או ליתר דיוק שלבוא אם ארצה, אבל לא לצפות לתמיכה כלשהי
אם אני גדולה מספיק כדי להחליט לא להקשיב להם וללכת ללמוד, אני יכולה גם לשלם על עצמי
זה כואב לי קצת.
התרגלתי לזה שלא תומכים בי, ושמתנגדים ללימוד שלי
אבל
למה
ככה.
אוף.
(מבט זהיר אל עבר השקיעה)
ואולי הם צריכים עוד זמן להשלים עם זה
וגם אם לא להשלים אז לפחות להתרגל
אבל בסוף הורים הם הורים
וזה שהם לא תומכים בלימוד שלך דווקא, לא אומר שהם לא אוהבים אותך ואת שאר הדברים שאת מתעניינת בהם
אולי זה אומר למצוא מישהו אחר שיתמוך בך באותו עניין שההורים לא
אבל לספר להם על החיים שלך זה אפשרי
ואני כמעט בטוחה שהם ישמחו לשמוע שטוב לך ואת שמחה
כן, אבל כשכן אז כן.
ו עובדתית גם בזה הם הודו, אז,
פשוט
כ"כ לבד לי
וזה לא אמור להשתפר איכשהו מתישהו
לא משנה מה,
כל העולם סוגר עליי
לא לזה התכוונתי כשביקשתי חיבוק,
של הראשי..
הוא לא מהמוסתרים.
יחסית....
ורואה את ההקפצות שלך

איך שמים מעקב על פורומים כאלה?
אחר כך אפשר לראות את כולם בכותרת "עדכני"
כל הלב הוא רק הצטברות של רגעים
כל רגע הוא רק הצטברות של רגשות
כל רגש הוא רק הצטברות של לבבות
לנשום
נצח של רגעים ששורפים מבפנים
אבל, זה יעבור
האם הוא אנוס גוף או אנוס נפש
יואו!
ואין ראיה ממה שכתב הרמב"ם פרק י"ח מהלכות סנהדרין גזרת הכתוב שאין בה בית דין ממיתין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו דהתם לא מיירי אלא כשהוא מכה אותו דרך עונש או דרך כפייה דאי לא תימא הכי לקתה מדת הדין מי שעבר עבירה שחייב עליה כרת אם בא וכפו אותו בית דין לקבל מלקות ועשה תשוב' יפטר מן הכרת כל שכן מי שחטא בלא עדים והתראה אם רצה לקבל מרצונו מלקות ועשה תשובה שיפטר מן הכרת…
אני שונאת לבכות מדברים מטופשים. אבל,