שנראה טוב? לא יודעת.

אולי בגלל שאני נשואה לחתיך על

כולם כתבו פה על זה שהשחקן חתיך אבל מה שמושך אותי זה האופי .

ומציע לך לא לקבל כל מיני "הסברות" כמה זה כאילו "נורמלי" ובעצם אולי גם בעלך וכו' וכו'.

[לפעמים "הסברות" כאלה הן בכלל פריקה של תיסכולים של אנשים מעניינים שנוגעים לאו דווקא לשאלה של מישהו אחר, ומתקשים לנתק בין הדברים]

אדם זה לא בהמה שבנויה רק על אינסטיקטים. הרבה מאד תלוי קודם כל בראש, בגישה הבסיסית, ביחס הנפשי העמוק והמחוייבות המופנמת קודם כל - וזה גם מכתיב לא מעט היכן ומתי בכלל יתעורר משהו.

ואם בכ"ז אשה רואה שקורה אצלה משהו כזה, אז באופן פשוט היא צריכה להזדעזע מעצמה - שתוך כדי שהיא נשואה עלתה לה איזושהי פנטזיה כזו - ופשוט לסגור לחלוטין את האופציה של צפיה בדברים כאלה. מקלקולי ה"תרבות" הזו...

ובוודאי לא "טוב שתדברו על זה" כפי שהציעה מישהי. מתכון מצוין לסיום הנישואין..

פשוט תפסיקי עם זה. תעשי תשובה שעסקת בדברים כאלה תוך נישואייך, ותרבי אהבה לבעלך.

כבר הסברתי לעיל.

נהייתה היום סוג של "תרבות", לעשות מכל דבר "הגיוני ולגיטימי".

מלבד מה שברור לגמרי שהתפיסה הפנימית, הגישה והיחס, יכולים להשפיע הרבה גם על עצם ההתעוררות (כהסברו של הרב אבן עזרא על איך אפשר לצוות על "לא תחמוד". אומר שכשיש ידיעה מוחלטת שמשהו אינו שלך, אז אפשר) - 

הרי שגם אם אישית יש איזו התעוררות ראשונית, "פיזיולוגית", השאלה אינה רק אם "מממשים" או "חושבי באובססיביות ובעצב", אלא מה עושים עם זה רגע אח"כ. מסיחים את הדעת, תופסים את החיצוניות, ובעיקר - לא נכנסים לראות דברים כאלה במודע (שזה הנושא של השרשור), מתוך תפיסה שזה דבר מאד גרוע, גם אם אישית אצל מישהי הצד היצרי הזה חזק יותר - ולא עושים אידיאליזציה מחולשות אנושיות.

מה שהזכרת לגבי "הימשכות פיזיולוגית" אצל  איש, שאינה אומרת דווקא משהו לגבי ה"אהבה", זה נכון. ועדיין אינו אומר שאי השתדלות להימלט ולהסיח את הדעת מדברים כאלה, לא תשפיע בסופו של דבר גם על היחס הנפשי במידה זו או אחרת.

לגבי מה שאמרת בסוף שאשה תאמר לבעלה, לא הבנתי אם זו בדיחה. אבל אם משום מה לא, כבר כתבתי, מתכון מצוין לסיום הנישואין, מתוך היסמכות "מיסטית" על כך שרק אצל אשה דברים מסויימים מפריעים..

ובלי לעשות אידיאליזציה לחולשות. אתה לא חושב שהמצב האידיאלי הוא שאפשר יהיה לדבר על כל נושא שבעולם?

בסדר, אני מקבל את דבריך שכדאי לא להכנס לצפות במודע ושחשוה לנסות להסיח את הדעת וכו'.

אבל לגבי "תדברו על זה" - אמנם אם זה רק יפגע בו (או בה במקרה ההפוך) ודאי אין ענין לדבר על זה, אבל אינך סבור שאם יש אמון וכנות בין בני הזוג לא אמורה להיות בעיה לדבר על כל נושא וגם על זה?

דוגמה לדבר: סיפור לשון הרע על מישהו - שאסור לפי ההלכה גם בין בני זוג (עם הסיוג הרגיל, כמובן, של לצורך תועלת וכו', כמבואר בהלכה).

הרי ברור שאסור לפגוע בשני, או לפגוע במודע בקשר בין האיש לאשתו.

אז אתה בעצם שואל, האם לא טוב יותר שדבר כזה לא "יפגע"...  

לדעתי, כנראה שלא טוב יותר..

הרי דווקא בין אנשים שרמתם ה"מוסרית" מאד נמוכה, גם בגידה יכולה אולי "לא לפגוע" - נו, זה טוב?

חלק ממעלת האדם היא, שהנישואין אצלו הם דבר בלעדי. כאן יש משהו שאינו ממש בגידה, אבל יש בו "טעם" מסוים של מעין-זה במחשבה או בלב. אז האם ראוי גם לתת לכך ביטוי בפעל? 

כלומר, זה שהדבר עלול להזיק, אינו "במקרה", וכאילו בגלל שאין ביניהם קשר מספיק פתוח. ההיפך, עלול להזיק כי זה נגד מה שאמור להיו בין איש לאשתו. אז כמו שלא מקללים אחד את השני - ולא חושבים שאדרבה, זה "דיבור פתוח" ולחלק מהפתיחות של המצב האידיאלי.. - כך גם לא אומרים דברים כאלה. זה דבר פסול, פוגע, ההיפך מהמשמעות האמיתית של הנישואין, אז מחפשים דרך אמיתית להתגבר על כך.

נכון, שתיאורטית יכול להיות מצב שמישהו/י בא בשברון לב לבן/בת הזוג ואומר שי שלו חולשה מסויימת ומבקש מאד את עזרתו. אבל זה לא בגלל "דיבור פתוח" על הכל... כולל מה שמקלקל לשני.

וגם דבר כזה, יש יותר סיכוי שיצליח במקרים מסויימים אם איש יפנה אל אשתו, מאשר להיפך.. 

מצטרפת!

@ד. תודה על כל מה שכתבת כאן ובשירשורים אחרים - אכן מילות חוכמה ואמת, אשר נכתבות בדיוק מצד אחד וברגישות מצד שני ומביעות ערכים ועקרונות חשובים ומהותיים, ממש תודה על הדברים!

אוי ל"חברות" כזו שזה "ממש לא מזיז לה".. וזה לא "פתיחות" לדעתי, אלא הפקרות וזולוּת.

ראשית, אם גבר, כלשונך, "נופל במראות אסורים" - אף אחד לא עושה מזה אידיאל או משהו שהוא טוב לבין איש לאשתו. בוודאי לא עידוד לכתחילה לראות דברים כאלה. ובוודאי גם הוא צריך להשתדל שזה לא יקרה.

אלא שניסו לנחם את האשה, שמה שהוא ראה, זה לא מראה על "אהבה" אלא יצֶר. ומנסים לומר לה את זה, דווקא כי היא חשה שזה כמו אצלה, מבטא רגש. אדרבה, זה מה שעורר אצלה את החשש..

בנוסף, חבל לייצר אשליות: אם אדם לא יתנער מדברים כאלה כשמזדמנים לו, קל וחומר אשה, קל וחומר אם זה הופך ל"נורמה", אכן זה ישפיע גם  על ה"אהבה".. 

הורמונאלית, התחושה של "אהבה" קשורה גם עם הצד הזה (ולכן אלה שעיקר "אהבתם" תלויה בכך, היא מחזיקה בהתאם..). אלא שאהבת אמת, היא מעבר לכך. בנויה קודם כל על הקשר של האישיות לאישיות, על אהבת הטוב של השני, על קשר המחוייבות של הנישואין. הצד הזה משרת אותה, במקומו הנכון.

ולכן, מי שזה הרגלם עם מה שרואים בחוץ, לא מתנערים, ומשלים את עצמם שאין  לכך כל השפעה על היחס הנפשי לבן זוגם - זה יפריע לבנין של אהבת אמת ביניהם. יכול לקלקל. התחושה ה"חזקה" הרגעית של הצד החיצוני, שוב ושוב, תפריע לרצף השליו והאמיתי של הבנין הפנימי. יכולה להפריע בכלל לבנות אותו.

לומר, "יצר מיני פיזיולוגי שמתעורר, הוא כח טבעי מופלא בריא וקסום שה' יצר" - זה שקר בשם השם. הרגל שנהיה די מקובל היום, לעשות מכל חולשה איזה "אידיאל" שבכלל ה' יצר..

באותה מידה אפשר לומר שיצר הכעס שמתעורר באופן טבעי באדם כשאשתו שפכה כוס קפה, הוא "כח טבעי מופלא בריא וקסום שה' יצר"...

בן אדם אינו בהמה. וה' ברא בו גם יצר טוב וגם יצר הרע. וכמו שנאמר, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". חז"ל לא החניפו, קראו ליצר הרע, רע. היצר הוא עיוור. אינו "כח מופלא וקסום". תלוי למה הוא משמש. וגם תלוי בהקשר, בכמה הוא מבטא יחס נפשי אל מי שצריך ונכון, במכלול.

יכול לשמש להופעה של יחס עמוק ומחויב ומשפחתי בין איש לאשתו (וגם שם, יש הבדל בין איש לאשה. אצל אשה, מכח הדמיון החזק, יוכל יותר להיתפס כתחושה נטו של "אהבה" - ויוכל גם שלא.. גם אצלה יש עבודת המידות - ואצל איש ההבחנה בין המרכיב ה"חומרי" ליחס הנפשי מחודד יותר) ואז הוא טוב, במקומו הנכון. ויכול לשמש לא לטובה - כמו הדוגמה שהבאת, ואז הוא לא "מופלא וקסום", אלא רע. חיצוני. ושום מכבסת מילים לא תשנה את זה.

ולכן גם האמירה כאילו "אין קשר" בין האהבה של איש ואשתו לאופציה שתהיה איזו התעוררות בגלל ראיה כלשהי, אינה מדוייקת. אדם הוא אדם. כחותיו שלובים זה בזה. מי שמאד מרוכז ביחס הנפשי לאשתו, בוודאי שזה יכול להשפיע גם על מה יעורר אצלו משהו ומה לא בדיוק. כמו שיחס כזה אליה, גם יכול לגרום שלא יהיה מושפע לכיוון השני ולא ירצה בה פחות, כאשר הצד החיצוני אצלה-עצמה נהיה "פחות יפה" מלכתחילה..

קל וחומר אצל אשה. אשה שבעלה מרכז עולמה, לא כ"כ "תראה" דברים כאלה. היחס הפנימי הקבוע לבעלה גורם שזה לא מה שיתפוס אצלה מקום - מעבר לכך שלבחירה והשכל של האדם יש השפעה גם  על שאר כחותיו והתנהלותו. וזה לא קשור לכך שגם לאשה יש צד כזה, "תגלית".. (אגב, כל הביטוי הזה "יצורים מיניים", יש בו משהו בעייתי. לא במקרה פעם לא היו מתבטאים כך. זה חידוש מעוות של הזמנים הללו, למקד ולהגדיר את האדם סביב הצד הזה. אנחנו בני אדם. אנחנו אנשים מישראל. ויש בנו שכל ומידות והרגשות וכחות מעשה וכו' וכו'. ויש בנו גם את הצד הזה, שנועד בעיקרו להמשכת החיים. ולבנין ההדדיות שסביב המשפחתיות. והצד הזה אינו מנותק מדברים אחרים, חשובים. גם אם יכול לצוץ בפני עצמו).

אבל גם אם קרה, שהיתה איזו התעוררות יצרית ראשונית ממשהו חיצוני - לכאן או לכאן - אז זה לא דבר "טוב". לא רוצים שזה יקרה. משתדלים לשים בצד בזריזות, לחזור אל העיקר, בוודאי לא לייצר הזדמנויות שמנגישות את זה או גורמות לכך.

ולכן, אם גבר "ישתף" את אשתו שהתעורר אצלו משהו ממישהי יפה שראה - או אשה (אולי קל וחומר..) "תשתף" את בעלה, "וואי, איזו התעוררות היתה לי מהחתיך הזה"... זו לא חברות אלא אגואיזם צרוף. התבהמות. ואדם נורמלי נפגע מדבר כזה.

לפעמים יש "שיתוף אינטרסים" של אגואיזם. כבר אמרתי, יש גם כאלה, ל"ע, שיש אצלם שיתוף אינטרסים של בגידה.... ר"ל.

שום קשר לאהבה, שום קשר לשיתוף, שום קשר לחברות ברמה גבוהה. צריך-עיון- גדול על גבר שאמירה כזו "בכלל לא מזיזה" אצלו.

הסברתי למה ה"שיתוף" הזה הוא גרוע, פוגעני וההיפך הגמור מחברות והתחשבות.

ב. הכח הוא בערכו הטוב והנכון, כאשר הוא במקומו הנכון, ומבטא דבר נפשי עמוק פנימי. אחרת, הוא נע בין "היתר", של המקום הלגיטימי לפריקתו, לבין איסור ורע כשהוא לא שם (מבואר בהלכה, בהתכוונות הראויה לענין. יש שם שלש מדרגות. זה בעיקר לגבי איש, כשההנחה כנראה שבמצב נורמלי וטוב, אשה תתכוונן ממילא אל המקום הטוב של הענין).

ג. יתכן. אבל זה לא ספציפית לכך. אלא בכלל מה ערכו של "כח" סתמי שבאדם כשאינו קשור לשיפוט והתנהלות מוסריים.

ולפעמים, דווקא נשים כשרות, שאצלן הכח הזה מזוהה לחלוטין עם הרגש האישי במקומו הנכון, ממילא תראינה בו רק את החיוביות (וגם הן צריכות להכיר את כח האהבה שאינה תלויה בדבר, האישית, שהיא נותנת את הערך גם לצדדים האחרים, כל אחד בזמנו ומקומו). כשאצל גברים, תהיה יותר המודעות לצד ה"גשמי" שבכך. הבדל מובנה.

אבל זה עצמו גם אמור לגרום אצלן למה שאמרתי מקודם, התפיסה שלא מדובר בד"כ באיזה משהו פרווה מנותק, לא קשור לשמץ הרגשה. ולכן, גם יש יותר השפעה לבחירה, להתבוננות מבפנים, ליחס הכולל בין האשה לבעלה - על מה בכלל יעורר אצלה "שימת לב".

שלום לך,

קודם כל – זה הגיוני, כמו שכבר אמרו, להימשך לשחקנים , שנבחרו בקפידה רבה, במיוחד למטרה זו [שהצופים ימשכו אליהם רעיונית ונפשית, לפעמים].

אך ברור לכל שהמצב הזה, "התפוח האסור" – אינו בריא לנפש ולא לזוגיות.

ייתכן מאוד, שבגלל ריחוק פיזי, כזה או אחר מהבעל, מסיבה כזו או אחרת, הגוף  מחפש משהו שכבר היה לו. וה"פתרון" שהוא מוצא זה דרך "אילו רק יכולתי". ומכיוון שהדמויות בסרטים תמיד עדינים ו"מותרים", וזמינים תמידית, הנפש חומדת את אותן דמויות.  

כמו שכבר אמרו לפניי, "אל תפתחי את הנושא" עם בן הזוג, ולו רק בגלל שאת עלולה לקבל תגובה או תשובה דומה ממנו ☹ ...

פשוט תנסי לטפח את האהבה לבן הזוג, ממתנות ועד מילים יפות, ועד מגע אישי.

אחרי המעשים – נמשכים הלבבות, ואיתן המחשבות.

בהצלחה רבה.

מקווה מאוד שזה זמני בהחלט, ועוד יבואו ימים יפים וטובים מאלו...

ובינתיים כאמור - שווה להשקיע בתחומים שאינם פיזיים. ממילים טובות, מחמאות ומתנות.

ולמעט עד כמה שאפשר - בצפייה בסדרות הנ"ל. אם אפשר.

וכנראה שזה אכן מקור הבעיה למחשבות הנמשכות אחר הדמויות האחרות... [בתקווה שלא קרה פה ההיפך].

סתם לידיעה - כל הדמויות בסרטים , חייהם אינם חיים טובים [לרוב !], הם יוצרים קשרים לא טובים ומשווקים אותם ... איך את חושבת מרגישה בת זוגם ? רק לחשוב על זה, ולרצות לא להיות בצד שלהם ....

בהצלחה רבה עם בעל נעורייך - האמיני שעוד יגיעו ימים יפים. בזכותך 1 בזכותכם ! ובזכות בורא עולם.

אז חבל לעשות מזה נושא שכאילו יש לו "לגיטימציה"..

כמו שכבר ציינתי, המרחק בין התעוררות ראשונית כלשהו - שגם היא יכולה להיות תלויה בכל מיני נתונים, ויותר אצל גברים כנראה - לבין מה עושים עם זה וביחוד אם לכתחילה נכנסים לדברים שעלולים לעורר משהו מגונה כמו שתיארת, אצל אשה נשואה - הוא גדול מאד.

יש לך בעיה אחרת, שזה סימפטום מאד מצער שלה.

מציע לטפל בבעיה היסודית. ה"ריחוק הפיזי". ולבדוק האם הוא מתחיל מאיזשהו "ריחוק נפשי".

סביר שזה יעזור לך בהרבה מלנסות לחפש בפורום שמא יש "לגיטימציה" כלשהי לתופעה הכואבת הזאת.

אלא שדי ברור, שאע"פ שכמובן במקרה שלך ברור שזו אמת אובייקטיבית לגמרי...... - 

עם זה\ גם אשה שמאד אוהבת את בעלה, והוא טיפה פחות "חתיך" מהבעל שלך.. - תחשוב שהוא הכי בעולם (לא להיעלב ולא לריב חלילה....). "בעיני המתבונן האוהב". ב"ה שזה כך.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.