בין כל הדיבורים על ממשלת שמאל פתאום אני נזכרת באיזה תקופה מטורפת אנחנו חיים הקב"ה מנסה אותנו כל דקה שמעתי מישהו שאמר "הקב"ה מנסה אותנו אולי אנחנו כמו אברהם אבינו-רק שנצליח לעמוד בכולם..." זה התחיל בקורונה ובנס וסייעתא דשמיא גדולה או מה שנראה כדרך הטבע צירוף מקרים שבמקרהה איכשהוו המנכל של פייזר יהודי...ועוד לא הדיחו את ביבי באותו זמן הצליחו להביא חיסונים ויצאנו מזה,למרות שאנחנו מדינה קטנה-אין לזה מילה אחרת נס זה מה שזה היה.
ובהמשך אסון מירון-בבוקר מגיעה הודעה שידידיה פוגל נפטר.בית לידי.שנתיים וחצי אחרי אמא שלו-יום אחד חזרתי עם חברה שלי,והיינו עם תלבושת של הסמינר...ובחורה שנראתה רחוקה ממנו ב180 מעלות אמרה שההיא חזרה מלנחם את משפחת פוגל ושאלה אותנו מה לעשות לעילוי נשמת הרוגי מירון,בהמהלך השבעה זה קרה 3 פעמים-אין על עמ"ייי וטוב לדעת שבכל אחד יש את הניצוץ היהודיי שפועם
פחות משבועיים אחרי זה מקבלים הודעה שיודה גואטה פצע בפיגוע בצומת תפוח גם כאן היו ניסים בניה התעורר עמיחי נפצע קל ובת דודה שלי שהייתה אמורה להיות שם נסעה לעזור לסבתא שלי וניצלה,בסופו של דבר בשלוש לפנות בוקר יוצאים מהחתונה של אחי ומקבלים הודעה-יהודה גואטה נפטר הכרנו מאוד טוב את המשפחה ושוב אותו תסריט בית לידי.יושבים שבעה.הבן השני של המשפחה נרצח בידי בני עוולה-גם כאן עמ"יי לא עזב לרגע את המשפחה כל הזמו שלח חבילות אוכל מתנות...אותו דבר היה גם בזמן "שומר החומות"-כל עמ"י יצא מכדרו לתושבי הדרום ולערים המעורבות שנפגעו הקב"ה חנן אותנו בעם כזה מיוחד שבכל אחד יש ניצוץ יהודי ששומע על מישהו שנפצע,נפגע וישר מתעורר אצלו משהו בלב,אנחנו זכינו עוד יותר אנחנו מחוברות לקב"ה שברא את עמ"י ואת כל העולם.
