עבר עריכה על ידי רק הפעם. בתאריך כ' בתמוז תשפ"א 22:43
הלב והראש מלאים במחשבות.אשכרה סוף.אשכרה.
לצאת מהדלת הזאת ולהיפתח לדלת אחרת,לא ידוע עדיין לאן...
הבטן מעורבלת ברגשות,אני לא מצליחה להגיד כלום וביחד עם זה,,אני רק בוכה ומספרת לה מה היא בשבילי.
אפילו אני לא ידעתי מה היא.
לא ידעתי מה הן.
לא ידעתי כמה המקום הזה שלי...כמה זאת סגירת מעגל.כמה ההדחקה הזאת עד לשעה האחרונה שהכל פשוט מתפרץ לי מבפנים כמו מפלים מפלים מפלים,היא כל כך חזקה.
החדרים צועקים והמסדרונות ובכלל נו,זה הבית שלי.אסור לאף אחד להשתלט עליו.זה לא הוגן.
/>הגעתי לכאן סגורה.חוששת.מפחדת.חסרת אמון בקטע מפחיד.
השתנתי.
לא להאמין כמה.
פתאום אני קולטת את המילים שיוצאות לי מהפה.
אני קולטת שאני האבן דרך בחיי.
קולטת שהוא בשבילי,כל העולם.
כל העולם.
אלוקים,הדמעות חונקות את הגרון וביני מנגן כי בהיסח דעתנו,עוד מעגל יאוש נפרץ.
אשכרה בהיסח דעת.
כל השנה הזאת,השינוי הזה,היציאה הזאת לעולם....זה מרגיש כל כך מובן מאליו עד כדי כך שהשינויים נעשים בהיסח דעת.
השם,אתה טוב.אתה טוב לי כל כך.
אני מעורבלת ועמוסה.מפחדת מהעתיד אבל כל כך שמחה.
הגרון שלי חנוק.
סגרתי מעגל.
אנשים,סגרתי מעגל.
יצאתי מהמעגל המסורבל של החיים,עליתי להר והזזתי הכל מלמעלה.
יצאתי ממקום המקבלת..עברתי לנותנת.
כל השנה הזאת,כל הנתינה.
פף,אלוקים אתה מתכנן דברים כל כך טוב...אתה חייב להיות אדריכל.
אני גאה בי.
גאה כל כך.
גאה ברמות שאין להן סוף.
אני לא מאמינה שאילו המילים שאני אומרת על עצמי.
לא.לא מאמינה בכלל.
ואם אני מצליחה להגיד אותן ולהסכים בלב שלם,זאת ההוכחה הניצחת שיצאתי מהמעגל המעורבל הזה והשוקע,שהייתי בו.
הצלחתי להסתכל לה בעיניים.
הצלחתי לקבל את החיבוק החזק הזה,בלי חשש.אפילו בשמחה.
הצלחתי להבין שאני ילדה גדולה ושבאמת כל החיים לפניי.
הצלחתי להבין למה היא אמרה בדמעות,שאני ילדה גיבורה כל כך.הצלחתי להביע את כל מה שרציתי להגיד.הצלחתי לבכות בלי לחשוש והצלחתי לחבק חזק ולנשום חזק ולהבין קצת מה אני.
היא אמרה שאהיה יפה בחתונה שלי...אמרתי לה שזה יקרה בזכותה כי היופי של החוץ הוא היופי של הפנים וכשהנפש יפה מבפנים,זה משפיע על הגוף והיא הוסיפה לי כל כך הרבה יופי לנפש.
אני עוזבת מקום,משאירה אחריי זיכרונות.
אני משאירה את הכאב . את הפחד .
יש לי תיק מפוצץ ביצירות וחומרי יצירה וחלומות.
המקום הזה טיפח לי את האומנות.
אני מותשת,הלב שלי מותש.העיניים נעצמות.
יש אנשים טובים בעולם.
אני אוהבת אבני דרך ואוהבת לגלות שאני האדם הכי משמעותי בשבילי.
אם לא אני,מי יהיה לי.
