אתה ממש מפתח ומביא את התמונה איתך לדייט? או שנגיד תמונות באינסטוש זה בסדר?

זכותך לגמרי!

אבל שאלה באמת.

לא קרה לך שהתמונה והמציאות היו שונות לגמרי?

אבל לא ענית לי על השאלה ששאלתי שם.

רוב הפעמים האמת המראה היה: או כמו התמונה או פחות טוב. 

אבל זה אצלי... 

רק צריך לדעת מה יכול להיגרם מתאורה או זווית צילום לא טובה

ומה זה משהו שיהיה גם במציאות לא משנה מאיפה תצלם.   

אז בגדול אתה צודק רק רציתי להגיד שיש הבדלים בכללי 

ויותר מזה - התחלתי עבודה חדשה בזמן הקורונה.

אז את רוב האנשים הכרתי בזום.

וזה ישיבות של שעות...

יום אחרי יום כמעט (עם חלק מהאנשים לפחות)

והייתי בטוחה שאני מכירה את כל הצוות ישר והפוך.

ואז נגמרה הקורונה, והתחלנו לחזור למשרד

ופתאום אני ממש מגלה אנשים אחרים.

שנראים שונה לגמרי!!

עם אינטרקציה חברתית שונה מהישיבות בזום.

איזו תמונה גרועה

זה שרוצים תמונה לא אומר שלא לוקחים את זה בחשבון. ובכלל, תמונה זה לאו דווקא בשביל מראה. 

נפגשתי עם מישהי ואח"כ ראיתי תמונה- לא הייתי מחבר בינהן לעולם.

לא חסר בנות שיראו לך יפיפיות בתמונה ושתפגש איתן תגלה שאין בזה אמת ולהפך.

כבר אמר החכם מכל אדם "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם".

חברים, משפחה, מדוייטות

לא יצא לי לצאת עם תמונות.. אבל היי אני לא שופט

ממש לא על פרטים.

ואם יודעים לברר כמו שצריך אפשר לדעת את הדברים האלה עם בירור לא מאד מעמיק.

תלוי בשאלה הראשונה. 

ברור לרוב האנשים שמראה זה דבר חשוב.

אמנם עד כמה - זה משתנה בצורך ומשתנה לפי עולם ערכים

אם תמונה משקפת או לא משקפת. אני אישית יכול להבין את מי שסובר לכאן או לכאן.

יש צד שמשקף בתמונה ויש צד שלא.

יש פעמים לא מועטות שקיים חסרון בלקחת תמונה. אפשר לומר שזה שווה את זה .

נעשה חילוק ברסקאי כדי להבין את מה שאמרת בצורה נכונה.

מראה חיצוני זה אכן חלק בלתי נפרד מהקשר (ומהבנאדם) - אבל זה לא אומר שביחס לדברים אחרים הוא לא מקבל פרופורציה. אפשר להעמיד אותו ביחס לעניינים אחרים ולתעדף. אמנם הוא יכול להוות קו אדום בפני עצמו.

לכל אחד יש ג"ג ביחס למראה. וגם במראות שנמצאים בתוך הג"ג יש סקאלה רחבה.

והשאלה עד כמה אתה נותן חשיבות לסקאלה הזאת. אם אתה 'דוס' אז אתה נותן פחות מקום ל'סקאלה' הזאת (לא אוהב את המילה דוס, אבל לצורך העניין).

הציפייה מיהודי ירא שמיים היא לא שהמראה לא יהיה חשוב בשבילו. שיהיה חשוב. אבל שידע לשים אותו במקום הראוי לו ולא מעבר (מראה זה דבר שיוצא מפרופורציות באופן טבעי..) 

האשמתי אותך שאתה 'לא דוס'?

לא כתבתי את זה ביחס אליך, אלא ביחס לנושא שהעלת.

הסברתי למה אנשים מאשמים מי שלוקח תמונה שהוא 'לא דוס'.

הסברתי את ההגיון בזה וגם מה לא נכון בזה.

"דוס" מתייחס למראה כמו ש"דוס" צריך להתייחס לכך. בפרופורציות.

המעבר הופיע לגבי הרצון שלך שלא יאשימו אותך שאתה לא דוס.

למה מאשימים אנשים שהם לא דוסים בגלל שהם לוקחים תמונה? זה מה שהסברתי. פה הופיע ה'מעבר'.

לא אמרתי שאתה מתייחס לזה כך. ולא אמרתי שזה לא בסדר שאתה לוקח תמונה.

לגבי החילוק -

חשוב שהמראה יהיה יפה בעיניך.

האם זה חשוב עד כמה זה יפה? לא חייב. מספיק שתוכל לומר שהמראה יפה בעיניך וזהו.

העובדה שהמראה יפה בעיניך - היא חשובה.

בתוך הסקאלה של ה'יפה' איפה היא נמצאת - אפשר לומר שפחות חשוב.

לנושא שהעלת - "תמונה כן או לא"

יש לכל אחד 'יופי מינימלי' שאותו אוהב. ויש גם 'יופי מקסימלי' שאותו הוא יותר אוהב.

חשוב לכו"ע שאישה תהיה יפה בעיני בעלה.

האם היא צריכה להיות במקום הראשון בפרמטר היופי השיטחי שלו? לא.

לא מתייחס אליך!!!!!

מתייחס לנושא שהעלת!!!!!

הנושא הוא "דוסיות ולקחת תמונה, האמנם?"

השיעור המלא 50 דקות בספוטיפיי אם אתה מעוניין.

הרבה ממי שאומרים שדוס לא לוקח תמונה הם מסבירים את זה מהסיבה הזאת.

מראה יפה זה צורך אסתטי טבעי בריא.

יש הבדל בצורך הזה בין אדם לאדם. הגיוני.

אך כמו כל צורך - ההתמקדות בו מעצימה אותו.

לא אמרתי שאתה מתמקד ביופי

איפה כתבתי לשבור?

גם אם לא מתמקדים בו - הוא קיים

אבל אם מתמקדים בו - הוא נוכח עוד יותר

וככל שמתמקדים בו יותר הוא יותר נוכח.

ואצל מי שלא - זאת בעיה חמורה מאוד...

לקיחת תמונה נתפסת אצל אנשים מסויימים כהתמקדות יתירה במראה.

דוס זה פוזה

יראת שמיים זה משהו מאוד עליון...

לגבי השאלה - מי שאין לו יחס כלשהו למראה יפה של אישה יהיה לו חיים מורכבים מאוד. אתגר מאוד קשה. לכל ה'סטרייטים' יש צורך במראה יפה.

הוא הומוסקסואל, ככה קוראים לזה.

וזה נושא אחר.

הצורך קיים זה נכון.

הצורך הזה עוצמתי ממילא.

הוא יכול להיות עוד יותר עוצמתי.

הוא יכול להיות ערך פני עצמו שמקבל חשיבות.

הוא יכול להיות אמצעי לערך אחר.

לפעמים לקיחת תמונה יכולה לבטא התמקדות ביופי החיצוני וחוסר התפשרות ורצון להתגמש ולהתחבר למראות אחרים שמצטלמים פחות טוב לפי מודל היופי הקיים. במציאות ליופי יש עוד מימדים והוא לא חד מימדי כמו תמונה. ע"כ הטענה.

וכידוע התורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכי השרת..

דוס שמהדר ב"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה", זריזים מקדימים למצוות.

כי אם תצא עם בחורה, שתבוא ותטרח ואז להפיל את זה שאין מציאת חן.

חבל..כך אתה חוסך לה טרחה וגם מביא לשניכם סיכוי אמיתי

תכלס מבין אותך.

אני לא קיצוני כמוך, אני יודע שלפעמים שווה לבדוק מישהי שמסתתרת מאחורי ה"אין תמונה" - והיא יכולה להיות יפה יותר מהרבה אחרות, אבל האמירה ככלל שתמונה היא משמעותית מקבל לגמרי

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.