דרכי התנדבות שיתאימו לך

@דסדוסה

אם שומרים מרחק..

אני לא מתכוון חלילה להתקיף או לעקוץ, אלא להאיר שניה בעדינות:

בתור אחת שנמצאת בעצמה בהתלבטות שנגרמה על ידי היתקלות בבנים, ופתחה על זה שרשור התייעצות. איך את יכולה להבטיח ש"שומרים מרחק וזה בסדר"? הרי על בשרך את רואה שזה לא ממש ככה! לא?

אני לבינתיים שומרת מרחק, פשוט אני רוצה קשר עם בנים אז אני לא ילך למקום כזה

אבל אחת שחוששת מלהיפגש עם בנים, אני בטוחה שתצליח

זו תנועה נפרדת ושומרים על גבולות ברורים. מה שצריך לעשות ביחד הוא טכני ומתגבשים בנות בנפרד ובנים בנפרד.

מציעה לך לברר עוד, פשוט בואי לגבעה או משהו גדול. ותשאלי את מי שנראה לך הכי בוגר.

חשוב להתנדב שם, בכל הזמן שאני לקחתי חלק מהפעילויות שלהם לא נתקלתי בבנים שם... 

אני ממליצה לך לא ללכת לשם, במיוחד אם מה שחשוב לך זה העניין עם הבנים.

קודם כל אקדים ואומר שהפעילות של תנועת נחלה חשובה מאין כמותה והם עושים עבודת קודש ממש!!

אין דבר יותר חשוב מארץ ישראל ואשריי כל העוסקים במלאכה אבל ההתנהלות של הנוער שפועל שם לא משהו..

אם כל זה שהנוער נפרד בסוף כשמתכוננים לאירוע מארגנים אותו גם הבנים וגם הבנות, לכן עושים חלוקת עבודה. מי אחראי על הלוגיסטיקה, מי על הפעילות ומי על הפרסום וכו'.. נניח שהבנים לקחו על עצמם את העניין הלוגיסטי והבנות את הפרסום, בסוף צריך תיאום אחד מהשני כי הבנים צריכים לדעת כמה הפרסום עובד כדי לדעת על איזו כמות אנשים להתארגן.. ונגיד הבנות רוצות לפרסם את האירוע גם בישיבות, אז צריך לדבר עם הבנים ולבקש מהם שישלחו חבר'ה להעביר שיחה על החשיבות לבוא לאירוע ובסוף מה שקורה זה שעובדים ביחד.

כל זה עוד מילא אם זה מתנהל בצורה מאופקת ובשיחות של שתי משפטים שמעבירים נטו את מה שצריך להעביר אבל תכלס זה לא באמת קורה וכבר מריצים בדחפ"ים ואם צריכים משו לא חושבים אם בכלל יש צורך להתקשר וישר מתקשרים, בסוף זה מגיע לכך שבחור ובחורה מארגנים משו ביחד וזה מגיע לשיחות של שעות בפלאפון עד השעות הקטנות של הלילה.. איכשהו חברה שלי משם יודעת על אחד הבחורים את השמות של בנות דודות שלו, איזה צד במשפחה הוא יותר אוהב, את הבעיות שלו בישיבה מול הרמ"ים, מי החברותא שלו וכולי'.. 

כמובן לא כולם מגיעות לרמות האלה, אבל אין מישהי שנמצאת שם ולא דיברה עם כמה מהנוער בנים ולהיפך.. עוד יותר אם את רוצה להיות ממש פעילה, לארגן דברים ולדעת את הסודות של התנועה, אז את חייבת להיות בקשר יחסית קבוע עם הנוער בנים.

כשהייתי בתנועה הבלגתי על כל מה שכתבתי לך כאן כי כמובן שנינו פועלים על ארץ ישראל שזה חשוב בטירוף אז מותר קצת לחרוג פה ושם.. 

אבל מה שגרם לי להבין שהמציאות פה לא מתוקנת הייתה כאשר התחילו לפעול על הקמת גרעינים בתנועה (זה אומר להקים חבורה של משפחות שינסו לעלות לנקודה שנמצאת מחוץ לגדר של ישוב מסויים) כל גרעין שהנוער הקים, ציוותו לו בן ובת שיהיו אחראים עליו וכשאני התחלתי בתהליכים של הקמת גרעין חשבו בתנועה איזה בחור לצוות לי.. כששמעתי את זה החלטתי שאני לא מוכנה לעבוד כשזאת החשיבה שם וברוך ה' עזבתי.

ואני אומרת ברוך ה' משום שהפעילות פגעה בי בעוד דברים שלא קשורים דווקא לקטע של בנים ובנות,

הפעילות בתנועה שאבה אותי עד שמבחינתי לא היה דבר יותר חשוב מזה ברמה שזה פגע לי במשפחה ובקשר עם הורים, זה פגע לי בקשרים עם חברות, בפעילות בשבט ובנוער, בלימודים ובעצם כל החיים שלי נהיו רק 'תנועת נחלה' ומה שלא היה קשור לזה איכשהו איבד את החשיבות בעיני. רק כשעזבתי פתאום קלטתי מה עשיתי לעצמי ולסובבים אותי.

כתבת שאת יכולה לעזור לעם ישראל, מעולה! אשרייך על הרצון הטהור! לא רק בתנועת נחלה עוזרים לעם ישראל, תאמיני לי שאחרי שעזבתי את התנועה החיים שלי בכלל לא משעממים! להיפך, הם מלאים יותר כי עכשיו אני לא משועבדת לפעילות ולאידיאל אלא אני פועלת לפי הרצונות שלי ועושה כמה שנכון לי. האידיאל של ארץ ישראל בכלל לא נאבד, אבל חשוב לי שהוא ייעשה בצורה שמתאימה לי. אני בטוחה שה' יתברך לא רצה את המסירות שלי לארץ שמה כי זה לא היה מתוקן ולא מתוך מקום טהור..

אז איך פועלים למען עם ישראל הקדוש? פשוט מאוד, מסתכלים ימינה ושמאלה וחושבים איפה עם ישראל צריך אותי עכשיו? איפה הכי נכון לי להתמקד ולפעול כרגע? ושמה פועלים! זה יכול להיות הכי בקטנה כשאת עוזרת לחברה שקשה לה חברתית להיכנס לפעילות של הכיתה/השבט וזה יכול להיות בהדרכה של שבט שבזכותך החניכות הולכות בצניעות וגאות בזה. אולי זה נשמע קטן לעומת הנצנצים שיש מעל הפעילות של תנועת נחלה אבל תאמיני לי שאין דבר קדוש מזה! ושזה ממלא את החיים הרבה יותר מהפעילות בתנועת נחלה ששמה אתה רודף ורודף כדי להיות יותר ויותר פעיל ושידעו שאתה אירגנת ואתה עשית, ובשביל מה? בשביל כלום!

אחותי, אם באמת חשוב לך עם ישראל ולקרב את הגאולה תתמקדי בסביבה שלידך. לא צריך דברים בומבסטיים בשביל שהלב יתמלא ותרגישי שאת עושה.. להיפך, בתנועת נחלה הלב מתרוקן בעקבות הפעילות השואבת ששם..

ודבר אחרון, לא חייבים להיות פעילים שם אבל חשוב מאוד לתמוך! אני נגיד ממשיכה לבוא לאירועים שהם מארגנים כדי להראות שאני תומכת ברעיון של המאבק. וכרגע המאבק הוא על הישוב אביתר. לכי לשם, תביאי חברות, תעשו שם שבת, תנצלו את החופש כדי להראות שם נוכחות.. אין דבר גדול מזה!

ובהצלחה!

נ.ב. הייתי כותבת לך שתכתבי לי אם את מצליחה להרגיש שאת עושה וכו' אבל אני בקושי בפורום אז את יכולה רק לנסות..

נ.נ.ב תודה ל @נשמה כללית שתייג אותי ומשום מה אני לא מצליחה לתייג אותו, תודה לה' שגרם לי להשתעמם בלימודים למבחן בתיאוריה המתקרב ולתת הצצה בפורום הישן נושן הזה, זה באמת נושא שחשוב לי שמי שחושבת ללכת לשם תדע אותו כדי שהיא תיקח את זה בחשבון..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...