יותר מידי בלגן
הייתי בים ביום שישי. לבד
וחשבתי על זה שאין איתי אף אחד לא בגלל שזה חוף מעורב, ולא בגלל שאף אחת לא יכולה,
אלא בגלל שאני לא רוצה אף אחד כי האמת היא שאין אף אחד שנוח לי לידו. וזה הכי דפוק והכי מעצבן בעולם, שאני שוב שונאת אנשים.
יש לי רק חברה אחת שתמיד כיף לי איתה אבל אני כל-כך מפחדת להרוס את זה. אני כל-כך צריכה שזה ישאר ככה, שתמיד יהיה לי נוח איתה, שישאר לי מישהו שתמיד נוח לי איתו.
והאמת שבאופן מפתיע היה לי כיף ביום שישי, בכל אופן הרבה יותר ממה שציפיתי.

אני כבר הרבה זמן רוצה לסוע אליה לשבת אבל אין לי אנרגיות.



אני כל כך שונאת אנשים שזה מדהים, חשבתי שזה עבר לי אבל הנה זה חזר
פעם היינו צוחקות מלא היום אני מרגישה על ביצים


אין לי מושג מה קורה איתי בעתיד, כאילו הקרוב, עוד חודשיים,
אני מתחילה לשקול ללמוד וזהו אבל אין לי מושג ואין לי כוח ואין לי פסיכומטרי ואין לי כסף

הם בשוק שאני לא עומדת להתחתן בקרוב והם יהיו עוד יותר בשוק כשהם יחכו ויחכו ויראו שזה לא קורה
אני צריכה להמציא את העתיד שלי מאפס, אין לי איזה הכתבה של איך זה הולך להיות, מה עושים, בעצם, מה עושים

אני לא יכולה עוד לגור בבית ואני לא יכולה עוד להפרד מהם,
אתם מבינים, גם, היא בדיוק בגיל שלי של אז, והיא דומה לי יותר מידי, ואני צריכה לשמור עליה, אני צריכה לשמור

חלמתי בלילה שהם הסתכלו בתיק שלי וראו את הציורים
חשבתי הרבה על הציורים האלו אני חושבת שאני צריכה לקרוע אותם לחתיכות קטנות
אנשים משגעים לי את המוח

אתם מבינים שהמינימום שאפשר לעשות זה לקחת אחריות כרגע ולהפסיק לנסות לטייח
לא נראה לי שתשבו בכלא
אולי כן
אבל אם תהיו נורמלים אליי, אני לא אתבע אתכם, סתומים
בחיי שאני כל כך שונאת דתיים לפעמים




אני באמת לא יודעת מה קורה איתי בעתיד


לפני כמעט שנתיים הוא שאל אותי אם יש לי חברות, ואמרתי שכן
וזה הכי נכון בעולם אבל בעצם מה זה חברות
כי אם זה מישהו שאוהב אותי אז התשובה היא כן
אבל אם זה מישהו שאני אוהבת ומרגישה נוח איתו ורוצה להיות בחברתו, אז, ובכן, התשובה היא תלוי מתי



היא לא הבינה למה אני לא רוצה חבר, אם לא נפגעתי מקשרים קודמים ואם ההןרים שלי סבבה ביניהם,
ואני דווקא כן מבינה,
ואיכשהו היא שפוחדת נורא ולא מאמינה, כן רוצה, אבל מוותרת
ועולה אליו כל יום מהמקום שלא מאמין באהבה

ואני כל כך אמביוולנטית והשבת הבנתי שזה בסדר, שזה בסדר שלפעמים ככה ולפעמים ככה, אני גם ככה לא אתן לזה להכתיב את ההתנהגות שלי, כרגע, אז לא צריך להחזיק שום דבר בכוח


ואני בגדול חזרתי להיות בסדר עם הגוף שלי




ו, כאילו, הולך להיות בסדר, הולך להיות הרבה יותר בסדר

אה ונוסיף לרשימה שאני מרגישה חרא עם עצמי
ושאין לי מה לעשות עם זה

כלומר, אני לא יכולה לעשות עם זה את מה שאני רוצה לעשות עם זה

זה כמעט שלוש

איך שמצד אחד הזמן טס מצד שני הכל היה נורא מזמן