הימים עברו, רגשות השתנו, והמח גם הוא לא היה צלול כאז. חברים לשבועה נעלמו. תחתם נוספו כוחות צעירים ורעננים. כוחות שלא היו בלילה ההוא.
והשבועה התחדדה והשתנתה והתאבדה וכל אדם פירש אותה כרצונו. והגחלת הועברה בין חברים. וכל אדם פירש את בצורה שונה והעביר רק חלקים שהוא הכיר ממנה.
זה היה לילה. לא פשוט בכלל. ישבנו כולנו ונזכרנו שפעם נשבענו. דיברנו בגעגועים על הגחלת. לאט לאט החזרנו אותה לליבנו.
נשבענו להבעיר את האש בליבנו.
עדיין לא מיואשים.