אני גם לא הכי שמה על זה אבל אני ממש משתדלת נגיד היה באמצה הלימודים איזה חודש שעשיתי תחרות מי הולכת לישון יותר מוקדם עם חברה שלי וכל יום (חוץ משבת) הלכתי לישון בערך בשמונה סתם זה הישתנה כל פעם אבל בערך בשמונה שבע וחצי תשע כל יום משהו אחר וזה היה מזה כיף הייתי קמה בשש בבוקר מתקלחת (סתם כי שיעמם לי) וכל היום הייתי מזה ערנית והיה לי קל בשיעורים קיצור זה היה כיף אלווי ואני יצליח...

ותכלס זה באמת כיף להיות ער באמצע הלילה אבל אם תחשבו על זה הגיוני שתבינו שאתם צריכים את החלק הזה של לישון בלילה ולא בבוקר...

חחחח

וזה גם ממש לא בריא לפי מה שזכור לי הרמבם נפטר בגלל חוסר שעות שנה

ואז פשוט יום אחד קמת בשבע למרות שהלכתי לישון מאוחר ומאז הסתדר בערך ואני הולכת לישון ב9 10 ממילא אני לא עושה דברים בלילה...

חחח

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....