הוא מטעה, הירח המלא, את זוכרת שדיברנו על זה. הלילה נראה יפה פתאום בטיילת על החוף, ונוודים מספרים שגם במדבר.

לפעמים נדמה שרק בזכות בניינים אורבניים נשארו מקומות אפלוליים בעיר הזאת, בלילה שכזה. אנשים חושבים שברחנו למקומות החשוכים. האמת היא הפוכה בדיוק, פשוט נמאס להיות יפים כל הזמן. ומחייכים. ומוצלחים. ולבושים זארה. ומספרים כמה הכל נפלא.

שבא להקיא. אז מי זה שבורח, הא?

בחווה הישנה, זו שכבר לא מדברים עליה, היה ים של חושך מחוץ למתחם של בקתות העץ. מאחורי הדיר, ובין הלול לזיתים. חושך אמיתי.

מפחיד, שאף פעם אי אפשר לדעת מה קורה בו ברגע זה. וכשהיה נגמר הדיסק של יזהר אשדות הייתי קם וחוצה את גבול האור.

לפעמים היה נראה שאיכשהו רק הצד האפל של הירח היה זורח שם.

אנשים בעיר תמיד הולכים כמו ירח מלא, ולצד האפל שלהם אין כניסה. יש פחד בעיניים, והחיוך הזוהר מסתיר אותו. רק שלא יגלו 

מה יש שם. הו, כמה פתטי. פעם, בתור ילד, נקלעתי ממש בטעות לגזרה החשוכה ביותר של כמה בני אנוש. זה היה שקט, ומפחיד, ומרתק.

הייתה שם אהבה אמיתית, כזו שלא פוגשים באור. כזו שאין לה שם. מאז אותה תקרית, אני פחות מחובר למי שלא משאיר לפחות איזה חלון לשם.

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אל תוותרי אהבה שלי

אל תוותרי

אל תתייאשי

עוד לא

עוד קצת

רק עוד קצת

תיכף יהיו מים מתוקים

מים מלוחים

אל תשכחי

זה מים מלוחים

את מופתעת כל פעם מחדש

פשוט תזכרי את זה

זה מים מלוחים

זה לא הדבר האמיתי

עוד יהיה לך מים מתוקים

אני חושבת שלאורך הזמן הסיבה, הלמה השתנתה

כשהתגייסתי אני אפילו לא בטוחה שידעתי למה

אבל היה לי דחף בתוכי להיות חלק מצהל הגדול

להיות קשורה ללחימה והכל.

מי ידע בכלל מה זאת לוחמה, ומה אני מסוגלת לעשות

התבגרתי, הייתי בפלוגה

למדתי שחלק מהלמה שלי מבוסס על משפחה שנייה

קבוצה של אנשים שאתה איתם כל היום

בכל מצב בכל מקום

קמכ

למדתי שהמקום הזה לא רק דורש הוא גם נותן

פיתוח עצמי, עוצמות ויכולות שמי ידע שיש לי בכלל

הייתי מפקדת

למדתי שלמה הזה מורכב מחיילים, שמתחילים ביום שלך ב6 בבוקר, נגמרים ב00 בלילה ומסוגלים לתפוס אותך גם ב3 וחצי לשיחות

אנשים שהם כל עולמך, בכל המובנים

כשהם עצובים אתה עצוב איתם, כשהם שמחים אתה מרוצה

וכשאת צועקים , אתה מכיל.

חנית

תקופה ראשונה לבד, לגמרי לבד

כשלון אחרי כשלון ואחריו עוד אחד

כשלון אחד יותר מידי

ואחריו הזדמנות אחת גדולה מידי,

ולמדתי שאנשים רואים אותך, והפ מאמינים בך, ואי שם מאחורי הדרגות, אתה צריך ללמוד איך להחזיק את האנשים עם הלמה

בהד

שיפור עצום, מתחילה להבין שהכל מתחיל ונגמר בראש

הזמן לעצמך הוא מעל כולם, להקדיש זמן לגוף ולמחשבות

אתה מבין למה אתה עושה את מה שאתה עושה

מבין איך אתה משפר את עצמך עוד ועוד

יסוד

תקופה של חוסר נשימה

אתה לומד לרדוף אחרי ניסיונות לרצות

ומגלה שגם פה

איזה למה מפגר ממשיך להחזיק אותך

אגם

תקופה שבה את מבינה שבכל יום את משתפרת

שבכל מקום, בכל מקום פאקינג בעולם יש לך השפעה על איך להתנהל

וההשפעה הזאת אומרת כל כך הרבה.

ואת מבינה שתפקידך להיות שם בשביל אנשים בודדים

אין לי למה אחד גדול

הוא מסתכם באיזה מיליון דברים קטנים

זה מתחיל באיזור לפני האמבטיה שאני כלכך אוהבת להסתכל עליו

זה ממשיך באחים הקטנים שלי

בחברןת שלי שלפעמים באלי לריב איתם כזה חזק

בנוף על העמק כל פעם שאני חוזרת הביתה

על העליות העלובות שגורמות לי להתנשף פה כל ריצה

על הדגלי ישראל שתלויים בכל מקום

כי אחרי הכל

אחרי כל הדברים שחייתי לפני

הגיע תורי להחזיר.

ואין דרך טובה יותר להחזיר למדינה הזאת

מאשר להיות במקום הכי קשה

באתגרים

בשעות השוחקות

ובניצחונות האלו.

התחלתי בלי לדעת מספיק למה אני עושה את זה

אבל היום אני יודעת.

כשיום אחד ישאלו אותי

מה את עשית בשביל המקום הזה?

אני אעמוד לי בשקט

ואומר

אין למה גדול יותר מידי

היו צריכים אותי, בשביל כל הילדים שיוולדו

בשביל כל החברים שלי שנשרטו ונפלו בלבנון בעזה

היה צריך אותי

הכי טובה, הכי חדה, הכי פועלת.

וזה הכל

למענם,של הנופלים.

למען המדינה שקראה לי.

למען עצמי.

הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה

נולד לי אח

סיימתי קקצ

קיבלתי תפקיד

התחילה המלחמה

קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא

התפרקתי

והייתי מאושרת

ואז התפרקתי

והייתי מאושרת שוב

והמלחמה הזאת אין לה סוף

רק עבודה נון סטופ

כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר

הכל הפוך, ומפרק

וגם הכל מאושר.

אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום

במלחמה שקורית היום

ולהיות חודש הבא

במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.

ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות

אבל הם תמיד חוזרות

ויש מספיק אנשים שאני אוהבת

ושאוהבים אותי

אני מקווה.

זה לחקור ולגלות יותר על עצמי

זה טוב

לא?

מקווה

למה זה כל כך מפחיד אותי אה

טוב אני מקווה שזה שהיא תהיה שם יקל עליי

אני ככ רוצה את זה וככ מפחדת מזה בפועל

וואי אמ איי לייק דיס אה

אני רוצה לישון לנצח.