יאוו, בנט, זה מה-זה לא הוגן! בדיוק יום ראשון תכננתי ללכת לשם!
תעשה טובה, באופן חד פעמי תנסה להיזכר מאיפה באת, סבבה?
רק הצטרפת לשמאל וכבר אתה שוכח על אילו ערכים גדלת.
אוף.
יאוו, בנט, זה מה-זה לא הוגן! בדיוק יום ראשון תכננתי ללכת לשם!
תעשה טובה, באופן חד פעמי תנסה להיזכר מאיפה באת, סבבה?
רק הצטרפת לשמאל וכבר אתה שוכח על אילו ערכים גדלת.
אוף.
איך אני לי כח כל פעם את אותה טעות אוףףף
עוד פינוי?? הם לא קולטים שזה לא עוזר?
"כוונותיך רצויות אך דרכיך אינם רצויים" איך הם לא רואים את זה?
לי אישית קשה להתעלם ככה מהמציאות, אבל כנראה שהם מוכשרים.
אבל די, עוד לא החליטו על פינוי.
ו-אוי, ה', בבקשה שגם לא יחליטו.
צריך להתפלל להתפלל ועוד להתפלל
ההורים שלי אומרים שזה מסוכן ושזה עומד על צו פינוי כל מי שאמרתי לו שאני רוצה ללכת ככה הוא התחיל את השיחה :"אההה הישוב שהוא על סף פינוי" וזה מעצבןןן.
אבל ההורים שלי לא יסכימו בקושי לאחותי שגדולה ממני הם מסכימים
וגם אפח'ד לא יבוא איתי..
אנחנו מתכלחילה מתחילים את המאבק "במגרש שלהם", לפי הכללים שלהם.
כשאנשים משלנו מפנימים וחיים בתחושה שזה "על סף פינוי" - זה מה שמביא את הפינויים..
אנחנו צריכים לעלות קומה, ללמוד לפרוק מעלינו את עול מערכת ההבנות שלהם, ולהעביר את הכדור למגרש שלנו. לנהל את המאבק, להיות היוזמים ולא המגיבים.
קצת קשה להתבטא בנושא בכתב, אבל אני מקווה שרוח הדברים מובנת
גם הכוונות לא בדיוק טהורות...
דהיינו, ברור שאני דן לכף זכות ואפילו בלי לדון לכף זכות ברור שזה בא מרצון טוב של לעשות שלום...
אך מה שאני בא להגיד שהאידיאולוגיה הזו אינה נכונה, כיוון שגם אם זה היה משכין שלום אנחנו לא מוסרים אף רגב מאדמתינו, אדמת ארץ הקודש השייכת לנו בזכות לאף אומה שבעולם לא משנה מה קורה...!!
הרב זצ"ל בזמנו לא הסכים לסגת ולוותר על הכותל המערבי למרות שהרבה לחצו עליו ואמרו שזה "פיקוח נפש" והערבים מאיימים שהם יעשו פרעות אם לא נוותר, וזה היה בזמן שלא היינו מספיק חזקים כמו היום, ולמרות זאת הרב זצ"ל לא ויתר, לא מוסרים אף חלק מארץ ישראל...! (זו המצווה היחידה שלא אומרים שמשום פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש דוחים אותה...למרות שגם בה יש גבולות, אבל לא משנה...).
הייתי שם פעמיים, ואני רוצה לבוא שוב.. איזה מעצבן! לא גילינו כבר שהשיטה הזאת לא עובדת, ידידי השמאלנים??
וכלכך רציתי..
(יאללה תחרות מי מסכן יותרר
)
סתם, לא, רציני. זה כאילו יהרגו לי מישהו כשאני בדרך לפגישה ראשונה ומרגשת איתו.
אז רוצים להרוג לי יישוב שכלכך התאמצתי כדי שאני אוכל לבוא אליו, לשפץ אותו, לבנות אותו, ואולי בסוף לא נספיק בכלל להיפגש.
אוף, שמאלנים יקרים, קצת התחשבות.
דווקא אם חס וחלילה יהיה (ניסיון) פינוי - הכי חשוב לבוא!
אני בעז"ה אבוא, אבל אם יהיה פינוי, אני אצטרך לחזור..
כיבוד הורים יותר חשוב..
חלילה וחס!
אבל מדברים על זה, ויש שמועות שיפנו ביום ראשון..
אוף, שמועות שווא ידברו בעז"ה..
נחזור, אבל נקווה ונתפלל שלא יהיה צורך בזה..
שיורה לך מה לעשות אתה פשוט נוטש את כל הערכים שלך
כבר ממוצאי שבת
אוף ה' בבקשה לא.
מלכתחילה הוא לא בא ממקום של תורה, אף פעם הוא לא הקשיב לרבנים ולדעת תורה, מה שהיה נראה לו לנכון- הוא עשה.
בדבר הזה, קשה להגיד אבל זה בדיוק ככה, הוא בדיוק כמו שרון.
ימין ימין, ביטחון ביטחון, ארץ ישראל ארץ ישראל. פתאום...בווםםם...כל הערכים נופלים...כשאין לך משהו קבוע, נצחי, א-לוקי שממנו אתה בא וממנו אתה מקבל ויונק לא משנה מה, אז הכל יכול להתהפך (להתהפך כמו סטייק...
), יום אחד זה ככה, מחר זה אחרת, אין לו אף חובה לאף אדם באשר הוא. לכן מלכתחילה לא היה צריך להצביע לבנט. (ואני אמרתי את זה תמיד, אגב, זה לא שהייתי כמו כל ה"חכמים" שנזכרו עכשיו פתאום לצאת על בנט...לפחות מתישהו הבועה התפוצצה והתגלו פניו האמיתיות...לצערינו עדיין יש אנשים שאוכלים את השטויות שלו...)
בעז"ה נתפלל שלא יגמור כמו שרון...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...