היריון עם משקל עודף מהותי.סמיילי12
אחרי ששאר הדברים לאט לאט מסתדרים ברוך השם אנחנו מתכננים להפסיק מניעה🙂
אממה, אני במשקל עודף.
בהתחלה אמרתי נחכה שארד.
בפועל ירדתי קילוגרמים בודדים ואני לא ברוח קרב על זה.
וגם אני לא חושבת שזה מותר הלכתית למנוע בגלל משקל עודף (תקנו אותי אם טועה).

אני לא צריכה על הראש כדי לדעת כמה זה חשוב.
אני יודעת הכל. תכלס לא מצליחה.
דיברתי עם הרופא משפחה לגבי הסכרת שהיתה לי. הוא אמר בכללי שתוצאות בדיקות הדם הן תקינות תודה לאל.

אשמח למידע ממי שהיתה בהיריון עם עודף משקל מהותי איך זה השפיע על העובר על הגוף וכולי.
אפילו בפרטי.

תודה רבה!
מגיבה כדי להגיב יותר מאוחר❣️אהבתחינם
ובהמשך לזה🤭 מין העובר.סמיילי12
הכל מהקב"ה אני יודעת.
אבל מה שהבנתי שבנים מגיעים אם מקיימים יחסים ביום הביוץ.
ובנות?
לפני או אחרי הביוץ?

ברור שאפשר לנסות הכל ובסוף מה שהקב"ה מחליט אבל אשמח לדעת😅
לגבי זה-אין לי הסבר
לא בדיוק .
זה מגדיל את האחוזים, אבל זה לא מוחלט.
תאי זרע שנושאים y לרוב הם מהירים יותר, ולכן אם מקיימים ביום הביוץ יש סיכוי גדול יותר שהם יגיעו ראשונים.
תאי זרע שנושאים x לרוב משתמרים יותר זמן, ולכן יש סיכוי שאם מקיימים יום/יומיים לפני הביוץ, הם יחזיקו יותר.

הכל כמובן סטיסטי ולא 100%.
סבבה. רק רציתי לדעת אם לפני או אחריסמיילי12
וברור לי ששום דבר לא וודאי..ובע"ה אם שוב נקבל שובבי מתוק אני מאמינה שאשמח כמו במתוקים הקודמים 😍

ועדיין. לא סותר שאני רוצה בת מאד.

נגמור עם הגלולות ונתחיל לעקוב.

אגב, בבן השני שלי זיהיתי את יום הביוץ לפני שינויים בגוף. לכן היינו בטוחים לחלוטין שזה בן. וצדקנו🤷‍♀️
מובן❤️אין לי הסבר
בעז''ה שתיקלטו מהר עם בובון או בובונת (בעדיפות כמובן🤭) ושההריון יהיה תקין ומשמח🤗
יש גם קטע עם לקחת אבץ ושטיפות פנימיות עם חומץ כדי להגדילהשקט הזה
את הסיכויים.

תחפשי ביוטיוב אישה בתנועה לנשיות בריאה שח בינת הופמן יש לה איזה סרטון על זה.

אבל לזכור שבסוף הכל זו השתדלות שלנו, יש מישהו אחר שמחליט.

חמי וחמותי ניסו את כל הדברים האלה כדי שתגיע בת אחרי כמה בנים בבית, היא נכנסה להריון, בחרו לא לדעת את המין והייתה הפלה מאוחרת
הם לא יודעים עד היום מה נפל ואם זה הצליח. בהריון הבא כבר לא ניסו וב"ה נולדה בת מקסימה. חמותי אומרת שהרגישה כפיות טובה להתפלל לבת אז היא רק התפללה שבעלה יצליח לקיים מצוות פרו ורבו ויהיו לו בן ובת.
תודה❤סמיילי12
זה ממש לא נעים וזה בוודאות סכרת הריוןמיואשת******
אם כבר היתה לך, ואת במשקל עודף אז זה בוודאות סכרת הריון קחי את זה בחשבון.
וזה הריון קשוח. כבד. מעיק. וקשה.
כל קילו שתצליחי לרדת לפני זה שווה את משקלו בזהב
סכרת היריון ברור לי שתהיה לי.סמיילי12
אלא אם אוריד 30 קילו.
אבל אני לא רוצה לחכות כל כך הרבה.
ירדתי 4 ומאז תקועה באשמתי לגמרי.מתחילה הליכות.

בהיריון הקודם נכנסתי אליו אחרי ירידה מעטה במשקל ובוודאות כשהתזונה שלי יותר טובה ועדיין היתה סכרת.

אני מתכוונת יותר למומים בעובר חלילה. לחוסר יכולת שלי להתנייד. וכדומה.

סכרת הריון זה מצב לא בריא לעוברמיואשת******
ואם את מדברת על 30 קילו אז את לגמרי במצב בריאותי לא טוב, והריון יכול להחריף כל מיני מצבים.
במקומך הייתי הולכת להתייעץ עם רופא דבר ראשון על ההשלכות האפשריות, ומשם, אם ורק אם את מחליטה שאת רוצה להשקיע בירידה במשקל - ללכת להתייעץ עם רב. לחלוטין יש פה עילה לשאלה הלכתית בנושא. שוב, אם את רוצה להשקיע בבריאות ובירידה. כי אם את לא רצינית אז אין טעם בשאלה.
אבל לדחות הריון על מנת להגיע אליו במצב בריא יותר והפחתת סכנה לאם ולעובר זה לחלוטין סיבה טובה לשאול.
יש סיכונים לעובר בסכרת הריון, וככל שזה חוזר שוב ושוב הסיכוי לאיזון בתזונה יורד והצורך באינסולין מוקדם יותר עולה ולכל הדברים האלו יש השלכות ממש.
(כותבת לך כחברה לבעיות המשקל כן? לגמרי מבינה ומזדהה מאד)
דווקא כששאלתי רופא משפחה הוא אמר שהכל תקיןסמיילי12
בבדיקות שלי.
שאלתי אותו ספציפית להיריון והוא אמר שהכל בסדר🤷‍♀️
עדיף רופאת נשים?

ואני רצינית כל היום.
בערב נופלת🤷‍♀️


וזה לא יהיה היריון ראשון שלי עם עודף משקל. אבל לא הייתי בעודף משקל כמו עכשיו.
פער של 10 קילו.
את מבינה שזה הולך וגדל כן ?מיואשת******
תראי דבר ראשון הייתי מתייעצת עם רופא נשים שמומחה בסכרת
ולו רק כדי שיתן לך מוטיבציה לרדת בצורה רצינית.
אבל חוץ מזה תביני, אחרי ההריון הבא יהיה לך עוד עשר להוריד ממה שיש לך עכשיו.
ולהוריד 40 זה קשה כפול שלוש מלהוריד שלושים.
כל תוספת כזו מקשה על הירידה הרבה הרבה יותר מהחלק היחסי שלה. והדרך לניתוח קיצור קיבה לא כזו ארוכה. באמת. מהיכרות אישית.
את צעירה ממש. יש לך עוד זמן ללדת בחיים. את צריכה לשמור על הבריאות שלך את
לא רוצה בגיל 25 להרגיש ולהתנועע כמו מישהי בת שישים (ומשקל עודף כזה עלול גם להפריע בכניסה להריון, במאמר מוסגר)
להוריד אפילו עשר קילו עכשיו, לא את כל השלושים, יביא אותך ממקום אחר לגמרי להריון. שימי לך יעד של עשר , וכבר ירדת ארבע, אז את מתקרבת ממש!
כי אחרת זה הופך למפלצת ועולה ועולה ונשים לא מצליחות לרדת וזה כבר מגיע לסכרת ממש ושלל בעיות . תנסי לעצור את זה. להגדיר משקל שאת
חייבת להגיע אליו לפני ההריון הבא, וכמובן גם בהריון הבא לשמור מהיום הראשון ולעלות מינימלי ממש.
שיהיה בהצלחה רבה!
אבל אני כאילו חושבת לעצמיסמיילי12
אם ארד 10 בעצם אגיע למשקל ההתחלתי של ההיריון הקודם אז מה כבר ההבדל? סכרת תהיה בכל מקרה.
אוף.
תודה רבה על ההשקעה אלופה.

ואני בת 28🙄 חחחחח מרגישה שהשעון דופק.

אתקשר בתור התחלה לרופאת נשים שלי.
הבדל עצום!!!מיואשת******
התחלת במשקל הזה קודם ועכשיו יש לך שלושים להוריד? אם תחזרי למשקל הזה אז בסוך ההריון כנראה יהיה לך שלושים להוריד
אם לא תעשי את זה יהיה לך ארבעים פלוס!
וכאמור זה הרבה הרבה יותר קשה וכל ההשלכות על תזוזה וכו.
וגם עכשיו יותר קל להוריד מאדר עם תינוק קטן ושתי קטנים מעליו ובהנקה...
תחשבי על זה
👍סמיילי12
תודה לך
מהידע המועט שיש לי,ציפיה.
זה גם עלול להגביר את הסיכוי שתשארי עם סכרת אחרי הלידה, ושהיא לא תעבור.
וזה לגמרי לגמרי עוד סיבה לחכות ולעשות מאמץ נוסף לרדת.

לגבי הגיל: לא יודעת כמה ילדים יש לך כבר, אבל זה ממש סבבה לחכות עוד קצת בגיל 28, במיוחד אם זה כדי לעבוד על הבריאות שלך (בת 29 בהיריון ראשון)
שניים.סמיילי12
והתחתנתי צעירה. 22.

הקטע הוא שאני מקווה שההמתנה לא תהיה לריק ובאמת ארד.
כי אני נלחמת עם המשקל המון.
ובפועל מצליחה מעט עד לא מורגש.
אז חבל לי על הזמן. זו התחושה שלי.
אז תנסי להבין באופן כללי מה עוצר אותךציפיה.
כלומר, לשלב עם זה ליווי רגשי כלשהו. יכול להיות שזה יושב על דברים בנפש ולפרק אותם ולהבין מה הם יעשה המון.
ויכול להיות גם שהשינוי יקרה לאט (מניסיון של בן הזוג שלי) כי הגוף התרגל לכל מינע דברים ועכשיו צריך להתרגל שוב.

זה ממש קשה, אבל אולי לנסות לחזור לתפריט של סכרת היריון - רק עם פחות פחמימות מבהיריון - ולראות איך זה משפיע?
אני בחלי ממן🤷‍♀️סמיילי12
וברור לי שבנוסף להכל זה יושב על רגשי.
מעבר לזה מעדיפה לא לפרט🙂

ביקשתי מבעלי שיהיה נוכח יותר בשעות הערב.
כי לידו אני מרגישה פחות בנוח לאכול שטויות🤭

תודה❤
אני חושבת שגם אתחילסמיילי12
בלאכול משהו רגע לפני שאני פוגשת את הילדים.
כי כשאני איתם אני במקסימום ואז רעבה עצבנית ומנשנשת.
אז אולי עדיף באוטו בדרך אליהם לקחת פרי או משהו כדי שתהיה לי אנרגיה טובה וחא אנרגיה מסוכרים מיותרים🤔
אני מעלה שאלות בשבילך, ממש לא מחוייבת לענות ציפיה.
ויכול להיות שחלי ממן פחות מתאימה לך וכדאי תכנית אחרת.
כן כן. זה מעולה שאת מציגה שאלות.סמיילי12
זה שם לי מראה.
תודה!
על בסיס מה את אומרת שבטוח תהיה סכרת היריון?שירהקולה

אני לא מכירה מצב שבו הייתה סכרת שנגמרה (לא ברור לי איך זה קורה רפואית) אבל יוצאת מנק' הנחה שמי שחוותה את זה- יודעת על מה היא מדברת.

אני באה ממשפחה עם רקע מאוד מאוד בעייתי של סכרת (סבא וסבתא, אבא ועכשיו גם אמא עם סכרת- כל אחד והסוג שלו) וגם בעודף משקל מסויים, ולא- אין לי סכרת היריון.

מה שכן- הקפדתי על תזונה בלי קשר, בעצת אחות ליווי ההיריון שאני אצלה שאמרה לי מראש שאני לא אמורה להעלות משקל כמעט בכלל בהיריון- ואם כן אז עד 4-5 ק"ג לכל היותר. ב"ה הצלחתי להקפיד והיום אני בשבוע 37 ולא עליתי בכלל. בעיני זאת ההמלצה החד משמעית. תיהי קשובה לגוף שלך- אם את מרגישה ששבעת, גם אם זה מכמות אוכל קטנה- אז אל תמשיכי לאכול. תעשי ארוחות קטנות ובריאות. לא להתפתות להמון מתוקים.

ולהקפיד על תזוזה במהלך ההיריון. אני למשל גרה בקומה גבוהה בבניין בלי מעלית, אז עצם היציאה מהבית והשימוש במדרגות מאלץ אותי לזוז ובכל הזדמנות שאני יכולה להשתמש במדרגות ולא במעלית- אני עושה את זה (אלא אם כן אני מרגישה לא טוב).

ב"ה ההיריון מתקדם מעולה, אין מומים ואני מרגישה טוב בסה"כ.
בעיני עם ההקפדות הנכונות והליווי המתאים- זה בהחלט אפשרי.

שיהיה בע"ה בשעה טובה!!

על סמך זה שהיתה לה סכרת הריון בהריון הקודםמיואשת******
כנראה לא הבנת מה שהיא כתבה.
היתה לה סכרת הריון, ואם לא היה שיפור משמעותי בתנאים (ירידה דרסטית במשקל שלה) זה בוודאות יקרה שוב (טוב. 99 אחוז)
אה, אוקיי. באמת לא הבנתי את זה ככהשירהקולה

במצב כזה זה באמת כמעט וודאי.

לי היה בראשון סכרתאהבתחינם
ולא ירדתי במשקל בשני לא היה בכלל ב"ה ובשלישי היתי בכלל במשקל גבוה(הריונות צפופים מאוד עודפ במשקל של 30+) ושמה היה לי חוסר בסוכר שהרופא המליץ לי לאכול כל יום קובית שוקולד.
זה לא שחור או לבן כל העסק הזה...
ויש לי במשפחה סכרת לאמא וכל משפחתהאהבתחינם
בדרגה הכי גבוה שיש.
אינסולין וכל מה שמתלווה לזה....
אני חושבת שעצם זה שלא היה לך בהיריון השניסמיילי12
זה מראה שאצלך זה לא משהו שקשור לעודף משקל.
אצלי זה כן.
בהיריון הראשון הייתי עם סכרת גבולית. ערך אחד חריג מעל 200 בהעמסה של ה100. איזון בתזונה ולא נשלחתי למרפאה בסיכון.

היריון שני כבר סכרת וודאית. שוב איזון בתזונה. הךעם נשלחתי למרפאה בסיכון.

אז הסיכוי שתהיה לי סכרת היריון בהיריון השלישי הוא דיי גבוה עד וודאי.

שוב, אלא אם ארד 30 קילו. ואני לא מתכננת לרדת כל כך הרבה מהסיבה הפשוטה שיקח לי זמן.
ואני כמעט שנתיים אחרי לידה שניה.

והשרשור עשה לי חשק להיכנס לזה שוב.
מקווה שיחזיק מעמד.

אז את באחד אחוז 😁מיואשת******
למעשה זה דווקא ממש כן שחור לבן בסכרת. וכמובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל בהחלט, אבל חד משמעית מי שהיה לה ולא שינתה כלום 99 אחוז שיהיה לה שוב
אשרייך
יכול להיותאהבתחינם
מעבר לזה שעברתי עכשיו היריון במשקל עודף
ולא רק בגלל הסכרת זה לא פשוט.
מעוד הרבה סיבות
מחודש שישי כבר בצקות, וחודר יכולת לתפקד
ואת כבדה ברמות ולא זזה...
והלחץ דם גבוה, וחם ולא נוח ולוחץ למטה
שזה כאבים שמרגישים בשותף...
ממליצה לרדת כמה קילוגרמים
וואי הצלחת להזכיר לי את הבצקותמיואשת******
אוי ה
אוי
כן היא צודקת.סמיילי12
תהיה לי סכרת היריון די בוודאות.

ולגבי עליה במשקל. בהיריונות עליתי קילוגרמים ספורים וירדתי אותם בצורה מידית אחרי הלידה.
בהיריונות אני יודעת להקפיד מצוין.

העודף לא מהיריון. העודף מלפני..ועוד 10 שנוסף אחרי הלידה של השני.
אגב, סכרת היריון זו סכרתסמיילי12
שהיתה ונגמרה.
ובהנחה שעושים שינוי דרסטי בתזונה היא גם לא תופיע כסכרת סוג 2 בהמשך החיים.
אני הבנתי כאילו הייתה סכרת "רגילה" שנעלמהשירהקולה

סכרת היריון יכולה להישאר ויכולה לעבור, סכרת "רגילה" לא ולכן לא היה לי ברור...

היא יכולה להיעלם.סמיילי12
אבל צריך לעשות שינוי מטורף.
אני מדברת על סכרת סוג 2.
סוג 1 לא נעלמת.
סוג 2 אם עושים שינוי, אבל ממש שינוי, יש אנשים שמעידים שעברה להם🤷‍♀️

ולא, אין לי סכרת סוג 2 תודה לאל.
אבל בהחלט חייבת להקפיד.
ואני מקפידה!!!! ממש. נופלת באיזור 6 בערב.
כנראה בגלל זה תקועה ולא יורדת, אבל גם לא עולה כי זה מתקזז.
אמרתי לבעלי שהוא פשוט צריך להיות בבית בשעות הערב. כשהוא בבית פחות נעים לי לנשנש
למרות שיאמר לזכותו שמילה אחת הוא לא אומר. וגם לא מתנהג כאחד שמפריע לו.
אצלנו במשפחה יש כמה עם סכרת סוג 2שירהקולה

ומאוד מאוד מקפידים. ברמה שאין להם בכלל סוכרים בתפריט ופחמימות בכמות מאוד מאוד נמוכה, וזה ממש לא נעלם, פשוט לא מחמיר.

מבחינה רפואית- יש פגיעה בלבלב אז לא ברור לי איך סכרת "רגילה" יכולה להעלם.

בהיריון זה יכול לקרות כי לפעמים עצם ההיריון משבש את הפעילות של הלבלב, ולאחריו הוא חוזר לפעילות תקינה (כמובן במידה והכל היה בסדר בהיריון עצמו)

באמת לגבי סכרת- זה המון כח רצון, לא יודעת איך מתמודדים עם זה באמת, אבל מהיכרות אישית עם כאלה שמתמודדים עם זה- אני יודעת שהם עשו סוויץ' בראש ברמה שמבחינתם זה ברזל. אין סוכר ואין כמעט פחמימות. תפריט מאוד מסודר- מה כן נכנס, מה לא נכנס. באיזה שעות אוכלים. ליווי קפדני של דיאטנית. בתקופה שהם התחילו עם ההקפדה הזאת זה היה פגישה עם הדיאטנית כמעט כל שבועיים, וזה לא בהכרח פגישה לגבי המשקל כמו שזה לוודא שמצליחים להקפיד על התפריט. אולי שווה להתחיל מזה לפני הכל.

מטורףסמיילי12
אז אין לי מושג למה אנשים מעידים שנעלם.
שלא נדע.
בעברי ירדתי המון במשקל.
אני יודעת הכל.
אבל המעבר בין הידע שיש לי לביצוע הוא קשה.
במהלך היום אני אלופה..מגיע הערב זהו.
אנשים שאומרים שנעלם מתכוונים שהסוכר מאוזןמיואשת******
ושהם מאוזנים בתזונה ולא בתרופות. אבל הם עדיין חייבים לשמור כל החיים זה לא נעלם.
פגיעה בלבלב זה סכרת נעוריםאין לי הסבר
סכרת נעורים פגיעה בלבל וכתוצאה מכך חוסר הפרשה של הורמון האינסולין
סכרת מבוגרים זו פגיעה בקולטני האינסולין שנמצאים בתאי הגוף, לכן אם מקפידים המצב יכול להתאזן לגמרי (אולי גם קולטנים שהתנוונו יכולים לחזור לתפקוד? לא יודעת)
לא בהכרח, יש גם סכרת סוג 2 שנובעת במפגיעה חלקית בלבלבשירהקולה
ובכל מקרה זה לא נעלם אלא מתאזן. אם לא ישמרו על איזון- הבלאגן יחזור ואפילו יוחמר.
לא אמרתי שנעלםאין לי הסבר
כתבתי בסוגריים שאני לא יודעת אם יכול להיעלם, אבל יכול להתאזן לגמרי...
בכ''מ סכרת סוג 2 זו לא פגיעה בלבלב. הגוף מפריש אינסולין כרגיל...
היה לאבא שלי סוג 2 עם פגיעה חלקית בלבלב 🤷🏼‍♀️שירהקולה
וזה התפתח בהמשך לנעורים כשהלבלב יצא מתפקוד לגמרי... אבל התחיל כסוג 2.
גם היום האמת הרופאה שלו לא יודעת להגיד אם מדובר בסכרת נעורים ב100% או שזה פשוט סוג 2 חמור, כאילו משהו באבחון הסופי של איזה סוג זה לא ממש ברור.
ובאמת בגלל זה הוא על תפריט קיצוני של איזון סוכרים, כי אם זה נעורים- הכי פשוט לתת זריקות אינסולין ושלום. אם זה סוג 2 זה דורש הרבה יותר איזונים ובדיקות...
אבל זה מקרה אחר...אין לי הסבר
נשמע שזה היה שילוב של שני סוגי הסכרת ביחד. אבל זה לא המצב הטבעי של הסכרת...
אנחנו לא במטרה המקורית של הדיון, סתם לא הבנתי איך זה הגיוני...
תודה שהסברת
לגמרי גלשנו 😅שירהקולה
תנסי להוציא מהבית את כל מה שאפשר לנשנש.ציפיה.
זה מבאס, אבל ממש ממש מקל (אני עם סכרת היריון עכשיו. זה אחד הדברים שעוזרים לי להחזיק מעמד).
וגם, תנסי לפרק את זה: למה בערב את כבר לא מצליחה להחזיק? כי אין לך זמן לשבת לאכול? כי את עייפה יותר?
יש מלא אפשרויות. תנסי להבין למה ואז, כשאת יודעת מה שורש הבעיה, זה יעזור לפתור אותה.
כי אני מותשת אלוקים ישמורסמיילי12
גמורה מעולפת תוסיפי עוד תיאורים למצב של עייפות.

אין לי בבית יותר מדי נשנושים🙄

ובהיריון הייתי אלופת העולם. כשיש עובר קטנטן שתלוי בי אני אעשה הכל.
כשזה רק אני קשה לי יותר.
זה דפוק אבל זה מה יש😒

אני חוזרת להליכות מהיום.
גם אם לא בשביל ירידה במשקל אפילו בשביל לשפר את יכולת הנשימה במאמץ.
זה הכי קשה ציפיה.
תנסי להבין מה יכול לעזור לך לאכול נורמלי גם כשאת עייפה.
אולי לנסות להכין דברים מראש? אולי להזמין מבחוץ דברים טובים באמת? אולי מישהי תוכל לבשל לך עבור תשלום?

ואת האפילו מעט נשנושים שיש בבית -להןציא. מדהים כמה שזה שאין אפשרות משנה את התמונה. לגמרי. (אפילו שזה מתסכל, כי כל מה שבא לעשות הוא לנשנש משהן וכשאין בבית זה מעצבןןןןן)
וזה לא כמו שיש תינוק בבטן, אבל תחשבי על זה שאת רוצהציפיה.
להביא תינוק. ואת עושה את זה בשביל תינוק, לא בשביל עצמך.
נכון את צודקת🥺סמיילי12
קשה.
ומתסכל.

תודה רבה על העצות החכמות!
בהחלט אאמץ את מה שבמסוגלות שלי.
תודה❤
אל תשכחי שלי קל לדבר. אני עם עובר בבטן, אזציפיה.
ברור שיותר קל לי לשמור.

ממש ממש בהצלחה!
תודה❤סמיילי12
אני מבינה אותך ממש עד העצםאפונה
את התשישות בערב ואת הנפילה לנשנושים זמינים. איתך לגמרי.
ואני חושבת לעצמי שצורת חיים שמביא אותי לתשישות כזו היא לא בריאה לי. האם אלה החיים שאני רוצה לחיות?
האם מה שאני מתעייפת ממנו (עבודה נניח) שווה לי את מה שאני מפסידה (אורך רוח לתהליך של שמירה על בריאות)?
אצלי הפרמטרים אחרים אבל אותו עקרון - לפעמים אנחנו לא מצליחות להשקיע במשהו שחשוב לנו, והסיבה עשויה להיות שהכוחות שלנו מנוצלים למשהו אחר, שהוא לא בהכרח יותר חשוב. אנחנו לא אינסופיים, האנרגיה שלנו מוגבלת.
אולי שווה לך לפתוח מחדש את ה"חוזה" ולתכנן את השגרה שלך באופן שמקדם שמירה על הבריאות במקום יותר גבוה.

ובאופן ממוקד - ממליצה לך לבדוק את סיון אופירי. חברות שלי עשו אצלה עבודה מדהימה על שחרור מאכילה רגשית והן שומרות כבר כמה שנים על תזונה בריאה ומשקל מאוזן.

אין לי נסיון עם סכרתתמיד להודות
אבל יש לי נסיון עם הריון בעודף משקל קיצוני בגיל הרבה יותר מבוגר ממך וגם מספר הריון יותר מתקדם.

היה הריון מתיש במיוחד בסוף אבל ממה שראיתי סביבי אצל חברות שלי לא בהכרח יותר קשה מאילו ששוקלות גם 40 קילו פחות ממני.

התינוקת מהממת ואין שום השפעה עליה.
מרוב שאני ברושם של הלידה האחרונהתמיד להודות
שכחתי לכתוב שכל ההריונות שלי התחחלו בעודף משקל (כל הריון יותר מהקודם) .

בהריונות קודמים היה בסדר גמור תפקדתי תפקוד מלא עד הרגע האחרון (עובדת משרה מלאה עד היום של הלידה ובכולם ילדתי אחרי התאריך) כולל תפקוד מלא בבית כולל ספונגה , נקיון, טיפול בילדים וכו.

ברוך ה בורכתי בהריונות יחסית קלים (אני לא מאלה שלא מרגישות את ההריון אבל לא הרגשתי שהעודף משקל גרם להריונות יותר קשים) מתאוששת ברוך השם מהר מאד מהלידות והילדים שלי מהממים ומעולם לא שמעתי הזהרה מרופאים שהמשקל שלי יכול לפגוע חלילה בתינוק.

ההריון האחרון היה יותר מתיש וקשה (אבל לא חריג, גם בו עבדתי גם ביום של הלידה רק עבודות בבית עשיתי פחות אבל זה גם בגלל שיש לי כבר ילדים גדולים שעוזרים המון) אני כבר קרובה ל40 ולכן לא יודעת להגיד אם הקושי היה בגלל המשקל או בגלל הגיל.
תודה רבהסמיילי12אחרונה
אני עם עודף משקל ממש מהותיאנייי88
כל הריון התחלתי עם משקל אחר. אבל בכולם הייתי עם עודף משקל מהותי.

ב"ה לא נצפו בעיות מיוחדות.
לא הייתה סכרת.
לידות רגילות ומלידה ללידה יותר קלות ב"ה.
הריונות לא ממש קלים. אבל לא קדור לעודף משקל לדעתי. אלא לחוסרים ולאנמיה.
פשוט קחי בחשבון שתהיי יותר כבדה.

אני באופן אישי ממש משתדלת עכשיו לא לעלות יותר במשקל. ודי מצליחה אבל בסה"כ חודש חמישי.
אז נקווה שנמשיך בדרך הזו.
תודה רבהסמיילי12
עשיתי הליכה אתמול קמתי עם מותן תפוסה.
הגוף חלודה😐
לא מצליחה לזוז הבוקר חחחחחח השם יעזור לי
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאהאחרונה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאהאחרונה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.אחרונה
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקהאחרונה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך