לסיטואציה שתיארת הייתי אומר איזה באסה

באופן כללי - ברור שלהביע הזדהות.. אבל לא להפוך אותו למסכן

לא כזה הבנתי עד הסוף במה מדובר

הזדהות לא בהכרח חייבת להעצים את הצד החלש.

לשדר שאת רצינית וזה נוגע בך.

אולי גם לזרוק בסוף מילה טובה אם זה שייך.

איך היא תביע הזדהות?

עצם זה שהיא מקשיבה זה חלק גדול מזה

יש דברים שבא לי לטאטא ואני עונה עליהם בקצרה 

ויש דברים שבא לי לומר אז אני מנסה למצוא הזדמנות לומר אותם.

זה חלק מהדיבור על בנאדם להבין איפה הוא ביחס לזה.

את שואלת קצת רואה אם הוא בעניין לספר וזורמת לפי מה שבא לו

למה שלא תשאלי?

והיא גם מראה אכפתיות

נראה לי שעליתי על מה שאולי תוקע אותך.

אל תייחסי את עצמך ביחס לקושי שלו.

תשאירי לו את הקושי שלו.

גם כשאת אומרת מילה טובה אז זה לא ביחס אליך אלא רק ביחס אליו (למרות שאפשר גם ביחס אליך אבל לא את המילה 'סומכת' אולי 'אני יודעת שאתה...' וזה מתי שיש פתיחות)

הוא עבר קושי - תשדרי שזה נוגע בך. זהו. מילה מסויימת? זה נראה לי פחות מתבטא במילים.

שייך לומר אני יודע שאתה תצליח. אם כבר.

זה במידה והוא רוצה עידוד. ונותנים את העידוד בסוף.

לשתוק בעיקר... ולברר איתו איך הוא

לא בוכה בתדירות שאני יכול לזכור אותה או לעמוד אותה 

אמרת זה לא קיצוני.

אמרתי לך - זה קיצוני.

ותתייחסי לזה ברגישות כמו שאת מתייחסת לדברים רציניים

הוא רוצה שזה יזיז לך

מילה טובה שקשורה לסיטואציה

אז נשמע לי הגיוני. כמובן תלוי במה שסיפר.

אבל צריך לדעת איך לעשות את זה כדי שלא ירגיש כאילו את יותר טובה ממנו בזה שהצלחת למצוא פתרון לפניו. 

שאלות שמובילות לפתרון מה ש@אין לי הסבר התכוונה זה לדעתי בדרך עקיפה "בלי שהוא ישים לב" שהוא עלה על זה בעצמו (ברור שישים לב, אבל זה מרגיש מאיים פחות). 

אבל אפשר להצביע על קו כללי לדעתי,

שגברים צריכים יותר לעבוד על הקבלה שלהם.

כאומרים ש'גבר' זה מלשון להתגבר, 

אני לעניות דעתי חושב שהכוונה היא לא רק שזה הטבע שלו (ענין עובדתי), להגביר את השכל על הרגשות (לפעמים יותר מדי עד כדי הדחקה/ הכחשה),
 

אלא גם שזה התפקיד שלו, שהוא צריך לבחור להתגבר.

ומכיון שזה מעשה בחירי - עיקר עבודת ההתגברות צריכה להיות במקומות שהפוכים מהטבע שלו, כשהשכל אומר לו שזהו המעשה הנכון כרגע.
כלומר לפעמים צריך לתת את המקום הראוי לרגשות, אע"פ שזה לא אזור הנוחות של הגבר (הנפש הרבה פעמים מאירה את הצדדים שפחות שלמים בנו, לעומת השכל שהוא רק פועל ומנכיח את עצמו, אך לא מקבל).

כמו למשל, ללמוד שכל אדם צריך לקבל, שהוא לא שלם.
ושלא יקרה כלום אם הוא יקבל - זה לא מוריד כלל מערכו כאדם.

בכלל עבודת המידות מבוססת על איזונים. כל אדם צריך להתאזן לכיוון שהפוך מאזורי הנוחות שלו, ע"פ הדרכת התורה. וכמובן, על פי היכולת האישית.

ההתגברות האמיתית היא באה לאחר קבלה. 

וזה תמיד חוזר על רצף של 

קבלה - התבגרות - קבלה - התגברות וכן הלאה..

בגלל שהיא כביכול מאירה צדדים פחות שלמים אצל האדם.
כדי להתגבר על זה יש צורך בעבודת התבוננות עמוקה עם עצמי,
מה מגדיר אותי בעולם כ'ישות'.

מה היחס ביני לבין הבורא, ביני לבין אחרים וכן הלאה (ענווה, אבל מתוך ההקשר הפרטי שלי)

על זה צריך לעבוד.
לא אמרתי לגבר לא להיות גבר,

אבל אני חושב שהמקום הנוכחי של גברים רבים לא מספיק מאוזן ביחס לעצמם (ומתוך כך לאחרים)

1 תראי שאת מבינה שהוא לא מרוצה

2 אם את יכולה להתייחס להיבט הרגשי של זה - מה היו הציפיות, למה זה היה חשוב לו, ושאת מבינה שזה מאכזב. זה וואו

3 *לא* לנסות לעשות ממנו מסכן. *לא* לעזור לו לשקוע בתוך עצבות. *לא* לצפות ממנו לספר כמה משפיל זה היה

4 לעודד אותו - אפשר גם בלי זה/פעם הבאה/יהיה בסדר/אתה שווה וזה לא מוריד מהערך שלך (חשוב!)/בשבילי אתה מה זה מדהים/הם הפסידו אותך (נגיד ראיון עבודה, דייט , חברים שהתייחסו לא יפה) - מאד תלוי בהקשר ובאירוע

5 אפשר גם לנסות לעזור למצוא פתרון או לחשוב איתו מה הלאה

לעזור והכל זה כן.

הבעיה היא שהוצאת את אחיך שם כאילו הוא שבור

לשאול "איך אתה" זה כאילו וואו עברת משהו ממש רציני בטח ממש קשה לך ואתה חלש כרגע, תן לי לעזור לך, בוא תאכל וכו'...

תזדהי ותעשי כל מה שאת עושה עם חברה שלך

רק תזכרי שבנים לא אוהבים שהם יוצאים המסכנים והחלשים שזקוקים לעזרה

שיש את ה"אגו" הזה שלנו

אני לא ממש יודע להסביר את זה. נו את מבינה.

שגבר הוא כאילו החזק. זה דברים לא כתובים. אבל ככה זה..

את בכלל צריכה להתפלא שהוא הצליח להביע רגש

אני לא מכריח כלום

ואם תשאלי, כולם יגידו לך שזה לא זה

ואולי גם אני אגיד ככה

אבל תכלס,

נראלי שזה הרעיון. שכשמרחמים עליך ואתה כאילו המסכן אז אתה כבר לא גבר-גבר

ואז זה גורם לך להרגיש לא נעים.

עכשיו זה ישתנה בין אנשים, יש כאלה שאולי לא יהיה להם שום בעיה

ויש כאלה שהמון

אבל.. שוב.. ככה נראלי..

(כמובן שיש פעמים שזה לא זה. אני רק מציע כוון)

(רק לפי דעתי ומה שהשאלה העלתה בי.)

מצד אחד יש את הצורך לפרוק/לשתף/להוציא החוצה ולא לשמור בבטן.

מצד שני אם אני מראה שאני פגוע זה מוציא אותי חלש וזקוק לעזרה.

זה מבלבל אותי בעצמי כי אני יודע שאין לה איך לעזור אז בשביל מה בכלל שיתפתי? לא רגיל לזה... התגובה המיידית היא "להתחרט" על השיתוף ולהגיד שהכל בסדר ולא קרה כלום ותעזבי. זה כאילו בריחה ממה שאמרתי...

מה אפשר לעשות עם זה? אני לא ממש יודע. הייתה בחורה אחת שממש התעניינה במה שקורה איתי על בסיס מה שסיפרתי ("איך זה השפיע ע המצב רוח שלך?", "מה עשית אחר כך?" וכאלה) וזה היה לי מאוד נחמד כי זה היה פתח בשבילי לספר יותר ולהמשיך את השיח בלי הדחף לברוח/לשתוק/להיעלם. 

אני יכול להגיד רק על עצמי שהייתי שמח אם הייתה מנסה לדובב אותי קצת יותר, כמו כל בן אדם שכשיש לו קושי הוא רוצה שישמעו אותו. הבאתי דוגמאות לשאלות בתגובה הקודמת.

אבל עבדתי על עצמי בעניין הזה של לא להרגיש פגיע מדי אז לא בטוח שזה עובד ככה אצל כולם. 

נראה לי פשוט לשאול אותו מה הוא מצפה שתהיה התגובה שלך על נושאים דומים שהוא ישתף. לא בטוח שאם בחור משתף הוא מצפה לתגובה כלשהי (חוץ מקבלה או הזדהות כמובן).

שנשים(רוב הנשים שאני מכירה) הם עם רחמן.

וזה שהם מרחמות/מזדהות/משתתפות ונותנות תשומת לב לקושי, זה לא מראה בכלל שאתם לא גברים🙈

יצא לי להרגיש את ההזדהות והשיתוף כדבר כנה ואמיתי. וזה מאוד מוערך ועושה הרגשה טובה.

אבל היא שאלה על הצד של הבנים. וחשוב שכל צד ידע איך זה עובד אצל הצד השני.

* "זה לא מראה בכלל שאתם לא גברים", לדעתי זה לא הביטוי החיצוני של העניין הגברי אלא תכונה שטבועה חזק מדי וככה רגילים להתנהל פשוט... זה לא בהכרח דבר רע. אולי אפילו מאזן לפעמים.

הוצאתם אותי מהשרשור הזה עם תחושה שלהתחתן זה פלא מטורף.

(ולא רק להתחתן, בכלל לבנות מערכת יחסים עם גברים.

יש לי אחים ויש בסביבתי גברים ולא הרגשתי עד כדי כך שכך...
אבל כן השרשור הזה גרם לי להבין כמה 'תאקלים' שקרו בדייטים)

איך אמורים להתגבר על הפער התקשורתי הזה🤦‍♀️ 

כנ"ל @עברי אנכי

אני בן 19, כן?

נתקלתי בשרשור הזה בטעות דרך הראשי

אבל..

עד כמה שאני יודע דווקא הקושי בתקשורת הגברים חוים אותו קשה יותר

כי אין לגברים מושג מה אתן רוצות בכלל

ולא מבינים את הרגשנות שלכם

ולפעמים הוא אומר מילה לא במקום שמבחינתו זה קליל ועובר, והיא משתגעת עליו וברוגז

קיצור

אתן יצאתן מזה בקטנה

גם לגברים יש את השטויות שלהם

שלנו

גם לנו מותר שיהיה קצת שטויות, למה רק לנשים מותר?!!?

להפך. 
אמרתי שיש ביננו פער תקשורתי מכובד

צורת ההתבטאות, ההתנהגות ומה שהיא מבטה שונה. מאד שונה.

ברמה החיצונית אפשר להתגבר עלזה אבל ברמה המהותית יכולות להיווצר בעיות ותאקלים רבים
עד כדי לא נתנים לגישור.

ומי אמר לך שיצאנו מזה בקלות? אולי קשה לנו יותר בזה שאתם לא מצליחים להבין מה אנחנו רוצות

לא באתי להשוות אבל ולהגיד למי יותר קשה. רק להגיד שהפער גדול.

אני מרגיש שמישהי רוצה לפתח פה תחרות

תיזהרי את תפסידי

וכן, יש פער.

תמיד זה ככה.

נראלך שלגבר בבית באמת ככ אכפת מהטיפת אבק שיש שם בפינה?

אז תדעי שלא.

עושים את זה כי היא מבקשת. וכי חשוב לי שהיא תהיה רגועה.

נראלך שלאישה בבבית באמת ככ אכפת מ.. טוב אין לי דוגמא זה את אמורה לתת לי

אבל ברור שיש כאלה. זה ברור.

מסתדרים.

עם הרגשנות של הבנות, והקרירות של הגברים.

עם הטמטום של הבנים, וההיסטריה של הבנות

בסוף משלימים יחד ומסתדרים מצויין

וזה הרבה יותר פשוט ממה שאני מתאר כאן

אני בטוח

והנה לנו בחי, דוגמא טובה לפערי התקשורת🤦‍♀️

זה פותר חצי מהבעיה...

אם את רוצה להרחיב על זה באופן פרקטי יש את הספר גברים ממאדים ונשים מנוגה.

דווקא העניין של השוני יוצר השלמה לכל אחד מהצדדים (אם לומדים אחד מהשני) כך שכל אחד יוכל לחיות את ה100% הפוטנציאליים שלו.

אין ספק בכלל

זה לא שלא קולטים זה, אלא שפשוט זה לא עובד..

וגם אף אחד לא מרגיש "עכשיו אני לא גבר", אלא סתם פשוט לא אוהבים להרגיש מסכנים.

חוצמזה שיש כאלה שלא ככה

והכל שונה בין אדם לאדם

כגבר, קשה לי עם קושי. אני מוחק אותו, מעלים אותו, מתגבר עליו.

לא יושב ובוכה. זה עושה לי רע.

וכשאת מנסה "לעזור", ויושבת איתי בתוך הצרות האלה, את מנכיחה אותן. זה נוגד את הדרך שלי לפתור את הבעיה

בלב פנימה,

הם מרגישים באמת כמיהה כזו לשמוע את הרוך שלך, הם אוהבים את זה , שאת כביכול מרחמת עליהם בלבביות נשית כזו.... הם אפילו ממש זקוקים לזה......

רק מה!? לא נעים להם להתפס כחלשים/נשיים , 

אז הם חיבים להכחיש, "לא, שטויות"

ובלב אומרים לעצמם -"שתמשיך עוד ועוד..."

ככה נשמע לי מהסיפור שלך  

איזה חמודה שאת ככה מרגישה את הזולת - מה פוגע ומה לא, מה נעים לזולת לשמוע ומה לא, נדיר אנשים כאלה, צדיקה ממש

"כשהיה לי פרדה קשה עידכנתי את כל החברים שלי כדי שידעו להתעלם ממני ולא לשאול שאלות בשבוע הקרוב."

@בייניש נח 

העיקר בשבילי כשאני משתף, זה שמישהו ישמע ויאמין לי שכך וכך קרה לי...

לפעמים מספיק להגיד "איזה באסה"

לפעמים זה שאלות על מה שקרה כמו "מה רציני ככה קרה?"  או משהו כזה - שתהיה אפשרות לפרוק

וכנ"ל, לדבר על הסיטואציה... 

ומשם לתת לי להסתדר לבד או להציע פיתרון אם צריך..

נכון שגברים יותר נוטים לחשוב בצורה פרקטית מאשר חוויתית אבל החויה עצמה היא מאוד חשובה.

גברים רוצים הזדהות! זקוקים לכך ממש! הביטוי להזדוקקות הזאת יהיה שונה מהביטוי שקיים אצל אישה אבל זה קיים. ברור.

הביטוי של ההזדהות אולי יכול להיות פחות בולט. זה ההבדל.

אני אומר לך שההזדהות של אשתי לעתיד שתחיה תהיה חשובה לי פי אלף מאשר עצות.

עצות - יש הרבה אנשים חכמים שאפשר לבקש מהם.

הזדהות של אישה לאיש שלה - מקווה שתהיה רק אחת.

ואני לא גבר 'מיוחד' או שונה.

אצלי נתינת עצה, והעזרה למצוא פתרון, זה בעצמו ההזדהות. 

אם אני משתף חבר בקושי, והוא רק מקשיב, אך לא נותן עצה, לא מתלבט ביחד איתי על הדבר, לא עוזר לי למצוא דרך, אז זה מרגיש שהוא לא באמת מזדהה עם הקושי, ולא באמת אכפת לו. כי אם זה באמת היה חשוב לו, והוא היה באמת מזדהה עם הקושי, אז הוא היה מתאמץ לעזור לי. כמו שאם לו היה קושי בעצמו, אז הוא היה מתאמץ לחשוב איך להתגבר עליו.

מה זה ייתן לי אם הוא רק יקשיב ויזדהה? זה לא יוציא אותי מהקושי. אם פניתי לשתף אותו בקושי, כנראה שאני רוצה עזרה, אני רוצה להרגיש שאני לא לבד ויש לי מישהו לצידי שנותן יד. לא חייב שהוא באמת יצליח לתת לי פתרון, אך עצם העזרה והמחשבה למצוא פתרון, נותנת הרגשה שהוא ביחד איתו בזה. 

לכאוב את הקושי אני יכול לעשות לבד עם עצמי במיטה, אני לא צריך חבר בשביל זה. 

אך זה רק אני. לא יודע אם כל הגברים ככה. 

תגידי, וואלה באסה. אם יש לך עצה תוסיפי. ותמשיכי כאילו כלום לא קרה כמה שיותר מהר

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי