אני חושבת שאני אצליח לממש,

גם אני כאילו רוצה להכנס ל'מקאמת' שזה גם אחרי הכל סוגשל מסגרת...

עד עכשיו למדת במקום אחד או שאת מאלה שעוברות הרבה?

כי יכול להיות שאת פשוט צריכה לעבור למסגרת שבה את תממשי את עצמך יותר,

ואולי לצאת מפנימיה..

עברתי מלאא בתי ספר ואפילו הספקתי להיות ב4 אולפנות (כשבאחת מהן הייתי ב2 כיתות),

ככה שלא נראלי זאת הבעיה...

אז כנראה שבאמת הדרך שבה תרגישי שאת מממשת את עצמך זה לא דרך מסגרת,

כי עובדה שניסית כמה...

או פנימיה או לא ללמוד...

כמו שכולם בטוחים שבחופש הזה הם יעשו משהו מפוצץ, ובסוף החופש כמעט כולם מגלים שמה שהם עשו זה רק לשרוף זמן.

למה את מרגישה שאת לא ממשת את עצמך?

את לא אוהבת ללמוד?

או שהלימודים קלים לך מידי?

ממש לא חושבת שמומלץ לעזוב מסגרת... בלי לעבור לאחת אחרת...

מזה לעבור בבית?
לקום בבוקר בלי צורך ללמוד לבגרות או סתם לעבור על איזה חומר (לא יודעת איפה את אוחזת).

ואז מה תעשי?

תהיה לך סיבה לקום מוקדם?

או שאולי במילא אין לך יום לימודים אז תקומי ב11 
זאת סתם דוגמא זה יכול לבוא בדברים אחרים.

יכול להיות שלא הבנתי את כוונתך.

מזה לעבור לבית? 

לא חושבת שאני מממשת את עצמי כי יש הרבה תחומים/כישרונות שאני לא יכולה למקצע בתוך מסגרת רגילה,

אוהבת ללמוד, כמובן שיש תחומים שיותר ותחומים שפחות,

מבחינת לימודים, זה סבבי כזה, לא קשה ולא קל,

אני כן רוצה להכנס למסגרת אבל שהיא נטו שיעורי מוזיקה, וזה לא כל יום, סה"כ 19 שעות בשבוע,

אני בכל מקרה אוהבת לקום ב5 וחצי כזה, אז אני לא אבזבז את היום על שינה,

לעבור לבית יענו, לבנות לעצמי סדר יום, לא בתוך מסגרת קבועה...

לא הבנתי , למה אי אפשר גם וגם?

אפשר גם ללמוד מוזיקה... וגם להשאר במסגרת...

אני חושבת שבאופן כללי וממש ממליצה לבנות להתחיל מהתיכון תואר... ( מאוד מאוד ממולץ!!!!!!!! אם את מה שאת אוהבת יש בפתוחה אז בכלל. )

אני בטוחה שדברים מהסוג הזה עושים הרבה סיפוק...

אבל יש משו כיף בתיכון שזה פשוט סתם להעביר את הזמן (מידי פעם ללמוד לאיזה בגרות)

להתחרבשש בשיחות מוזרות להכיר תעולם במילים אחרות......

היום לא יוצא לי כמעט (אפשר לומר אפילו בכלל) לדבר עם אנשים סתם שיחות על החיים........ 

את לא תוכלי לשלב גם לימודים בתוך המסגרת הנוכחית ולהוסיף על זה את ה19 שעות בשבוע...?

אמרתי שזה לא חייב להתבטאות בשינה ...

באופן כללי יותר בבריא לבן אדם לקום בבוקר שיש לו סדר יום עם מחוייבות!!!!!!!!!!! שהוא יודע שאם הוא לא יעשה עכשיו זה יברח לו......
אני נמצאת במצב שהוא מסגרת וגם לא מסגרת (משו קצת לא הכי מחייב)

ואני חושבת שזה מאוד קשה!! והייתי מעדיפה מסגרת רגילה כמו בית ספר.....

בקיצור אני ממש לא ממליצה......!!!

אני חושבת שאפשר גם וגם..........

אם תרצי הכל אפשרי!!!!!!!

הרבה הרבה בהצלחה!!!!!!!!

עברתי כמה אולפנות.. והייתי קצת שובבה.

בסוף החלטתי לעזוב לאקסטרני לתוכנית שעושים את כל הבגרויות בשנה אחת.

(אבל לא עזבתי סתם רציתי ללכת ללמוד במדרשה במקום השמינית).

עכשיו אני שמחה שעזבתי, אבל זה לא צעד פשוט בכלל.

צריך להבין למה נכנסים, להבין שבלי מסגרת זה לא רק כיף חיים, והגשמת חלומות, זה הרבה הרבה יותר מחייב- לא למורות וציונים אלא לעצמך. 

את צריכה להיות מספיק חזקה ולדעת שלא תדרדרי.

צריך לדאוג שבאמת יהיה מה לעשות כל הזמן (עבודה, חוגים וכו), כי כשמשתעממים אפשר להגיע לעשות דברים גרועים (מנסיון).

אני אישית לא הייתי ממליצה למישהי שעולה ל-י לעזוב כבר עכשיו כי בסוף חברה זה דבר טוב ובונה, ואפשר למצוא דברים טובים לעשות גם בפנימייה. להסתובב במשך 3 שנים עד שכל שכבת הגיל שלך תסיים תיכון זה יותר מדי לדעתי.

ואם בכלל חשוב לך לעשות בגרויות- זה גם שיקול. יהיה לך קשה ללמוד בבית לבד.

אם את רוצה עוד עזרה בהתלבטות אפשר בכיף בפרטי

אל תעזבי לעולם, תלמדי ותציבי לעצמך מטרה, להוציא ת.בגרות מלאה.

ככה שלב אחר שלב, תרגישי סיפוק ושמחה.

אח"כ תוכלי להגשים את עצמך במקצוע מכובד, שאת אוהבת.

נהנים.ולא קשור לזה צריך תואר בחיים צריך ידע .אז למה לעזוב?

יכול להיות שאצלה כמו שזה נשמע הצד האומנותי יותר חזק ומעניין אותה אז לדעתי היא צריכה לחפש דרך שתעזור לה לממש אותו כמו שהיא רוצה...

לא כולם צריכים תואר,

וידע אפשר ללמוד גם מהחיים עצמם...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...