שאלה שמעסיקה אותי המון זמן-מיכלCOC
בסיעתא דשמיא!
מה לדעתכם יותר חשוב בגיל הזה- לתרום לאחרים או לעצמך?
ז"א לדוגמא, להיות באולפנה שבה כולן דוסות וזה מאוד משפיע עלייך לטובה או להיות סוג של שליחה באולפנה שבה הרמה הדתית לא משהו ואת יכולה להיפגע ממנה.. ( כמובן שזה גם ההיפך על בנים- ישיבות)
ובכללי, להיות בחברה שבה אתה יכול רק לתרום ובנוסף גם להיפגע או שלהיות בחברה הטובה שאין שום סיכוי שתיפגע ממנה..?
מה דעתכם?
אשמח לתגובות זה נושא שממש בוער אצלי...
מקום טובאלישע בן אבויה
בס"ד

לא צריך לחפש חכמות. קודם תגיעי לידיעה שמשהו לא יזיק לך, אח"כ תנסי אותו.
בגיל הזה...כחול כהה
צריך להימצא במקום טוב להעמיק ולגדל את עצמך ,אם על אותה הדרך את יכולה גם לעזור
לאחרים מה טוב! אבל הדגש הוא על בניה עצמית
נכון שצריך לשמור על עצמךהדר*
אבל מי אמר שאם אני אהיה באולפנא ברמה תורנית קצת נמוכה ממני,
אני לא אבנה יותר מאשר אם אני אהיה באולפנא כמוני???!!
 
אבל-מיכלCOC
בסיעתא דשמיא!
מה עם השליחות? איך אפשר לדעת שאולי הקב"ה שם אותי פה בכוונה כדי שאני אשפיע?
ובכלל- זה לא יוצר בעצם 2 חברות? החברה הטובה והחברה הכושלת? מה עם הבנות שלא טובות מבחינה דתית? (וואוו חפרתי בשאלות.. סליחה..)
עדיף חברה טובה וחברה כושלתאלישע בן אבויה
בס"ד

על שתי חברות בינוניות. חייבים שיהיה מישהו טוב.
גם אם זה בא אחד על חשבון השני?מיכלCOC
דעתי-אורושקוש
מי שלא שמרגיש שהוא לא מספיק חזק ויודע שיש לו סיכוי טוב ליפול שלא ילך לעשות את השליחות הזאת.
מי שמרגיש שהוא מספיק חזק שהוא בנוי טוב צריך ללכת העם שלנו במצב לא משו אז צריך כמה שיותר אנשים שישפיעו קצת איפה שהם יכולים(גם במקומות שהרמה גבוה-תמיד יש איפה לעשות את השליחות...)
אבל אני אגיד לךמשו אדם שהולך עם האמת שלו עד הסוף כמעט לא יכול להפגע.אמת היא חזקה.אז צריך פשוט(?) למצוא את האמת שלך וללכת איתה כל הזמן.
טוב.. אולי לא הובנתי כ"כ-מיכלCOC
בסיעתא דשמיא!
אני מדברת על מצב שבו אני נגיד לומדת באולפנה שבה המצב הדתי לא משהו ואני לא משפיעה במיוחד ז"א על החברות שמסביבי 4 בנות בערך- אני כן, אבל על השאר לא ואני גם לא ניזקת אבל אני לא מרגישה שאני מתקדמת איפשהו..
ויש לי אפשרות ללמוד באולפנה שהרמה הדתית שם פשוט מעולה!!
אבל-
מה עם הבנות שכן השפעתי עליהם?? האם אני לא נוטשת את השליחות שלי?
 
קודם כל תשקיעי בעצמךלולה=]
ואח"כ תשקיעי  באחרים.
אם את לא תהיי מלאה בטוב, איך תוכלי לעזור ולעשות טוב לאחרים?
 
את השליחות שלך את תצליחי לעשות כשתהיי מוכנה לזה, וכדי להיות מוכנה לזה את צריכה קודם להשקיע בעצמך ולקדם את עצמך. 
 
למצוא את האיזון!שלבוקית
באולפנה יש פחות סיכוי שתשפיעי כי הרוב כך וקשה להשפיע על כולם...
אז לדעתי אולפנה שתחזק אותך ותתרום לך..
אבל אוליי הדרכה במקום יותר מחזק..
בעיקרון צריך את האיזון..
אני החלטתי שאני רק לעצמי עד כיתה ט'.. ואז עם ההדרכה אני יוצאת לחזק ברצינות...
כמובן שאם מזדמן אני לא אפספס..
זה לא סותר.הסנה-בוער
בס"ד
למה לתת יותר משקל? זה משתנה אצל כל אחד.
יש מי שלהתעסק באחרים יפגע בבניית האישיות,
ויש מי שככל שיעזור יותר לאחרים הוא יבנה יותר את האשיות שלו.
שאלה חשובה.אנונימי (פותח)
בעיקרון, זה תלוי גיל או ליתר דיוק- מקום. נתינה זה דבר ששיך לשלבים.
השלב הראשון הוא האדם עצמו- לבנות את עצמך. לבנות בנ"א חזק- בגוף בנפש וברוח. זה כולל ללמוד במקום שיבנה אותך הכי טוב שאפשר. כמו תינוק- שרק מקבל ולא עושה כלום. כן. גם אם זה נראה אגואיסטי, זה הדבר הכי נכון לשלב הזה ולזכור- למה את עושה את זה- כדי לתת בסופו של דבר!
ואז לעבור לשלב הבא- הסביבה הקרובה. המשפחה, החברות. האנשים שקרובים אלייך.
השלב השלישי- זה החברה שאת חיה בה, החברה הדתית, עמ"י
והשלב הרביעי- העולם כולו. "לתקן עולם במלכות שדי"
 
אבל הכי הכי חשוב- זה להתכוונן מההתחלה למקום הזה- לתיקון עולם. לא להתחיל ממנו, כן לשאוף אליו.
כי בנ"א שלא בנוי נכון- לא ישפיע באמת. בנ"א שמלא- יצליח הרבה יותר!
בכל מקרה- הכיוון שלך נכוןככה נוצרים מנהיגים
ב"הצלחה!
אוקע.<אריאל>
קודם כל, אני גם מתנדב במד"א וגם מדריך בבנ"ע.
 
לפני שאת מתחילה לתרום לחברה את חייבת לבדוק אם זה לא פוגע בך, בחיים הדתיים, ברמה מוסרית ובכלל.
אם זה קצת פוגע, רדי מזה. פשוט לא שווה את זה. (אין לי כח לפרט..אני עייף...עוד באישי..)
אני באולפנא כזאת שהבנות שםדבורל'ה
לא ברמה דתית גבוהה ככ. ישנם כמה שאפילו לא דתיות מבית.
ואני לאומנם זאת, גדלתי בבית ברמה דתית יחסית אליהם הרבה יותר גבוהה.
ותאמת, זה עושה בלאגן בשכל.
זה מאוד קשה לשמור על הדוסיות שלך במקום לא דוסי. הדיבורים הם שונים. השיחות פחות עמוקות. הבנות פחות בוגרות.
אין לך את החברה שתבין אותך באמת. אומנם יש את המחנכת שהיא מאוד תתחבר אליך כי יהיה לך שפה משותפת. אבל עדין זה לא מספיק.
וגם,
את קטנה! (כן, 15-6-7 זה קטן!! ), את עוד לא יודעת מה את רוצה מעצמך .עזבי תישארי איפה שאת, תבני את עצמך קודם , אח"כ לכי להציל את העולם.
אל תכניסי את עצמך לניסיונות שחבל לך אח"כ ליפול ולהתחרט עליהם.

הסביבה משפיעה מאוד ואין מה לעשות נגד זה!. ולא משנה כמה את דוסית.

עכשיו את בגיל של המושפעת ולא של השפיעה. (אפילו אם את מדריכה בסניף)
 בדיוק בשביל זה יש לך אח"כ שירות לאומי,, לכי להציל את העולם כשאת בנויה לזה. 
הכי חשוב לתרום לעצמךהרועה
אבל לענ"ד אצל הרבה אנשים ללכת למסגרת טובה יכול להרוס ומסגרת פחות דוסית דווקא לתרום, יש משהו מאוד מחזק להיות במקום של הדוס הכיתתי.
טוב..מיכלCOC
בסיעתא דשמיא!
ת'אמת שאני כבר עזבתי את האולפנה שבה למדתי (עם הרמה הדתית הפחות טובה..) ועברתי לאולפנה שב"ה ממש טוב לי בה מבחינה דתית..
אבל אני מרגישה ייסורי מצפון על החברות שלי ש"נטשתי" כביכול.. ואני באמת לא מצליחה להבין מי אמור לעשות את ה"עבודה" הזאת- לחזק מבפנים?? בסופו של דבר המקום של המדריכה והמורה לא תמיד משפיע ומצד שני זה הופך להיות ריכוזים של בנות עם רמה דתית יותר/ פחות טובה.. זה המצב האידיאלי?
 
./דבורל'ה
אני עשיתי בדיוק ההפך.
אבל אצלי זה סיפור אחר לגמרישלא שייך לפה כ"כ.

את מחזקת את  עצמך הפנים. תפילות וכל היוצא בזה.
לאיפה שאת יוצאת לבלות, בדרך שאת נאת עושה זאת. עם זה לשיעור תורה פעולה, או סתם שיחת חולין. 
והאולפנא גם כיבכול עוזרת לך.
בשיחות, הפעילות, שיעורי חינוך, הדרכה כל אלא צריכים לעזור לך.
וכמובן שהסביבה היא זו שמושכת לכיוון הטוב.

ו..
ברור לי  שזה לא המצב האידיאלי.
אבל אין מה לעשות נגד זה.
בנאדם הוא יהיה עם סביבה שהוא מתחבר אליה. סביבה שיש שלהם להם את אותם צחוקים . את אותה שפה.
אי אפשר לצפות מכולם להתחבר לאנשים שהם לא הסגנון שלך.
אפילו אם נוצר מצב שבו יש חברה דוסית יותר וחברה שהיא פחות.
7777777אוסקר
בס"ד
 
בשלב שלך יותר חשוב להשקיע בבנין האישיות שלך, ורק לאחר שתהיי בשלה תוכלי להשפיעה.
 
 בעקרון עיקר ההשפעה של האשה זה בתוך הבית, בחינוך טוב של הילדים ובדרך ברורה בחיים שתקנה לילדים יציבות.
לכן, חשוב לדעת שעיקר ההשקעה בגיל שלך צריך להיות בבנין האישיות, אך נתינה היא חלק מבניין האישיות, שאדם שאינו נותן לאחרים הוא נהיה אנוכי.
 
לכן מצאי את האיזון אך לא מתוך הקרבה אישית. ואל תדאגי בחיים עוד יהיה לך מספיק על מה להקריב.
 
כל טוב.בהצלחה רבה.
אממ...אביה =)אחרונה
בגיל הזה נראלי שבמקום טוב.,
בגיל הזה כל האישיות שלך מתפתחת, איזה בנאדם את תהיי בעתיד...
את חייבת להיות במקום טוב שממנו תצאי בצורה הכי טובה שאת יכולה.
אבל זה לא סותר את זה שאת צריכה גם לתרום לאחרים!!!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך