הייתי בגלילנקדימון
האם ראית את ההר המשתפל הזה?
את אחיו, את חביריו?
האם ראית את העצים, את הצללים,
מתחתיהם - הספסלים?

והדרכים, והשבילים הרחבים,
על צלע הר - החצובים?
האם ראית כי קרנו לקראתך,
כמו הכינו את עצמם אך ורק למענך?

והערוץ המתחפר, השובב,
האם לכד הוא עינייך - הנלבב?
האם ראית איך התחתר,
משל צייר עצמו יותר?

ואת חמדת ימים ראית;
לב אגם בתוך בקעה?
הר מירון, היא לו תחתית,
זו כינרת מתוקה?



טוב, אז השיר נכתב שלבים שלבים ותחנה תחנה במהלך נסיעה לגליל. בסך הכל, לא מספיק מוצא חן בעיני. יש מלא לשפר אבל לא מצליח לי..
תהנו מזה בנתיים. אולי ישתדרג, אולי ייכנס פשוט ככה למחברת
אה, ותקראו בלשון שפונה לנקבה. זה יותר יפה
...רחל יהודייה בדם
איזו שפה גבוהה,
כתיבה מתוקה...
יש הערות/הארות?נקדימון
אל תהססי בבקשה
...רחל יהודייה בדם
חבריו במקום חביריו ⁦⁩, זה לכד את מבטי מהקריאה הראשונה⁦...
חוץ מזה, אין הערות
עיבוד אחרנקדימון
שיניתי קצת.. נראה לי שאולי זה איבד משהו והרוויח משהו אחר.. תוהה, שואל, מתלבט. לא אוהב.
תנו פה הערות. המהסס ייפסל.



האם ראית את ההר המשתפל הזה?
את אחיו, את חבריו?
את ציפורי השיר אשר ירשו את מגוריו?

ובמדף הסלע, מעל שפר,
האם ראית את העצים, את הצללים,
מתחתיהם - הספסלים?

הנוף פרוס, הבחנת?
והדרכים, והשבילים הרחבים,
על צלע הר - החצובים?

גם חיוך קטן נתפס;
האם ראית כי קרנו לקראתך,
כמו הכינו את עצמם אך ורק למענך?

והערוץ המתחפר, המתחתר,
השובב,
האם לכד עינייך - הנלבב?

ואת חמדת ימים ראית;
לב אגם בתוך בקעה?
הר מירון - היא לו תחתית,
זאת כינרת מתוקה.
...רחל יהודייה בדם
אני יכולה להבין על מה דיברת כשאמרת שנראה לך שאולי זה איבד משהו והרוויח משהו אחר..
שניהם יפים ומתוקים,
לא יודעת איך להסביר את זה אבל השני יש בו יותר בהירות , פחות מעורפל.
ושוב,שניהם יפים
ושואלנקדימון
אני חושב שעיקר הבעיה היא בבית הרביעי, הוא לא ממש זורם במשקל.. אבל הוא ממש חשוב בעיניי..
אם נגיד אחליף את המשפט הראשון לזה: "והחיוך המשתפך" זה יעזור להמשך הבית?

והחיוך המשתפך,
האם ראית כי קרנו לקראתך,
כמו הכינו את עצמם אך ורק למענך?

המשפטים קצת מסורבלים עם ריבוי ההברות,
אבל אני לא מצליח לשנות את זה וגם לשמור על הכוונה

ואני סקרן אם המשחק מילים של "החצובים" פוגש אחרים או רק אותי
...רחל יהודייה בדם
כשכתבתי "השני" לא התכוונתי "האחר".. אלא העיבוד החדש
שיש בו משהו בהיר יותר
לא הבנתי בדיוקנקדימון
אני אכן שואל בתגובה ההיא ביחס לעיבוד השני..
...רחל יהודייה בדם
בעיניי הבית הרביעי דווקא טוב.


בנוגע לחצובים, עכשיו אני מבינה שכנראה מדובר למשחק מילים של גם מקום וגם תיאור..
לא הבנתי את זה בלי שאמרת כי אני לא מכירה את המקום
לא מקוםנקדימון
זה משחק על חצובים-חצופים;
כמובן תיאור טכני על דרך שנפרצה בעמל,
אבל גם מרמז על "החוצפה" כלומר העזות והצומי שהם דורשים, שהם מבטאים בעצם היותם
...רחל יהודייה בדם
הבנתי,אוקיי חידשת לי, לא רע חידושים
נפלא ומתוקבין הבור למים
בדכ אני צריכה להיכנס לשיר כדי לחוות דעה
קראתי כמה וכמה פעמים, הכל ביחד וכל בית לחוד, זה נהדר

אהבתי את השינוי האחרון עם החיוך, מרגיש (לי) שהרעיון מועבר כך יותר במדויק (וגם מתאים לבתים קודמים משתפל- משתפך. אני אוהבת שתבנית חוזרת על עצמה)
כמו"כ, זה לא אמור להמשיך ביחיד? >

והחיוך המשתפך,
האם ראית כי קרנו לקראתך,
כמו הכין עצמו אך ורק למענך?

יש אולי שינויים קלים בניסוח שעברו לי חלק יותר, אבל זה כבר עניין של טעם לא של איכות
ואלו רזולוציות נמוכות יותר

אני אוהבת לוותר על מילים כמו הזה/כזה ושאר דיוקים
או לוותר/להוסיף שאלה במקומות בהם השאלה מובנת או לחלופין להדיש אותה

האם הבחנת בהר המשתפל?
באחיו, בחבריו?
וכו
/
ראית את העצים, את הצללים?
/
הנוף פרוס, האם הבחנת?
/
מציעה: אולי החצובים > הנחצבים?

בעיקרון, בלבלתי פה את המוח, או ניסיתי בחוצפה לשנות שיר שטרחת עליו כדי שיעבור לי חלק בקריאה/הכנסתי נגיעות שלי
התנצלותי הכנה אם לא לכך התכוונת
שיר כיף!
תודה עליו

נ.ב.
הבית החמישי פשוט יפה
וואונקדימון
קודם כל, תודה רבה ממש על התגובה הארוכה.

לגבי היחיד, אז בנוסח המקורי זה מוסב על השבילים והדרכים. אחרי שקצת סיגננתי אז ייתכן שזה לא מספיק ברור אבל עדיין זו הכוונה. החיוך הוא הטרמה לפנים הקורנות של השבילים.

לגבי "הזה" וכאלה, אז השיר נועד להיות די ספציפי, כי הוא נכתב על מה שראיתי בפועל, וזה כאילו אני מצביע על ההר בזמן השיר.
המילה "האם" מתאימה לי למשקל ולקצב, וגם גורמת לשיר להיות מאופק קצת. בעצם השיר הוא לב נרגש שלא יכול להתאפק מלשתף, והסגנון הזה מאפק את הריצה שבו.

לגבי "החצובים" אז הסברתי בתגובה אחרת שיש שם משחק מילים. אבל זה גם יותר יפה בעיניי.

והבית החמישי, טוב, אז דווקא אותו אני הכי פחות אוהב. הוא מאולץ לי, ולא מתחרז טוב, והחצי השני שלו נכתב רק אחרי שחזרתי הביתה ולא מול הנוף..

ותרגישי בנוח לגמרי עם ההערות שלך. זה בדיוק מה שרציתי, זה מעודד שיח ועוזר לי להבין יותר את השיר של עצמי. ממש תודה על ההשקעה.
תמיד תגיבי ככה
לגבי בית 5נקדימון
חשבתי לשנות את שני המשפטים האחרונים שיהיה ככה:

ואת חמדת ימים ראית;
לב אגם בתוך בקעה?
אל קול קורא אוזנך הטית,
זה הבא קמעא קמעא?

רומז לתנאים שהילכו בבקעת ארבל, על יד כינרת, וראו איילת השחר המפורסמת וכך היא גאולתן של ישראל וכו׳.
וגם זה מתייחס לשמיעה במקום לראייה שהייתה בכל השיר, וזה נראה לי קצת פותח את הסיומת.. השמיעה למרחקים של ההווה.
סתם מתפלסף..
בנתיים זו רק אופציה, עדיין חושב
אהבתיבין הבור למיםאחרונה
לענ"ד בהחלט שיפור

לפעמים לא טוב לחשוב יותר מידי (:
מניחים לשיר ואחכ כשחוזרים אליו בראש נקי, נהיה ברור יותר איך לסיים את השיר יפה
בטח בכיףבין הבור למים
זה התחביב שלי בערך (:

[אפשר אם תרצה לחדד>
וחיוכם המשתפך]

אני חושבת שיש רמה מסוימת של מקצב, פסיחות ומשקלים שתלויה בקריאה מה שדי אינדיבידואלי ומשתנה

משעשע לשמוע על הבית החמישי
ומעודד גם, מהמקום שלי שמעלה לעיתים שירים שהוא מסופק בהם
..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה