להרוג ובמקום זה דואגים למי שאמור למות
לא רוצה חלילה לפגוע באף אחדami1113
לא הכרתי את הסיפור הזה, אבל מכיר דומים (ברמות הרבה פחות חמורות), וזו בעיה.
הרפואה בצה"ל לא משהו (בלשון המעטה), כמו לא מעט דברים אחרים. אבל זמן מבוזבז וקדרים זה דבר אחד, נכות לכל החיים זה דבר אחר לגמרי.
מכאן ועד לשנוא את צה"ל, יש מרחק. בצה"ל יש לא מעט אנשים טובים, גם מפקדים. צריך ליפול על אלו. מנגד, גם להיות חייל טוב בעצמך יעזור (מנסיון אישי).
טוב צודקהרמוניה
סיפור עצובצהרים
אני לא כלכך מבין מה האלטרנטיבה שאת מציעה.צהרים
אז מנסים כמה שיותר לפעול ולעשות וברוך ה' לאט לאט הטראומות הנפשיות מקבלות את המקום הראוי. וכמו כל דבר זה תהליך ובסוף נגיע למקום טוב יותר.
אין אלטרנטיבה אחרתהרמוניה
אני חושבת שמה שמעצבן אותי זה שמקדשים את צהל והוא לא... צריך להיות עם שכל ולשמור על עצמינו כי אין סיבה שמישהו יסבול לכל החיים רק בגלל שהוא קיבל פקודה מטומטמת
כלא נשמע לי כמו אלטרנטיבה טובה בעצם... טוב אני סתם סרקסטית אל תתייחס לזה
איזה בחור מלאךekselion
כואב הלב עליו ממש
מקווה שיום אחד זה יעבור לו
תודה שהעלת את הדיון אחי.ונסיאחרונה
מה אתם חושביםהתלמיד העייף
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
עצוב ממשכְּקֶדֶם
אופייני לג'ן זישבורת,לב
והלוואי שיתעוררו מחשבות
תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
יישר כוח לכם!!נחלת
זה לא המקרה...התלמיד העייף
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא
הזמיןהתלמיד העייףאחרונה
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה 
קפיץ
אממ… בנותבנות רבות עלי
מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
שלכן*בנות רבות עליאחרונה
שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום
לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה
עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון
ונועד להיות כזה.
את מבלה הרבה בקיונים?משה
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
לא הרבהעשב לימון
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
מה זה חיות כיס אאלט?נחלת
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון
מנשים מצפים יותר
מצפים יותר כלומר בקניון?משה
מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אה. כן. ציפיות מגדריותמשה
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון
נכון מאודפ.א.
אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven
מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
הממחתול זמני
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
אפשרoo
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת
כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה
נכון. לזה התכוונתיפ.א.
הזכרת לימשה
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.
נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
אני לא נמשך לויזואלימשהאחרונה
רק לקריאה.
יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת
אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
לכל הפחות screenzenשבורת,לב
נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת
אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים
כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי
הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
נדמה לימשה
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.