רק אני ככה או שגם אצלכן?מתחדשת11
לעניין הזמנה של חברים של הילדים. יש חברים שמתקשרים ושואלים: אפשר לבוא לא' היום? או בעוד רבע שעה?
ואני מעולם לא הרגשתי נח עם הסיטואציה הזו של להזמין את עצמנו. אם חבר/ה הזמינו את אחד הילדים אז הרגשנו יותר בנח
תמיד הרגשתי בחוסר נוחות עם מישהו שמזמין את עצמו כי הוא מעמיד אותי בסיטואציה מביכה

גם אצלכן זה ככה? או שאני מגזימה?
למה להרגיש בסיטואציה מביכה?21
אם לא מתאים לך תגידי שהיום לא מסתדר לכם ותשמחי שהוא יבוא ביום אחר.
הבת שלי חופשי הולכת לחברות. בד"כ היא מתקשרת בעצמה ומזמינה את עצמה.
מצפה לכֵנות אם לא מתאים לאמא.
וגם אני בתור אמא כשלא מתאים לי אומרת שהיום לא נוח לנו..
בכללי אני בעד כנות ושיתוף. זה יוצר שיח בריא.
ולזכור שגם יש גבולות וכשמשהו לא מתאים אומרים בנעימות
אני תמיד כנה, הבעיה היא שלפעמים באמת אין לי כוחותמתחדשת11
למשל עכשיו אני בהריון, אחרי מעבר דירה, עם כאבים קשים של סימפליואיזיס, ואני פשוט לא יכולה לארח עוד מישהו בטווח הזמן הקרוב. אז מה הטעם בכל פעם להתקשר ולהזמין את עצמם? לא נעים לי להיות בצד המסרב, למרות שברור שזה מה שאעשה. הייתי מעדיפה שאם יהיה לנו נח, נזמין. נשמע לי הכי נכון. אולי אני טועה
מה עם להגידתיתיל

"לבוא אלינו פחות מתאים היום, אולי שימי יבוא אלייך?"

לא חשבתי על זה תאמתמתחדשת11
העניין הוא שאני מסבירה לילדים שאם חבר מזמין נוכל ללכת ושלא מזמינים את עצמנו אם החבר לא הזמין..
אז פחות מרגישה בנח עם זה..
למה? לדעתי לחנך ליוזמה זה מאוד חשובבאת אליי פתאום
אז תגידי לאמא את האמת.21
שבתקופה הזאת פחות נוח לך לארח חברים.
וכשיתאים לכם תשמחו להזמין..
ברור השאלה אם לכתחילה זה נכון שילד מזמין את עצמומתחדשת11
בעיני כן21
אנחנו שואלים אם רוצה לבוא ,שמעונה
ולפעמים הפוך, אבל האמהות יודעות לומר כן או לא ,או שאולי מישהו שהזמנו אנחנו נבוא אליו
אני חושבת שיש הבדל בין אנשים מבוגרים לחברים של הילדיםאשה שלו
מבוגרים שמזמינים את עצמם עם תאריך ומקום זה לא נעים, אבל חברים של הילדים זה הכי בקליל, הם יודעים שיכולים לקבל לא ולא תמיד זה נוח ומתאים. הם גם לא לוקחים "לא" קשה, את יכולה גם להוסיף "היום אי אפשר, אולי מחר/שבוע הבא" תאמיני לי שהם שוכחים ציק צ'ק ומחפשים חבר אחר לביקור.. גם ההורים מסדרים צהריים לילד אצל חבר אחר בלי לקחת קשה
אל תקחי ללב
תודה⚘מתחדשת11
השאלה הייתה על חברים של הילדים
ברור לי שהם לא לוקחים קשה, אבל גם ברור לי שזה נעשה בתיווך עם ההורים ואני מנסה להבין איך הורים מרגישים בנח לומר לילד להזמין את עצמו 🙈
אני חושבת שזה יותר הדרכה לשאול אם אפשר לבואאשה שלו
לא להנחית את עצמך בכח אלא חינוך לעצמאות של הילד.
כלומר לא להזמין את עצמך בקונוטציה השלילית אלא יותר ליזום קשרי חברה, "make friends"
כמו שאחר כך כשמתבגרים אז מתקשרים לשאול חבר אם אפשר לבוא ללמוד ביחד למבחן
מקווה שהובנתי😅
יכול להיות גם ילד ביישן שאם הוא לא ינסה לבד אף אחד לא יזמין אותו
מעניין. עין טובה אהבתימתחדשת11
הילדים שלי לא גדוליםלפניו ברננה!
אבל יצא לי לראות מאחיינים שלי בגיל בית ספר (שני הגדולים, והשלישי שבכיתה ב')
שהם אומרים לאחותי "אני רוצה ללכת ל..." אז אחותי אומרת שצריך להתקשר לשאול אם מתאים להם. עדיף על אורח לא קרוא ..
והרבה פעמים זה דברים שהם תאמו בבית הספר.
לא הבנתיבת 30
מה לא לענין בלשאול אם אפשר לבוא לשחק עם חבר?
אם לאמא מעבר לקו זה לא מתאים, היא תגיד לא. אולי זה דווקא ממש מתאים לה כי הילד שלה משועמם ויעשה לו טוב לשחק עם חבר.
אמא שלי1234אנונימי
לימדה אותנו שלא מזמינים את עצמנו.
בדיוק מהסיבה הזו

אם הבן שלי רוצה הוא יכול להזמין חבר אליו, ללכת לחבר זה רק אם החבר הזמין
אז אני לא לבד מתחדשת11
ממש לא1234אנונימי
את האמת זה היה נראה לי די בסיסי,
אבל כנראה בגלל החינוך מאמא
ככה גמני מרגישהמתחדשת11
אצלנו גם מתקשרים ואם מתאיםאני זה א
אז אומרת שכן וכשלא מתאים אומרת יפה שלא מתאים היום..
ולילדים שלי אני אומרת שלפני שמזמינים חברים צריך לשאול את אמא..
הילדים שלי תמיד מזמינים את עצמםרינת 23
אני מבינה שזה לא הכי מנומס בעולם אבל הם ממש מתחננים… פחות מעניין אותם שיבואו אליהם. המשחקים של החברים תמיד ירוקים יותר
כשאנחנו מארחים זה דווקא מעביר לילדים את הזמן ומקל עלי (לפעמים הילדים צריכים תיווך ואז זה עלול להקשות על אמא בתקופה מאתגרת)
תלוי באיזה גילבימבה אדומה
ואני די חדשה בזה. בעיקרון אני מעדיפה קביעה מראש, אבל אם זה מזדמן בצורה ספונטנית, ומסתדר לכולם, לא מפריע לי.
טיפ קטן...M-P-4
אולי תתקשרי לאמא ותגידי לה שהבן שלך רוצה לשחק עם הבן שלה, ואז תשאלי אותה איפה יותר מתאים לה, אצלכם או אצלה...

אני הרבה פעמים עושה את זה
ואם היא תגיד אצלי?🙈מתחדשת11
אז באותה פעם זה יהיה אצלך (אם את באמת מציעה שזה אפשרי אצלך)בימבה אדומה
ופעם אחרת תעדיפי שאצלה...
אני אישית מעדיפה תמיד שיבואו אלינו🤫M-P-4
אבל, את באמת צריכה להציע את זה כשיתאים לך שיבואו אליך🤷

ועוד פטנט שעובד אצלנו, אצלי הילדים מתאמים עם החברים בזמן הלימודים. ואז אני שולחת לאמא הודעה "x ו-y דיברו היום בגן שהם רוצים לשחק אצלכם. מתאים לך?"
תודה, התייחסתי לנקודה אחרת מתחדשת11
אני מלמדת את הילדים שליאמאשוני
שמזמינים אלינו, אף פעם לא לבקש ללכת אל החבר (אלא אם הם מתאים מראש)
לפעמים האמא בעצמה תגיד שעדיף אצלה ואז בסדר.
לגבח במצב ההפוך שהחבר מבקש להגיע אלינו
אם זה סתם בשביל משחק אז אומרת שנשמח מאוד שהוא יגיע בזמן אחר (מחר, עוד שעה וכו') אלא אם באמת הזמן מתאים ואז בטח שיבוא בשמחה.
יש מצבים שזה יותר לצורך עזרה כמו חבר שגר רחוק ואח שלו מוזמן לחבר אז גם החבר של הבן שלי מחפש איפה להיות כדי שהורים לא יצטרכו להגיע פעמיים
או חבר שיש לו אח חולה שאמרתי לו תמיד תמיד הוא יכול לבוא מתי שהוא מבקש כולל שינה והוא עוד ילד אלרגי ואין לי בעיה זאת ההזדמנות לעשות חסד עם המשפחה ולתמוך בחבר.
בקיצור להיות עם רגישות, לא מכירה ממש מצב שסתם חבר נוחת אז מעדיפה להיענות לבקשת החבר. לילדים שלי אני אומרת שכדאי שיהיו מתוכננים מראש אבל אם יש בלת"ם אז בסדר.
בד"כ ממילא יש תוכניות למשל פעם אמרתי לאמא שאנחנו בדיוק יוצאים לספריה ואני יכולה לקחת את הילד איתי והיא רצתה אז הבנתי שכנראה זאת יותר עזרה אז בשמחה מה אכפת לי פחות שיעמום ומריבות
תודה, האמת שאני די מכירה ילדים כאלה..מתחדשת11
שלמרות שאמרנו הכל, והסברנו, הם יומיים אחרי מתקשרים ושואלים את אותה שאלה. וברור לי שההורים מעורבים, כי זה עדיין לא ילדים מאוד גדולים. כך שבאמת נשגב מבינתי העניין הזה

שלא יובן אחרת- אין לי בעיה לארח. ואירחנו חברים די הרבה
אז להגיד להם אוי חבל שלא התקשרת אתמולאמאשוני
בדיוק עכשיו לא מתאים אם היינו יודעים היינו מתארגנים אחרת.
גם לילדים וגם להורים שלהם
הרי זה מה שבעצם מפריע לך אם הבנתי נכון,
שהם לא מתאמים מספיק זמן מראש.
ואותו חבר מתקשר כל יומיים? גם אם היה מתאים לי הייתי מייבשת שלא יתרגלו.
לילדים שלי אני אומרת להזמין כל פעם חבר אחר כדי לפתוח את מעגל החברויות וההזדמנויות
אז לא יהיה להם מוזר אם אני מסרבת לאותו ילד פעם אחר פעם
ותמיד כל מציעה שיפגשו בפארק ככה גם הורדתי ממני וגם לא יצא שאני מסרבת מפורשות להזמין ילד ספציפי.
אגב קורה גם שיש חברים שמתארחים הרבה מרגישים בבית אז משתוללים, מעליבים את הילד הקטן שלי (האח הקטן של החבר המארח)
פה אני בהחלט שמה גבולות ומבינה שצריך לצמצם הזמנות שלא יתרגלו.
כשהם ביישנים הכי קל לארח 🤭
אצלי ממש הפוךלהשתמח
אבל אם זאת חברה טובה, אין לי בעיה לשאול אם מתאים לה שאגיע עם הילד שישחק עם הילד שלה (וכמובן שאנחנו נדבר בינתיים). אני יודעת שזה פחות מטריח מאשר להזמין שיבואו אלינו. וגם בשבת אני באה גם בלי לתאם מראש ושואלת אם מתאים ואם לא מתאים אז אנחנו הולכים. וזה ככה גם הפוך, גם חברות באות אליי בלי לתאם מראש בשבת ושואלות אם מתאים ואני שמחה שזה ככה.
אולי זה שונה כשהילדים גדולים יותר והולכים לבד וזה יותר מטריח את ההורים של החבר.
את גרה ביישוב?מתחדשת11
אבל גדלתי בעיר והיו חברים כאלה גם בעירלהשתמח
אנחנו גם שואלים, ומקסימום מקבלים סירוביעל מהדרום
לק"י

לא רואה שום בעיה עם זה.
לפעמים הילדים הולכים לשאול חברים שכנים אם אפשר לשחק אצלם. הם אומרים כשאי אפשר.
עוד לא בגילאים האלה אבלפה לקצת
בעיניי הגיוני לגמרי.
אם לא מתאים אומרים שלא מתאים היום ואפשר מחר או שנתקשר כשיתאים לנו.
ואם מתאים אז מתאים.

לא רואה בזה בעיה.

אם זה ההורים מתקשרים אז זה יכול להיות קצת מביך אבל עדיין לדעתי אין שום בעיה לומר 'לא מתאים היום, נשמח ביום אחר'
תודה לעונות⚘מתחדשת11

מסכימה איתך בעקרוןYaelL

אני מלמדת את הילדים שלא מזמינים את עצמנו, אם רוצים להציע מפגש עם חברים אז מזמינים אלינו או מציעים להפגש במקום ציבורי. מצד שני קורה שחברים מבקשים לבוא ובמצב כזה אני לא מהססת להגיד לא אם לא מתאים היום, ואומרת באותו משפט שנשמח שיגיעו ביום אחר.

באופן אישיבארץ אהבתי
הרבה יותר כיף לי כשחבר מזמין את עצמו אלינו, מאשר כשמזמינים את הילדים שלי לחברים.
כי כשמזמינים את הילד שלי, אז אני צריכה להסיע, והילדים האחרים לא ישארו בבית בלעדי, אז יוצא שאני צריכה לארגן את כולם ולחגור את כולם כדי להביע ילד אחד, ואחר כך שוב להתארגן עם כולם כדי לבוא לקחת אותו.
וכשבאים אלינו אז אני לא צריכה לדאוג להסיע, והילדים משחקים די בעצמאות, ולי זה ממש כיף.
אז אני דווקא פחות מרגישה בנוח להזמין חברים, כי לא נעים לי להטריח את האמהות שלהם...
בקיצור, הכי נכון לענות בכנות, לפי מה שמתאים לך. ולשאול גם בצורה שמאפשרת לאמהות האחרות לענות בכנות.
בדיוק!!!נירה22
חסכת לי לכתוב מ.א.
האמתדפני11
לא מבינה מה הבעיה ..
זה דווקא מנומס לשאול...
עוד אין לי ילדים בגיל אבל מאמינה שבתור אמא ארגיש חופשי לומר אם לא מתאים...
וגם מרגישה חופשי לומר שאפשר לשחק אבל לא אצלנו..
ויותר מזה. אם ילד אצלנו ועכשיו יותר לא מתאים - אפשר לומר שעכשיו זה לא מתאים ובבקשה כל אחד הולך לבית שלו ..
זה דווקא מלמד שיח פתוח על מה מתאים ומה לא ושזה בסדר לומר אם לא מתאים
זוכרת כשהייתי ילדה ואמא שלי היתה משתגעת כשהיו מתקשרים מהבניין ליד שואלים אם רוצים לשחק... כאילו ילדים, אפשר ללכת ולדפוק ולשאול (בקטע של העצלות היא היתה משתגעת)
אז להרים טלפון זה כנראה ממש ממש מנומס חח
השתנו הזמנים
😂 צודקת אמא שלךבאת אליי פתאום
אני גם מרגישה לא בנוחהיריון רביעי

כי כשמתקשרים אלי אני צריכה להסביר לילד שבקו שלא מתאים היום ולילד שבבית. ולפעמי פשוט לא מתאים לי.. 

לגבי הילדים שלי אני מלמדת אותם שזה לא יפה להזמין את עצמך. 

אבל למה צריך להסביר?דפני11
באמת לא הבנתי...
למה אני צריכה לספק הסברים למה לא מתאים לי?
גם מול מבוגרים אני לא רואה צורך להסביר, בטח שלא לילדים....
לא מתאים וזהו.
הבן שלי דורש הסברהיריון רביעי

וגם יש תקופות שאין לי אנרגיה (תחילת היריון או סופו וכאלו)

ואם אני מוצאת את עצמי מסרבת יותר מידי אני מרגישה רע

לבן שלי כן הייתי אומרת שאמא עייפהדפני11
או כל דבר שנראה לי לגיטימי להסביר לו...
ואז מציעה חלופה - אולי אתה תלך אליו, אולי תפגשו בגינה או אם לא מתאים לי לצאת פשוט אומרת שהיום לא מתאים וצריך למצוא משהו אחר בבית.
לילד השני באמת לא רואה צורך להסביר.. אאכ יהיה לו פתרון להציע - נגיד שהבן שלך יבוא אליו..

לגבי הסירוב שיכול לקרות הרבה- יא הלוואי תרגישי עם זה הכי טוב בעולם!! את אמא שקשובה לעצמה וזה הדבר הכי מושלם לילד שלך... אז מה אם זה קורה הרבה. הוא יתמודד ויצמח להיות איש שמבין שלא על הכל אומרים כן, וזה יפעיל לו יותר יצירתיות בהצעות שלו (ללמוד איך להציע🤭, חח לפעמים זה משפיע!) או במשחקים אחרים...
עם ילדים זה לגמרי לגיטימי בעיני..זה לטובת הילדים שלי שיהנו מזהר מרים
אם מתאים לי אני מסכימה
אם לא-לא מתביישת לומר שלא
מזא טובת הילדים?מתחדשת11
סליחה נקטע ליזהר מרים
מבחינתי זה נטו טובת הילדים שלי שיהנו עם חברים...
והאמת שלי זה גם
נחמד כי מעסיק אותם ואז אני פנויה לקטנים
אין לי בעיה שיהנו, השאלה איך מבקשים להגיע ולהפגשמתחדשת11
יוזמה היא אחד הכישורים החברתיים החשוביםאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך י"ג בתמוז תשפ"א 07:11
ילד שלא יוזם, נשאר לבד הרבה פעמים, כי הוא מחכה שיזמינו אותו, ולפעמים לא זוכרים להזמין דוקא אותו. ואם הוא יוזם, הוא הולך לחבר, מחזק קשרים חברתיים, מעלה את הסיכוי שבהמשך יזמינו אותו. כמובן שצקיך ליזום בטקט, גם זה כישור חברתי, לא לכםות את עצמל, רק לשאול אם מתאים ולומר שזה ממש בסדר אם לא מתאים. אני עובדת עם נערות,ולמדתי לאחרונה טיפול בקשיים חברתיים. ואני ממש רואה שלבנות שחוששות ליזום קשר חברתי, היה הרבה יותר קשה בתקופת הקורונה, מאשר לבנות שיזמו, שלחו הודעות לחברות, יזמו מפגשי זום חברתיים, מפגשים בחוץ כשהיה אפשר, לא חיכו שיזכרו בהו, אלא יזמו קשר חברתי בעצמן.
לפעמים אני לא מזמינה חברים,סתם כי יש לי אלף דברים בראש ולא חשבתי על זה, וגם לא רואה בזה תפקיד שלי ליזום את זה, אם הילד שלי מבקש להזמין חבר או ללכת אליו, וזה מתאים לי היום , אני מאפשרת, אבל ממש יכול להיות שלא מפריע לי היום חבר, אבל לא אחשוב על להזמין, וזה יקרה רק אם הילד שלי או החבר יזמו משהו.
זה גם משמח שהילד שלי רצוי, אם רוצים לבוא אליו או להזמין אותו.
ואם לא מתאים לי אני חופשי אומרת שלא, וכך גם אמהות אחרות אם אני מתקשרת .
אני מתקשרת ושואלת רק כשמדובר בילדי גן, כיתה א. הגדולים יותר מתקשרים בעצמם, אחרי שהם בודקים איתי אם אפשר.
שונאת את זהרגעים פשוטים
יש כמה שעושים לנו את זה קבוע
ועוד מגדילים לעשות, מביאים ב4 ואוספים ב7 וחצי אחרי אוכל ולפעמים גם מקלחת.
אולי לכן הם הולכים מלא לחברים והילדים שלי ממש נדיר אםהולכים
מבאס
וואי זה מתסכל! בהחלט יש כאלה.. אבל למה את לא מתקשרתמתחדשת11
או שולחת הודעה לאמא: הילדים נהנים מאוד יחד, נראלי שלקראת 5 כבר יהיה אפשר לסיים
מה??! אני בשוק!לפניו ברננה!
ברור תגידי לא! או: כן, לשעה.
מנסה ללמד זכות שהאמא בהריון או משהו כזה, ולא רוצה לשתף...
אצלי ב7 וחצי הילדים כבר במיטות, ומאמינה שיש הרבה בתים כאלה שלפחות הצעירים כבר הולכים לישון. חברים זה ממש לא רלוונטי בזמן הזה.
לא רק שהיארגעים פשוטים
לא בהריון, היא ידעה שאני אחרי הפלה

הרוב לא כאלו. אבל יש כמה בודדות שכן
😱😱😱😱לפניו ברננה!
אני גם בשוקבת 30
מה זה הדבר הזה?
אצלינו די ברור שהשעה שש, גג שש וחצי היא השעה שבה כולן צריכות ללכת הביתה.
בגילאי יסודי גבוהים יותר, ומעלה, נניח כיתה ה' ומעלה- זה משתנה. אנחנו יחסית מקפידים על שעת סיום מוקדמת יחסית לאחרים, ואני כן צריכה לעמוד על שלי בענין הזה.
אני בתור ילדה המון פעמים התקשרתי לשאול וגם אליי התקשרו ובאת אליי פתאום
למה זה מביך?
יותר ממביך זה מתסכל שמעמידים אותך בסיטואציה כזומתחדשת11
תנו לי להחליט מתי מתאים, וברגע שיתאים אציע
ככה אני רואה את זה
זה הסתכלות של מבוגריםבימבה אדומה
אצל ילדים זה יותר טבעי שהם מבטאים את רצונותיהם ואנחנו מרגישים חופשי להסביר שזה לא מתאים. מן הסתם ההורים של הילד לא נפגעים מזה.
מזא של מבוגרים? הרי ברור שמאחורי הילד יש הורה..מתחדשת11
אם הילד רוצה להפגש מן הסתם הוא שואל את דעתו של ההורה ובהתאם לזה מרימים טלפון.
(מדברת על גילאים שעדיין לא גדולים)
עדין היוזמה זה של הילדבימבה אדומה
לא משנה מי הרים את הטלפון, הילד או ההורה... הרצון בא מהילד ומעלים את הרצון, ולהורים ברור שלמי שלא מתאים הוא יבטא זאת.
לא הבנתי.מתחדשת11
מזא הרצון של הילד?
אבל אם בעיניי ההורים זה לא מתאים, הם לא היו מסכימים לו להתקשר. אז לא הבנתי למה לא לגיטימי לחשוב כמו מבוגרים ברור שהם מניעים את כל התהליך הזה

אני חושבתבימבה אדומה
שזה המהות של השרשור הזה...

אני חושבת שזה תקין והגיוני הרצון הזה. לכן אתן לילד שלי לשאול (בגיל גדול)
בגיל הנוכחי אני מעלה את השאלה בפני האמא וכן אם הרצון זה לבוא לחבר השני, אוסיף הסתייגות שכמובן רק אם זה מתאפשר ושבנחת... אבל בגדול, לא אחסום את הרצון הזה. הוא לא נראה לי פוגע, לא שייך, מעליב, מעמיד במצב לא נעים.
מוסיפהבימבה אדומה
שכשהילד גדל, אני סביר לו בהזדמנויות כאלה ואחרות שצריך לשים לב שלא תמיד באים רק לחבר אלא מזמינים גם אלינו. ולשים לב אם החבר רוצה. לתת לדברים לזרום ואם צריך אז מתערבים בשקט בין האימהות... אבל הקו המנחה שזה מצוין שהם רוצים להיפגש וזה כולל את המיקום..
אז הכוונה שלי היא אחרתמתחדשת11
ברור שאני לא בעד לדכא את הרצון.
העליתי את השאלה לגבי איך להביע את הרצון, ובאיזה אופן
וקיבלת על זה תשובה?בימבה אדומה
חח כן היה חשוב לי בין היתר לראותמתחדשת11
שהתחושות שלי נורמליות ויש גם צד כזה
בעיני זה ממש לא נכון לגבי ילדיםזהר מרים
וגם לא נכון לחנך ככה

גם כמבוגרים זה בסדר לשאול לפעמים אגב
רק ברגישות

ואם כבר
יותר חשוב שנעבוד על הכנות והשיוק הפנימי שלנו לסרב כשלא מתאים
מאשר בכלל לא לבקש
אוקיי, תודהמתחדשת11
לא אמרתי לא לבקש...מתחדשת11
כמדומני לא הבנת אותי
זה כמו שלא ארגיש בנח להזמין את עצמי לחברהמתחדשת11
חוץ ממקרים יוצאי דופן וגם אז אני שואלת נח לך אצלי או אצלך?
אם היא מזמינה זה הרבה יותר נעים ומתאים
(ברור לי שבישוב זה שונה. בעיר זה אחרת)
כנל לגבי ילדים. מאחורי הילדים יש הורים ולרוב ברור לכולם שהנטל הוא על ההורים
אני גרה בעיר, ויש כאלה שאפשר לנחות אצלם בכיףיעל מהדרום
לק"י

תלוי בקשר, ובזה שאני יודעת שיאמרו לי לא כשלא מתאים.
חברות שלי אני מתכוונת... לא רק של הילדיםיעל מהדרום
מותר לך להגיד גם לא, אם לא מתאים לךבאת אליי פתאום
זה לא חובה 😅😅
לדעתי ילדים שיוזמים מפגש חברתי זה מעולה.
גם הילדים שלי יוזמים או אלינו, או שהם מוזמנים מתחדשת11
שואלתבת 30
יש הבדל מבחינתך אם ילד מתקשר או ילד דופק בדלת?
אני למשל ממש לא אוהבת את הטלפונים האלה. מוצאת את עצמי מתקשרת לעשר נשים כדי למצוא לילדה חברה...
אני תמיד אומרת ''לכי אליה, תדפקי בדלת ותשאלי אם היא יכולה לשחק איתך''. כלומר- למה זה בכלל צריך לעבור תיאומים דרכי.
ומהצד השני- לא מפריע לי בכלל שדופקים אצלינו בלי להודיע מראש. תמיד הילדים שואלים ''אפשר לשחק עם ....'' וזה הגיוני ונורמלי בעיני.
או שהתשובה היא כן או שלא...ואם לא אז אומרים שלום ולהתראות והולכים.
דווקא אני מעדיפה שיתאמו קודםשמעונה
ולא ידפקו פתאום בדלת, יהיה לי יותר קשה להגיד לא.
גם הבן שלי יכול לעשות מזה סצנות, מה שאפשר לסנן לפני בשיחת טלפון

את רואה בכל דבר יש פנים לכאן ולכאן
יותר נח לי בטלפוןאורי8
כי פחות נעים לומר לא לילד שעומד בפתח הבית, וגם לילד,שלי שכבר רואה את החבר בעינים ורוצה.
כשמדטבר בשכנים ממש קרובים, קצת מצחיק להתקשר, ולכן הגיוני שדופקים, ואני גם יכולה חומר לא, אבל יותר נח לי כשמתקשרים
מזדהה...בארץ אהבתי
מסכימה.. יש לנו שכנים שמגיעים לכאן הרבה וזה פשוט מציק.לפניו ברננה!
לאמא שלהם לא אכפת שיסתובבו בתחום מסויים.
אבל כשאנחנו אוכלים ארוחת ערב בחוץ והם באים ולא הולכים כשאומרים להם שלא מתאים זה מציק.
אמנם זה לא בדיוק אותו הדבר כי הם פשוט מסתובבים בחוץ והחצרות אצלנו לא תחומות כחצר של משפחה, ובכל זאת החצר שלנו לא משותפת, ואמא שלהם לא רואה את זה, ויוצא שהם בעצם באים אלינו בלי הזמנה, ועוד כשאנחנו בחוץ. אבל לגיטימי שגם כשאנחנו בחוץ לא יתאים לי חברים.
אני ממש שמחה שילד מתקשר להזמין את עצמופלא הבריאה
זה אומר שהילד שלי אהוב על ידי הסביבה שלו. ושהבית שלנו מזמין ונעים.
אם לא מתאים באותו יום אני עונה. לא מתאים לנו היום, (בלי להסביר למה) נשמח שתבוא ביום אחר. וזהו.
יש לי ילדה מאוד חברותית שכל הזמן אוהבת ללכת לחברים. יש המון הורים שמחים מאוד לתעסוקה לילדים שלהם אחר הצהריים. מי שלא מתאים לו אומר.
אצלנו זה מאוד מקובל להתקשר/לשלוח הודעה עם מתאים שחבר יבוא אלינו היום...
גם הילדים שלי מתקשרים ושואלים אם אפשר לבוא לחבראורי8
וגם אלי מתקשרים, אם לא מתאים לי אני אומרת שלא מתאים.
בעיני זה לא כמו מבוגרים שמזמינים את עצמם, שאת זה חא אעשה אף פעם.
כי, יש ימים שלא מפריע לי חבר, אבל לא חשבתי להזמין.
ויש חברים שלא מפריע לי שיבואו, גם אם אני עייפה, ההפך, הם מעסיקים את הילד, זה לא תפקידי לארח אותם.
אם אומר לילדים שלי לחכות שיזמינו אותם, הם ילכו הרבה פחות לחברים, ואני גרה בעיר, לא הולכים סתם לחברים בלי לשאול קודם.

ומסכימה עם מה שנכתב פה שחשוב לעודד יוזמה מצד הילד, ילד שחושש ליזום, ומחכה שיזמינו אותו, יקבל הרבה פחות הזדמנויות לקשרים חברתיים.
ואווו אני גם ככה בול!!!!!חדשה123

לעולם לא הבנתי את החוסר טאקט הזה להזמין את עצמי...

ואם לא מתאים?

כאילו מה הקטע , באמת..

זה מאוד תלוי בנורמות הסביבתיותבארץ אהבתי
את יכולה להרגיש לא בנוח עם להזמין את עצמך או שהילדים שלך יזמינו את עצמם.
אבל אני לא חושבת שנכון להתייחס לזה כחוסר טאקט.
אצלנו זה ממש מקובל (ונשמע מהשרשור שברוב המקומות זה ככה). מתקשרים לשאול, ואם לא מתאים אז אין שום בעיה להגיד שלא מתאים. זה אפילו לא צריך להביך.

וכמו שכתבתי קודם, לי הרבה יותר קשה כשמזמינים את הילד שלי לחבר, זה דורש ממני הרבה יותר. דווקא שם אני מרגישה פחות בנוח, לפעמים מתאמצת בשביל זה ולפעמים עונה בכנות שלא מתאים.
אז אני דווקא מרגישה שלא נעים לי להתקשר לחברים להזמין אלינו, כי אולי גם לאמא שלהם לא יהיה נוח. בפועל אנחנו מזמינים, וגם שואלים חברים אם אפשר לבוא אליהם, ובשני הכיוונים אני סומכת על האמא השניה שתהיה כנה ותגיד כשלא מתאים לה.
והכי כיף לי כשחבר מתקשר ושואל אם אפשר לבוא אלינו, וחוסך לי את כל ההתעסקות עם הזמנות ועם הסעות... (וכמובן, כשלא נוח לי, אז אני אומרת. קרה גם שיצא תקופה שכל פעם לא היה נוח מסיבה אחרת, וזה גם היה בסדר גמור...)
ולא הרגשת חוסר נוחות מול האמא?חדשה123


כשזה יצא הרבה פעמים ברצףבארץ אהבתי
אז כן הבהרתי לה שאנחנו מעוניינים בקשר של הילדים, וזה לא סתם דרך אלגנטית להתחמק כל פעם, אלא שבאמת יוצא במקרה שכל פעם שהוא מתקשר, איכשהו היה לנו תכנון אחר.
אבל בהחלט לא הרגשתי לא נעים להגיד שלא מתאים. כמו שאני סומכת על אחרות שיענו בכנות, אני מרגישה בנוח לענות בכנות על עצמי.

אני חושבת שאם יש אווירה כנה ונעימה, שתמיד אפשר להזמין (לשני הכיוונים), ותמיד אפשר להגיד לא, זה הרבה יותר כיף לכולם, מאשר כשכל אחד צריך לעשות חישובים מתי מתאים להציע, כי אולי זה יעמיד את הצד השני במצב לא נעים שלא יוכלו להגיד לא.
אם החברים של הילדים שלי לא היו מזמינים את עצמם אלינו, כדי שלא יהיה לי לא נעים, ואני לא הייתי מזמינה אלינו כדי שלא יהיה להן לא נעים (כי מבחינתי זו צורת ההזמנה הפחות נוחה), בסוף אני הייתי סובלת כי תמיד הייתי צריכה להסיע את הילדים שלי. ואם גם לאחרים פחות נוח להסיע את הילדים אז לא היה מזמינים אותנו כדי שלא יהיה לנו לא נעים, אז הילדים שלי לא היו אף פעם נפגשים עם חברים...
גם לי קשה להזמין את הילדים שלי לאחריםאפונה
כי כך חונכתי,
אבל אני חושבת שזה לא טוב! ולכן מנסה לעבוד על זה (כרגע בפועל עושה את זה בעיקר כשצריכה בייביסיטר. אחרת מזמינה אלינו).
ברמת האידיאל הייתי רוצה שגם מבוגרים ירגישו בנוח להזמין את עצמם זה לזה, וירגישו חופשיים לקבל או לסרב בקשות כאלה.

זה עולה לי לא מעט בהקשר של אירוח לשבת. פעם היה לנו שבוע עמוס נורא וביום שישי ברית במרחק של כשעה וחצי נסיעה לכל כיוון. וכ"כ התאים לי להתארח לפחות סעודה אחת בשבת, אבל התביישתי לבקש. בסוף ביום חמישי בבוקר שאלתי חברה טובה אם הם רוצים שנאכל יחד, היא אמרה שתשאל את בעלה, ורק מאוחר בלילה ענתה בשמחה סעודה שלישית 😐
גם אני עכשיו רוצה לארח אבל שוכחת להזמין והלוואי שהיו מבקשים ממני, הלוואי וחברות היו אומרות לי: "ממש מתאים לי להתארח השבת, רוצים אותנו?"
לא חושבת שזה נכוןחדשה123

אנשים לא מפגרים, או לא לא חושבים 

מי שרוצה להזמין=מזמין

ומי שלא=לא

 

לפעמים אנשים אומרים כן מאי נעימות

אז למה שהילד שלי ילך לבית שלא חפצים בו מלכתחילה ?

 

יכול להיות שזה משהו שמלווה אותי, שאני צריכה שייתנו לי תחושה שאני רצויה,חשובה, אהובה............

אבל עדיין, צריך שיהיה מינימום טאקט..

 

לא מסכימה עם המשוואה שלךאפונה
הרבה פעמים הייתי שמחה לארח אבל אין לי זמן או פניות לחשוב את מי להזמין, או שאני שוכחת להזמין מראש.

ואם זה משהו שהיה "בוער" לךחדשה123

היית זוכרת? אני מניחה שכן...

 

חוץ מזה, תלוי מי המזמין , יש כאלה שהם "חפיפים" ויש כאלה כבדים= כמוני

שצריכים שהכל יהיה מושלםםם........

כשאני בעבודה- אני שוכחת הכל בערך.... מה שבוער ומה שלאיעל מהדרום
ונניח שזה לא בוער ליאפונה
ולכן אני לא זוכרת?
את מתארחת רק אצל מי שבוחר לה שתבואי או גם אצל מישהי שרק תשמח מאד?
המילה בוער הייתה הקצנה מכוונתחדשה123

אבל כן, אני אתארח רק מי שרוצה שאני אבוא בלב שמח ולא ארגיש שאני מכבידה עליו או משהו.. בקטע טוב כמובן 

ברור. ולכן אם יש פתיחות וכנות בשיח, אז זה בדיוק מה שאמור לקרבארץ אהבתי
אם היה אפשר לייצר חברה שבה השיח מספיק פתוח כך שאפשר תמיד לבקש לבוא להתארח, ותמיד אפשר גם להגיד שלא מתאים בלי להרגיש לא נעים ובלי צורך לספק הסברים, לדעתי זה יכול להיות ממש כיף לחיות בחברה כזו.

האמת שלנו פעם קרה מקרה שחברה טובה שלי מהעבר באה להתארח אצל אחותה שהיא שכנה שלנו. לא ידענו מראש אז לא תיאמנו להיפגש, אבל כשראינו אחת את השניה בשבת, אז היא ציינה שהם דיברו על זה שאולי יזמינו את המשפחה שלנו לבוא לסעודה שלישית, אבל הרגישו לא נעים להציע ברגע האחרון.
אז אחר כך דיברתי עם בעלי, והתלבטנו אם מתאים לבוא ולהגיד שכן נשמח לבוא. בסוף באמת זה מה שעשינו, הבאנו איתנו את האוכל שהכנו, והיה ממש נחמד.
ואם גם אנחנו היינו מרגישים לא נעים 'להזמין את עצמנו' בסוף, אז כולנו היינו מפסידים. (זה לא ממש 'להזמין את עצמנו', כי ידענו שגם הם חשבו על זה, אבל בסוף הייתי צריכה לדפוק אצלם ולהגיד שנשמח לבוא אליהם, וזה כן קצת הביך אותי, למרות שזה מאוד שימח אותם...)
נכון גם אני ככהבת 30
דווקא לפני כמה זמן התקשר חבר של בעלי, אמר שעברה על אשתו תקופה לא פשוטה ושאל אם יוכלו לבוא לסעודה בליל שבת.
ממש שמחתי!!
אבל תראי מהשרשור פה, כמה יודעת להגיד לא כשלא מתאים להןיעל מהדרום
גם לי יש חברות של הבנותחדשה123

ואני אומרת לא כשצריך... ומרגישה עם זה בסדר גמור לגמרייי

אבל עדיין לא מצליחה להבין תראש 

אם הבת שלך כ"כ רוצה לשחק עם הבת שלי

אז את צריכה להזמין לא?

זה לא שהבת שלי להוטה לשחק איתה.....

 

 

לפעמים זה הדדי...יעל מהדרום
לק"י

הבן שלי לאחרונה מעדיף ללכת לחברים, נראה לי שפשוט המשחקים של החברים יותר קורצים משלו
ומצד שני, יש לו חברים שגם רוצים הם לבוא אליו.
אז פעם ככה ופעם ככה. מתאים לנו כהורים- מעולה. ומקבלים סירוב לפעמים.
לא מדובר על זה שהילד שלי שורץ אצל חבר קבוע כל יום.
אתן בגישה המשוחררתחדשה123

אבל מה אני אעשה אני כבדהההההההההה ומחשבנת ועושה יותר מידי 1+1

איפפ..

כל אחד ומה שהוא...יעל מהדרום
לק"י

אבל פשוט תביני שזו מציאות נורמלית לבקש מחבר לבוא אליו, ושזה לא נובע מחוסר טקט או משהו קיצוני אחר.
וגם תדעי, שהרבה אנשים מקבלים סירוב בהבנה, אז תרגישי בנוח.
מבינה אותך...בארץ אהבתי
אני לפעמים מרגישה ככה כשמבקשים ממני עזרה עם להוציא את הילדים מהגן (כשאמהות לא חוזרות בזמן, לפעמים מתוכנן מראש ולפעמים ברגע האחרון). מרגישה ממש לא נעים להגיד לא, כי לא רוצה שתיתקע בסוף, אז אומרת כן גם אם לא נעים. (ואז כשאני צריכה עזרה, מרגישה מאוד לא נעים לבקש, כי לא רוצה להעמיד אותם במצב לא נעים).
זה כבר נושא לדיון אחר. אבל אני חושבת שההרגשה שלי בנושא הזה אולי דומה למה שאת מרגישה ביחד להזמנות של חברים.
אבל אני באמת חושבת, שאם תלמדי את עצמך להגיד 'לא' כשלא מתאים לך, לגמרי בכנות ובלי צורך להצטדק ולהסביר הסברים, זה יעזור לך. ויאפשר לכל ההזמנות, שלכם ושל אחרים, להיות זורמות ומשוחררות. כשמתאים אז מתאים, כשלא אז לא, אבל תמיד אפשר להציע.
אני חושבת שזה שונהשקדי מרק
כי כשמבקשים עזרה, אז יש פה מישהו עם קושי, ואפשר לחשוב אם מתאים לך לעזור או לא. הוא צריך את זה.
כשילד מבקש ללכת לחבר, זה לא עזרה, וצריך להיות הרבה יותר נעים להגיד את הלא בלי לחשוב יותר מדי.
בכל מקרה חשוב ללמוד להגיד לא.
מסכימה איתךבארץ אהבתי
לכן בבקשת עזרה פחות נעים לי להגיד 'לא', וגם באמת יש יותר מקום להתאמץ בשביל לעזור גם אם לא הכי זורם לי כרגע. אבל גם שם אני חושבת שצריך שתהיה כנות שיודעים שאם באמת לא מסתדר אז אפשר להגיד לא, כי זה מאפשר לבקש עזרה בהרגשה יותר נעימה.

אבל בהזמנה של חברים, אני לגמרי מסכימה שצריך להרגיש לגמרי בסדר להגיד לא, בכל מצב שזה לא מסתדר, בלי להרגיש לא נעים.
ואני חושבת שכשכולם יודעים שתמיד אפשר להזמין ותמיד אפשר להגיד לא, זה הרבה יותר נעים לכל הצדדים.
אני חושבתדפני11
שעם ילדים זה לא עובד ממש ככה... הם לא "ככ רוצים לשחק עם הבת שלי". ..
הם רוצים לשחק עם מישהו,מחפשים חברה, היא אוהבת סהכ את הבת שלך, חשבה שזה רעיון נחמד לשחק יחד ולכן הציעה... אם תגידי לה לא מבחינתה הכל יהיה בסדר והיא תחשוב איזה חברה אחרת להזמין...
זה לא כמו אצלנו המבוגרים שחושבים שעות על מי בא לנו ועם מי נרגיש הכי בנוח ומי יתן לנו אוירה נעימה וכו' וכו'...
איזה קטעים, אני ראיתי את זה הפוך לגמרי!!!ציפצופית
נניח שהילד שלי רוצה לשחק עם חבר-
מביך אותי להתקשר ולהגיד 'אולי תבואו אלינו'
כי זה להטריח אותם להוציא את הילד ולהביא עד אלינו, זה לא תמיד קרוב.

אז מרוב נימוס אני מציעה אולי x יבוא אלייכם?

מביך אותי לגלות שיכולה להיות לזה משמעות אחרת
שבחיים לא חשבתי עליה 😅
באמת מצחיק 😂קופצת רגע
לא קורה לי הרבה, אבל אם יוצא לי לבקש שהילד שלי ילך לחבר, אני תמיד מציעה גם שהחבר יבוא אלינו (כמובן אם אפשרי אצלנו) וככה האמא של החבר יכולה לבחור אם אצלם או אצלנו.

מציעה לך את הניסוח הבא כדי לצאת מכל הספקות:
היי, ראובן ישמח לשחק היום עם שמעון, מתאים לך להפגיש ביניהם? מעדיפה אצלנו או אצלכם?
רעיון מעולה! אולי אעשה את זה גם לצד ההפוך 😙מתחדשת11
זה באמת לא נעיםסמיילי12
אבל אני אומרת את האמת.
אם לא מתאים היום, לא מתאים.
בלת"קרק טוב!אחרונה
1. אין מה להרגיש לא נעים. זה הזדמנות ללמוד לעמוד על שלי ולדעת מה מתאים לי ומה לא. אם לא מתאים אני אומרת היום אי אפשר. קרה לי שחברה של הילדה התקשרה אלי ועניתי שלא. אחרי זה הרגשתי שקצת יבשתי אותה (אבל באמת לא היה נוח) אז שלחתי לאמא שלה הסבר שאני בעומס בעבודה וכו' ובהזדמנות אחרת בשמחה.

2. כשאני שואלת בשביל הילדים שרוצים ללכת לחבר אני אומרת: x רוצה לבוא אל y, מתאים לכם? (המתאים מאפשר לצד השני להגיד תשובה אמיתית).
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעםאחרונה

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחולאחרונה

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדשאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך