אתה ממש מפתח ומביא את התמונה איתך לדייט? או שנגיד תמונות באינסטוש זה בסדר?
זכותך לגמרי!
אבל שאלה באמת.
לא קרה לך שהתמונה והמציאות היו שונות לגמרי?
אבל לא ענית לי על השאלה ששאלתי שם.
רוב הפעמים האמת המראה היה: או כמו התמונה או פחות טוב.
אבל זה אצלי...
רק צריך לדעת מה יכול להיגרם מתאורה או זווית צילום לא טובה
ומה זה משהו שיהיה גם במציאות לא משנה מאיפה תצלם.
אז בגדול אתה צודק רק רציתי להגיד שיש הבדלים בכללי
ויותר מזה - התחלתי עבודה חדשה בזמן הקורונה.
אז את רוב האנשים הכרתי בזום.
וזה ישיבות של שעות...
יום אחרי יום כמעט (עם חלק מהאנשים לפחות)
והייתי בטוחה שאני מכירה את כל הצוות ישר והפוך.
ואז נגמרה הקורונה, והתחלנו לחזור למשרד
ופתאום אני ממש מגלה אנשים אחרים.
שנראים שונה לגמרי!!
עם אינטרקציה חברתית שונה מהישיבות בזום.
איזו תמונה גרועה 
זה שרוצים תמונה לא אומר שלא לוקחים את זה בחשבון. ובכלל, תמונה זה לאו דווקא בשביל מראה.
נפגשתי עם מישהי ואח"כ ראיתי תמונה- לא הייתי מחבר בינהן לעולם.
לא חסר בנות שיראו לך יפיפיות בתמונה ושתפגש איתן תגלה שאין בזה אמת ולהפך.
כבר אמר החכם מכל אדם "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם".
חברים, משפחה, מדוייטות
לא יצא לי לצאת עם תמונות.. אבל היי אני לא שופט
ממש לא על פרטים.
ואם יודעים לברר כמו שצריך אפשר לדעת את הדברים האלה עם בירור לא מאד מעמיק.
תלוי בשאלה הראשונה.
ברור לרוב האנשים שמראה זה דבר חשוב.
אמנם עד כמה - זה משתנה בצורך ומשתנה לפי עולם ערכים
אם תמונה משקפת או לא משקפת. אני אישית יכול להבין את מי שסובר לכאן או לכאן.
יש צד שמשקף בתמונה ויש צד שלא.
יש פעמים לא מועטות שקיים חסרון בלקחת תמונה. אפשר לומר שזה שווה את זה .
נעשה חילוק ברסקאי כדי להבין את מה שאמרת בצורה נכונה.
מראה חיצוני זה אכן חלק בלתי נפרד מהקשר (ומהבנאדם) - אבל זה לא אומר שביחס לדברים אחרים הוא לא מקבל פרופורציה. אפשר להעמיד אותו ביחס לעניינים אחרים ולתעדף. אמנם הוא יכול להוות קו אדום בפני עצמו.
לכל אחד יש ג"ג ביחס למראה. וגם במראות שנמצאים בתוך הג"ג יש סקאלה רחבה.
והשאלה עד כמה אתה נותן חשיבות לסקאלה הזאת. אם אתה 'דוס' אז אתה נותן פחות מקום ל'סקאלה' הזאת (לא אוהב את המילה דוס, אבל לצורך העניין).
הציפייה מיהודי ירא שמיים היא לא שהמראה לא יהיה חשוב בשבילו. שיהיה חשוב. אבל שידע לשים אותו במקום הראוי לו ולא מעבר (מראה זה דבר שיוצא מפרופורציות באופן טבעי..)
האשמתי אותך שאתה 'לא דוס'?
לא כתבתי את זה ביחס אליך, אלא ביחס לנושא שהעלת.
הסברתי למה אנשים מאשמים מי שלוקח תמונה שהוא 'לא דוס'.
הסברתי את ההגיון בזה וגם מה לא נכון בזה.
"דוס" מתייחס למראה כמו ש"דוס" צריך להתייחס לכך. בפרופורציות.
המעבר הופיע לגבי הרצון שלך שלא יאשימו אותך שאתה לא דוס.
למה מאשימים אנשים שהם לא דוסים בגלל שהם לוקחים תמונה? זה מה שהסברתי. פה הופיע ה'מעבר'.
לא אמרתי שאתה מתייחס לזה כך. ולא אמרתי שזה לא בסדר שאתה לוקח תמונה.
לגבי החילוק -
חשוב שהמראה יהיה יפה בעיניך.
האם זה חשוב עד כמה זה יפה? לא חייב. מספיק שתוכל לומר שהמראה יפה בעיניך וזהו.
העובדה שהמראה יפה בעיניך - היא חשובה.
בתוך הסקאלה של ה'יפה' איפה היא נמצאת - אפשר לומר שפחות חשוב.
לנושא שהעלת - "תמונה כן או לא"
יש לכל אחד 'יופי מינימלי' שאותו אוהב. ויש גם 'יופי מקסימלי' שאותו הוא יותר אוהב.
חשוב לכו"ע שאישה תהיה יפה בעיני בעלה.
האם היא צריכה להיות במקום הראשון בפרמטר היופי השיטחי שלו? לא.
לא מתייחס אליך!!!!!
מתייחס לנושא שהעלת!!!!!
הנושא הוא "דוסיות ולקחת תמונה, האמנם?"
השיעור המלא 50 דקות בספוטיפיי אם אתה מעוניין.
הרבה ממי שאומרים שדוס לא לוקח תמונה הם מסבירים את זה מהסיבה הזאת.
advfbמראה יפה זה צורך אסתטי טבעי בריא.
יש הבדל בצורך הזה בין אדם לאדם. הגיוני.
אך כמו כל צורך - ההתמקדות בו מעצימה אותו.
לא אמרתי שאתה מתמקד ביופי
איפה כתבתי לשבור?
גם אם לא מתמקדים בו - הוא קיים
אבל אם מתמקדים בו - הוא נוכח עוד יותר
וככל שמתמקדים בו יותר הוא יותר נוכח.
ואצל מי שלא - זאת בעיה חמורה מאוד...
לקיחת תמונה נתפסת אצל אנשים מסויימים כהתמקדות יתירה במראה.
דוס זה פוזה
יראת שמיים זה משהו מאוד עליון...
לגבי השאלה - מי שאין לו יחס כלשהו למראה יפה של אישה יהיה לו חיים מורכבים מאוד. אתגר מאוד קשה. לכל ה'סטרייטים' יש צורך במראה יפה.
הוא הומוסקסואל, ככה קוראים לזה.
וזה נושא אחר.
הצורך קיים זה נכון.
הצורך הזה עוצמתי ממילא.
הוא יכול להיות עוד יותר עוצמתי.
הוא יכול להיות ערך פני עצמו שמקבל חשיבות.
הוא יכול להיות אמצעי לערך אחר.
לפעמים לקיחת תמונה יכולה לבטא התמקדות ביופי החיצוני וחוסר התפשרות ורצון להתגמש ולהתחבר למראות אחרים שמצטלמים פחות טוב לפי מודל היופי הקיים. במציאות ליופי יש עוד מימדים והוא לא חד מימדי כמו תמונה. ע"כ הטענה.
וכידוע התורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת..
דוס שמהדר ב"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה", זריזים מקדימים למצוות.
כי אם תצא עם בחורה, שתבוא ותטרח ואז להפיל את זה שאין מציאת חן.
חבל..כך אתה חוסך לה טרחה וגם מביא לשניכם סיכוי אמיתי
תכלס מבין אותך.
אני לא קיצוני כמוך, אני יודע שלפעמים שווה לבדוק מישהי שמסתתרת מאחורי ה"אין תמונה" - והיא יכולה להיות יפה יותר מהרבה אחרות, אבל האמירה ככלל שתמונה היא משמעותית מקבל לגמרי
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
חיבור לרגשות זה דבר חשוב.
מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.
עת לכל חפץ
ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם -
"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"
עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט
לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.
זה נראה לי ברור
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
השיר עוסק בכאב ותסכול
לק"י
אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.
אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.
אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.
advfbוברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.
אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.
אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.
בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.
השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...
האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?
(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).
בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.
מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
