אני לא מאמינה שהוא באמת אמר את זה עכשיו אנונימית בהו"ל
כתבתי היום איפשהו שאני בלחץ מהטבילה הערב ושלא מצאנו אמצעי מניעה, אז שאלתי אותו מקודם אם הוא יודע איפה החלוק שלי.. והוא ענה בעצבים "מה זה משנה גם ככה לא עושים יחסים, מצידי אל תטבלי"
וכאילו מה, רק ליחסים הוא חיכה?
ואמר שאם הייתי אישה נורמלית הייתי מזמן משיגה גלולות...
אוי יקרה חיבוק גדול!מק"ר
את בטח מאוד פגועה (ובצדק)
אין לי דברים חכמים להגיד
רק שולחת חיבוקים
ומרשה לעצמי לתייג
@נגמרו לי השמות
@קמה ש.
תודה אהובה על התיוג ❤ עניתי למטהנגמרו לי השמות


אוףאמא ל6 מקסימים
הוא אמר את זה בלי לחשוב, בטוח...
כשתרגעי תדברי איתו על זה בנחת, אני בטוחה שהוא יבין ויתנצל
אוי!! כלכך לא נעים ומאכזב. חיבוק חם!מתחדשת11
ואוו, זה ממש כואב ומעליב ❤❤ציפיה.
אהובה אני בטוחה שלא התכוון להכאיבליאניי
גברים הם כמו ילדים לפעמים, שהם לא מקבלים מה שהם רוצים הם מתנהגים בילדותיות ופולטים שטויות.
ברור שהוא לא רוצה רק יחסים, וברור שהוא אוהב אותך ולא התכוון לרגע לפגוע בך תהיי בטוחה.
זה סתם רגע של תסכול ומרמור שיצא עלייך.
זה לא בסדר וזה באמת פוגע.. אבל חבל עלייך דברי איתו שהוא יהיה רגוע ושימי את זה מאחוריך.
חיבוק גדול !!
💗
מאוד מאוד מאוד מעליב ופוגע! מאוד!חגהבגה
לא מצדיקה בכלל לא את תוכן הדברים ולא את הצורה שנאמרו!!
אבל...
תדעי לך שלגברים זה נסיון שהם כמעט לא יכולים לעמוד בו. לרובם לפחות- אחרי שהייתם אסורים גל כל הרבה זמן, להתחיל ולהפסיר- הכוונה לא להגיע ליחסים זו ממש התעללות.
שה משהו שרוב הנשים לא , אבל זה סוג של יצר קיומי והם מעדיפים לא להיכנס לזה בכלל.
ומהצד שלו הוא חושב- מה, היא לא רואה כמה אני מחכה, מצפה ולא יכול להתאפק, למה היא לא עשתה עם זה משהו?
שוב- לא, , בכלל!!!!
רק שתבינו שזה לא *את* ספציפית אשמה, זו התמודדות שלו ותסכול שלו והוא בחר להוציא את זה עלייך (במקום לחשוב איך להתמודד יחד...)
חיבוק ענק יקרה...
נ ב., בדיוק בגלל זה צריך את הסכמתם המלאה של שני הצדדים בהחלטה לא להיות יחד בליל טבילה..
זו שאלה הלכתית, אולי כדאי לדחות טבילה אפילו- לא יודעת. יש הרבה שיקולים ואני בטוחה שאת לא מביאה את כל התמונה, בטוח שגם לך קשה ומתסכל ולחכות לטבילה לפחות אצלי זה סבללללללל.
חיבוק ענק אהובה, ❤, תהיי בטוחה שאת בסדר גמור ולא עשית שום דבר רע
רק אומרת שאין חובה הלכתיתכבתחילה
לקיים יחסים בליל טבילה, לכן זו גם לא שאלה הלכתית
מספיק שאחד מבני הזוג לא מעוניין, ולשני 'אין ברירה' אלא להסכים, כי הוא/היא לא יכפו על השני..

ולא כדאי לדחות טבילה קודם כל בשביל המגע, להעביר אחד לשני וכו'.. וגם כי היא רוצה להתחיל מניעה ויותר קל הלכתית להתיר כתמים או דימומים ממניעה אחרי טבילה כשכבר מותרים.
אם לדחות טבילה זה בגלל הפגיעה. אבל לא בגלל היחסים..
אני בכלל לא בטוחה שאין חובה הלכתיתחגהבגה
אין חובה הלכתיתים...
בכלל כל מה שכתבת לא נכון.
גברים יכולים וצריכים לשלוט בעצמם.
^^^ מסכימה.כבתחילה
את לא יכולה לומר לי שמה שכתבתי לא נכוןחגהבגה
את יכולה שרת לא מסכימה.
אני עומדת מאחורי כל מילה.
נכון, הם יכולים וצריכים לשלוט בעצמם,
אבל הם באים ממקום שונה לגמרי ממה שאנחנו מגיעות.
סליחה על ההשוואה הממש לא מדוייקת, רק כדי להמחיש את המשמעות של הדברים- אני לא בודה מליגת, תאמינו לי.
זה כמו להגיד לאדם הומלס, רעב שלא אכל שבוע, שהוא צריך להתאפק ולהתמודד לא לגנוב מסוכן שווארמה בדיוק כמו כל אדם אחר
שורה תחתונה- לשניהם אסור לגנוב. אבל כולנו מבינות את ההבדל
אתן יכולות לא להסכים איתי אבל תלכו לגבר שלכן. ותבקשו ממנו שיתאר לכן מה הוא מרגיש כשרתם אסורים נגיד, והוא רואה אשה לא צנועה ממש יפה ברחוב.
ככה פשוט, בלי להתבייש.
אולי הבעיה שלי היא שאני ובעלי פתוחים מדיי 🤷🏼‍♀
פשוט1234אנונימי
יש כל מיני גברים בעולם. ואי אפשר להשליך מאחד לאחר ולהגיד שככה זה גברים
תקראי שוב מה כתבתיחגהבגה
רוב הגברים.
אחרי כמה שרשורים פה בנושא, חשבתי 2 דברים
או שאני הוזה, ובאמת מדמיינת
או שנשים, באמת מחוסר ידע מגיבות בנושא בלי לדעת הרבה- וזה בסדר.
שאלתי את בעלי - יכול להיות שזה סתם? יכול להיות שחלק מהגברים לא חושבים ככה על מין, 24/7?
בעלי למד בישיבה תיכונית מאוד נחשבת ו'יוקרתית' אפשר לומר. וסיים י"ב לפני 7-8 שנים בערך.
טובי בנינו, שמפיצים בכל התחומים.
90 אחוז מהם, בכיתה ז' כבר באופן יזום יושבים וזורקים את יצרם מול סרטים פורנוגרפיים. משפחות דתיות!!!!!!!!!
תלכו לראות סטטיסטיקות של 'נטספארק'. יש להם מחקר שלם על זה.
תראו מה קורה בעולם, באמת, אתן באמת לא קורות שרוב הגברים כל היום רק חושבים על נשים?
אבל זה גם מהתורה אנחנו לא מחדשים פה כלום. תמיד יצר העריות היה גדול מאוד, הוא זה ששלט בקרב עובדי העבודה הזרה.
וזו המצווה הכי גדולה של הגברים- לימוד תורה! שהוא עוזר להתמודד עם היצר!
מי ששומר תורה ומצוות ממתן את זה, צריך ללמוד לשלוט במחשבות והראייה שלו לקדש את עצמו.


אני לא הופכת שום דבר ללגיטימי.
לכו תבדקו אותי- אבל באמת
זה העולם שלנו וזה תקין.
רוב. הגברים. רוצים. המון. מין. נקודה.
לא אומרת שמי שלא, משהו דפוק בו
לא אומרת שאשה מינית זה משהו רע.
אבל זו עובדה.

העולם משתמש בנשים לפרסם כל דבר בושם, שעון, מכוניות, ספה.
למה?
למה אם זה לא כל כך מושך, לא מפרסמים באמצעות ילד או תינוק חמוד?

למה כל סרט וסדרה אם אין שם סצנה מינית הוא לא נחשב?

זה העולם שלנו. צריך לעבוד, צריך להתאפק, צריך להיות טובים. אבל זו המציאות.

אין לי אינטרס לחשוב ככה סתם.
תחשבו על זה...
ממש נכונה כל מילה!דיליה
נראה לי הבעיה העיקרית זה נשים שלא מבינות את זה.
בנות,
מכירות את המשפט הדרך לליבו של הבעל עוברת דרך קיבתו?
אז לא, זה פשוט פספוס של כמה סנטימטר.... ( מצוטט מספר כלשהו לא זוכרת עכשיו איזה...)
אישה שיודעת מה המשמעות של מין אצל בעלה היא המרוויחה העיקרית!
ממש!חגהבגה
רציתי לכתוב פחדתי שזה יישמע מתנשא.
נשים שיבינו את הנק' הזו זו רק מעלה.
ולדעתי זה עוול שלא מלמדים את זה לפני חתונה, הרבה יותר קל להבין את הצד השני ככה...
פשוט1234אנונימי
מה שרלוונטי לכל אחת, זה אך ורק מה שהגבר שלה מרגיש. ולא שום דבר אחר
האם הדברים האלו לא נכונים? יכול להיות שזה נכון לרוב הגברים. אבל אף אחת לא צריכה לדעת מה נכון לרוב הגברים, היא צריכה לדעת מה נכון לגבר שלה.

והבעיה שלי עם אמירות כאלו, שכשהם באות מבחוץ ולא מתוך שיח של הגבר עם אשתו (שכשיש כזה הוא מבורך @חגהבגה וזה מדהים שאתם ככה פתוחים אחד עם השני), זה גורם לנשים לחשוב שככה זה גברים נקודה.
ואם ככה זה גברים נקודה. אז גם הגבר שלי הוא ככה.
ואז מגיע השלב שנשים מרגישות מאולצות. הם מרגישות שהן חייבות לקיים יחסים בליל טבילה, לא יכולות להפסיק אם מכאיב להן. כי קשה לו! אז מה אני אפסיק?? ועוד כל מיני עיוותים שנוצרים כתוצאה מכך שאמירות כאלו נפוצות לכל עבר, בלי שמתקיים שיח אמיתי בין אישה לבעלה.

ולכן זה חשוב להגיד יש הרבה גברים כאלו.
לחלק מהדברים הדרך לליבך עוברת בצורה הזאת
תדעו שיש גברים שמתמודדים עם זה וזו התמודדות יומיומית. אבל זה לא הופך אותם למשהו נמוך. ככה ה' ברא אותם
ותדעו שזה שהם ככה לא מחייב אתכם, לא מחפיץ אתכם ולא הופך אתכם לכלי של סיפוק צרכים של הגבר.
כל דבר בין בעל לאישה צריך להיעשות ברצון הדדי ומתוך אהבה.
תדברו תדברו תדברו

אם האמירות האלו של "זה מה שיש ברא של גברים", היו מגיעות עם כל התוספות האלו, היה לי הרבה יותר קל לקבל את זה.
נכוו נכון נכוו!חגהבגה
הארה חשובה.
ההתמודדות שלהם לא צריכה לבוא על חשבוננו ב-כ-ל-ל!!!!!!!
רק רציתי להאיר את הצד השני.
וכשציינתי שכך רוב הגברים זה רק כדי להבין שזה נורמלי לחלוטין, זה לא חריג.
אם כך1234אנונימי
עבר עריכה על ידי 1234אנונימי בתאריך י"א בתמוז תשפ"א 23:38
מסכימה איתך שחשוב גם להראות גן את הצד הזה❤️
זה נכון, אבל זה בא על חשבוננואנונימית בהו"ל
חשבון בריאות, נפש, החפצה, כל האונס. זה מה שמגיע לנו?
ממש לאחגהבגה
ולכן יש חובה על הגבר לעבוד על עצמו כל החיים.
ולנו הנשים יש חכמה מיוחדת כדי לדעת לנתב בתוך כל זה.וזה ברמת מבחן לזוגיות שלנו.
מדברת על עצמי, לא מטיפה כאן לאף אחת.
מודה ומתוודה שבתחילת הנישואין היה לי הרבה יותר קל, כי הכל היה חדש ומרגש.
ואז עבודה, הריונות ילדים, ברוך ה'!
אני צריכה לעשות עבודה ענקית על עצמי כדי להגיע לחיבור מתוך רצון וחיבה!
וזה בכלל לא פשוט.
אותו דבר הבעל, צריך להבין שהכל טוב ויפה עם כל הקושי שלו- יש פה אשה, ויש לה רצונות ורגשות.
ולכן זה מבחן כל כך גדול לזוגיות. זה מנוף לצמיחה- או לצניחה...
וזה ממש ממש ממש ממש קשה!
ממש ממש ממש לא רוב הגברים!!ציפיה.
ברור שבכיתה ז' יש מלא שרואים פורנו. זה הגיל שבו מגלים את המיניות. גם נשים.

משיחות על זה עם בן הזוג שלי: זה ממש לא רוב הגבריל ככה. אולי הרבה מהגברים שמשתיכיים לזרמים דתיים מסויימים. אולי.
לא רוב הגברים עסוקים חלק גדול מחייהםחגהבגה
במיוחד חיי הרווקות בלחשוב כל נשים ומיניות?
יקירתי, במשפט האחרון שלך רק מדגיש, ש'גברים בזרמים דתיים' הכוונה מי ששומר על עצמו.
משמע מי שלא, זה כל כך חלק ממנו שהוא לא שם לב כמה זה משמעותי אצלו.
ו החושים מתכהים.
וזה מפחיד וחבל. אין לי משהו אחר לומר
איזה מדהים שאתם ככה פתוחים אחד עם השני!רק שאלה לי
זה באמת לא פשוט לגבר לשתף במחשבות כאלוחגהבגה
שתכלס, הן רדודות, שוב אם לא לוקחים את זה למקום של חיבור ואהבה בין בכל לאשתו.
לכן אני ממליצה בחום לכל אשה לנסות לקיים שיח פתוח ועמוק כזה כדי להבין קצת את ההתמודדות שלהם.
שוב, אצל רוב הגברים.
יש גברים שזה לא תופס אצלם מקום כל כל מרכזי בחיים, וזה לגמרי בסדר!! אבל הרוב לא כך..
אם יש חובה הלכתית היא רק מצד הגברמרווה כחולה
לבעל יש מצווה "ועונתה לא יגרע..." אני לא יודעת אם זאת חובה גם כשהוא לא מעוניין ואין לו חשק כי זה מאוד בעייתי להיות יחד כשאחד הצדדים לא מעוניין, אבל יכול להיות שכן.
מצד האישה אין חובה בשום מקרה. אם האשה רוצה להיות יחד זה מצווה ואם היא לא רוצה אז זה אסור. נקודה.
בשום מקום לא כתבתי שחייבים להיות יחד כשלא רוציםחגהבגה
ואם יש חובה על הבעל, ולאשתו יש אפשרות לעזור לו לקיים את החובה- מה היחס לזה?
שוב.
אני לא מצדיקה במקרה הספציפי הזה את מה שנאמר וקרה.
אבל, תמיד יש אחריות לשני הצדדים. מי יותר ומי פחות, ולא תמיד הם יוצרים מאותה נק' מוצא.
גברים הם לא בהמותקפה הפוך

והם יכולים להתאפק כי לאשה שלהם לא טוב כרגע, כי אי אפשר, כי למנוע זאת החלטה *זוגית* שבמקרה בגלל ההלכה היא על האשה (ואם קשה לה לקחת גלולות כי וואלה זה מפחיד זה הורמונים שיכולים לגרום להרבה תופעות לוואי וצריך הרבה כוח ואומץ לקפוץ למים האלה ולפעמים צריך זמן - הם יחד בזה. זה של שניהם.) ובכלל, זה לא משנה מה הסיבה.

 

ומותר לא להיות ביחד בליל טבילה. אולי זאת מצווה אם עושים באותו זמן, אבל לא חובה.

והכי חשוב שזה יבוא בשמחה, באהבה, בחיבור.

 

מצטערת, בעלה פגע בה במקום מאד קשה וצריך הרבה בשביל להתפייס... אבל זה אפשרי (ואפילו אגיד שאפשר להתעלות מזה יותר, אבל צריך להבין את הטעות העמוקה שהיתה כאן מעבר למילים שנאמרו, ושלפי הבנתי ממה שהיא כתבה זה תפיסה בכלל של כל הזוגיות והאינטימיות, ולתקן)

בעיני, לא טובלים בשביל לקיים יחסים. טובלים כדי להיות מותרים, ביחד, לגעת, להתחבר, כי זה חלק מהזוגיות והשמחה אחד בשני. ומתוך זה באים הדברים הבאים...

צריך לזכור מה המטרה. 

 

מה שכן, לדעתי, חשוב לדבר אחד עם השני, להראות שמבואסים שאי אפשר, להגיד הרבה מילים חמות וכו', לעשות דברים ביחד אינטימיים "במקום" (ואני לא רוצה לפרט מה אפשר אבל יש הרבה דברים) וכו'. כל זוג ומה שמתאים לו.

 

נשמה שלי אנחנו מסכימותחגהבגה
איפה קראת שכתבתי שגברים הם בהמות ו איך לספק אותם בכל תנאי?
פשוט כתבתי את נק' המבט שלהם, הם מגיעים ממקום אחר
אנחנו מסתכלות על זה כ- יואו איזה חומרי, הוא לא יכול להתאפק והתבטא ככה.
שואלת הפוך. כל הנשים היקרות שמזדעזעות מזה שאני מתארת את המציאות ברוב המקרים-
מה הייתם אומרות אם הייתם מגלות שהגברים שלכם לא מבינים מה אתן רוצות שאתן מתלוננות על בדיקות, טבילה, ספירה ובודקת טהרה?
היינו מזעזעות, ובצדק.
מהסיבה הפשוטה- שאין להם מושג מה ההתמודדות הזו אומרת. אבל בסוף אנחנו נטבול. וזה משליך על שנינו.
אותו הדבר בהתמודדות שלהם עם היצר.
בסופו של דבר הם יתאפקו. וצריך לדעת שזה של שנינו.
שגם להם יש חלק בעניין.
כל מילהאחתפלוס


אוי נשמה אהובה איזה ניסיון קשה.....! חיבוק ענק!!קמה ש.

בס''ד

 

נשמע כל-כך כואב לקבל הערות כאלה...!

ועוד יותר ביום שאת גם ככה 'מגוייסת' ממש ומתאמצת...

 

תרצי לתת לנו יותר רקע? 

כמה זמן אתם נשואים?

נשמע שאתם אחרי לידה, זה נכון?

איך הקשר שלכם בדרך כלל?

איך התקשורת ביניכם בדרך כלל?

האם אמירות כאלה הן יחסית אופייניות שלו כלפייך או שזה היה חריג ויוצא דופן?

 

ניסיתי לחפש את השרשור שציינת אבל לא מצאתי 😔...

ראיתי שמשהי כתבה מהניק האנונימי על נקודה בבדיקה האחרונה...

ועוד שרשור גם מהניק האנונימי על חוויות ממש לא טובות במקווה מול הבלניות...

את פתחת את אחד השרשורים האלה...?

 

ומה שלומך הערב ומה קורה איתך בסוף?

הלכת לטבול?

 

חיבוק ענק נשמה ❤❤❤❤❤❤❤❤

 

 

 

נב: @מק''ר יקרה, תודה על התיוג... 

חזרתי מהטבילהאנונימית בהו"ל
הוא אמר שהוא עייף ופשוט נרדם. ככה. בלי חיבוק בלי נגיעת זרת. עכשיו אני יכולה לקבל מחזור בכל רגע, אני כעיקרון 32 יום אחרי המחזור הקודם...
יש פוגע מזה?
באסה יואו...דיליה
אבל למה לא תקיימו יחסים אם את ממילא אמורה לקבל?
כי אחרי לידה, לא ידוע בוודאות.אנונימית בהו"ל
את צודקת. לא לוקחים סיכון.כבתחילה
האמתעוגת שוקולד
שאני לא הייתי מוכנה לקיים יחסים אחרי התנהלות כזאת😬
לקיים יחסים בגלל מניפולציות רגשיות? לקחת סיכון להכנס להריון כי הוא מתנהג כמו נער מתבגר?
ואלה, לא יודעת מה לומר.
השרשור הזה ממש ממש עצוב לי.
אני לא יודעת מה הרקע, אבל אם זו התנהלות אופיינית הייתי לגמרי עוצרת הכל ופונה ליעוץ
לפעם אחרת -בארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך י' בתמוז תשפ"א 22:31
אם את בוודאות אחרי הביוץ, אז אין שום חשש להיכנס להריון.
כדי לדעת בוודאות, אפשר לבקש בדיקת דם מרופאת משפחה (רמה גבוהה של פרוגסטרון מעידה שאת בטוח אחרי הביוץ).
שיא הפוגע! אבללללהאור שבלב
רק שתביני, הוא שיאאאאא המתוסכל!!! והוא רוצה אותך נורא ולא יכול לקבל!!! זה ממש כאב של לנשוך את השפתיים!!! ולכן הוא העדיף לישון- כי יש מצב שהוא לא היה יכול להתמודד כרגע איתך- טהורה- אבל בלי יכולת לקיים יחסים- טו מאצ'!!!! והוא בן אדם..והוא התגעגע אלייך- גוף, נפש,רוח,נשמה- והוא לא יכול לקבל... זה קשה!!
לא יודעת, הוא נהיה מוזר מלקראת הלידהאנונימית בהו"ל
פחות רגיש ואכפתי, אומר שאני סתם מתלוננת או בוכה שכואב לי.
בטח סתם, כי הריון, לידה, ספירה מחדש חמש פעמים זה מאוד כיף.
ייעוץ היינו, לא עזר בכלום. והיועצים אמרו בול מה שאני אמרתי לו בבית.
אולי הוא לא בשבילי?
אז הייתם בייעוץ לא מוצלח מיקי מאוס
ממש קשה שהוא לא תומך בך. עצוב לי איתך.
ואם את לא מרגישה רצון ליחסים, לא משנה מאיזה סיבה, אין שום סיבה שתקיימו יחסים! ולא משנה ליל טבילה כמובן, וגם אם היתה מניעה טובה.

ואל תיקחי ללב שום דבר מהביקורת שלו. לגיטימי שתגיעי לליל טבילה בלי לדאוג למניעה. זה לא אידיאלי כמובן אבל זה נורמלי לאישה אחרי לידה עם תינוק קטן, החלמה ומאמץ להיטהר. את מדהימה ואלופה שהגעת עד כאן עם או בלי מניעה! (ובאמת, מאוד ממליצה לחשוב על זה ולהתכונן לפני הלידה בגלל זה.. לפעם הבאה

אבל - אני בטוחה ששום דבר זה לא כי הוא אדם רע. אחרת לא היית מתחתנת איתו ובטח לא נשארת איתו ומביאה ילד. הוא אוהב אותך ואת אותו. אבל יש לכם הרבה משקעים וחסמים

אני מציעה לכם מכל הלב לחפש טיפול אחר, טוב יותר, שמצמיח את שניכם אחד בנוכחות השני ולא מחפש לייעץ מה לעשות (אמר לו מה שאת אמרת? פה חשדתי. זה לא נשמע כמו משהו שיקדם אתכם. הרי שניכם יודעים שמה שיש עכשיו הוא לא משהו..)

אין כזה דבר "הוא לא בשבילי"
בוחרים להיות יחד.
לא נועדים זה לזה.. זה סתם אגדה של דיסני....

בהצלחה!
מעניין..ומה לגבי "משורש הנשמה...?"האור שבלב
(לא אומר שקל יותר.. מנסיון...)

אבל האמת אהבתי.. בוחרים להיות יחד.
לא יודעת. אני לא מאפשרת לעניינים קבליים לנהל אותימיקי מאוס
גם אם אני מאמינה. אני לא מבינה ולא אדע מתי אני טועה. אז מה יעזור לי להתעסק בזה?
גם בעניינים הלכתיים דרך אגב.
זה הדרך שמתאימה לי...

לפני שבחרת בן זוג הלכת עם גלאי לגילוי שורשי נשמה? ;)
אני בדקתי התאמה בכלים אנושיים

ומאמינה שבסוף הקב"ה כיוון לי את הבנזוג הכי נכון לי. אבל זה לא מה שמנהל אותי וגם היום אני לא סומכת על זה אלא עובדת על זה
💪🏻האור שבלב
Like!
לידה ראשונה?האור שבלב
אחרי לידה ראשונה יש שוק לכולם.... כמו סערה גדולה, שנרגעת כשהתינוק בן 3 חודש...
חותמת1234אנונימי
על כל מילה ש@מיקי מאוס אמרה.

ובאמת מאמינה בזה שזוגיות זו עבודה.
רוב הגברים יכולים להסתדר עם רוב הנשים בעולם (ולהיפך). מה שמיוחד בבעל ואישה שהם בחרו להיקשר אחד לשני, מרגע שהם בחרו, כל שאר האנשים האחרים כבר לא רלוונטיים. מה שמשנה עכשיו זה הקשר שלהם והעבודה שלהם.

יכולה להגיד לך שלי ולבעלי היו תקופות ממש מאתגרות, במיוחד אחרי הלידה של הראשון. עד כדי מחשבות על גירושין
ובאיזשהו שלב פשוט הורדנו את זה מהפרק!
זה לא רלוונטי, אין דבר כזה הוא לא בשבילי. לא מאמינה שאם בני זוג רוצים להיות קרובים אחד לשני, הקב"ה לא יאפשר את זה.
צריך לעבוד על זה, לעבוד קשה. זה דורש עבודת המידות, הבנה שאף אחד מאיתנו לא מושלם, קצת נחיתה למציאות ויציאה מהחלום על הבעל המושלם שיהיה. אבל אחרי זה, זה כיף, זה מקדם, זה מהמם.
פוגע בטירוף :'(אמא וגם
שולחת כח...
שלום יקרהנגמרו לי השמות

רוצה לכתוב לך כ"כ הרבה אבל לא יכולה כרגע, (בהמשך אצרף לך שתי תשובות שכתבתי בהרחבה)

 

בינתיים רוצה לכתוב לך ש:

המשפט שבעלך אמר "מה זה משנה

גם ככה לא עושים יחסים

מצידי אל תטבלי" -

 

זה באמת נשמע מאוד מכאיב ופוגע מבחינתך. הכי הכי מובן שבעולם יקרה 

אבל מצד *בעלך* עצמו זה יכול להתפרש עם כוונה אחרת לגמרי,

אם את לשנייה בעלך,

בעלך *שאוהב* אותך!

בעלך שגם עבר שינוי עצום בלהיות אבא או אבא לעוד תינוק

בעלך שעבר יחד איתך את כל הטלטלות והחוויות

בעלך שכ"כ אוהב ומתגעגע לאשתו,

בעלך שמדבר בשפה מאוד חזקה בשפת המגע - ובכך הוא *באמת* מביע את אהבתו הכנה והעמוקה ו*השלמה* אלייך - לכל כולך. כל מי שאת. גוף נפש רגש שכל הכל!

שהוא נותן לך חיבוק, שהוא מקיים איתך חיי אישות, הוא בעצם אומר לך עד כמה הוא אוהב אותך,

עד כמה את חשובה ויקרה לו

את כמה את ייחודית עבורו

את *כל זה* הוא מביע ***דרך קיום המגע ויחסי האישות עצמם***

ממש ממש.

 

וממש *לא* מתכוון לומר לך "אני רוצה רק את הגוף שלך ורק את הסיפוק שלי" - ממש ממש לא יקרה!

 

זו דרך עבורו להביע כאמור את *כל* האהבה השלמה אלייך ואלך כל כולך!!!

 

לכן,

אחרי שמבינים את הצד שלו,

את הרגשות שלו,

את התפיסות והמחשבות שלו,

את איך *שהוא* בנוי ומחווט לאהוב -

מבינים קצת יותר שהמשפט שאמר לך "גם ככה לא עושים יחסים = גם ככה אני לא יכול להביע אלייך את האהבה שלי כמו שצריך או בכלל

אז מצידי אל תטבלי = אז בבקשה הנפש שלי צועקת שהיא לא רוצה ככה! אני רוצה לאהוב את אשתי! אני רוצה להיות מסוגל ויכול להביע את האהבה הזו אליה!

אני לא יכול שקוצצים לי את הכנפיים,

שלוקחים לי דרך ביטוי לאהבה,

שלוקחים לי את המילים לומר אני אוהב אותך

שלוקחים לי את הידיים והרגליים ללכת לאהובתי ולפגוש אותה

שלוקחים לי את העיניים לראות אותה

שלוקחים לי את השמיעה לשמוע אותה

שלוקחים ממני משהו עמוק ויסודי ושורשי שהוא הדבק העצום והמדהים של שנינו

 

ובגלל זה יקרה שלי, אשתי האהובה,

בגלל זה אני לא מסוגל כך

בגלל זה,

ברגע של תסכול עמוק מכל זה,

אני פשוט אומר עדיף שלא תטבלי בכלל - עדיף שלא אצרך להיקרע מבפנים, להתמודד עם החוסר השורף הזה, להתמודד עם אי היכולת הזו

כי אם תטבלי אבל הכנפיים הקצוצות שקצצו לי לא יאפשרו לי להביע את איך שאני אוהב אותך במלוא מובן המילה - אז מה זה שווה?

ואיך זה יקרה בכלל?

איך אני אצליח אשתי האהובה?

הרי אני אוהב אותך!

אוהב אוהב אוהב

ואני רוצה להיות איתך! עם כל כולך!

ואם אסור לי

ואת טבלת

אז זה עוד יותר קשה!

יקרה שלי, זה כבר בלתי אפשרי עבורי, בכנות!

בלתי אפשרי לראות את האהובה שלי אחרי טבילה ולדעת שנאני לא יכול, פשוט לא יכול לומר ולהראות ולהביע כמה אני אוהב אותה במלוא מובן המילה ובכל התחומים.

וגם פיזית אני לא מסוגל, הגוף לא יעמוד בזה, בכנות

איך?

איך אפשר לעשות דבר כזה?

אז אולי לא אתמודד עם הקושי הבלתי אפשרי הזה וזהו.

 

ז"א יקרה,

שהוא בעצם מכוון *אליו* את התסכול, הקושי, תחושת חוסר האונים

ומראה לך, בדרך של הבעת מצוקה, עד כמה זה באמת באמת קשה לו

ועד כמה את באמת באמת חסרה לו.

 

יש כאן עוד הרבה מאוד להעמיק בהבנה של בעלך

וגם בהבנה שלך יקרה,

 

ומעבר להבנה הזו שצריכה להיעשות כאן

אני חושבת שקודם כל חשוב מאוד למצוא אמצעי מניעה + להיות בליווי של רב צמוד עם כתפיים רחבות שינחה איך להתנהל בינתיים.

 

כן, כולל כל הפתרונות ההלכתיים.

כולל מצבים בהם כן תהיו יחד, בשלמות, ובלי שום סיכוי שיהיה הריון.

ואם מביעים את כל הצורך ואת כל הרקע ואת המצב שלכם לרבנים גדולים - יש גם פתרונות הלכתיים!

ואפשר גם וגם ולא או או.

 

זה לא או הריון או לא לקיים יחסים! זה לא!

יש עוד המון אפשרויות שב"ה תצליחו גם וגם, כמובן בשאיפה למצוא בהקדם אמצעי מניעה שטוב לשניכם ואז כלל לא תהיה שאלה.

אבל גם על הבינתיים הזה, ממליצה בחום בחום להתייעץ, ובהקדם.

יש את הרב זכריה בן שלמה, יש את רבני מכון פועה, ובטוחה שתקבלי כאן עוד המון המלצות לכתובת המתאימה ב"ה.

 

 

בנוסף,

 

מצרפת לך שתי תשובות לסיטואציה קצת דומה, של אחרי לידה, שכתבתי כאן בהרחבה, 

בתקווה שיהיו לך גם לעזר

 

1.

 

אישה יקרה!

קודם כל ולפני הכל - את יולדת!

מזל טוב!

 

חז"ל אומרים שאישה נקראית יולדת ואיבריה מתפקקים אפילו 24 חודש אחרי הלידה,

אז ק"ו כאשר את כותבת שילדת לא מזמן

וק"ו בנו של ק"ו שאת כותבת שה"גדולה" שלכם בת שנתיים!

 

ז"א שרק לפני שנתיים עוד היית "חופשייה" וללא כל אחריות הורית,

ובתוך שנתיים את מוצאת את עצמך, בשבח והודיה עצומה לקב"ה, אמא ל2!!! ואו!

והשני/ה ממש ממש טריים!

 

אז שנייה יקרה

קודם כל לנשום

להבין

את שנייה וחצי אחרי לידה

הגוף עבר טראומה רצינית

הוא כואב

הנפש גם עברה טלטלה

השינוי העצום מאישה - לאישה שהיא גם אמא - לאישה שהיא גם אמא ל2 הוא באמת עצום וצריך זמן לעכל אותו ולראות איך מתנהלים במציאות החדשה!

לידה מטלטלת את כל הבית,

מפירה את כל האיזונים

שנייה!

 

בואי נבין רגע מה קורה כאן בעצם:

 

לי זה נשמע מאוד חזק שאת ובעלך נמצאים במצב בו שניכם נמצאים במצוקה בו זמנית.

 

וכאשר שני בני הזוג נמצאים במצוקה בו זמנית - הם לא מסוגלים לראות כרגע אצת הכאב של האחר!

זה לא שהם לא רוצים, אלא הם לא יכולים!

זה לא שלא אכפת לך מבעלך - אלא שאת מרוכזת בכאב שלך!

זה לא שלבעלך לא היה אכפת מהפגיעה ומהכאב שלך - זה שהוא היה מרוכז בכאב שלו!

אפילו לעצמכם אין יכולת  לעזור כאשר אתם בתוך הכאב עצמו - אז קל וחומר שלאחר.

 

במצב כזה צריך לחכות שיהיו כוחות.

לחכות שהמצוקה לאט לאט תפחת ותיעלם.

להיעזר ברשת תמיכה סביבתית רחבה - כמו אחות, חברה, אמא, שכנה, בייביסיטר, מסכים, אמבטיה, סדרה מצחיקה, הליכה לטבע, כוס תה, ספורט, כוס מיםף, מוזיקה, פעילות גופנית וכו' וכו' - כל דבר שיכול להקל מהמצוקה.

בלי לצפות מהשני כרגע - כי גם הוא במצוקה בדיוק עכשיו.

 

כמובן שבמצב שלא שני בני הזוג במצוקה בו זמנית זה יותר פתיר וקל...

 

 

- עוד נקודה משמעותית היא עד כמה *ההבנה* אחד של השנייה קריטית כאן -

ואחרי ההבנה צריך לתקשר את הקושי האחד לשנייה.

 

נפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים.

וקורה לכולם.

לא אומר שום דבר רע עליכם או על הזוגיות שלכם -

רק אומר שאתם אנושיים!

ושיש לכם מדי פעם כמו לכולם קשיים ונפילות!

 

ודווקא מהנפילות אפשר כאמור ללמוד לעומק על עצמנו ועל בן זוגנו יותר,

להבין מה היה כאן,

להבין את עצמי,

להבין אותו/ה

לזהות את הבמפרים הללו

ובפעם הבאה - לנטרל את כל אותם הבמפרים מראש!

לעשות בפועל את מה שלמדנו מכל משבר!

 

כי תמיד שיש משבר -

אם נטאטא אותו מתחת לשטיח - רק יחמיר ולא יועיל בכלום.

אבל אם נשכיל להבין לעומק מה היה כאן 

מה היה שם בעצם?

מה הקווים האדומים שלו?

מה קשה לי?

מה חשוב לי?

על מה זה דרך לי?

וכל זה לבן זוגי?

אז עם ההבנה הזו, הלמידה העמוקה הזו והעשייה של הלקחים הללו בפועל בפעם הבאה - היא היא זו שתעמיק את הקשר ואת האהבה ותגרום דווקא מהמשברים לצמוח עוד יותר!!!

 

שיש קצר בתקשורת

צריך קודם כל להבין שזה קורה.

קשיים/משברים/פיצוצים/קצרים בתקשורת הם חלק *בלתי נפרד* מהחיים - הם קורים *לכולם*, לכל הזוגות באשר הם ולכל האנשים באשר הם.

 

אז קודם כל - לא להיבהל!

זה אנושי וטבעי שזה קורה!

 

ובתוך הסיטואציה עצמה של הקצר בתקשורת רואים כמה דברים עקרוניים ומהותיים לשניכם - שלולא זה היה קורה - לא הייתם יכולים ללמוד על עצמכם ואחד על השנייה בעוצמה הזו!

 

לכן,

הקשיים והמשברים הם גם *דרך מצוינת* ללמוד את עצמנו לעומק יותר, לראות יותר לעומק מה פריע לנו? מה הקווים האדומים שלנו?

מהם "הכפתורים" הרגשיים שלנו, מהם הטריגרים שמדליקים אותנו - ולמה?

מה חשוב לנו?

וגם מלמדים אותנו את כל זה *על בן/בת הזוג שלנו*!!!

 

רק מהקשיים ורק מהמשברים

אפשר לפעמים להבין וללמוד את כל זה ממש לעומק,

המשבר הוא כמו שובר - שובר מתנה ושובר הזדמנות להתבוננות עמוקה ורחבה יותר על עצמינו, על החיים שלנו, ועל האנשים הקרובים אלינו.

 

אפשר לנסות את זה למשל דרך "החלפת תפקידים" -

שאת ממש נכנסת לראש וללב ולנעללים של בעלך

ואומרת כאילו מתוך גרונו מה הכי קשה לך?

מה בעצם הכי היית רוצה שיקרה?

 

אם את שנייה בעלך ואני שואלת אותך (את בעלך):

איך היה לך המעבר להיות אבא?

ואבא ל2?

ואיך אתה מסתדר בכולל ועם 2 עבודות?

ומה קשה לך?

ואיך המצב רוח שלך? השינה שלך? התיאבון? שמחת החיים?

ואיך בזוגיות?

 

ואז שואלת אותך:

איך היה לך המעבר להיות אמא?

ואמא ל2?

ואיך הייתה לך הלידה?

והאם את מספיקה לישון כמו שצריך?

לאכול כמו שצריך?

להתאושש?

להתאוורר?

לקבל עזרה ותמיכה?

ואיך המצב הכלכלי?

ומה עוד קשה לך?

 

ולנסות לאט לאט להבין רגע את השני,

להסתכל על השני ולא רק על הקושי שלנו עצמנו -

בעלך יסתכל מעבר לקושי שלו ויראה שאת אישה אחרי לידה, בבית לבד רוב היום עם 2 פצפונים, מניקה בטח, מבשלת מנקה מסדרת, מחפשת עוד עבודה וכו' - ואת פשוט קורסת! ועייפה! ותשושה! וגמורה!

הוא בעיקר יבן את כל הנ"ל ע"י תקשורת טובה ואוהבת ביניכם,

תקשורת בה את תספרי לו מה את צריכה,

מה קשה לך,

בלי להטיח בו האשמות או "אתה לא" וכו' אלא -"אני"!

לי קשה

אני צריכה ש___

הייתי שמחה אם ___

נסו להביט בעיניים בשיחה הזו,

לראות אחד את הקושי של השני, את הנשמה של השני, את הכאב של השני, לצאת קצת מעצמנו,

כמובן שהשיחה תהיה בזמן שבו הילדים ישנים ואתם אכלתם שתיתם ונחתם, וכמובן לכבות טלפונים וכו' ולתת לה זמן בנחת!

ואז לספר לו מה את מרגישה עד הסוף. והוא רק שומע.

ואז הוא מספר לך כל מה שהוא מרגיש וחווה ואת כל הכאב שלו ואת רק שומעת.

ואז משקפת לו מה שאמר, נותנת לדברים שלו משקל והזדהות (והוא לך)

ואז תגיע *ההבנה*

ההבנה אחד של השני.

ומתוכה יוכלו להגיע גם פתרונות פרקטיים:

מה אפשר לעשות כאן כדי ש*לשנינו* יהיה טוב?

הרי מטרת העל שלנו היא הבית המשותף שלנו, שיהיה לנו טוב ושמח יחד עד 120,

אז מה אנחנו יכולים כדי לקרב את עצמנו למטרה הזו?

ומה אנו צריכים להיזהר מלעשות כדי לא להרחיק עצמנו מהמטרה הזו?

ומה אני  יכולה לעשות למען בעלי ואיפה אני יכולה לבוא לקראתו?

ומה אני יכול לעשות למען אשתי ואיפה אני יכול לבוא לקראתה?

ומה עוד יכול לקרות כאן כדי ששנינו נהיה מרוצים?

ועוד לפתוח את הראש ולחשוב על דרכים יצירתיוץ, דרך שלישית שטובה לכולם ועונה גם על הצרכים שלך וגם על הצרכים שלו!

לרוב זה פועל כמו קסם! אחרי ההבנה - פתאום הפתרונות מגיעים!

 

למשל,

אם המצב הכלכלי מאפשר אל תחפשי עכשיו עבודה, אלא תנוחי לפחות חצי שנה.

למשל למצוא מסגרת לגדולה, אפילו חלקית.

למשל לקבל עזרה מאמא/אחות/חברה/שכנה/בייביסיטר

להוריד סטנדרטים

להביא מנקה

אוכל מוכן

מדיח, מייבש, כלים חד"פ,

אולי לחשוב על לעצור במירוץ הזה ולקבל כלים גם של הדרכת הורים וגם לזוגיות כדי לא להגיע למצבי קצה שיוצאים במשפטים כמו שתיארת,

אולי להבין מדוע קשה לו לשים גרביים במקום וכו' -

ולא לשפוט

ולא לכעוס

אלא להבין

ואז מתוך ההבנה לחשוב על פתרונות

מה יכול לעזור לך לזכור?

אולי שעון מעורר?

אולי פתק?

לשים שיר ברקע ולסדר לפני השינה את הדברים שאתה כן יכול?

משהו אחר?

איפה כן אפשר להרגיש שאנחנו באיזון?

שיש לי זמן לעצמי ואני לא קורסת ויש לי עזרה?

ושלך יש זמן לעצמך ואתה לא קורס ויש לך תמיכה?

וזמן גם לזוגיות ולביחד שלנו?

איך אפשר לגרום לזה לקרות?

 

2. עוד תגובה כאן:

 

יקרה, - הריון ולידה

 

 

המון המון הצלחה יקרה,

שיהיה לכם רק טוב בעזרת ה' 🙏❤

וואו. קראתי כל מילה. תודה לך! הארת לי באור אחראנונימית בהו"ל
ותודה לכל אחת כאן שהגיבה, כיף שיש מקום שיש בו הכלה.

היום בבוקר הוא קם כאילו כלום, לא ביקש סליחה. הסברתי לו שנפגעתי וממה בדיוק, ואז הוא ביקש סליחה (לא הרגשתי שזה בא ממקום אמיתי)
ואז לפני שהוא יצא לעבודה, הוא הרים את הקול והתעצבן שבגללי לא מקיימים יחסים ושזו בעיה שלי שאני לא לקחתי כלום ואין פיתרון אחר.
הסברתי לו שאני כבר מאמצע ההריון מנסה לחפש מה יכול להתאים, וכל הזמן מעדכנת אותו... אבל הוא הגיב באדישות. ויום לפני הטבילה נזכר להתקשר לרב, שרק אמר לו מה האופציות ולא נתן שום פיתרון ממשי. (אני לא יכולה להכניס לי שום אמצעי כמו טבעת או שקף כי זה יכול לגרום לי אישית לזיהומים)
וזהו, לא הוגן שאנחנו ב2021 ולא מצאו שום אמצעי שגם גבר יכול לקחת וזה כשר.
אוף... לדעתי תימנעי מלהתמקד בנושא של אמצעי המניעהמיקי מאוס
זה מה שבוער. וזה בוער בצדק.
אבל זה ממש לא הנושא....

הנושא הוא איך אתם מתקשרים ומתנהלים כזוג בצורה שנעימה ומכבדת.
ואמצעי המניעה הוא הטריגר הנוכחי

זה משהו ספציפית בשליטה שלך ולכן גם באחריותך. בזה הוא צודק

אבל וודאי שהוא יכול וראוי להיות שותף, לעודד אותך, להזכיר לך, ולעזור לך. וכמובן- לקבל את זה שאולי לא תיפקדת בדעוק כמו שהיה רוצה

ויש המון דרכים טובות ונעימות לעשות את זה וכנראה קצת קשה לו להבין איך לפנות אליך, או מה נכון שהוא יעשה, או להצליח לגייס כוחות לפנות באופן נכון

מציעה לכם לשבת בנחת.
להחליט בתחילת השיחה שלא מדברים שום דבר טכני על מניעה וזו שיחה נפרדת לגמרי (תקבעו זמן קונקרטי וקרוב מאוד, שיקל על שניכם להזיז את זה מהראש)

ותנסו להבין אחד את השניה. מה הרגש שהסיטואציה העלתה בכם והציף אתכם וכל מה זה יושב. לא בטוח שיהיו תשובות אבל תנסו להקשיב ולהבין טיפה יותר

רק אולי כיוון קטן- אצל גברים (לא רק אבל יותר חזק ונפוץ מאשר אצל נשים) כל דחיה בהיבט המיני נוגעת מאוד חזק בדימוי העצמי וברגש. זה טבעי, זה ביולוגי, וזה כנראה שונה מאוד אצלך ולכן יהיה לך קשה להבין את החוויה הזו.
ואולי אפילו הוא לא מספיק מודע כמה זה מניע אותו..
אני רק מציעה אבל מאוד יכול להיות שזה שלא דאגת למניעה מתפרש אצלו שלא בוער לך לקיים יחסים (וזה הגיוני ולגיטימי ובסדר. את אחרי לידה!) ואצלו מיד המח מפרש את זה לדחיה, שהוא לא אהוב, לא נחשק

תנסו לדבר בפתיחות, תאפשרו אחד לשני להעלות גם דברים שלא נעים לשמוע, ואולי שניכם תקבלו מבט אחר לגמרי

ובהיבט הטכני-
אז אם קוטלי זרע לא בא בחשבון. מה את כן מתכננת? גלולות? התקן? התקן זה התקנה מיידית את רק צריכה למצוא תור לרופא (זה פחות או יותר אותו מחיר בפרטי כי אין מימון אז יחסית קל למצוא)
וגלולות- גם רופאת משפחה יכולה לתת.
באמת מהצד שלך כדאי להתאמץ לפתור את העניין הטכני.
לא כי את חייבת לו משהו

אלא כי הזוגיות הזו חשובה לך ואת רוצה להסיר טריגרים שיעזרו לכם להתמקד בעיקר ולא בטפל
תגובה ממש יפהבתנועה מתמדת
אהבתי את ההפרדה בין הקושי הזוגי לטריגר שהציף אותו.
אוהבת לקרוא אותך! מנסחת דברים בצורה נכונה וחכמה❤
למה זה בשליטה שלה?ציפיה.
זה לא שהיא מפונקת. זה עושה לה זיהומים. זה לא בשליטה שלה ולא בידיים שלה.
אמצעי מניעה אמור להיות התמודדות משותפת של שני בני הזוג, גם אם זה בדרכ מסתכם באחריות שנופלת על האישה.
איזה באסהדפני11
אבל לא הבנתי, אז לא מצאת גם שום פתרון אחר?
בעצם נשארת באוויר עד ש..?
או שאת מתכננת לעשות משהו עוד מעט?
יש פה שני דברים בעיניאורוש3
ולא קראתי כל תשובה בעיון אז אולי חוזרת.
יש פה עניין זוגי. וכדאי מאוד לנסות ללבן אותו. מה עושים כשקשה, איך אנחנו שותפים באתגרים. עוזרים זה לזה ולא נעמדים משני צדדים. קשה מאוד. עבודת חיים. אבל לפחות במקרה הזה שורש העניין הוא האהבה והרצון לביחד (אחרת לא היה איכפת לו, ואת לא היית מתאמצת כל כך לטבול). אז הבסיס טוב. וצריך את העבודה מסביב.

עניין נוסף פה זה האמצעי מניעה. יש מה שיש. לא יתחדש לך כלום בעוד שבועיים. ברור שזה קשוח ביותר ואין מושלם. אבל את חייבת להחליט על איזה את הולכת עם היתרונות והחסרונות. מה את מצפה שיתחדש לך שאת לא יודעת עד עכשיו? יש כמה סוגי גלולות הנקה (אם את לא מניקה אז יש הרבה סוגים של משולבות). אם היה לך ניסיון לא טוב עם חלקן תנסי אחרת (וכמובן יכולים להיות דימומים הסתגלות. הרבה פעמים זה בהחלט מסתדר) ואם כמו שהבנתי את לא יכולה משהו מקומי אז האופציה השניה היא התקן.

בהצלחה רבה
הלו!!!! יש קונדום!!! בדיוק למצבים פסיכים שגומרים על הזוגיות.האור שבלב
אם ניסית את כל השאר- נובה רינג,התקנים, דאפגרמה..

יש לי 20דפים של היתר הלכתי אם מעניין אותך. של הרב דוד בוצ'קו.
למצב שכלו כל הקיצים.

זוג חייב להיות ביחד!
זה בסיס של הנישואין.


לא אישרו לנואנונימית בהו"ל
ובעלי לא ילך לפי פסיקה יחידנית ורב שלא בדעה שלנו
אני בכלל מזועזעת שכל צעד אינטימי וכל הפרשה שלי מגיעה לגברים, לא מפליא שלא מעט רבנים מואשמים אח"כ בעבירות מין.
אוף זה מעצבןהאור שבלב
הרב דוד בוצ'קו זה לא סתם רב!
תגידי, מי שקבע לכם שאי אפשר מודע לזה שאתם אשכרה לא מקיימים יחסים????

וואי זה מרתיח אותי.
יוצאת מהשיחה הזאת כי אני פשוט רותחת מהגישה המעצבנת הזאת
הלו...גם לבעלה יש מילה בעניין. לגיטימי שלא ירצהמיקי מאוס
מדובר פה על זה שהוא ישים קונדום. שזה באמת מורכב הלכתית. ברור שזה רק אם זה על דעתו והוא מרגיש שלם עם זה.

מה שכן- ברור שהוא צריך להבין שבבחירה הלגיטימית שלו הוא השאיר את הכדור אצלה ולכן כמובן צריך לקבל את הבחירות שלה כמו שהיא מקבלת את שלו . שלא ישתמע שאני מצדיקה את הלחץ שלו עליה
נכון שיש לבעלה מילה.חלונות
אבל טוב לפותחת, לדעתי לפחות. לשמוע גישות נוספות לנושא.

עם רצון וחכמה נשית - אפשר לשנות הכל.
אני באמת כואבת את הכאב שלךדפני11
אבל נשמה את גם מגזימה כאן
וזאת הוצאת שם רע מטורפת
מי שמואשם בעברות מין זה בגלל שהוא סוטה סוטה סוטה!!! וזה בכלל לא קשור לשמירת תורה ומצוות.
זה אלף בית של מידות בסיסיות
זה לא קשור בשום צורה לשמירה על הלכות טהרת המשפחה ואני חייבת למחות על כך.

התורה שלנו היא תורת חיים, ואין סיבה בטח שלא בדור שלנו לסבול בגלל קיום מצוות. אבל בשביל למצוא את הדרך הנכונה והפתרונות צריך לבוא עם גישה שרוצה בזה ולמצוא רב נורמלי.
נכון. מסכימה איתך עם ההרגשה.חלונות
יש המון פסיקות ומידע הלכתי בספרים/אינטרנט.
אפשר פשוט לקרוא וללמוד לבד.

אני ממש לא רצה עם כל דבר לרב.
אולי יחלקו עלי פה בנות, אבל אם יש אמצעי מניעה כלשהוא שהותר. יש לי מספיק שכל ללמוד את הענין ולהבין אם זה נוגע אלי או לא.
אני מבינה את הכעס שלךoo
תחזירי לעצמך את השליטה על הגוף שלך.
אני נשואה 18 שנה, למעט השנה הראשונה, לא מתייעצת עם רב על שום דבר, לא על מניעה, לא על בדיקות, מחליטה הכל בעצמי. גם לי נראה ממש מוגזם כל ההתעסקות הרבנית בגוף האישה. תדעי לך שהרבה נשים מרגישות כך.
ממש.חלונות
ומי אלה הנשים שנותנות לבעליהן לפסוק בטומאה וטהרה?????
תמהני
כשיוצא לי לשאול רב - רק על זה אני חושבת😅

כאילו, ברצינות. זה כל היום לעסוק במיניות של אחרים. הן חייבות להיות מיוחדות ממש!
בנות אתן ממש מגזימותדפני11
לא יודעת מי הרבנים שלכן ואת מי אתן פוגשות

לנו יש רבנים מדהימים!!!! צדיקים אמיתיים
רוצים להקל בכל מקום שרק אפשר
מנסים בכל מאודם שלא נגיע ושכל הידע יהיה אצלנו
וכשאנחנו באים נותנים את ההלכה בצורה הכי ברורה נעימה ופשוטה
זה התפקיד שלהם!!!!
הם עושים את זה בישרות ובמקצועיות. ביראת שמים. מתוך רצון לעזור ולהקל על בנות ובני ישראל.
הלו!! דוד המלך זה מה שהיה עושה בזמנו הפנוי. מטהר אישה לבעלה!!! דוד המלך!! צדיק שבצדיקים.

אפשר להשליך את זה על עצמו ולשאול איך לעזאזל את אחות או רופאה. מכניסה קטטרים לגברים, רואה חופשי נוגעת עוד יותר חופשי בגוף של גברים.
היי!! לא בגלל זה באנו למקצוע. זה בכלל לא הקטע.
באנו לעזור ולהיות טובות ולהוסיף טוב ורפואה בעולם.
ככה גם הרבנים (והם בכלל לא רואים גוף, רק מראות)
ואם הרבנים שלכם לא כאלה- עזבו אותם וחפשו לכם רב צדיק שקשור באמת לאבא שבשמיים ומחובר כולו גם לארץ.
יש רבנים כאלה. אל תתפשרו על פחות.
ואל תוציאו שם רע ומעוות ככ לפי המועטים שפגשתן.
^^^ ובלי קשרמק"ר
למה שפותחת האשכול כתבה לגבי בעלה
אני בוחרת שלא להגיב על זה

בהצלחה רבה!
כל מילהאחתפלוס


זו הדעה שלךoo
ולמעלה כתבתי את שלי, ולא אני ממש לא מגזימה, ולא משנה לי איזה רב, הרעיון שרב מתעסק בדברים אישיים שלי, כמו בדיקות, תחתונים או אמצעי מניעה, מטריד אותי מאד. ואולי מטריד עוד כמה נשים אחרות.
זה לא עניין של דעה, זה עניין של תפיסהדפני11
ויותר מכך זה עניין של תפיסה שמולידה מציאות (איזה רב אני אחפש ואבחר לי)

אגב אף אחד לא "מתעסק לך", אלא את יכולה לבחור עם מי להתייעץ.
תאמיני לי שלאף רב נורמלי לא אכפת בכלל מה את עושה בתוך ביתך, בין אם התייעצת איתו ובין אם לא.
המקסימום שהוא רוצה- לתת לך מידע ולהקל עליך בכל מה שהוא יכול.
ודאי שאני אלך ואחפש בנרות ואבחר איזהחלונות
רב שאני רואה לנכון!
בדיוק ככה!

אולי לא הבנתי אותך?

יואו כמה אמוציות הנושא הזה😅
זהו שאני לא רוצהoo
להתייעץ על הנושאים האישיים שלי עם רב, ושוב לא משנה לי איזה רב. אם הייתי רוצה להתייעץ עם משהו, זה היה עם חברה, לא עם גבר זר.
ומה נעשה שהשם החליט שנשאל ונברר את הלכות התורה מרבנים?אחתפלוס

אם היתה אשה בסדר גודל של רב מבחינת ידע תורני היה על מה לדבר

אבל1234אנונימי
מה נעשה שכשנשים רוצות ללמוד ולהגיע לסדר גודל כזה, רק מנמיכים אותם ולא מוכנים שהם ילמדו ולסמוך על דעתם?
יש את הפסוקיםoo
ראה נתתי לפניך.. את החיים ואת הטוב.. ובחרת בחיים.
זה מוטו שלי בחיים, לבחור בחיים, ולאו דוקא בטוב.
אם התייעצות עם רב בנושאים אינטימים שלי, מפריעים לי ל׳חיים׳ אני מעדיפה לבחור בחיים.
לפי מה את מחליטה מה זה חיים?אחתפלוס


חייםoo
זה בריאות הנפש שלי. כשבחורה דתיה מתחתנת, הגוף שלה הופך מפרטי לציבורי, ובבת אחת היא צריכה לחלוק פרטים עם: רב, בודקת, רופא, מילדת.
מה שאותי דיכא, שרב שמעולם לא חווה על גופו הריון, פוסק בנושא. גם אישה שחוותה הריונות לא תמיד מבינה מה עובר על נשים אחרות בהריון.
כשהבנתי את ההשפעה על הנפש שלי, החזרתי את הפרטיות לגוף שלי, גם מבחינה רפואית.
אני שומעת מהרבה נשים, שהן חוות אתאותה חוויה שאני חויתי, ויש לזה השפעה ניכרת על סוגי דכאונות שיש לנשים.
זה הבנה שגויה של הפסוקים..בוקר אור
הבחירה היא בין הטוב, שהוא החיים לבין הרע, שהוא המוות
לא בין הטוב ובין החיים
הבחירות שלך הן כמובן שלך, אבל זה מטעה להציג את הפסוקים כך
זה פירוש שלך לפסוקיםoo
לא כתוב שהחיים הם הטוב, להפך הפסוק מפריד ביניהם עם המילה ׳ואת׳
זה לא פירוש שלי, זה לפי הניקוד של הפסוקיםבוקר אור
וודאי לפי הפרשנים
כתוב ב׳שולחן ערוך׳ (דהיינו תורה שבעל פה שניתן למשה רבנואחתפלוס

בהר סיני ויעויין בעיקר השמיני להרמב״ם ובהקדמת הרמבם למשנה תורה)

שרוב נשים לא נכון להם ללמוד תורה.

הבעיה היא האג׳נדה הכללית שמאחורי הדחף ללימוד תורה לנשים הגורמת לכך שלא מאפשרים גם לאשה פרטית שכן ראויה לזה בפועל להגיע לזה.

אפשר להתווכח על שיקול הדעת אבל אי אפשר להתעלם מהבעיה הזאת

למדת1234אנונימי
פעם במקום שמאפשר לנשים ללמוד תורה ברצינות?
נפגשת עם אותן נשים שרוצות להעמיק ואת יודעת מה המניע שלהן?
לא למדתי אבל מכירה חלקאחתפלוס
טוב1234אנונימי
לי יצא ללמוד
ולפגוש באמת תלמידות חכמים גדולות שמלאות ביראת שמיים ואין במעשיהם אף בדל של התרסה או מניע של אני לא יודעת מה...
לא רוצה להיכנס לדיון הזה.
אבל באמת קשה לי שמפקפקים בנשים שרוצות ללמוד
הכל טוב... כל אחת צריכה לעשות מה שמתאים להדפני11
ואם את מסתדרת בלי לשאול בכלל הרווחת...

סתם מסקרנות... כמובן ממש לא חייבת לענות..
גם מול רופא נשים את מקפידה שזאת תהיה אישה?
לא כתבתיoo
שאני מקפידה על אישה, אלא שמעדיפה להתייעץ עם חברות, וכך גם בנושאים רפואיים. וכן כל מפגש עם רופא/ ת נשים שכולל בדיקה גופנית, מבאס אותי. וזה קורה רק בהריונות ולידות שאין ממש ברירה אחרת.
לא אמרתי שרבנים הם לא צדיקים.חלונות
הם צדיקים והנשים שלהן - יותר.

אותי זה מפליא. בקטע טוב - זה נראה לי מסירות נפש להסכים שבעלך יעסוק על הזמן עם נשים אחרות באינטימיות שלהן. כנ"ל רופא נשים - רק ששם אין מסירות נפש...

ולי מרגיש מטריד ולא שייך לשאול רב איזה סוג מניעה להשתמש, איפה בדיוק ממוקם הפצע בפות שלי, האם גילחתי או עשיתי שעווה (להבין דימומים...), מבחינתי זו ממש פולשני ומטריד.

ויש כ"כ הרבה פסיקות קיימות. אפשר לשבת עם הבעל וללמוד. וכן, מבחינתי חשוב מאוד להביא גם את הקול הזה בפורום!!!
אגב מניעהמק"ר
אצלנו במכלול ההתייעצות היה הרופא- מה יש לו להציע (דתי, אז מבין גם מה אפשר להציע ומה לא)
הפורום- שממנו למדתי עוד על הפורום
ובסוף הרב- כן, הרב, שהלכנו להתייעץ איתו בתור אחד שמקבל את כל הבעיות הנוצרות מכל אמצעי מניעה לא משנה מה, איך הוא רואה את התמונה. מה עדיף? מה יותר, מה פחות?
פשוט להתייעץ, כמו שהתייעצתי עם הרופא
וזהו
אז התגובה הקודמת שלך והניסוח היה נשמע מאוד אחרדפני11
ומאוד בז

"יעסוק כל הזמן עם נשים אחרות באינטימיות שלהן"???

נכון שאת אחות? אני זוכרת נכון?
האם יצא לך אי פעם לטפל גם בגברים? לשאול אותם שאלות גופניות? לגעת בהם?
האם את גם מגדירה כך את המקצוע שלך?
עוסקת כל הזמן עם גברים אחרים בגוף שלהם?
אני בטוחה שהתשובה לא, כי גם אם את עושה את זה רוב הזמן, זה לא מה שמעניין אותך אלא את רוצה לעזור לו. וגם מהסיבה הפשוטה שיש לך עוד המון עניינים להתעסק איתם בתור אחות שהם לא רק גברים.

אותו דבר רב.
יש לו עוד המון עניינים ודברים אחרים לדון בהם שהם לא רק ענייני נשים.
אז זה ממש לא נכון להגיד משפט כזה.

לגבי הפירוט שכתבת על השאלות- אפשר לקרוא לבד, ואני הכי בעד שבעולם.
אבל כשלא יודעים מותר לשאול!!
ואם נחזור לדוגמא של הרפואה.
כמו שבתורה אחות תשמחי שישאלו אותך שאלות גם אם הן נשמעות קצת לא רגילות לאוזן מהרחוב- כי בשבילך זה כלום ושום דבר... שומעת וממשיכה הלאה. ככה זה צריך להיות מול הרבנים.
ואפשר גם לשלוח את הבעל לשאול אם מישהי מרגישה לא בנוח.
ככה היחס לזה צריך להיות, בדיוק כמו טיפול אצל רופא ואחות- ענייני ומקצועית.
אם הלכנו על אחיות ורופאים אז:חלונות
יש כל מיני סוגי הסמכה של רבנים. יש רבנים שפוסקים בכשרות/שבת/בשר וחלב וכו'
ויש שפוסקים גם בטומאה וטהרה.

אני באופן אישי לא אלך כאחות לעבוד במחלקה אורולוגית גברים. פשוט לא.

באותה מידה. אני לא הייתי רוצה שבעלי יפסוק בטומאה וטהרה.

ושוב. נשים שעושות את זה - 👑
זה נכוןדפני11
אבל בדכ מי שהוסמך גם לטומאה וטהרה משמע הוא רב גדול יותר
ולכן הידע שלו וכמות השאלות *הכלליות* שמופנות אליו יהיה גדול יותר.

לגבי ההשוואה עם הרפואה, זה עדיין לא מדוייק כי בכל מחלקה (חוץ מנשים) ואפילו בקופה יהיו לך מקרים של גברים קטטרים וכו'.

והנקודה היתה שכמו שאת לא יכולה לומר דבר כזה על אחיות, ככה אי אפשר לומר דבר כזה על רבנים.
פשוט אי אפשר.
תודה דפני שכתבת במקומי🙂בוקר אור
אני רוצה להגיד שבכללי בזמן האחרון (אולי זה רק אני מרגישה?) יש כאן איזושהי אווירה של- מה הרב לא התיר לכם? תחליפו רב, מה זה הרבנים האלה, הם בכלל לא מבינים, צריך לעורר אותם, קודם שהם יעשו בדיקות בשבעה נקיים ומה בכלל הם פולשים לגוף שלי
וזה קצת כואב לקרוא את זה. בתור אישה מאמינה, שיודעת שהרב למד קצת יותר ממני ומבין בפסיקת הלכה יותר ממני אז כן, באופן כללי הוא מורה ההוראה שלי במה שאני יודעת יותר טוב
ואם הוא אומר משהו שלא מוצא חן בעיניי אני לא ישר אחליף רב, כי אני מבינה שמה שהרב אומר לי זה התורה ( לא מדברת על מקרים קיצוניים שרב אוסר כל הזמן סבבה?) למצוא רב שהוא לפי הגישה שלכם ובאופן כללי אתם באותו ראש
וזה אמנם לא נעים שרב יראה את כל הדברים האלה (גם לי זה ממש לא נעים, וגם לבעלי) ולכן זה מעולה שמה שאפשר לפסוק לבד וללמוד לעשות את זה, אבל לא תמיד זה אפשרי, וצריך לעשות את זה כמו עוד הרבה מצוות שלא נעים לעשות אותם ועושים..
לדעתי, צריך לעשות איזשהו סוויץ' בעניין הזה..
מקווה שלא נצלשתי מידי
ופותחת יקרה בהצלחה רבה!
אני מבינה מה את אומרת. באמת.חלונות
אבל באותה מידה. דווקא בזמן האחרון פה בפורום, אני נחשפתי לסיפורים מזעזעים בעיני של זוגות שלא קיימו יחסי מין 3 חודשים, של בעל שחייב לקיים יחסים בחדירה אף על פי שזה כואב לאשה מחשש שז"ל, של נשים מתוסכלות שלא מוצאות אמצעי מניעה ואסרו להן קונדום/דיאפרגמה.

מבטיחה לך שבשבת אמרתי לבעלי מה נסגר עם הפורום לאחרונה. כ"כ מצער אותי שיש זוגות כ"כ סובלים בשם ההלכה.
באמת. זה נוגד את התפיסה שלי את היהדות.
זו לא תורת *חיים*!

ואני רואה את הפורום כבמה מצויינת להציף את הנושא:
כן, יש הרבה דיעות להלכה. הרב לא הבין אותך מספיק? לא נתן פתרון? (עד כדי אי קיום יחסים 3 חודשים! אבל אפילו לפני...) - בפירוש אני אחזור ואגיד: לכי תחפשי לך רב אחר.אולי צריך רב בגישה שונה/נסיון רב יותר/מגזר אחר...לא יודעת מה. אבל את ואני וכל הזוגות הדתיים שומרי הטהרה - לא אמורים לסבול בשם הדת! יש פתרונות הלכתיים להכל! צאו לחפש אותם!
ממש ככה!

מבינה שזוהי גישה שלא מתאימה לכל אחת. אבל אפילו אישה אחת שכן יתאים לה - ויעזור לה - דייני.
לא נראה לי שהרב יודע שהם לא מקיימים יחסים כל כך הרבה זמןאחתפלוס

נראה לי שחלק מהבעיה זה שלא מביאים את כל הנתונים לרב

ואם אני אגיד שאני מאוד סובלת משמירת שבת, לדוגמא?בוקר אור
אני יודעת שזה לא בר השוואה. סבבה. אבל בכל זאת- לא כל דבר אפשר להתיר
אז נגיד אישה שהרב יודע שהיא לא טבלה כבר חודשיים- יעשה יותר מאמץ להתיר אותה. אבל לפעמים אי אפשר
אז הוא יגיד שהיא יכולה לטבול למרות שהיא לא?
זה לא אשמתו שהיא לא יכולה לטבול!
כשבני זוג לא יכולים לקיים יחסים בגלל שמירת הריון כמה חודשים- גם אז מזדעקים על הרופאים שהם לא מבינים כלום וצריך להחליף רופא?
לא, וזה ממש קשה אבל סובלים את זה בשביל מטרה משותפת וגדולה
בעיניי זה צריך להיות אותו דבר.. עם כל הקושי!
כן, שמירת מצוות היא דבר מורכב, כדאי ורצוי למצוא פתרונות- אבל כשלא מוצאים אין מה להאשים את הרבנים שהם לא מספיק ערים לצרכים
וכן, לפעמים צריך לשלם "מחיר" תמורת שמירת הלכה
אם זה בתקופה שאסורים יותר זמן בגלל התקן
או בדימומים בגלל גלולות
או לא להניק בשביל לשים נובהרינג
אבל אנחנו מודעים למחיר שמשלמים, ומשתדלים לשלם אותו בשמחה כי זו מטרה גדולה..
(לא שקיום יחסים זה לא מטרה גדולה! אבל זה חלק מתוך המטרה הגדולה יותר..)
כתבת ככ יפהדפני11
תודה!בוקר אור
דווקא הרגשתי שכתבתי מבולגן, והתלבטתי אם זה מובן🙂
ומי הן הנשים שנותנות לבעליהן להיות רופאי נשים???אחתפלוס


גם לא יודעת.חלונות
אני שאלתי את זה באירוניהאחתפלוס

קשה לי לחשוב שנשים מסתכלות על רבנים שעונים בטומאה וטהרה ככאלה שמעניין אותם מין.

זה צורם ולא נכון כלפי רוב רובם של הרבנים שהם יראי שמיים ורוצים לעשות רק טוב.

יכול להיות שיש ביניהם וכאלו שטועים אבל לכתוב כך זה עוול כלפי כל התלמידי חכמים האמיתיים שרוצים לעשות רצון הקדוש ברוך הוא

אדייק שוב:חלונות
לא אמרתי שמעניין אותם מין. חלילה!
אמרתי שהם נחשפים למין ואינטמיות של זוגות אחרים.
מישהי אחרת כתבהאחתפלוס

סליחה שהגבתי לך

זה לא אותו דבר, בכל זאת..דפני11
אבא שלי פסק תמיד בהלכהדיליה
מעולם לא ראיתי בזה מיניות!
כל כך רחוק ממניות שפעם הבאתי לו שאלה לפיה הוא היה אמור להבין שאני אסורה.
ושאל אותי דרך אגב אם יצאנו לנופש כבר ( זה היה אוגוסט)
רבנים צדיקים הם פשוט עסוקים בהלכה מסתכלים על זה בדיוק כמו הל דם בעוף...
בדיוק.אחתפלוס


כדאי שתחזרי מדברייך.אני מזועזעתאחתפלוס

אני מבינה שאת נמצאת במקום לא טוב אבל לכתוב כאלה דברים???

סליחה! לא מקובל עלינו משפטים כאלה של הוצאת שם רעחצילושאחרונה
על תלמידי חכמים דרך הניק האנונימי. את מתוסכלת, אבל לא מצדיק בכלל. השימוש מהניק האנונימי לא מתיר לומר מה שרוצים, ואם ינצלו אותו לרעה שוב ושוב נאלץ להסתדר בלעדיו, וזה חבל, כי הוא לטובתכן והמון נשים נעזרות בו
מאוד פוגע ומעליבים...
אבל יש מצב שהוא מרגיש עזוב מצידך?
כדאי מאוד שתשבו לדבר
תובנה שלי מאוד עזרה בזמנו:חלונות
קודם כל חיבוקים על הפגיעה והתחושות שאת חווה כעת.
זה מרגיש ממש משפיל וקטן. תבכי את זה... תרגישי את זה...
חיבוק גדול❤️


בתחילת שנות הנישואין הייתי נפגעת מאוד מדברים כאלה. חיכינו שבועיים של נידה, נטרפנו מגעגועים. והנה הגיע יום הטבילה - ומה יש לך בראש? קיום יחסים. אללי כמה הייתי נפגעת!!

אנחנו, הנשים, מפרשות רומנטיקה כאהבה. מה זה אומר?
מבט עיניים, חיבוק ממשוךךך וחזק, שיחות נפש, הליכה יד ביד במשעולי הטבע. לזו תקרא אהבה. נכון?
זה המנגנון שלנו.
המנגנון של הגבר רואה אהבה בעיקר בקיום יחסים.

והייתי יושבת, כלה צעירה ופגועה, ומסבירה לו שגברים לא יודעים מה זה לאהוב, שהאהבה שלהם מטרתית, שרק מין בראש שלהם וכו' וכו'... ופעם ישבנו לשיחה מעמיקה והתובנה הזו היכתה בי ממש ועשתה לי סדר:

מי קבע שהרומנטיקה שאנחנו קוראות לה אהבה - היא זו "האמיתית" והטהורה יותר? מי קבע שזה שאני רוצה חיבוק ומבט עיניים נרגש - זה אומר שאני אוהבת *אותך*. לעומת קיום יחסים שזה נתפס בעינינו כמילוי צרכים ולא אהבה.

בעלי היה מסביר לי הרבה שאהבה שלנו, הנשים היא לא אמיתית יותר או טובה יותר - היא פשוט מנגנון אחר וצרכים אחרים. זה שהוא רוצה מין, שווה בדיוק לזה שאני רוצה חיבוק.
(בצחוק: "אם כבר אני אפגע, זה מה שאת רוצה אחרי שבועיים? חיבוק וללכת יד ביד?! אני רוצה אותך עד הסוף...")

וואלה, כשנפל לי האסימון הזה - השתנתה לי כל ההסתכלות.
זה פשוט שני מנגנונים ושני צרכים. אין פה טוב יותר או פחות. אמיתי יותר או פחות.

תני לגיטימציה למנגנון שלו - הוא יכבד את שלך.

שנינו מתגעגעים, שנינו אוהבים, שנינו רוצים להתקרב. וכל אחד מגיע עם המנגנון שלו והצורך שלו. והחידוש - המנגנונים והצרכים שווים בחשיבותם, ובליגיטימציה שלהם!
חזק. זאת תובנה שגם אני סופסוף מתחילה להבין אצלנודפני11
אחרי הרבה שיחות ועניינים😅
תודה. כן...זה ממש משנה חיים...חלונות
התחברתי במיוחד בשבילך אחרי הרבה זמן שלא..המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י"א בתמוז תשפ"א 21:57

תשמעי יקירתי, אני גם קראתי פה ובעוד מקומות על כל התופעות של ההתקן ומתי מומלץ להתקין וכו.. וחיבת להגיד לך על זה כמה דברים..

דבר ראשון, אני חושבת שהעמדה של בעלך מוכיחה אותך על כך שעד עכשיו לא באמת מצאת את אמצעי המניעה שיתאים לך (לפחות באופן תאורטי) ולא פעלת לשם כך בזמן המתאים - קרי, לפני הטבילה, ולכן הוא מתוסכל. כי האחריות פה למציאת אמצעי מניעה ויישומו לצערנו היא שלנו.

 

לא משנה כמה נכעס נתעצבן נתמרמר ועוד ועוד על כך שההלכה כביכול לא מתגמשת עם הנשים לגבי אמצעי מניעה, נכון לעכשיו למי שמעונינת למנוע לפי ההלכה האמצעים שאת יודעת עליהם הם אלו שיש. ומפה צריך להתקדם. רק שנראה לי שמשום מה, מהפחד כנראה, הדחקת את הנושא הצידה ובדיוק 'בשעת השין' נקרא לזה הנושא עולה וצף וזה מלחיץ אותך והכעס של בעלך והתסכול שלו יוצא עלייך.. בקיצור, ממש לא נעים ולא נחמד.

אל תקחי אותו קשה מדי אפילו שזה ממש פוגע אלא תנסי להסתכל מהצד שלו ולהבין שהוא מסתכל על זה שלא מצאת אמצעי מניעה = הנושא לא מספיק חשוב לך. הוא לא חשוב לך. הקרבה אליו לא חשובה לך. אפילו שזה ממש לא נכון, ככה הוא מפרש את זה. בדיוק כמו שאת מפרשת את ההתנהגות שלו בצורה שלילית, ככה אותו דבר הוא איתך. תנסי לדון לכף זכות ולזכור שאתם סה"כ אוהבים ורוצים להתקרב, ואל תשכחי שאם את מניקה אז את גם הורמונלית עוד מההריון וזה בכלל משפיע על הרגשות שלנו ול איך שאנחנו רואות ומקבלות דברים, או מגיבות אליהם.. 

 

מה שאני רוצה בעצם להגיד לך הוא שזה נושא שהוא מאוד אינדיבידואלי ושזה משתנה מאישה לאישה ועד שלא תנסי לא תוכלי לדעת מה טוב לך. ונכון זה מתסכל ובא לך לצרוח לשמיים ובא לך לברוח מזה מהפחד שזה לא יעבוד, ובא לך שיהיה לך איזה כפתור שמונע הריון בקסם בלי כל הבלאגן הזה אבל באמת שרק אם תנסי תוכלי לדעת מה טוב לך ומה לא. וזו ההתמודדות כרגע. כי הרי מה עדיף, להמשיך להתלבט או לצאת לדרך ? אני בטוחה שאם היית מנסה משהו בינתיים גם אם היית חלילה נאסרת בגלל מניעה שלא מתאימה התגובה הייתה אחרת מבחינתו.

 

הסיפור שלי לגבי ההתקן הוא כזה: 

הייתי במצב שלקחתי גלולות שלא עשו לי טוב באופן וודאי וידעתי שאני חייבת להפסיק אבל משום מה חששתי מאוד מאוד מההתקן. גם כי חברה שלי נקלטה איתו להריון צפוף וגם בגלל שזה מאריך דימום וכו וכו... וההתקנה כואבת, ומה לא.

חייבת להגיד לך שכל התחזיות השחורות שלי התבדו!

קודם כל, לא שאני לא ממליצה לך לנסות גלולות.. אלא שלי הייתה חוויה פחות טובה, לא מבחינת דימום וכו אלא ממש דכאון והשפעה תודעתית חזקה מאוד, לא היה שלום בית ולא הייתי רגועה עם עצמי בכלל.. אבל בהחלט אופציה. אני כותבת לך ספציפית לגבי ההתקן ומקווה שהסיפור האופטימי שלי ייתן לך קצת תקווה 

 

מעולם לא עברתי בדיקת ספקולום ואני אחרי 2 לידות -רק מהפחד שיכאב לי. וחייבת לומר שלא כאב בכלל!!! בדיוק 2 דקות לא מורגשות ולאחר מכן אולי שבוע קצת כאבי מחזור וזהו. 

לגבי מתי לשים את ההתקן - נאמר לי ע"י רב שעדיף בזמן מחזור או ב7 נקיים. וממילא את כל הכתמים שהיו לי התירו לי. ואף יותר מזה - לכתחילה התירו לי תחתון שחור בכל עת וגם ב7 נקיים ובדיקה אחת בראשון ואחת בשביעי. וזהו! לא מוך דחוק ולא כלום. הכל כדי שאהיה מותרת כמה שיותר .

זו ההלכה שלנו שרוצה להיטיב איתנו ולאפשר לנו לקיים את הבית שלנו בטהרה.

אני כדי לעזור לעצמי באמת לא מסתכלת על הנייר ניגוב ולא לובשת תחתון בשום צבע - רק שחור! לא האריך את המחזור באופן מיוחד ולא כבד הרבה יותר. ויש לי מחזור ארוך וכבד מאוד. יכולה אפילו לומר לך שסבלתי מPMS נוראי שעכשיו משום מה אני לא חווה כלל. אמנם יותר טבילות, אבל כלכך כלכך שווהה לי.. וגם המחיר. כי אני לא מתכננת מניעה ארוכת טווח אבל הזוגיות שלי שווה כל מחיר. 

 

מבחינתי כלכך לא רציתי התקן אבל לא הייתה לי ברירה ככ ואני לא מצטערת לרגע. להיפך, אני בטוחה שדווקא בגלל שהלכתי נגד השכל והרגש שלי על דבר שחששתי ממנו - דווקא בגלל זה ברוך השם הכל איכשהו הסתדר. כי זה לא בשבילי, זה בשביל לקיים את רצון השם. ואם אני רוצה לקיים את רצון השם אני מונעת לפי ההלכה בצורה שהכי תתאים לי מהאופציות הקיימות 

 

ולגבי מניעה - חשוב מאוד שאם את מדברת עם רב, שיהיה אחד עם כתפיים רחבות וגם אחד שמקשיב לך ושומע את כל התמונה שאת תספרי לו מנק המבט שלך. אני חייבת לומר שאני לפחות לא נתקלתי באישה שביקשה למנוע בשביל לשקם שלום בית ולהתאושש מלידה ולא אישרו לה. לא להתבייש לספר שיש בעיות בשלום בית או שאת לא מוכנה לעוד הריון. זה בדיוק המקום לדבר על הדברים. ובשביל זה הרב נמצא שם. כדי להקשיב ולתת מענה למצבים מגוונים ולא הכל שחור ולבן

 

אני מקווה שתצליחו להתעלות מעל המשבר הזה ולהבין שזה זמני, עברתם טלטלה עם הריון ולידה ובאמת אני אומרת לך - אצלי לפחות, ההורמונים שיבשו לגמרי את יכולת קבלת ההחלטות והחשיבה ההגיונית אז אני מבינה את סערת הרגשות שלך מאוד, ועם זאת אומרת לך - אפשר אחרת. ויהיה יותר טוב, רק אל תוותרי לעצמך על זוגיות טובה ויציבה שמגיעה לך. 

בהצלחה רבה יקירה, מקווה שהצלחתי לעזור לך. 

 

מה מאכילים בפסחרקאני

תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???

ופסטות וקוסקוס ואורז

ואת כל החמץ היא אוהבת🤦‍♀️

וואי . גם אני בדילמהאחת כמוני
עם פעוט בן שנתיים שלא נוגע בפירות ובירקות גם
עוקבתאור.י
גם שלי הדיפולט שלה זה לחם עם גבינה 
אני גם בחששות האלה...מתואמת

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

מצברייטרוני 1234
אולי אפשר להקל ולתת לה אורז אם היא תינוקת?
לחמיות מקמח מצה? אנחנו ששנה שעברה הכנו ויצא ממשואילו פינו
טעים ומוצלח
איזה מתכון עשיתם? אולי אנסה גם, אם לא מסובך מדי...מתואמת
אני אחפש את המתכון בהמשך היוםואילו פינו
אשמח למתכוןרקאני

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

אשמח ממש גם למתכוןפייגא
יעזור לי
המתכוןואילו פינו


מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

אפשר גם להוסיף אבקת אפייה שיהיו פחות דחוסותואילו פינואחרונה
אולי תנסי מצה פיצה? מצה לזניה? זה מרכך את המצהשיפור
שניצלים וקציצות היא לא אוהבת?
לא כל כךרקאני

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אם היא ממש לא תאכל כלוםמתואמת
אולי כדאי לשאול רב אם מותר לה לאכול קטניות?... (אם את גרה קרוב אליי בשמחה אכין לך סיר אורז בשבילה)
תמיד אני בלחץ לפני פסח עם התינוק התורןבאתי מפעם

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

תפו"א קניידלך וביצה/ חביתהoo
פירה אולי? חביתה היא אוכלת?טארקו

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

אפשר לנסות גם אטריות מבלינצס, ניוקי..טארקו
אצלנו מכינים לביבות מקמח מצהתוהה לעצמי
שנקראת כרמזלך.. הם רכות וזהנראהלי יכול להיות תחליף טעים ללחם לא רק לתינוקות.. יש גם פסטות כשרות לפסח. ואולי פירה יעבור?
מה חייבים לפסח?רוני 1234

פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:

מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)

תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)

נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)


אוףףףף איזה חג מעצבן!

מגבותהשם שלי

אני משתמשת ברגילות מכובסות.


תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.


נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

במגבות- לבדוק שאין עליהן לכלוכים לכבס ולהשתמש ובנפש חיה.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)


נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

נטלה הייתי קונה פשוטה מפלסטיק. או מגעילה את הקיימתטארקו

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.


מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תשובות הרב יצחק בן יוסף שליט"אנפש חיה.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,


מגבות-לכבס,


נטלה - לנקות


בהצלחה! 

נטלה אני מנקה רגיל עם סקוטש וסבוןהמקורית

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

תחתיות לסיריםתוהה לעצמי
יש בסטוקים הרבה פעמים עיגולי עץ או שעם שעושים את העבודה מצוין 
תחתיות לסיריםעבריה*
אפשר גם לגזור מהקופסה של המצות
רעיון טוב! תודה לך ולכולןרוני 1234
רק לגבי הנטלה והתחתיותניגון של הלב

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

עוד שאלה-רוני 1234
תודה לכל מי שענתה בנתיים…

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

נראה לי לנקות טוב ולצרף למכירה, כדאי לבררנפש חיה.
במילא לא מוכרים את המכשירמקרמה

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר


וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

אז מה השורה התחתונה תכלס?רוני 1234
צריכה לדעת אם להניח את זה בארון של המכירת חמץ…
אני ניקיתי את הטוסטר ומניחה בארון של המכירתחמץנפש חיה.
זה שאלה שצריך לשאול את הרב שלכם כי יש בזה ממשטארקו

פערים הלכתיים


בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

אנחנו מנקיםרקאני

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

מנקים בקטנה ומצניעים. לא מוכריםמנגואית
לנקות ולהצניעהשקט הזהאחרונה
לנו אמרו לכבסרקאני

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

מגבות אני מכירה שצריך על הרתחהבאתי מפעם
אוף בן חצי שנה נפל לי מהמיטהפה לקצת

אין לי מושג מה קרה

הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.

כנראה נרדמתי
 

מה עכשיו?

אוישכורסא ירוקה
תסתכלי שהאישונים שלו בסדר ולא מורחבים ושהוא מגיב בסדר, ובבוקר הייתי מתקשרת לרופא
הרופאה בטוח תשלח למיון, לא?פה לקצת
ולא יודעת איך יודעים אם האישוניםמורחבים
האישונים נראים לך בסדר, רגילים?כורסא ירוקה

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.


לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

הוא נראה לי כרגילפה לקצת

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?


אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

אמור להישאר ער חצי שעה מהנפילנכורסא ירוקה

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..


מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

שעה זה נחשב מזמן?פה לקצת

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

והוא נשאר ער כמעט שעה מהנפילהפה לקצת
ו5 דקות אחרי הנפילה הוא אכל, מותר להאכיל אחרי נפילה?
נראה לי שכןכורסא ירוקה
אם הוא אכל ולא הקיא אני חושבת שזה אומר שאין זעזוע מוח. זה טוב, ת ררי עם הרופאה בבוקר.

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

תודה לך שאת מגיבה!פה לקצת
צריך להשאיר אותו ער חצי שעה לזכרוננבוקר אור
נרגע מהר? איך הוא עכשיו?
נרגע מהר אבל אין לי מושג מה קרה ואיך נפלפה לקצת

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

פה לקצת- בגיל כזה מתייעצים עם רופאמולהבולה
המרפס פתוח וזה לא ילד גדול שמגיב יודע לומר מה מרגיש
לא יודעת אם קשור למרפספה לקצת

כנראה לא שם קיבל מכה


אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

אני לא רוצה לכתוב דברים מפחידיםמולהבולה

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

פעם כתבו באחד הפורומים שלא להאיר לעין עם פנסיעל מהדרום

לק"י


רגיל. לרופא יש פנס אחר.


@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.


בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.


וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

כשאני פעם התייעצתי עם רופאה לגבי תינוק שנפל ליבארץ אהבתי

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

גם אצלי פעמיים לא שלחו למיון, על נפילה מהמיטה.טארקו
תודה לכולכן על התגובות, ההבנה וההרגעה!פה לקצת

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.


ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

ברוך ה'! איזה כיף שעדכנת כורסא ירוקה
לגבי המיטות - תנסי להפוך את הסדר - שהלול יהיה בין הקיר למיטה שלך, ככה הוא לא יוכל לזוז. 
ואז מה?פה לקצת

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

אפשר להשען על הלול אבל גם על הקיר שמאחורי המיטהכורסא ירוקה
אם את מניקה בישיבה. אם בשכיבה אז באמת על הלול
אולי יש מעצור לגלגלים של הלול? (הוא עם גלגלים?)יעל מהדרום

לק"י


את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

אצלי הנקה בשכיבה הצילה אותיחרות

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

חיבוק על החוויה המפחידהאיזמרגד1
אני מניקה בשכיבה והתינוק ביני לבין הקיר, ואז זה מרגיש לי בטיחותי 
לגבי ההנקה בשכיבהפה לקצת

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

אולי איכשהו לקבע את הלול למיטה?טארקו
עם קליבות או משו כזה..
אפשר לנסות לקשור את הלול למיטה כדי שלא יוכל לזוזהשקט הזהאחרונה
מה אוכלים בערב פסח?רוני 1234

ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים

אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?

ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?

ביצים קשות/ תפוחי אדמה/ מצה עשירה / פירות/נפש חיה.

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

יש שנוהגים לא לאכול מצה/קמח מצה בערב פסח...אמהלה

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

התכוונתי לחמניות מקמח תפוחי אדמה (יש קנויות)נפש חיה.
מצה עשירה נחשבת כמעין חמץ לאשכנזים וגםקנמון

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

 

באמת? לא ידעתינפש חיה.
לפי הרב מרדכי אליהו הן חמץ גם לספרדים-קנמון

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..


יודעת שיש הרבה שלא יודעים

מה שאנחנו עושים - קונים אותן לפני פסחווטר מלון

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..


וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

רק אני לא אהבתי אותו אף פעם?😅המקורית
עוגיות בוטנים מבחינתי זה ה- דבר
עוגיות בוטנים מבחינתי זה כמו ופלה לימון😄יהלומה..אחרונה
בכל מקרהמדברה כעדן.
מספיק שיש ציבור שעבורם זה לא חמץ וזה בטח לא חמץ שעבר עליו הפסח לשיטתם... 
בב7קר אצלנו פיתות עם ממרחיםבוקר אור
ואם נשאר עוד חמץ..
אולי נכין פנקייקים מקמח תפו"איעל מהדרום
לק"י

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.


ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

בבוקר אנחנו בדרך כלל אוכלים פיתות עם ממרחים בחוץשיפור

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

למה מסתבכת עם הצהריים?יעל מהדרום
כי אני עסוקה באריזות ועוד לא סידרתי את המטבח כשלפשיפור
הבנתייעל מהדרום

לק"י


אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

בוקר עוד אפשר חמץהשקט הזה

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

אפשר דברים מקטניותאמאשוני

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.


אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

ככל הידוע לי אשכנזיםלפניו ברננה!
לא אוכלים קטניות מסוף זמן אכילת חמץ
יש כאלה שכן. אבל לא כולםיעל מהדרום
לא מתיימרת להבין בכל המנהגיםאמאשוני

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

וגם לא בטוח שהפותחת אשכנזיה🤭יעל מהדרום
כיף לכם 😉לפניו ברננה!

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

בבוקר ארוחת חמציתמדברה כעדן.
פיתה עם ביצה קשה, קוטג', ירקות, שימורי זיתים וכד'

צהריים מרק עוף עם ירקות


לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

רעיונותראשונית

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

אני רק שואלתמולהבולה

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

כןהמקורית

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

מבחינתי אין בעיה בפיצה 😅מולהבולה
פלאפל וציפס 
גם פה אוכלים פיצה המקורית
אני גם בשגרה מכינה בעיקר דברים פשוטיםשיפור
אז ממשיכה די כרגיל... חוץ מהתכנון של סיום החמץ. להיות רעבה זאת לא אופציה מבחינתי. כשאני רעבה אני עצבנית ועייפה.
אצלנומתיכון ועד מעון

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים

מחשבות של אמא עייפה לניו בורן..0544

הפעלתי מכונה עם בגדים של האפרוחית והמכונה הוציאה קצף (קרה לי בעבר כששמתי יותר מדי חומר..) קיצר נכנסתי למחשבות אולי שמתי בטעות נוזל ריצפה. אני לא חזקה בריחות אבל הדיבור פה בבית שיש ריח של כביסה.. מעצבן נראה לי זה סתם מחשבה אבל יש לכן רעיון איך אדע בודאות. 

ואתן חושבות שזה קצת מגעיל להניח בגדים שלה במקום פחות נקי.. ? הנחתי על המיטה אחרי שישבתי עליה (ישבי היום בחוץ) וזה קצת מגעיל אותי.. תנרמלו לי אני הורמונלית

לא מגעיל... חח חיידקים יש בכל מקוםאוהבת את השבת

לגבי הבגדים אין מצב ששמת נוזל רצפה..

לדעתי..

את יכולה אם את מתלבטת לעשות לזה כביסה חוזרת.. אם זה עדיין במכונה..  אם לא, תריחי ואם יש ריח רגיצ הכל טוב...


ומזל טובבבבבבבבבב!!!! מרגשששששש

לא יןדעת איך לנרמל את זהאפונה

ה' תודה שלא עשית אותי איסטניסטית זה נראה לי כל כך קשה:o


נראה לי שריח זה מדד ודאי

ולכי לישון!!

תודה היא פשוט כרגע בידיים שלי מתקשה לשחרר קשקוש ..0544
תפשיטי חלק תחתוןאפונה

ותחזיקי כשהגב שלה נשען על הבטן שלך והברכיים מקופלות פנימה לכיוון הבטן

מעל כיור/אסלה כמובן...

וחכי לשפריץ

מעל כיור ולשים מים חמים על האיזור משחרר ממשאוהבת את השבת
כאילו לפתוח ברז בדיוק מעל איזור הטיטול.. 
גם לי קורה שיש קצףהשם שלי

אם זה ממש מטריד אותך, את יכולה להפעיל שוב את המכונה.

אבל אם אחרים אומרים שיש ריח של כביסה, הייתי מסתפקת בזה.


לא רואה בעיה להניח בגדים על המיטה שלך אחרי שישבת עליה.

אני מניחה שאת גם מרימה את התינוקת אחרי שישבת בחוץ, ולא נכנסת להתקלח לפני.

תודה עליכן בנות 0544

אני צריכה לצאת יותר לתת לראש שלי להיות בעוד מקומות... 

הנחת על המיטהרקאני

בגדים שלה אחרי שישבת על המיטה?

ואת מפחדת שזה מלוכלך????

טבלת בבוץ לפני כן?

למה שזה לא יהיה נקי??

את חייבת לישון מאמיאמאשוני
באור יום הכל נראה יותר פשוט ❤️
מזל טוב יקרה!חשבתי שאני חזקה

לגבי הכביסה מן הסתם החומר רצפה לא עומד על המכונת כביסה. ולגבי הנחת הבגדים על המיטה זה יותר מבסדר, תינוקות אכן יותר רגישים ממבוגרים אבל לא עד כדי כך.


ביקשת שנעזור לך לדעת בוודאות שבסדר ולדעת כל מי שענתה לך הכל בסדר.


אני רוצה להוסיף בעדינות עוד משהו. כותבת לך מהלב ומחוויה אישית.

אחרי לידה הכל יותר רגיש, והדאגה לתינוקת היא בראש מעינייך. לפעמים יולדת נכנסת לדאגנות יתר ודואגת מדברים שבשגרה לא מדאיגים או פחות מדאיגים אותה.

הייתי שם עם חרדות ומחשבות שלא נגמרות, אם התנהלתי בסדר, אם בטוח לא הזקתי, אם אולי יש בעיה בריאותית אצל התינוק שאני מפספסת. זה יכול לעבור לבד והזמן (והשעות שינה!!) הרבה פעמים עושה את שלו.

אם את מרגישה שאת כל הזמן מוצפת בדאגות, או שיש דאגות שיושבות לך חזק מידי במחשבות, ממליצה לשתף גם בעולם האמיתי, אפשר להתחיל מאחות טיפת חלב.

אני מניחה בגדי תינוקות חופשי בכל מקום בביתשיפוראחרונה
טוב אז אני עם הבונג'סטה שלא מספיק עוזרתהריון ולידה

ואסור לי זופרן.


אני לא יודע אם זה עדיין מוגדר היפראמזיס.. מה קובע?

אני מצליחה לא להקיא כשאני במיטה ולא מתקרבת לאוכל

אם אני מתקרבת זה כאילו לא לקחתי בונג'סטה ולא שום דבר אחר.

גם במיטה קשה לי לאכול ולשתות ואני ממשיכה לרדת במשקל..

נלחמת לא להתייבש.

כשלא מצליחה להחזיק את המים עם הבונג'סטה הולכת מהר לישון.


יוצא שאני שורדת- מתעוררת, נושמת, טיפה מים, בורחת לישון.

וכל הזמן במיטה.


מרגישה עצלנית ומפונקת.


אבל כל פעם שניסיתי לקום פשוט קרסתי אחרי חצי שעה וישנתי כמה שעות ברצף.

אני לא מצליחה להתאושש ולקום! ופסח, ובית, וילדים... איך כולן עושות את זה?!


ועד מתי אהיה ככה מרותקת למיטה? זה לא נורמלי 😑 

בבקשה תבקשי עירוי נוזליםואילו פינו

נשמע שאת מיובשת ממש.

וזה יכול להחיות אותך לכמה שעות ולתת לך כוחות.

ולשחרר השנה.

לא לעשות כלום.

שבעלך יעשה ותביאי מנקה ובייביסיטר לילדים

אני רק- את ממש ממש לא עצלנית ומפונקתממשיכה לחלום

את אישה גיבורה שעוברת הריון קשה ונותנת לעובר את כל מה שהוא צריך.

אני לא מבינה מספיק בהיפראמזיס אבל נשמע לי שאת צריכה אישפוז ביתי ונוזלים על בסיס קבוע אם את לא מצליחה לאכול.


תודה לשתיכן על החיזוק!הריון ולידה

אני ממש בהלם מעצמי כמה סמרטוט נהייתי.

שיתפנו כל מי שיכול אולי איכשהו לעזור כאן, יוצא שכל המשפחה יודעת, משני הצדדים, ומעקמים עלי פרצוף.


 

שולחים לי הודעות של 'מה הבעיה, תאכלי על הבוקר xyz ויעבור'


 

אני לא מיובשת מאוד כרגע, כי כן מצליחה להכניס נוזלים ברוך ה', אבל אנחנו בהחלט עם יד על הדופק

מהבחינה הזו ונפנה לעירוי כשצריך

מי שלא חווה היפראמזיס לא יודע כמה זה קשוחואילו פינו

וכמה באמת אין אפשר לתפקד.

הכי הגיוני בעולם שאת מרגישה ככה..

אצלינו זה שיקול של מתי להפסיק מניעה לפי הכוחות של בעלי לעזור בבית יותר.. 

ממש כל הבית עליו. הכל.הריון ולידה

ובאמת שמי שלא חווה לא מבין.

גם את עם מהיפרמאזיסיות?אוהבת את השבת
לא זכרתי.. וואו מצדיעה לכם!! מעריצה!!!!
לא ממש כתבתי פה בשלב הזה בהריון...ואילו פינו

אבל כן..

תחילת איראן של עם כלביא הייתי בתחילת הריון.. וילדתי 3 שבועות לפני ששאגת הארי התחיל

ברחתי להורים שלי כי לא היה לי ממד ועם בעל במילואים לא יכולתי להיות שנייה לבד בבית.. 

וואו וואו וואו איזה טירוףףףףאוהבת את השבת
איך את עכשיו?💓💓

ולא ידעתי שגם בעבר היה לך היפרמאזיס בהריון...

עכשיו אנחנו בבית כי הביאו ממדים לישובואילו פינו

בעם כלביא נסעתי אליהם..

עכשיו רוצה את החופשת לידה שלי בחזרה.. רוצה שיפסק האכילה הרגשית וארד קצת במשקל,  רוצה להיות אמא טובה לילדים שלי עם סבלנות והכלה.. 

 

 

והיה לי בכל ההריונות חוץ מהשני שבו הנקתי עדיין את הגדולה . 

וואי יופי שהיית אצלם!! ומבינה אותך..אוהבת את השבת

עכשיו אני נזכרת שכתבת כאן בעם כלביא, וואי זה נשמע משוגע לגמרי אז אני ממש שמחה שנסעת ומקווה שעבר בטוב!!!


ומבינה אותך ככ, כשחופשת הלידה שלי יצאה על החגים בלידה הקודמת היה לי קשה מנש.. וזה קושי שהמשיך איתי גם אחרי כי העומס היה מאוד אינטנסיבי.. אז רוצה לדחוף אותך להיעזר כמה שיותר ולהוריד מעצמך כמה שיותר!!! ולהתאוורר ולהתרענן ולקחת זמן שקט לעצמך פה ושם🩷🩷


והאמת.. גם מבינה אותך ככ על התחושה שרוצה להיות אמא טובה ותחושת החמצה של התחושה כשאנחנו לא שם.. אני גם בדיוק ככה עכשיו.. אבל אחרי הלידה זה היה יותר בהרבה וכן, כי לוקח זמן בטח בנסיבות שלך לטלטלה של הלידה לעבור..

זה ממש נותן לי הרגשה טובה שאני מרגישה שאני מצליחה להיות טובה איתם.. וכשאני לא זה מבאס ומוריד אותי אבל גם לפעמים אני פשוט לא מצליחה... וצריכה לקחת את זה פחות קשה... יעבור..


קיצור חיבוקקקקק גדוללללל ומלא כוח!!!!

את מדהימה ואלופה ותודה תודה תודה תודה על המילואים!!!!💗💗💗💗

תודה אהובה😍ואילו פינו

כבר לא זוכרת שילדתי.. יש תינוקת מתוקה כמובן אבל הספקתי לשכוח שאני יולדת.. .

תודה על ההזדהות והחיזוקים ♥️

🥰🥰אוהבת את השבת

וסליחה פותחת יקרה על הניצלוש!!!

🩷🩷🩷

עייפות בתחילת הריון זה ממש נפוץמוריה

ולא בהיכרח קשור לירידה במשקל, והיפרמאזיס.


 

ההורמונים חוגגים ומתישים יותר.

לגבי אכילה, שתיה, הכי חשוב זה לשתות כמה לגימות כל כמה זמן.

לגבי שתיה- לפעמים שתיה קרה עוברת יותר טוב. לפעמים חמה. הייתי נמנעת משתייה שעלולה לעשות ליחה ולהגביר את הבחילות.

ואפשר לנסות מאכלים שאולי יעברו יותר בקלות ואולי לא. כמו בייגלה, צנים. גם, כמה ביסים כל פעם. לא להתפתה לאכול יותר.

 

ועוד משהו- תנסי להבין אפ זה בחילות או גם צרבות. כי גם צרבות עלולות להגביר בחילות.


 

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם רופא. אולי במקום זופרן יש עוד אופציות.

 

תודה על התגובה שלך! התייעצתי עם רופאהריון ולידה

אין לו פתרונות... הוא אמר שיש או בונג'סטה או זופרן, וכל השאר חלשים מידי ולא רלוונטיים בשבילי.

עירויים כשצריך ושלום


היו לי גם הריונות בלי היפראמזיס. אני יודעת מה זה בחילות הריון נורמליות ועייפות נורמלית בתחילת הריון..

רחוקה משם לצערי.

עצוחת מקסימות... אבל לא להיפרמאזיסממתקית

במצב של היפרמאזיס הרבה יותר קשה ומורכב...
 

זה תלוי בעוצמה של ההיפרמאזיס.מוריה
מי שסובלת מהיפרמאזיס- היא סובלתממתקית

קצת לשתות, לאכול דברים יבשים, וכל זה...זה אחלה במקרה של בחילות שהן לא היפרמאזיס.
היפרמאזיס זה היפרמאזיס זה לא רמות, לא סבל, זה לשכב במיטה, זו חוסר עשייה, אין בזה רמות. פשוט לשרוד

מי שלא חווה לא מבין.

 

יש נשים שהתרופות יותר עוזרות להםמוריה

ויש כאלה שכלום לא עוזר להם.

נכון תרופות עוזרות זה כן..או כלום...ממתקית

לא בייגלה או צנים וכדומה...
רק ללעוס קרח ולהתפלל לשרוד

כנראה תלוי אישה. ותלוי הריון.מוריה
לי זה עבר בגרון.
נכון וודאי.ממתקית

התייחסתי רק למה שכתבו פה לאכול ביגלה, צנים, לשתות חם, קר... זה לא רלוונטי בכלל להיפרמאזיס.

ממש תודה לשתיכןהריון ולידהאחרונה

גם למוריה על העצות וגם לך על הנרמול של הסיטואציה.


יש רמות בהיפראמזיס. מודה לה' כך הזמן שאני לא מאלה שמאושפזות 9 חודשים עם זופרן בוריד.


אבל כן, הרמה של הפעם הזו היא אכן לשכב במיטה ולחכות.

הזוי לי ברמות איך מבנאדם סופר פעלתן שהכל עליו ועוזר לכולם פתאום תוך יום אחד אני מרותקת למיטה וכולם מפרפרים מסביב לתפוס את כל המטלות שלי.

ומתסכל.


אבל באמת תודה לה' שזכינו.. לא ברור מאליו בכלל. חיכינו כבר כמה שנים להריון הזה. 

רק- מה? עצלנית ומפונקת???אוהבת את השבת

את מתארת חיים קשוחים ממש כאילו את מתארת טיול בטבע, בסבבה כזה..

את מדהימה!!!

את מביאה חיים לעולם!!

את עושה בשביל זה ככ הרבה וסובלת ככ הרבה,

כל דבר קטן שאת עושה במצב הזה זה מדהים מדהים מדהים!!!!!!

ונמשע שצריך עירוי...

לחיות על אוויר זה קיצוני...

מצדיעה לך ככ ככ ככ ככ!!!!!!


פסח רק על מישהו חיצוני על תטרידי את עצמך בזה בכלל!!!

את לא עצלנית ובטח לא מפונקתממתקית

את בהריון עם היפרמאזיס
סורי שאין לי פתרונות
כי להיפר מאזיס כלום לא עוזר, רק לישון.

מה שלומך יקרה? את בליבי ובמחשבותיי..אוהבת את השבת

נשגב מבינתי היכולת להתמודד ככה

בע"ה שה' יתן לך הרבה כוחות וירבה שכרך!!!!

בעבר במייל של הסימפיות פרסמן מישהי שמומחית לנושא ההיפרמאזיס, לחפש לך את הפרטים?

נכנסתי רק עכשיו, מרגש הדאגה והתגובות!הריון ולידה

קשה לי כל כך הקריסה הזאת וזה שהכל נופל על אחרים.


תודה לאל שיש מי שמתגייס ועוזר אפילו בערב פסח.

גם כשאני מנסה להרים את עצמי ולעשות אני צונחת מאוד מהר בחזרה למיטה.


נראה מה יהיה הלאה.

כרגע שורדת את היומיום. 

תורידי ציפיות מעצמךמוריה

את עובדת קשה גם בלי שאת זזה מהמיטה.


ב"ה שיש תמיכה.

ובע"ה שיהיה בשמחות אצל כולם.

ב"ה שיש תמיכה!!אוהבת את השבת

איזה יופי!!

זה משמיים

ורצון ה' הוא שלא תנסי לצאת ואז לקרוס אלא לשמור על כל טיפת כוח שתהיה בשביל הגוף והעובר ורק רק רק לנוח!!!!

מילואים / מלחמה / פסח / חור שחור / פרימולטנוראנונימית בהו"ל

הכותרת מסכמת בערך את כל ההודעה. עכשיו רק נשאר לי לפרט ולפרוק.


מכירות את השכנה / אחות / חברה או סתם אחת. שבעלה עשה ועושה מלאאאאאאאאא מילואים (גם לפני המלחמה) ועל אף הקושי הרב היא מסתדרת בד"כ? גם עם הבית, גם עם הילדים, גם עם העובדה?


אז היי, זו אני✌🏼 למרות הקושי הנפשי והפיזי, כל סבב מחדש אני מסתדרת, לפעמים מצויין ממש, לפעמים קצת פחות. אבל בהחלט מצליחה להחזיק את הראש מעל המים.


עד עכשיו. עכשיו אני טובעת.

טובעת עמוק מאוד בתוך חור שחור.

לא רואה את האור.


ולכולן קשה. ולכולם קשה. והמציאות מורכבת כ"כ. וכלפי חוץ אני מנסה לחזק ולעודד, את השכנות, את הנשים של החיילים של בעלי.


אבל בפנים אני טובעת. ומטביעה את הילדים איתי.

(השבוע הגדולה שלי צעקה עלי שאני לא רואה את הקושי שלהם. ולא רק לי קשה, גם להם קשה, גם הם מתגעגעים לאבא)


וב"ה אני מוקפת במשפחה מאוד תומכת, משני הצדדים. אבל זה לא מספיק. ובערב פסח גם קשה לתמוך ולהיתמך.


ואין לי אוויר. בא לי להיכנס למיטה ולקום עוד שבועיים/שלוש.


ושונאת גשם.


וכדי להוסיף עוד לזוועה, מפחדת פחד מוות לקבל מחזור שניה לפני שהוא יוצא. וכאן הפריקה הופכת להתייעצות.


הייתי אמורה לקבל מחזור מתישהו לקראת סוף שבוע שעבר. לא בדקתי תאריך עונה, כי היה לנו אירוע ביום חמישי והתחלתי שבוע לפני לקחת פרימולטנור כדי שבאירוע נהיה מוצרים. בסוף הוא לא הצליח לצאת לאירוע😖😖


אבל הוא אמור לצאת לליל הסדר ובעז"ה אולי יצליח להישאר עוד כמה ימים אחרי! אז המשכתי אתה פרימולטנור. ואתמול התחילו לי קצת כתמים חומים כאלה, אני עם התקן לא הורמונלי והרבה פעמים יש כתמים כאלה לפני שמגיע המחזור😬


השאלה אם יש סיכוי שהפרימולטנור כבר לא משפיע?? (לוקחת בערך שבועיים) או שמאוד הגיוני שיש כתמים בעת שימוש בפרימולטנור? יש למישהי ניסיון עם זה?

(יכול להיות גם שזה כתמים כתוצאה מהשינויים של השעות? והיה עוד כמה פעמים שלקחתי באיחור של שעה פלוס מינוס)


קיצר, כל עידוד, תמיכה והרגעה יתקבלו בברכה.


אין מצב שאני מחזיקה מעמד בלי לקבל חיבוק כשהוא סופסוף יהיה בבית.

דבר ראשון חיבוק גדול🩷🩷לפניו ברננה!

והערכה עצומה!

פרימולוט נור בהחלט יכול לגרום לכתמים כשהרירית בעצם אומרת "הי אני פה כבר יותר מדי זמן.. הגיע הזמן להתפרק". בהתייעצות עם רב אפשר לנסות להמשיך עוד כמה ימים כך שתהיו מותרים לליל הסדר.


 

ומהניסיון האישי שלי (השתמשתי בו פעם אחת ויחידה גם במסגרת המילואים) הפרימולט הוא זה שמקשה עלייך רגשית וכתוצאה מכך גם פיזית 🩷🩷🩷

לכאורה מבחינה רפואית הנגזרת הסינטטית של הפרוגרסטרון (שזה מה שיש בפרימולוט) לא אמורה לגרום לתופעות לוואי אבל לי הוא היה זוועתי והבנתי מעוד כמה שככה.

וזה קשה כי את לא יכולה לברוח מהעולם ולחזור עוד שבוע כי יש דד ליין של פסח, ואפילו לדאוג לרווחה האישית שלך אין לך הרבה זמן..

אבל עכשיו כשאת יודעת שזה זה אולי תוכלי קצת יותר להתנהל בהתאם ואולי אפילו להיות סבלנית יותר עם עצמך ועם הילדים כי יש פה גורם חיצוני שגורם לך להיות עצבנית.

 

וגם אצלי הוא האריך את המחזור רק בשבוע לפני שהתחילו כתמים..

אגבלפניו ברננה!
ברגע שהפסקתי מהר מאוד חזרתי לעצמי..
אני רק חיבוקשמעונה
גיבורת החיל!! תודה תודה תודה שאת מחזיקה בשבילנו ונותת כוחות לבעלך למגר את הרוע. להיות ממש מעוזרי הקבה שמצילנו מידם
קודם כל וואוו! גיבורה ותודה לך!Sheela

פרימולוט לא מחזיק נצח והגיוני שאחרי שבועיים מתחילים כתמים.

כותבת לך נטו מניסיון אישי בכלל לא עצה רפואית- אני הייתי ממשיכה כמה שאפשר כל עוד זה לא אוסר.

קרה לי שהיו כתמים והמשכתי פירמולוט וזה החזיק גם עוד שבועיים עם כתמים שבאים והולכים.

לקחת בחשבון שזה יכול להתפתח לכל הכיוונים ולהתפלל חזק שזה יחזיק לך..

בתור השתדלות שווה להקפיד על השעות אם כי אצלי לא ראיתי שזה משפיע אז אל תאכלי את עצמך על איחורים..  קורה.


אגב שימי לב שהוא גם עושה מצב רוח אז זה יכול להגביר את האפקט של התקופה

חיבוק, שימי לב שיכול להיות קשר בין המצב הנפשי לפרימשתדלתלהיותאני

אני לא יודעת ממתי את מרגישה שאת קורסת

אבל לי הפרימולוטנור היה זוועה מבחינה נפשית, גרם לי להתחרפן

זה לא אומר עכשיו להפסיק, במצב הנוכחי הגיוני שנכון למשוך עוד כמה ימים עד ליל הסדר

אבל המודעות לזה יכולה לעזור..

בהצלחה! וחיבוק

אהובהקמה ש.

בס"ד
 

חיבוק ענק!

ותודה על כל-כל-כל-כל מה שאתם עושים למען כולנו!!!

את אלופת עולם שתמיד הסתדרת עד עכשיו.

גם כשזה היה להסתדר מצוין

וגם כשזה היה להסתדר קצת פחות.

למרות *כל* הקשיים הטכניים והנפשיים!!!
 

והכי הגיוני שמתישהו אי אפשר להמשיך להחזיק את כל ככה.

המאמצים האדירים של עכשיו

- בתקופה של האינטנסיביות של פורים ופסח

של מלחמה, התראות, אזעקות, טילים וחדשות -

מצטרפים למאמצים האדירים של השנתיים וחצי האחרונות!

שמצטרפים למאמצים האידירים של כח המילואים הארוכים והרבים מלפני המלחמה.

 

את מחזיקה כל-כך הרבה כבר כך-כל הרבה שנים!!!

ובשנתיים וחצי האחרונות נשמע שעם כל הסבבים וכל הטלטלות שעברנו כעם, בקושי הייתה לך הזדמנות להסדיר נשימה, אם בכלל.
 

כמו שאת כותבת בעצמך: אין לך אוויר.

 

זה קשה בטירוף.  

 

האם יוצא לך לספר לסביבה שלך שהפעם את טובעת?

לא צריך לכולם כמובן. אבל כן לענות את האמת אם שואלים אותך. או פשוט לכתוב משהו בקבוצה של הנשים של החיילים של בעלך? או לשלוח הודעה לחברה?

 

אפשר אפילו להמשיך לחזק אחרות, אם זה עושה לך טוב, אם את אדם כזה, ובו בזמן לפרוק לאחרות גם ממה שעל ליבך.
 

הלוואי ויש לך את אפשרות הזאת להביע לעולם סביבך שאת בזמן של קושי כרגע. ועוד יותר הלוואי שה' ישלח לך את השליחים שאת צריכה כדי שתצליחי להגיע בבטחה לתחנה הבאה, כמה שיותר עטופה ומחובקת, כמו שאת זקוקה כרגע ❤️
 

לגבי הילדים, זה אחד המחירים הכי קשים של המילואים.

הבת שלי אמרה לי לפני יומיים תוך חיבוק של לילה טוב "אמא אני מתה עלייך. אני ככ אוהבת אותך. גם כשאת פוגעת בי". חץ בלב. באמת אני (לא רק, אבל גם) קצרה וצועקת ולא פנויה וזה פוגע, אין מה להגיד. ועדיין לשמוע את הקטנה המדויקת הזאת, זה פולח את הלב.
 

 

אנונימית לביאה, גיבורה ומדהימה שאת,

אני נושאת תפילה עכשיו

ממש עוצרת ואומרת לזכותך פרק תהילים

שהקב"ה הטוב ישלח לך את העזרה, החיבוק והתמיכה שאת צריכה כרגע,

שהוא ישמור על האיש היקר שלך,

על הילדים שלכם,

עלייך

בתוך כל עם ישראל,

שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזאת

ושהשמחה, הסיפוק הכוחות ותחושת המשמעות יחזרו לליבך.

שתזכו למנוחה, והמון,

לנחת, והמון,

לקשר קרוב בין כל בני הבית,

לאהבה חזקה לעין שיעור ממה שהיה עד עכשיו

ושיהיה לכם רק טוב ומתוק בחיים.

 

ושתזכו לפסח מדהים,

לכמה שיותר ימי חופשה מהצבא,

לסדר מרומם,

ול-100% זמן של טהרה.
 

מלא מלא מלא כוחות אהובה.

 

 

נב: אני לא יודעת לגבי הפרימולוט...

רק חיבוק ומזדהה מאד112233445566

עד עכשיו היה קשה אבל אפשרי

עכשיו קשה ברמה לא רגילה בכלללללל קשה מדייי

חיבוק ענק

אנחנו חלק משו הסטורי

אנחנו מלכות העולם!!!!!!

רק לומר שאני קוראתשלומית.

ובוכה ביחד איתך. אני עוברת את התקופה הזו עם מילואים פחות קשוחים משלך ועדיין זה קשה קשה קשה. השילוב של אין מסגרות+ ערב פסח+ מילואים הוא משהו מיוחד, לא מוצאת תיאור נורמלי לדבר הזה.

לגבי הפרימולט אני לא מספיק מבינה, אבל ממה שאני מכירה לא תמיד אפשר למשוך איתו המון זמן... הלוואי שתצליחי ויהיה לך רק טוב!! ותזכרי שאת נכנסת לספרי ההסטוריה כמי שפעלה עם א-ל באחת השותפויות הכי משמעותית שיש!  



(ועוד הארה אישית שקחי רק אם היא מתאימה לך: אני מעדיפה שלא לנסות לשלוט על זמני הטהרה כי מרגישה שזה מכניס למין לופ שקשה לצאת ממנו, החשבון מתי אני "מסכימה" להאסר וכו' מה גם שלא תמיד זה עובד. מעדיפה לזרום עם הטבע והתפילות. מסייגת שלא התמודדתי עם סוגיות קצה ברמה שלך, והיציאות של בעלי יותר טובות, אבל עדיין מאמינה שלפעמים עדיף לשחרר. בסיטואציה שאת נמצאת עכשיו לא יודעת מה נכון לעשות, שווה לדעתי להתייעץ עם רופא, עדיף יר"ש... בהצלחה! )

ווואו אתן באמת גיבורות ומלכות העולם!!!!! תודההההההאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך י"ב בניסן תשפ"ו 1:22

תודה

תודה

תודה!!!

 

@אנונימית בהו"ל 

@שלומית. 

@112233445566 

@קמה ש. 

 

וכולן!!!!!!!

עליי הפרימולוט השפיע מזעזע נפשיתתת, וסביבהתייעצות הריון
הזמן שהייתי אמורה לקבל מחזור התחילו כתמים נוראיים.. הגדילו לי את המינון כדי לנסות להפסיק אותם ואז הייתי עוד יותר מטורללת נפשית, והיה כל כך קשהההה.. ליבי איתך!! מייד אחר כך גם נכנסתי להריון עם ההתקן, והיה עוד יותר קשה, אבל זה כבר סיפור אחר 🙃
וואו! את מלכה!!תהילה 4
אין לי המלצות חדשות מעבר למה שנאמר כאן.

רק רוצה לכתוב לך מלא מלא הערכה 

חיבוק גדול!!!!אמא לאוצר❤אחרונה

כמו שאמרו לפני הפרימולט יכול להיות מאדדד קשור למצב רוח!


 

אבל אני רציתי להגיד שזה ממש ממש הגיוני לקרוס כבר.

תקשיבי, אני מרגישה גם על עצמי וגם כל מי שרואה סביבי

הסבב הזה עבר כל גבול אפשרי

השילוב שהם הוקפצו בצו 8 בלי התראה מראש

של האזעקות והריצות למרחבים מוגנים לבד עם ילדים

של החוסר שגרה הטוטאלי וחוסר במסגרות

ושל פורים-פסח!! לבד!! שזה חגים קשיםםםם לעשות לבד!

והמזג אוויר ההזוי הזה גם מוסיף קושי טכני ורגשי

 

הוא פשוט לא אפשרי!!! לא אפשרי!!! באמת שזה איזה שילוב שיוצר את הסבב הכי קשה בפער אולי חוץ ממיד אחרי ה7/10... שומעת את זה סביבי מכל מקום מנשות מגויסים

כל החזקות והמחזיקות כבר לא יכולות

זה באמת באמת באמת הגיוני ואת בחברה טובה♥️

מזדהה מאד, אצלינו גם היציאות כרגע קשות מאד ולא אפרט כי אאוטינג אבל אין יותר מבינה ממני! סבב אכזרי😬


 

וגם מצטרפת לקושי שהטהרה מוסיפה, אני עכשיו מרגישה שהווסת מגיעה וככ מקווה שאני טועהההה

למה לא התראינו שבועיים כמעט והוא אמור לצאת לליל הסדר ואני מתה!!!!! אם נהיה אסורים ואז הוא יסע שוב למלא זמן

מתה!!


 

קיצור חיבוקים גדולים והזדהות

ומלא נרמול!!!!

את נורמלית, הכל נורמלי חוץ מהמציאות!

אנחנו באמת גיבורות♥️

ואותי לפעמים מחזק לחשוב שבטוח גם נשות מצרים קרסו

ובכו מלא בלילה

וביום

וצעקו על הילדים

ואיבדו את זה!

ובזכותן באה גאולת מצרים!


 

ובעז"ה גם בזכותינו תבוא הגאולה השלימה והניצחון המוחלט! למרות ובגלל שאנחנו גם קורסות ומאבדות את זה♥️


 

חיבוק שוב!!!! הלואי שהכל יסתדר💓🙏

עם איזה חומר נקיון מנקים עגלה לפסחלומדת כעת
שואלת כי היא מפוצצת בחמץ אז ברור שצריכה עם חומר שלא ראוי לאכילת כלב אבל גם לא רוצה שיהרוס את הריפוד

*מנסה לכבס אבל לא חושבת שהכל אפשר להכניס לכביסה

סנו אוקסיג'ןעכבר בלוטוס
כביסה ביד עם חומר כביסהלפניו ברננה!
אני ניקיתי עפ מגבוןבוקר אור
4בל היא לא מפוצצת בחמץ.. אולי קצת פירורים תקועים בפינות, לא מעבר.. אבל יכולה לשים שפריצר כחול פשוט לשמשות אפ רוצה 
ג'ל כביסה כלשהומולהבולה
אני מנקה בתרסיס חלונות כחולמתואמת

זה אמור להספיק מבחינת ביטול החמץ.

וגם שוטפת באמבטיה בזרם מים חזק מאוד.

מגבוני ניקוי.מוריה
תודה רבה לכן!לומדת כעת
תתחילי משואב אבק ואחכ כביסה לבד ומגבון לשלדכורסא ירוקה
רוב העגלות אפשר לפרק את כל הריפודפרח חדש

בדקת מה כתוב על הבד שלה?

לי אי אפשררקאני

ויש מלאא חריצים

מעצבן ממש

וגם הכסא רכב שלנו מלא תאים נסתרים שבטח מפוצצים חמץ

מה עושים עם זה?

מוציאה עם שיפוד את הפירורים שבחריצים כמה שיכולהנפש חיה.אחרונה

מה שלא- ממילא נפגם עם החומר

ומתבטל כשאומרים את הנוסח . 

את לא צריכה חומר דלא ראוי לאכילת כלבנפש חיה.

את צריכה לפגום את החמץ כדי שלא יהיה ראוי חמאכל כלב

ולכן שוטפים טוב עם חומר ניקוי

לכבס

או עם סקוצ' וסבון כלים, או חומר אורנים הכחול

הם הכי עדינים . 

אולי יעניין אותך