אין לי חשק לכלום לא דיכאון אבל כאילו אדישות כזאת
אני חושבת מחשבות מגעילות מגעילות מגעילות וזה לא מזיז לי
ואני גם חושבת מחשבות שמחות וזה לא מזיז לי כלכך
כלומר לא שקעתי בדיכי אבל לא יודעת איך להסביר את זה למשל אני רעבה ולא בא לי לאכול
אין לי כח לשירים שמחים ואין לי כח לקרוא רק להיות במחשב.
כל החופש עד עכשיו אני מרגיש שאני לא עושה כלום נראלי ש85 אחוז מהחופש עד עכשיו הייתי במחשב {זה לא נכון הייתי אולי שלושעות ביום אבל...}
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
