ו אוףףף עבר מלא זמן ומלא דברים מאז...
בחיים נראלי לא לקחתי ככ קשה פיגוע..
נתקלתי בזה סתם ביוטיוב..ופתאום כזה נזכרתי..והחלק שאח שלו דיבר,ואוו😭
שירה 333אני לוקחת מאוד קשה כל פיגוע שאני שומעת עליו...באמת ממש קשה
ההורים שלי סיפרו לי שאבא שלי ראה את ההלוויה של הנרצחים בפיגוע במרכז הרב ואני שהייתי אז בת ארבע כנראה צפיתי גם
ואז לקחתי בובות, שמתי אותם בשורה וכיסיתי בסדין לבן... ההורים שלי היו בהלם...
אני חושבת שאני נחשפתי יותר מדיי לסיפורי פיגועים ולא רק ביום הזיכרון... זה לא הכי כדאי....
אני לא בחרדות מזה אבל שאני שומעת על פיגוע זה ממש ממש גורם לי לתחושות קשות ולפעמים אני אפילו בוכה
אני משתדלת לקחת בפרופורציות ולא קשה מדיי אבל תחושות שכאלה זה הכי נורמלי בעולם אחרי שבדבר כזה לא נורמלי קורה
אני לא מנסה ללחם בזה אפילו, רק להתאבל יחד עם ישראל ולקחת את הכאב ולהשתמש בכוח שלו לעשיית טוב
הם מנסים לפגוע בחיינו ואנחנו נחייה הכי חזק שאפשר ונוסיף חיים! אנחנו לא נשבר ברוחנו. זה בדיוק מה שהמחבלים רוצים...
הנרצחים זכו למות על קידוש ה', אבל לנו יש זכות גדולה אחרת שהיא המטרה ומה שאנחנו צריכים לחשוב עליו- לחיות על קידוש ה' מתוך שמחה!
בקיצור, הלוואי ויתקיים הפסוק "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו" במהירה בימינו אמן ותבוא הגאולה שלימה במהירה בימינו. פשוט עצוב שעברו יותר משבעים שנה מקום המדינה שאמורה להגן עלינו וקמה במטרה שיהודים לא ירצחו כי הם יהודים ועדיין יהודים נרצחים על יהדותם פה בארץ הקודש!! איך!? אנחנו עדיין בגלות מסתבר...
וחיבוק ענק, מרגישה כמוך...יש לך לב יהודי שמרגיש צער שיהודי אחר נפגע
באמת החלק שהאח מדבר מצמרר...
אז מה אומרת לראות או לא?
אני שמעתי המון על פיגועים חיה סוג של בין פיגועים...
מכירה אנשים \ חברה .. שנרצחו
שהיה לי היכרות איתם
יותר מ1...
לא סופרות כבר...
ולצערי לפעמים זה לא מזיז לי תלוי במצב שלי בדיוק יש פעמים שאני כבר מחליקה.....
אני יודעת שזה לא מי יודע טוב..
אבל מרגישה שרק ככה אני יכולה לשורד..
וביום הזיכרון אני בוכה ממש.. אבל ביום יום מסתירה \ מחליקה
אבל באמת תלוי במצב רוח באותו זמן!!!
ובאמת שנזכה לגאולה שלמה!!! במהרה ביימנו!!!! רק מלחשוב על מצבנו גורם לבכות...
הסרטון הזה ספציפית? די תלוי בך...את כבר יודעת על הפיגוע, כבר ראית בחדשות מן הסתם, יכול להיות שזה דווקא יחזק אותך ויגרום לך לבכות בכי משחרר...אין שם תמונות זוועה ותיאורים של הפיגוע...לדעתי לא כדאי לראות לראות כל היום חדשות ולשמוע על פיגועים ולחשוב על זה יותר מדי ביום יום , יש את ימי הזיכרון, אבל כן צריך להשתתף באבל המשפחות כי זה אבל של כל העם.
אני לא גרה באזור שנחשב מסוכן אבל אני לומדת עם בת שאח שלה נרצח ואני קצת הכרתי אותו..
וואי, איזה עצוב
שולחת חיזוק וחיבוק, זה ממש לא פשוט! קצת מבינה אותך... נראלי שיש לי קצת "שריטה" בנפש בנוגע לנושא אבל נראלי בעצם לכולנו, כולנו מאוימים...זה מתבטא בכך שאחרי פיגוע יכול לעבור שבוע שזה לא יצא לי מהראש, בלי שאני אראה סימן חיצוני שמראה על כך...אני מנסה לא לחשוב על זה ושזה לא יפריע לי אבל זה לא פשוט...אני אישית משתדלת בדרך כלל לעשות משהו לזכרם ולמנף את הכאב לעוד עשיה ואז זה מקל
באמת עצוב ממש...
מרוב שהתרגלתי...
אני כזה אה וואוו איזה עוצב וממשכה אלה וביום הזיכרון ואוו בוכה...
זה לא ברמות שאני ממש חושבת על זה כל היום ונמצאת בדיכאון, אבל בדרך כלל במשך שבוע עוד נשאר עלי ה"רושם"
ואני חושבת על זה די הרבה. לפעמים אני אפילו בוכה קצת
וביום הזיכרון כואב לי אבל אני לא ממש מצליחה לבכות, בדרך כלל בוכה קצת.... אבל כל יום הזיכרון אני באווירה של עצב וממש חושבת כמעט כל היום על הנושא
הכרתי את יהודה.. איזה ילד מתוק הוא היה.
יהי זכרו ברוך
מכירה אישית את המשפחה
אז קחי כוחות![]()
ומשהו שעזר לי זה לעשות משהו לעילוי נשמתו
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!