דרכי התנדבות שיתאימו לך

@דסדוסה

אם שומרים מרחק..

אני לא מתכוון חלילה להתקיף או לעקוץ, אלא להאיר שניה בעדינות:

בתור אחת שנמצאת בעצמה בהתלבטות שנגרמה על ידי היתקלות בבנים, ופתחה על זה שרשור התייעצות. איך את יכולה להבטיח ש"שומרים מרחק וזה בסדר"? הרי על בשרך את רואה שזה לא ממש ככה! לא?

אני לבינתיים שומרת מרחק, פשוט אני רוצה קשר עם בנים אז אני לא ילך למקום כזה

אבל אחת שחוששת מלהיפגש עם בנים, אני בטוחה שתצליח

זו תנועה נפרדת ושומרים על גבולות ברורים. מה שצריך לעשות ביחד הוא טכני ומתגבשים בנות בנפרד ובנים בנפרד.

מציעה לך לברר עוד, פשוט בואי לגבעה או משהו גדול. ותשאלי את מי שנראה לך הכי בוגר.

חשוב להתנדב שם, בכל הזמן שאני לקחתי חלק מהפעילויות שלהם לא נתקלתי בבנים שם... 

אני ממליצה לך לא ללכת לשם, במיוחד אם מה שחשוב לך זה העניין עם הבנים.

קודם כל אקדים ואומר שהפעילות של תנועת נחלה חשובה מאין כמותה והם עושים עבודת קודש ממש!!

אין דבר יותר חשוב מארץ ישראל ואשריי כל העוסקים במלאכה אבל ההתנהלות של הנוער שפועל שם לא משהו..

אם כל זה שהנוער נפרד בסוף כשמתכוננים לאירוע מארגנים אותו גם הבנים וגם הבנות, לכן עושים חלוקת עבודה. מי אחראי על הלוגיסטיקה, מי על הפעילות ומי על הפרסום וכו'.. נניח שהבנים לקחו על עצמם את העניין הלוגיסטי והבנות את הפרסום, בסוף צריך תיאום אחד מהשני כי הבנים צריכים לדעת כמה הפרסום עובד כדי לדעת על איזו כמות אנשים להתארגן.. ונגיד הבנות רוצות לפרסם את האירוע גם בישיבות, אז צריך לדבר עם הבנים ולבקש מהם שישלחו חבר'ה להעביר שיחה על החשיבות לבוא לאירוע ובסוף מה שקורה זה שעובדים ביחד.

כל זה עוד מילא אם זה מתנהל בצורה מאופקת ובשיחות של שתי משפטים שמעבירים נטו את מה שצריך להעביר אבל תכלס זה לא באמת קורה וכבר מריצים בדחפ"ים ואם צריכים משו לא חושבים אם בכלל יש צורך להתקשר וישר מתקשרים, בסוף זה מגיע לכך שבחור ובחורה מארגנים משו ביחד וזה מגיע לשיחות של שעות בפלאפון עד השעות הקטנות של הלילה.. איכשהו חברה שלי משם יודעת על אחד הבחורים את השמות של בנות דודות שלו, איזה צד במשפחה הוא יותר אוהב, את הבעיות שלו בישיבה מול הרמ"ים, מי החברותא שלו וכולי'.. 

כמובן לא כולם מגיעות לרמות האלה, אבל אין מישהי שנמצאת שם ולא דיברה עם כמה מהנוער בנים ולהיפך.. עוד יותר אם את רוצה להיות ממש פעילה, לארגן דברים ולדעת את הסודות של התנועה, אז את חייבת להיות בקשר יחסית קבוע עם הנוער בנים.

כשהייתי בתנועה הבלגתי על כל מה שכתבתי לך כאן כי כמובן שנינו פועלים על ארץ ישראל שזה חשוב בטירוף אז מותר קצת לחרוג פה ושם.. 

אבל מה שגרם לי להבין שהמציאות פה לא מתוקנת הייתה כאשר התחילו לפעול על הקמת גרעינים בתנועה (זה אומר להקים חבורה של משפחות שינסו לעלות לנקודה שנמצאת מחוץ לגדר של ישוב מסויים) כל גרעין שהנוער הקים, ציוותו לו בן ובת שיהיו אחראים עליו וכשאני התחלתי בתהליכים של הקמת גרעין חשבו בתנועה איזה בחור לצוות לי.. כששמעתי את זה החלטתי שאני לא מוכנה לעבוד כשזאת החשיבה שם וברוך ה' עזבתי.

ואני אומרת ברוך ה' משום שהפעילות פגעה בי בעוד דברים שלא קשורים דווקא לקטע של בנים ובנות,

הפעילות בתנועה שאבה אותי עד שמבחינתי לא היה דבר יותר חשוב מזה ברמה שזה פגע לי במשפחה ובקשר עם הורים, זה פגע לי בקשרים עם חברות, בפעילות בשבט ובנוער, בלימודים ובעצם כל החיים שלי נהיו רק 'תנועת נחלה' ומה שלא היה קשור לזה איכשהו איבד את החשיבות בעיני. רק כשעזבתי פתאום קלטתי מה עשיתי לעצמי ולסובבים אותי.

כתבת שאת יכולה לעזור לעם ישראל, מעולה! אשרייך על הרצון הטהור! לא רק בתנועת נחלה עוזרים לעם ישראל, תאמיני לי שאחרי שעזבתי את התנועה החיים שלי בכלל לא משעממים! להיפך, הם מלאים יותר כי עכשיו אני לא משועבדת לפעילות ולאידיאל אלא אני פועלת לפי הרצונות שלי ועושה כמה שנכון לי. האידיאל של ארץ ישראל בכלל לא נאבד, אבל חשוב לי שהוא ייעשה בצורה שמתאימה לי. אני בטוחה שה' יתברך לא רצה את המסירות שלי לארץ שמה כי זה לא היה מתוקן ולא מתוך מקום טהור..

אז איך פועלים למען עם ישראל הקדוש? פשוט מאוד, מסתכלים ימינה ושמאלה וחושבים איפה עם ישראל צריך אותי עכשיו? איפה הכי נכון לי להתמקד ולפעול כרגע? ושמה פועלים! זה יכול להיות הכי בקטנה כשאת עוזרת לחברה שקשה לה חברתית להיכנס לפעילות של הכיתה/השבט וזה יכול להיות בהדרכה של שבט שבזכותך החניכות הולכות בצניעות וגאות בזה. אולי זה נשמע קטן לעומת הנצנצים שיש מעל הפעילות של תנועת נחלה אבל תאמיני לי שאין דבר קדוש מזה! ושזה ממלא את החיים הרבה יותר מהפעילות בתנועת נחלה ששמה אתה רודף ורודף כדי להיות יותר ויותר פעיל ושידעו שאתה אירגנת ואתה עשית, ובשביל מה? בשביל כלום!

אחותי, אם באמת חשוב לך עם ישראל ולקרב את הגאולה תתמקדי בסביבה שלידך. לא צריך דברים בומבסטיים בשביל שהלב יתמלא ותרגישי שאת עושה.. להיפך, בתנועת נחלה הלב מתרוקן בעקבות הפעילות השואבת ששם..

ודבר אחרון, לא חייבים להיות פעילים שם אבל חשוב מאוד לתמוך! אני נגיד ממשיכה לבוא לאירועים שהם מארגנים כדי להראות שאני תומכת ברעיון של המאבק. וכרגע המאבק הוא על הישוב אביתר. לכי לשם, תביאי חברות, תעשו שם שבת, תנצלו את החופש כדי להראות שם נוכחות.. אין דבר גדול מזה!

ובהצלחה!

נ.ב. הייתי כותבת לך שתכתבי לי אם את מצליחה להרגיש שאת עושה וכו' אבל אני בקושי בפורום אז את יכולה רק לנסות..

נ.נ.ב תודה ל @נשמה כללית שתייג אותי ומשום מה אני לא מצליחה לתייג אותו, תודה לה' שגרם לי להשתעמם בלימודים למבחן בתיאוריה המתקרב ולתת הצצה בפורום הישן נושן הזה, זה באמת נושא שחשוב לי שמי שחושבת ללכת לשם תדע אותו כדי שהיא תיקח את זה בחשבון..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....