אני לא שייכת לשם.
רוצה הביתה.
תציל אותי. ה'.
איך שדברים כאלו מורכבים.
איך שהלב הזה עוד פועם. איך איך.
לא רוצה שאף אחד
ינתח אותי
ויחליט עלי
ויחליט מי אני
ומה אני.
אסור להתקרב אלי.
צריך לא לאהוב אותי.
צריך להתנהג אלי כאילו אני לא שווה.
צריך להראות לי שאני אוויר.
צריך להגיד לי שכל מה שכתבתי עכשיו מראה כמה אני בבעיה נפשית. ובלה בלה
אני צריכה לישון. לילות. וימים.
עייף לי. כבד לי.
נפשית ופיזית. וביחד.
אין לי מקום בעולם הזה.
שאנשים יפסיקו לשפוט. יפסיקו.
קראתי ואין קול. רגלי טובעות בחול. בחשיכה אני פוסע. לרדת עוד אנ'לא יכול. ידי כבדות מעול. ושיעבוד פוצע.
וכשאני קורא. אני מחכה. שתענה, שתענה. קראתי בלי מילים. צעקתי בין הצלילים. בין הצללים.
שומע תפילות. עונה בעת צרות. האם צעקתי נשמעת. שומע תפילות. יודע נסתרות. הדממה הזו פוצעת.
וכשאני קורא. אני מחכה. שתענה, שתענה. קראתי בלי מילים. צעקתי בין הצלילים. בין הצללים.
עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי דממה מתעתעת. אסוף אותי. אסוף אותי. אסוף אותי.
עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי. דממה מתעתעת. עוד לילה קר. צעקתי נשמעת. אסוף אותי.
שומע תפילות. עונה בעת צרות. צעקתי נשמעת.
אודי דוידי
כמה שנאה עצמית. כמה.
אני רק מחכה לרגע הזה שיוותרו עלי.
שונאת תמצב הזה שרוצים. שונאת שונאת.
זה מזכיר לי אולפנה. וחמישית.
ומורה מתלהבת. ולחץ מכל כיוון.
מכל כיוון.
ואת הבום בבחירה בעצמי. ואת הכאבים בכל מה שהם רצו ולא הייתי. והלבד. והביחד.
בעכס. זה כואב מדי.
ואת הצפיות האלו. שכאילו אני צריכה להיות או לספק.
ואת ההשוואות אליה. והמועקות. והשברים על גבי שברים שהיו שם.
ואת זה שתמיד לא הייתי מספיק בשבילם. עם כל הכוונות הטובות שלהם.
אעאעאעא. כואבב לי. כואב לי. כואב לי.
אני לא רוצה להיות במקומות שעושים לי רע. ואני אלופה בלהתנתק.
אשכרה 'אני אהיה לי בית לעצמי'. יש עוד הרבה לכאוב על מה שהיה שם ביום ההוא.
אני איתך. מבטיחה לטפל בשרירי הלב שנחלשו, שחייבים העצמה. האזור כואב מדי. מרגישה בהלוויה.
צריכה כוח לקום. ולבחור בלהמשיך. להיות קשובה לעצמי, וכמה שיותר לעצמי, ביחד עם חיבור(מלא) אליך ה'.
זה ככ חי בי. וכמה זה כואב להם המקום המחובר הזה. ואיך בהתחלה זה מתסיס אצלי כעס ורק ביישוב הדעת עולה לי רחמים. ורק בהמשך יעלה לי רחמים של אהבה. איי עבודת מידות. זה מבהיל. זה קשה. ואנוייכי. מה איינוכי. איי. בע. וכואב לי כואב לי. וזה חלק בלתי נפרד עכשיו מהתהליך. ולא בא לי על כלום. אני ככ מבולבלת.
אני לא אפסיק לרצות
אני לא אפסיק לרצות
אני לא אכנע לרעיון הזה
שאי אפשר
ואי אפשר
ואי אפשר
זה עניין של הישרדות
גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר
אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר
רונה קינן.
אני צריכה להחליט מה אני עושה עם שירים כאלו.
זה ככ נוגע בי ומנגד, זה ככ רחוק ממני.
צריך להתפלל על זה ממש.
על כל התהיות האלה בתחום של השירים.
ונחת. נחת נחת.
ועוד דברים.
היא שרה את השיר הזה ושומעים שכואב לה. שומעים. והסוף של השיר שורט שורט.
ומי שלא טוב לו עם מי שאני עכשיו שפשוט ילך ממני.
שקט.
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.
אל תוותרי אהבה שלי
אל תוותרי
אל תתייאשי
עוד לא
עוד קצת
רק עוד קצת
תיכף יהיו מים מתוקים
כן
נכון
הכל מבולבל
הכל מוזר
לכי לישון
תיכף תקומי חדשה
אל תחשבי יותר מדי
באלי לצעוק עלייך
וגם קצת לנער
זה מים מלוחים
והצמא רק מתגבר
ואת ממשיכה לשתות
את יודעת שזו טעות
אבל את שותה
כי את צמאה נורא
וכשצמאים שותים הכל
לא משנה אם מלוח או מתוק
אבל זו טעות אהובתי
זו טעות
זה מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
עוד יהיו לך מים מתוקים
מים מלוחים
אל תשכחי
זה מים מלוחים
את מופתעת כל פעם מחדש
פשוט תזכרי את זה
זה מים מלוחים
זה לא הדבר האמיתי
עוד יהיה לך מים מתוקים
הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה
נולד לי אח
סיימתי קקצ
קיבלתי תפקיד
התחילה המלחמה
קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא
התפרקתי
והייתי מאושרת
ואז התפרקתי
והייתי מאושרת שוב
והמלחמה הזאת אין לה סוף
רק עבודה נון סטופ
כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר
הכל הפוך, ומפרק
וגם הכל מאושר.
אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום
במלחמה שקורית היום
ולהיות חודש הבא
במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.
ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות
אבל הם תמיד חוזרות
ויש מספיק אנשים שאני אוהבת
ושאוהבים אותי
אני מקווה.
