שנראה טוב? לא יודעת.

אולי בגלל שאני נשואה לחתיך על

כולם כתבו פה על זה שהשחקן חתיך אבל מה שמושך אותי זה האופי .

ומציע לך לא לקבל כל מיני "הסברות" כמה זה כאילו "נורמלי" ובעצם אולי גם בעלך וכו' וכו'.

[לפעמים "הסברות" כאלה הן בכלל פריקה של תיסכולים של אנשים מעניינים שנוגעים לאו דווקא לשאלה של מישהו אחר, ומתקשים לנתק בין הדברים]

אדם זה לא בהמה שבנויה רק על אינסטיקטים. הרבה מאד תלוי קודם כל בראש, בגישה הבסיסית, ביחס הנפשי העמוק והמחוייבות המופנמת קודם כל - וזה גם מכתיב לא מעט היכן ומתי בכלל יתעורר משהו.

ואם בכ"ז אשה רואה שקורה אצלה משהו כזה, אז באופן פשוט היא צריכה להזדעזע מעצמה - שתוך כדי שהיא נשואה עלתה לה איזושהי פנטזיה כזו - ופשוט לסגור לחלוטין את האופציה של צפיה בדברים כאלה. מקלקולי ה"תרבות" הזו...

ובוודאי לא "טוב שתדברו על זה" כפי שהציעה מישהי. מתכון מצוין לסיום הנישואין..

פשוט תפסיקי עם זה. תעשי תשובה שעסקת בדברים כאלה תוך נישואייך, ותרבי אהבה לבעלך.

כבר הסברתי לעיל.

נהייתה היום סוג של "תרבות", לעשות מכל דבר "הגיוני ולגיטימי".

מלבד מה שברור לגמרי שהתפיסה הפנימית, הגישה והיחס, יכולים להשפיע הרבה גם על עצם ההתעוררות (כהסברו של הרב אבן עזרא על איך אפשר לצוות על "לא תחמוד". אומר שכשיש ידיעה מוחלטת שמשהו אינו שלך, אז אפשר) - 

הרי שגם אם אישית יש איזו התעוררות ראשונית, "פיזיולוגית", השאלה אינה רק אם "מממשים" או "חושבי באובססיביות ובעצב", אלא מה עושים עם זה רגע אח"כ. מסיחים את הדעת, תופסים את החיצוניות, ובעיקר - לא נכנסים לראות דברים כאלה במודע (שזה הנושא של השרשור), מתוך תפיסה שזה דבר מאד גרוע, גם אם אישית אצל מישהי הצד היצרי הזה חזק יותר - ולא עושים אידיאליזציה מחולשות אנושיות.

מה שהזכרת לגבי "הימשכות פיזיולוגית" אצל  איש, שאינה אומרת דווקא משהו לגבי ה"אהבה", זה נכון. ועדיין אינו אומר שאי השתדלות להימלט ולהסיח את הדעת מדברים כאלה, לא תשפיע בסופו של דבר גם על היחס הנפשי במידה זו או אחרת.

לגבי מה שאמרת בסוף שאשה תאמר לבעלה, לא הבנתי אם זו בדיחה. אבל אם משום מה לא, כבר כתבתי, מתכון מצוין לסיום הנישואין, מתוך היסמכות "מיסטית" על כך שרק אצל אשה דברים מסויימים מפריעים..

ובלי לעשות אידיאליזציה לחולשות. אתה לא חושב שהמצב האידיאלי הוא שאפשר יהיה לדבר על כל נושא שבעולם?

בסדר, אני מקבל את דבריך שכדאי לא להכנס לצפות במודע ושחשוה לנסות להסיח את הדעת וכו'.

אבל לגבי "תדברו על זה" - אמנם אם זה רק יפגע בו (או בה במקרה ההפוך) ודאי אין ענין לדבר על זה, אבל אינך סבור שאם יש אמון וכנות בין בני הזוג לא אמורה להיות בעיה לדבר על כל נושא וגם על זה?

דוגמה לדבר: סיפור לשון הרע על מישהו - שאסור לפי ההלכה גם בין בני זוג (עם הסיוג הרגיל, כמובן, של לצורך תועלת וכו', כמבואר בהלכה).

הרי ברור שאסור לפגוע בשני, או לפגוע במודע בקשר בין האיש לאשתו.

אז אתה בעצם שואל, האם לא טוב יותר שדבר כזה לא "יפגע"...  

לדעתי, כנראה שלא טוב יותר..

הרי דווקא בין אנשים שרמתם ה"מוסרית" מאד נמוכה, גם בגידה יכולה אולי "לא לפגוע" - נו, זה טוב?

חלק ממעלת האדם היא, שהנישואין אצלו הם דבר בלעדי. כאן יש משהו שאינו ממש בגידה, אבל יש בו "טעם" מסוים של מעין-זה במחשבה או בלב. אז האם ראוי גם לתת לכך ביטוי בפעל? 

כלומר, זה שהדבר עלול להזיק, אינו "במקרה", וכאילו בגלל שאין ביניהם קשר מספיק פתוח. ההיפך, עלול להזיק כי זה נגד מה שאמור להיו בין איש לאשתו. אז כמו שלא מקללים אחד את השני - ולא חושבים שאדרבה, זה "דיבור פתוח" ולחלק מהפתיחות של המצב האידיאלי.. - כך גם לא אומרים דברים כאלה. זה דבר פסול, פוגע, ההיפך מהמשמעות האמיתית של הנישואין, אז מחפשים דרך אמיתית להתגבר על כך.

נכון, שתיאורטית יכול להיות מצב שמישהו/י בא בשברון לב לבן/בת הזוג ואומר שי שלו חולשה מסויימת ומבקש מאד את עזרתו. אבל זה לא בגלל "דיבור פתוח" על הכל... כולל מה שמקלקל לשני.

וגם דבר כזה, יש יותר סיכוי שיצליח במקרים מסויימים אם איש יפנה אל אשתו, מאשר להיפך.. 

מצטרפת!

@ד. תודה על כל מה שכתבת כאן ובשירשורים אחרים - אכן מילות חוכמה ואמת, אשר נכתבות בדיוק מצד אחד וברגישות מצד שני ומביעות ערכים ועקרונות חשובים ומהותיים, ממש תודה על הדברים!

אוי ל"חברות" כזו שזה "ממש לא מזיז לה".. וזה לא "פתיחות" לדעתי, אלא הפקרות וזולוּת.

ראשית, אם גבר, כלשונך, "נופל במראות אסורים" - אף אחד לא עושה מזה אידיאל או משהו שהוא טוב לבין איש לאשתו. בוודאי לא עידוד לכתחילה לראות דברים כאלה. ובוודאי גם הוא צריך להשתדל שזה לא יקרה.

אלא שניסו לנחם את האשה, שמה שהוא ראה, זה לא מראה על "אהבה" אלא יצֶר. ומנסים לומר לה את זה, דווקא כי היא חשה שזה כמו אצלה, מבטא רגש. אדרבה, זה מה שעורר אצלה את החשש..

בנוסף, חבל לייצר אשליות: אם אדם לא יתנער מדברים כאלה כשמזדמנים לו, קל וחומר אשה, קל וחומר אם זה הופך ל"נורמה", אכן זה ישפיע גם  על ה"אהבה".. 

הורמונאלית, התחושה של "אהבה" קשורה גם עם הצד הזה (ולכן אלה שעיקר "אהבתם" תלויה בכך, היא מחזיקה בהתאם..). אלא שאהבת אמת, היא מעבר לכך. בנויה קודם כל על הקשר של האישיות לאישיות, על אהבת הטוב של השני, על קשר המחוייבות של הנישואין. הצד הזה משרת אותה, במקומו הנכון.

ולכן, מי שזה הרגלם עם מה שרואים בחוץ, לא מתנערים, ומשלים את עצמם שאין  לכך כל השפעה על היחס הנפשי לבן זוגם - זה יפריע לבנין של אהבת אמת ביניהם. יכול לקלקל. התחושה ה"חזקה" הרגעית של הצד החיצוני, שוב ושוב, תפריע לרצף השליו והאמיתי של הבנין הפנימי. יכולה להפריע בכלל לבנות אותו.

לומר, "יצר מיני פיזיולוגי שמתעורר, הוא כח טבעי מופלא בריא וקסום שה' יצר" - זה שקר בשם השם. הרגל שנהיה די מקובל היום, לעשות מכל חולשה איזה "אידיאל" שבכלל ה' יצר..

באותה מידה אפשר לומר שיצר הכעס שמתעורר באופן טבעי באדם כשאשתו שפכה כוס קפה, הוא "כח טבעי מופלא בריא וקסום שה' יצר"...

בן אדם אינו בהמה. וה' ברא בו גם יצר טוב וגם יצר הרע. וכמו שנאמר, "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". חז"ל לא החניפו, קראו ליצר הרע, רע. היצר הוא עיוור. אינו "כח מופלא וקסום". תלוי למה הוא משמש. וגם תלוי בהקשר, בכמה הוא מבטא יחס נפשי אל מי שצריך ונכון, במכלול.

יכול לשמש להופעה של יחס עמוק ומחויב ומשפחתי בין איש לאשתו (וגם שם, יש הבדל בין איש לאשה. אצל אשה, מכח הדמיון החזק, יוכל יותר להיתפס כתחושה נטו של "אהבה" - ויוכל גם שלא.. גם אצלה יש עבודת המידות - ואצל איש ההבחנה בין המרכיב ה"חומרי" ליחס הנפשי מחודד יותר) ואז הוא טוב, במקומו הנכון. ויכול לשמש לא לטובה - כמו הדוגמה שהבאת, ואז הוא לא "מופלא וקסום", אלא רע. חיצוני. ושום מכבסת מילים לא תשנה את זה.

ולכן גם האמירה כאילו "אין קשר" בין האהבה של איש ואשתו לאופציה שתהיה איזו התעוררות בגלל ראיה כלשהי, אינה מדוייקת. אדם הוא אדם. כחותיו שלובים זה בזה. מי שמאד מרוכז ביחס הנפשי לאשתו, בוודאי שזה יכול להשפיע גם על מה יעורר אצלו משהו ומה לא בדיוק. כמו שיחס כזה אליה, גם יכול לגרום שלא יהיה מושפע לכיוון השני ולא ירצה בה פחות, כאשר הצד החיצוני אצלה-עצמה נהיה "פחות יפה" מלכתחילה..

קל וחומר אצל אשה. אשה שבעלה מרכז עולמה, לא כ"כ "תראה" דברים כאלה. היחס הפנימי הקבוע לבעלה גורם שזה לא מה שיתפוס אצלה מקום - מעבר לכך שלבחירה והשכל של האדם יש השפעה גם  על שאר כחותיו והתנהלותו. וזה לא קשור לכך שגם לאשה יש צד כזה, "תגלית".. (אגב, כל הביטוי הזה "יצורים מיניים", יש בו משהו בעייתי. לא במקרה פעם לא היו מתבטאים כך. זה חידוש מעוות של הזמנים הללו, למקד ולהגדיר את האדם סביב הצד הזה. אנחנו בני אדם. אנחנו אנשים מישראל. ויש בנו שכל ומידות והרגשות וכחות מעשה וכו' וכו'. ויש בנו גם את הצד הזה, שנועד בעיקרו להמשכת החיים. ולבנין ההדדיות שסביב המשפחתיות. והצד הזה אינו מנותק מדברים אחרים, חשובים. גם אם יכול לצוץ בפני עצמו).

אבל גם אם קרה, שהיתה איזו התעוררות יצרית ראשונית ממשהו חיצוני - לכאן או לכאן - אז זה לא דבר "טוב". לא רוצים שזה יקרה. משתדלים לשים בצד בזריזות, לחזור אל העיקר, בוודאי לא לייצר הזדמנויות שמנגישות את זה או גורמות לכך.

ולכן, אם גבר "ישתף" את אשתו שהתעורר אצלו משהו ממישהי יפה שראה - או אשה (אולי קל וחומר..) "תשתף" את בעלה, "וואי, איזו התעוררות היתה לי מהחתיך הזה"... זו לא חברות אלא אגואיזם צרוף. התבהמות. ואדם נורמלי נפגע מדבר כזה.

לפעמים יש "שיתוף אינטרסים" של אגואיזם. כבר אמרתי, יש גם כאלה, ל"ע, שיש אצלם שיתוף אינטרסים של בגידה.... ר"ל.

שום קשר לאהבה, שום קשר לשיתוף, שום קשר לחברות ברמה גבוהה. צריך-עיון- גדול על גבר שאמירה כזו "בכלל לא מזיזה" אצלו.

הסברתי למה ה"שיתוף" הזה הוא גרוע, פוגעני וההיפך הגמור מחברות והתחשבות.

ב. הכח הוא בערכו הטוב והנכון, כאשר הוא במקומו הנכון, ומבטא דבר נפשי עמוק פנימי. אחרת, הוא נע בין "היתר", של המקום הלגיטימי לפריקתו, לבין איסור ורע כשהוא לא שם (מבואר בהלכה, בהתכוונות הראויה לענין. יש שם שלש מדרגות. זה בעיקר לגבי איש, כשההנחה כנראה שבמצב נורמלי וטוב, אשה תתכוונן ממילא אל המקום הטוב של הענין).

ג. יתכן. אבל זה לא ספציפית לכך. אלא בכלל מה ערכו של "כח" סתמי שבאדם כשאינו קשור לשיפוט והתנהלות מוסריים.

ולפעמים, דווקא נשים כשרות, שאצלן הכח הזה מזוהה לחלוטין עם הרגש האישי במקומו הנכון, ממילא תראינה בו רק את החיוביות (וגם הן צריכות להכיר את כח האהבה שאינה תלויה בדבר, האישית, שהיא נותנת את הערך גם לצדדים האחרים, כל אחד בזמנו ומקומו). כשאצל גברים, תהיה יותר המודעות לצד ה"גשמי" שבכך. הבדל מובנה.

אבל זה עצמו גם אמור לגרום אצלן למה שאמרתי מקודם, התפיסה שלא מדובר בד"כ באיזה משהו פרווה מנותק, לא קשור לשמץ הרגשה. ולכן, גם יש יותר השפעה לבחירה, להתבוננות מבפנים, ליחס הכולל בין האשה לבעלה - על מה בכלל יעורר אצלה "שימת לב".

שלום לך,

קודם כל – זה הגיוני, כמו שכבר אמרו, להימשך לשחקנים , שנבחרו בקפידה רבה, במיוחד למטרה זו [שהצופים ימשכו אליהם רעיונית ונפשית, לפעמים].

אך ברור לכל שהמצב הזה, "התפוח האסור" – אינו בריא לנפש ולא לזוגיות.

ייתכן מאוד, שבגלל ריחוק פיזי, כזה או אחר מהבעל, מסיבה כזו או אחרת, הגוף  מחפש משהו שכבר היה לו. וה"פתרון" שהוא מוצא זה דרך "אילו רק יכולתי". ומכיוון שהדמויות בסרטים תמיד עדינים ו"מותרים", וזמינים תמידית, הנפש חומדת את אותן דמויות.  

כמו שכבר אמרו לפניי, "אל תפתחי את הנושא" עם בן הזוג, ולו רק בגלל שאת עלולה לקבל תגובה או תשובה דומה ממנו ☹ ...

פשוט תנסי לטפח את האהבה לבן הזוג, ממתנות ועד מילים יפות, ועד מגע אישי.

אחרי המעשים – נמשכים הלבבות, ואיתן המחשבות.

בהצלחה רבה.

מקווה מאוד שזה זמני בהחלט, ועוד יבואו ימים יפים וטובים מאלו...

ובינתיים כאמור - שווה להשקיע בתחומים שאינם פיזיים. ממילים טובות, מחמאות ומתנות.

ולמעט עד כמה שאפשר - בצפייה בסדרות הנ"ל. אם אפשר.

וכנראה שזה אכן מקור הבעיה למחשבות הנמשכות אחר הדמויות האחרות... [בתקווה שלא קרה פה ההיפך].

סתם לידיעה - כל הדמויות בסרטים , חייהם אינם חיים טובים [לרוב !], הם יוצרים קשרים לא טובים ומשווקים אותם ... איך את חושבת מרגישה בת זוגם ? רק לחשוב על זה, ולרצות לא להיות בצד שלהם ....

בהצלחה רבה עם בעל נעורייך - האמיני שעוד יגיעו ימים יפים. בזכותך 1 בזכותכם ! ובזכות בורא עולם.

אז חבל לעשות מזה נושא שכאילו יש לו "לגיטימציה"..

כמו שכבר ציינתי, המרחק בין התעוררות ראשונית כלשהו - שגם היא יכולה להיות תלויה בכל מיני נתונים, ויותר אצל גברים כנראה - לבין מה עושים עם זה וביחוד אם לכתחילה נכנסים לדברים שעלולים לעורר משהו מגונה כמו שתיארת, אצל אשה נשואה - הוא גדול מאד.

יש לך בעיה אחרת, שזה סימפטום מאד מצער שלה.

מציע לטפל בבעיה היסודית. ה"ריחוק הפיזי". ולבדוק האם הוא מתחיל מאיזשהו "ריחוק נפשי".

סביר שזה יעזור לך בהרבה מלנסות לחפש בפורום שמא יש "לגיטימציה" כלשהי לתופעה הכואבת הזאת.

אלא שדי ברור, שאע"פ שכמובן במקרה שלך ברור שזו אמת אובייקטיבית לגמרי...... - 

עם זה\ גם אשה שמאד אוהבת את בעלה, והוא טיפה פחות "חתיך" מהבעל שלך.. - תחשוב שהוא הכי בעולם (לא להיעלב ולא לריב חלילה....). "בעיני המתבונן האוהב". ב"ה שזה כך.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר