הרעיון הזה קיים כבר משנות החמישים, כל פעם הם מזיזים את תאריך סוף העולם בכעשר שנים כי הסוף הזה פשוט לא מגיע.

ובכלל מה שהרבה יותר מסוכן זה מיעוט אוכלוסין, צפציפית, מיעוט של הדור הצעיר כי במדינות מודרניות אנשים כבר לא מביאים הרבה ילדים.

ככל שיש פחות אנשים צעירים בריאים שעובדים, האחוז של הזקנים או החולים יגדל ולא יהיו מספיק עובדים לתמוך בהם.

מצאתי סרטון ממש טוב באנגלית (אפשר לשים כתוביות אוטומטיות בעברית) שלוקח את הדוגמא של סין והמשבר הקרוב שהיא הולכת להתמודד איתו (ומדינות כמו ארצות הברית או שוודיה לא כ"כ רחוקות ממנו גם כן) שהם מגיעים למצב שבו יש יותר מכירות של חיתולים למבוגרים מאשר חיתולים לתינוקות בגלל ההשלכות של מדיניות הילד האחד.

רק בגלל שהוא מפורסם לא אומר שהוא המאסטר הרשע שיכניס צ'יפים לאנשים שיהפכו אותם לעקרים וישלטו להם במוח.

הרעיון של משאבים מוגבלים לא לוקח בחשבון שהמצאה אנושית היא דבר לא מוגבל. כל הזמן ממציאים דרכים חדשות להשתמש וליצור משאבים חדשים ככה שלהגביל את האוכלוסיה מבחינת גודל ומבחינת משאבים זה לא פתרון ארוך טווח, ראה ערך סין.

אולי מדען ייוולד שעוד 30 שנה יצור משהו שאנחנו לא יכולים אפילו לדמיין ואם נגביל ילודה כמו סין המדען הזה לא ייוולד ונפסיד את ההמצאה הזו.

זה הטיעון הכי משכנע נגד הגבלת ילודה שראיתי. (כמובן זה לא אומר שצריך להביא 12 ילדים מינימום כדי להגדיל את הסיכויים האלה, רק שאין מה לצמצם אותם מבחינת המבנה של החברה לעודד מיעוט ילדים)

רק שגם קונספירולוגים נדבקים אליו מכל האנשים, וזה לא ברור לי למה.

אני לא מתכוונת אילך באופן ספציפי, רק למה באופן כללי הוא מקושר להגבלת ילודה (ואם רוצים להגזים- גם לחיסוני רשע וקונספירציות דומות) כשהוא לא יותר מקושר לנושא הזה מאף אחד שמאלני עשיר אחר.

זה ניסוח מספיק טוב?

ויותר כיוונתי לאנשים שהרבה יותר שמאלנים ממנו.

יש אנשים שאומרים שצריך לתת לכל הילדים הורמונים שחוסמים התפתחות של גיל ההתבגרות כדי שהם יוכלו להחליט איזה מגדר הם רוצים להיות בלי הגבלה של ההתפתחות הטבעית של גוף נשי או גברי.

שמחשבה זה מגיעה מאי אמונה שבעתיד יהיה יותר טוב 

הם חושבים שנשאר באותה מצב ולכן לא כדי להביא ילדים 

ממחשבה על עצמנו שלנו בעתיד יהיה טוב , כי לא יהיה מדינת עולם שלישת ,

זה מחשבה אגואיסטיות , לחושב מה יהיה לי יותר טוב , 

רק שכותב זאת הופך על הופך...לא להביא ילדים בשביל שיהיה עולם יותר טוב...

לפעמים הרגשה שהם שחכו ממה שחושב ,

אתה רואה כתבות באותו נושא הרבה רק עם כותרת אחרות...

שעוד כמה שנים לא יהיה מוקם לחיות לחיות ולכן צריך להביא פוחת ילדים...

כאלו הם מרגישים שיותר חושב שלחיות יהיה טוב ולטבע מאשר לבני אדם 

למשל בירושלים רוצו לבנות לא זוכרת  כמה...והם נלחמו רבות שלא יבנו שם בשביל שיהיה מוקם לחיות ולא בנו שם ,

הלכנו לשם והם הסברו לנו בגאווה איך הם הצליחו  וכו... ולפי דבריהם הם אמרו שעדיף שלא יהיה בניה כלל 

כי עכשיו כול מוקם שנבנה זה מסכן את החיות... ולכן לא כדי שתחתנו כדי שלא נצטרך עוד בניה..

הם אמרו לי את זה שוחר על לבן לא בשום רמז..

לדעתי אם יודעים שזה באה ממוקם מעוות לרצון שלי יהיה יותר טוב שקט ורוגע ולחיות סביבי יותר טוב מבינים מה לעונת על כך

כנראה שמדובר בשונא דת שמושפע מהתחזיות "הקודרות" כלשונן לגבי הגידול הדמוגרפי של האוכלוסיה החרדית בעשורים הקרובים.

לכן על הדרך הוא מנסה להציג את הבעיתיות של זה כביכול מבחינה מדעית גם בעוד שדיי ברור למה הוא רומז. 

גם עם 20 מליון יהודים נוכל להסתדר כאן בע"ה

הבעיה היחידה תהיה הפקקים

יש מספיק שטחים לאיכלוס.

כיום פשוט כמעט מחצית מהאוכלוסיה מרוכזת באזור מאוד ספציפי וקטן, לכן זה עלול לגרום לאנשים לחשוב שבאמת אין מקום במדינה הזאת לעוד כמה מיליונים.

אבל בתכלס זו שטות מוחלטת

לכלכה, אז לא יהיה שום דבר רע בזה. וזה רק ייצב לא?

אירופה ואמריקה ועוד מדינות שהזכירו פה פותרות את זה כי כמו שזה נראה האוכלוסיה שלהן תצטמצם בעתיד. וככל שמדינה נהיית יותר עשירה בד"כ יש בה גם פחות ילודה (זה קורה גם במדינות ערביות) ישראל היא המדינה המערבית היחידה ככל שידוע לי שקצב הילודה עדיין עולה(גם אצל חילונים). ועתידה ירושלים שתתפשט עד דמשק..

מפנה להרחבה למאמר שמדבר על קצב הילודה בקרב יהודים לעומת השאר (במדינה) 

קצב הילודה של הערבים בישראל ממשיך לרדת - סרוגים (srugim.co.il)

ולאתר שמצטט את המאמר ב'הארץ' במלואו (לזה התכוונת?)

ישראל אחת המדינות הצפופות בעולם, וזה לא רק בגלל קצב הילודה של ערבים וחרדים – צפוף: פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה (population.org.il)

"הממשלה מוכרחה לחנך ולעודד תכנון משפחתי, כשהמסר הברור הוא הסתפקות במשפחה קטנה."

"ויתור מוחלט על יישובים חדשים, וצמצום חד של היקפי בנייה צמודת קרקע. עידוד התחדשות עירונית ובנייה חדשה, המבוססת על בניינים בני שבע עד תשע קומות."

עידוד חינוך ותעסוקת נשים בכל המגזרים. אמצעי שהוכיח את עצמו במדינות רבות. הדבר מגביר את המחויבות של נשים לתכנון משפחתן ומשדר העצמה ולא כפייה, ולכן תואם ערכים של חברה דמוקרטית."

ועוד אנשים מהסוג הזה בוכים שיצירות חנוכיות עם בת שירות זו כפייה דתית.

אם יש סכנה לצפיפות אוכלוסין- למה אסור להקים ישבים חדשים ולפזר יותר את האוכלוסיה?

יש לחייב נשים לצאת לעבודה כדי שלא תהיה הן אפשרות ללדת כמה ילדים שהן רוצות? ועוד קוראים לזה דמוקרטיה!

חלום העתיד של האנשים האלו הוא עשרות מיליוני אנשים גרים בדירת המטר על מטר שלהם בגוש דן בקומה ה87 עם ילד וכלב ופסנתר. האמא והאבא הייטקיסטים בכירים שרואים את הילד שעה ביום כשהוא מחונך בעיקר ע"י בית הספר הממשלתי והאינטרנט.

וברור שכותבים את זה מתוך עמדה מאוד פריבילגית , אליטיסטית וסנובית. שסותרת את עצמה בהרבה דברים כמו שציינת. אבל לדעתי יש פה משהו יותר עמוק שמפחדים ממנו כי רוב הילדים בישראל בכיתה א הם דתיים או חרדים.. כלומר האנשים האלה מבינים שהמדינה שלהם משתנה , לאו דווקא בכיוון שהם רוצים.מה שכן צריך לזכור שהאנשים האלה הם אחים שלנו ואנחנו אוהבים אותם, גם אם הם טועים בגדול. וצריך להודות להם שהם מוכנים לגור בדירת 17 קומות בת"א כי אני לא חושב שאת היית מסכימה לזה  

העיקר,התכוונתי להראות את הקצב גידול שהם מדברים עליו .

רק שאני לא מבינה איך ההסכמה שלהם לגור בקומה ה17 כשאנחנו לא, זה לימוד זכות.

ברור שזה מאוד לא נוח למי שרגיל לראות קצת מרחב ירוק בסביבה שלו, אבל זה העניין, הם רגילים לכך ורוצים לחייב את כולם להתרגל לזה.

כמו שזה יהיה אבסורדי לטעון שצריך לפזר את תושבי הערים הגדולות ליישובים קהילתיים כי זה יותר נכון פסיכולוגית לגור בקהילה קטנה וזה פחות יזהם את הסביבה או משהו, יופי של רעיונות, אבל זה ממש לא מתאים לכולם.

נקודה נכונה. הלימוד זכות היא על זה שהם חושבים על איך המדינה תראה בעתיד. גם אם מפרשים בצורה מוטעית. 

https://www.yeshiva.org.il/midrash/43855

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים