לא צריך לחפש חכמות. קודם תגיעי לידיעה שמשהו לא יזיק לך, אח"כ תנסי אותו.

צריך להימצא במקום טוב להעמיק ולגדל את עצמך ,אם על אותה הדרך את יכולה גם לעזור
לאחרים מה טוב! אבל הדגש הוא על בניה עצמית

אבל מי אמר שאם אני אהיה באולפנא ברמה תורנית קצת נמוכה ממני,

אני לא אבנה יותר מאשר אם אני אהיה באולפנא כמוני???!!

 

בסיעתא דשמיא!

מה עם השליחות? איך אפשר לדעת שאולי הקב"ה שם אותי פה בכוונה כדי שאני אשפיע?

ובכלל- זה לא יוצר בעצם 2 חברות? החברה הטובה והחברה הכושלת? מה עם הבנות שלא טובות מבחינה דתית? (וואוו חפרתי בשאלות.. סליחה..)

על שתי חברות בינוניות. חייבים שיהיה מישהו טוב.

מי שלא שמרגיש שהוא לא מספיק חזק ויודע שיש לו סיכוי טוב ליפול שלא ילך לעשות את השליחות הזאת.

מי שמרגיש שהוא מספיק חזק שהוא בנוי טוב צריך ללכת העם שלנו במצב לא משו אז צריך כמה שיותר אנשים שישפיעו קצת איפה שהם יכולים(גם במקומות שהרמה גבוה-תמיד יש איפה לעשות את השליחות...)

אבל אני אגיד לךמשו אדם שהולך עם האמת שלו עד הסוף כמעט לא יכול להפגע.אמת היא חזקה.אז צריך פשוט(?) למצוא את האמת שלך וללכת איתה כל הזמן.

בסיעתא דשמיא!

אני מדברת על מצב שבו אני נגיד לומדת באולפנה שבה המצב הדתי לא משהו ואני לא משפיעה במיוחד ז"א על החברות שמסביבי 4 בנות בערך- אני כן, אבל על השאר לא ואני גם לא ניזקת אבל אני לא מרגישה שאני מתקדמת איפשהו..

ויש לי אפשרות ללמוד באולפנה שהרמה הדתית שם פשוט מעולה!!

אבל-

מה עם הבנות שכן השפעתי עליהם?? האם אני לא נוטשת את השליחות שלי?

 

ואח"כ תשקיעי  באחרים.

אם את לא תהיי מלאה בטוב, איך תוכלי לעזור ולעשות טוב לאחרים?

 

את השליחות שלך את תצליחי לעשות כשתהיי מוכנה לזה, וכדי להיות מוכנה לזה את צריכה קודם להשקיע בעצמך ולקדם את עצמך. 

 

באולפנה יש פחות סיכוי שתשפיעי כי הרוב כך וקשה להשפיע על כולם...

אז לדעתי אולפנה שתחזק אותך ותתרום לך..

אבל אוליי הדרכה במקום יותר מחזק..

בעיקרון צריך את האיזון..

אני החלטתי שאני רק לעצמי עד כיתה ט'.. ואז עם ההדרכה אני יוצאת לחזק ברצינות...

כמובן שאם מזדמן אני לא אפספס..

למה לתת יותר משקל? זה משתנה אצל כל אחד.

יש מי שלהתעסק באחרים יפגע בבניית האישיות,

ויש מי שככל שיעזור יותר לאחרים הוא יבנה יותר את האשיות שלו.

בעיקרון, זה תלוי גיל או ליתר דיוק- מקום. נתינה זה דבר ששיך לשלבים.

השלב הראשון הוא האדם עצמו- לבנות את עצמך. לבנות בנ"א חזק- בגוף בנפש וברוח. זה כולל ללמוד במקום שיבנה אותך הכי טוב שאפשר. כמו תינוק- שרק מקבל ולא עושה כלום. כן. גם אם זה נראה אגואיסטי, זה הדבר הכי נכון לשלב הזה ולזכור- למה את עושה את זה- כדי לתת בסופו של דבר!

ואז לעבור לשלב הבא- הסביבה הקרובה. המשפחה, החברות. האנשים שקרובים אלייך.

השלב השלישי- זה החברה שאת חיה בה, החברה הדתית, עמ"י

והשלב הרביעי- העולם כולו. "לתקן עולם במלכות שדי"

 

אבל הכי הכי חשוב- זה להתכוונן מההתחלה למקום הזה- לתיקון עולם. לא להתחיל ממנו, כן לשאוף אליו.

כי בנ"א שלא בנוי נכון- לא ישפיע באמת. בנ"א שמלא- יצליח הרבה יותר!

בכל מקרה- הכיוון שלך נכוןככה נוצרים מנהיגים

ב"הצלחה!

קודם כל, אני גם מתנדב במד"א וגם מדריך בבנ"ע.

 

לפני שאת מתחילה לתרום לחברה את חייבת לבדוק אם זה לא פוגע בך, בחיים הדתיים, ברמה מוסרית ובכלל.

אם זה קצת פוגע, רדי מזה. פשוט לא שווה את זה. (אין לי כח לפרט..אני עייף...עוד באישי..)

לא ברמה דתית גבוהה ככ. ישנם כמה שאפילו לא דתיות מבית.
ואני לאומנם זאת, גדלתי בבית ברמה דתית יחסית אליהם הרבה יותר גבוהה.
ותאמת, זה עושה בלאגן בשכל.
זה מאוד קשה לשמור על הדוסיות שלך במקום לא דוסי. הדיבורים הם שונים. השיחות פחות עמוקות. הבנות פחות בוגרות.
אין לך את החברה שתבין אותך באמת. אומנם יש את המחנכת שהיא מאוד תתחבר אליך כי יהיה לך שפה משותפת. אבל עדין זה לא מספיק.
וגם,
את קטנה! (כן, 15-6-7 זה קטן!! ), את עוד לא יודעת מה את רוצה מעצמך .עזבי תישארי איפה שאת, תבני את עצמך קודם , אח"כ לכי להציל את העולם.
אל תכניסי את עצמך לניסיונות שחבל לך אח"כ ליפול ולהתחרט עליהם.

הסביבה משפיעה מאוד ואין מה לעשות נגד זה!. ולא משנה כמה את דוסית.

עכשיו את בגיל של המושפעת ולא של השפיעה. (אפילו אם את מדריכה בסניף)
 בדיוק בשביל זה יש לך אח"כ שירות לאומי,, לכי להציל את העולם כשאת בנויה לזה. 

בסיעתא דשמיא!

ת'אמת שאני כבר עזבתי את האולפנה שבה למדתי (עם הרמה הדתית הפחות טובה..) ועברתי לאולפנה שב"ה ממש טוב לי בה מבחינה דתית..

אבל אני מרגישה ייסורי מצפון על החברות שלי ש"נטשתי" כביכול.. ואני באמת לא מצליחה להבין מי אמור לעשות את ה"עבודה" הזאת- לחזק מבפנים?? בסופו של דבר המקום של המדריכה והמורה לא תמיד משפיע ומצד שני זה הופך להיות ריכוזים של בנות עם רמה דתית יותר/ פחות טובה.. זה המצב האידיאלי?

 

אני עשיתי בדיוק ההפך.
אבל אצלי זה סיפור אחר לגמרישלא שייך לפה כ"כ.

את מחזקת את  עצמך הפנים. תפילות וכל היוצא בזה.
לאיפה שאת יוצאת לבלות, בדרך שאת נאת עושה זאת. עם זה לשיעור תורה פעולה, או סתם שיחת חולין. 
והאולפנא גם כיבכול עוזרת לך.
בשיחות, הפעילות, שיעורי חינוך, הדרכה כל אלא צריכים לעזור לך.
וכמובן שהסביבה היא זו שמושכת לכיוון הטוב.

ו..
ברור לי  שזה לא המצב האידיאלי.
אבל אין מה לעשות נגד זה.
בנאדם הוא יהיה עם סביבה שהוא מתחבר אליה. סביבה שיש שלהם להם את אותם צחוקים . את אותה שפה.
אי אפשר לצפות מכולם להתחבר לאנשים שהם לא הסגנון שלך.
אפילו אם נוצר מצב שבו יש חברה דוסית יותר וחברה שהיא פחות.

בס"ד

 

בשלב שלך יותר חשוב להשקיע בבנין האישיות שלך, ורק לאחר שתהיי בשלה תוכלי להשפיעה.

 

 בעקרון עיקר ההשפעה של האשה זה בתוך הבית, בחינוך טוב של הילדים ובדרך ברורה בחיים שתקנה לילדים יציבות.

לכן, חשוב לדעת שעיקר ההשקעה בגיל שלך צריך להיות בבנין האישיות, אך נתינה היא חלק מבניין האישיות, שאדם שאינו נותן לאחרים הוא נהיה אנוכי.

 

לכן מצאי את האיזון אך לא מתוך הקרבה אישית. ואל תדאגי בחיים עוד יהיה לך מספיק על מה להקריב.

 

כל טוב.בהצלחה רבה.

בגיל הזה נראלי שבמקום טוב.,

בגיל הזה כל האישיות שלך מתפתחת, איזה בנאדם את תהיי בעתיד...

את חייבת להיות במקום טוב שממנו תצאי בצורה הכי טובה שאת יכולה.

אבל זה לא סותר את זה שאת צריכה גם לתרום לאחרים!!!