חנוכה ופורים לפעמים מרגיש יותר

למרות שתמיד סופגים איזה משהו

 זה עבודה

ככל שאני יותר קרוב לה' יותר

וכמובן שיש גם השפעה לזה שאנחנו כרגע בגאולה..

גאולה שלימה?

אבל גאולה הייתה בתש"ח, אין שעבוד גלויות. זה מתלמידי הרב קוק לא אני המצאתי

זו גם ההגדרה של המהר"ל (הפוך מהגדרתו לגלות) וזה תואם את כל האגדות שיש בפרק חלק על ימות המשיח

אבל שמח על מה שיש

כיצד ניתן לומר בקינות לתשעה באב "העיר האבלה מבלי בניה" כשאני עומד בפקקים? 

(לא בא לפסוק הלכה, שכל אחד יעשה כהוראת רבו) 

בתשעה באב אני חושב יותר על בית המיקדש, על כמה שהוא חסר לנו. ש"אין יום שאין קללתו מרובה משל חברו" על הפילוג בעם, על זה שיש כ"כ הרבה אנשים שלא מבינים כמה זה חסר לנו (כולל אותי, לא מספיק).

על מה שהפסדנו. על זה שכל הצער והסבל בעולם קטן לעומת צער השכינה . על כמה שהנבואה חסרה לנו.

על כל הפעמים שרצינו להתקרב לה' ואם היה לנו נביא אולי פשוט היינו שואלים אותו: איך ?  

שככה לפחות הדרך הייתה ברורה גם אם לא קלה.

יש על מה לבכות :') .

שמעתי פעם שהקב"ה 'קבע' פגישה עם כנסת ישראל בהר הבית ושאנחנו 'מאחרים לו'. אז ירושלים זה כאילו הוא שלח מונית לקחת אותה. או שהיא מצאה סוף סוף מפתחות לעיר שבה הפגישה מתקיימת. אבל עדיין לא יכולה להיכנס.

אז במובן מסויים זה מחזק כי יודעים שזה כבר קרוב.

ובמובן מסוים זה עוד יותר קשה כי כשהיינו רחוקים היה  הרבה יותר קל לחכות כי: 'עוד לא הגיע הזמן' ודווקא כשאתה כל כך קרוב ועדיין לא מצליח להיפגש, יש בזה צד יותר קשה.

תודה, זה עזר לי לברר את זה(כמובן יש עוד אבל זה הרבה). 

אני מבינה, תודה על הפירוט. אשריך לגמרי! 
זה יפה מאד ומוערך בעיניי היכולות לראות ולחיות גם את הטוב במציאות הכואבת ונעלמת ולא להתמקד רק בה, אשריך!

שד' ירחם עלינו כבר באמת וישוב לציון ברחמים!
 

אני ממש לא חווה את זה ככה פשוט. אני מבין את המציאות אחרת.

לא אומר שאין רע, אבל הרוב טוב. וזה משתפר בעה"י

כתוב שלא מכניסים בישיבה של המשיח אלא מי שיודע להפוך מר למתוק וחושך לאור

הרוב טוב, והשאר בטיפול.

זה גם נכון.

ולגבי המשפט האחרון, פעם חשבתי על זה, אני מרגיש בדיוק ההפך.

שיש נקודה של טוב, טהורה, שנקודה אחת ממנה שווה יותר מכל הסבל שבעולם.

והיא אינסופית. ונקודה אחת ממנה, טובה, טהורה, שווה יותר מכל הסבל שבעולם.

אומרים שיותר קשה להוציא את הגלות מהאנשים.

מרוב שאנחנו רגילים לטוב, כשיש רע הוא נראה בעיננו עצום ומשמעותי.

אבל האבל על החורבן הוא לא סתם עצבות.
זה שאין בית מקדש וזה שחסר לנו חלק גדול מארץ ישראל וזה שעם רב עדיין לא שב(אנחנו פה בעיקר רק יהודה ובנימין), זה שהעם כ"כ מבולבל רוחנית. זו מציאות, שאסור להתעלם ממנה.

וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה

ו.. "בכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו", תדמיין שאנשים מסביבך מתים מרעב.
נלחמים בטיפת דמם האחרונה על ירושלים והמקדש ורואים אותו נשרף מול העיניים שלהם, תשתית העולם. מקום השכינה,עיקר עבודת ה'(הקרבנות, הכהנים, הלווים, הקטורת, המנורה, כל העולם פשוט כבה זה מציאות שאנחנו בכלל לא מכירים זה לא סתם עוד משהו שצריך לעשות). נשרף מול העיניים וחלק מאחיהם נשרפים בתוך הלהבות, זה מחזה קשה מאד. וכך זה בדור שהוא לא נבנה. "אין לה מנחם"

איך אפשר בכלל לשמוח ולראות את הדברים האחרים כגאולה?
(אני קטנה מכדי לחלוק על גדולים שאמרו כך אבל אני שואלת מבחינת תחושת הלב, לא מבחינת האמת)
להתאבל(לפחות בזמנים שצריך) זה אמור לבוא לנו בטבעיות...

הנה שיעור חזק שראיתי ביוטיוב של רב שמסביר קצת על מעלת המקדש וכמה הוא חסר

במיוחד גם שעיקר החיבור חסר. גם אם המהלך הטבעי החל. עיקר החיבור חסר.
לשכינה אין עדיין בית לדור בתוכנו. 


כל העולם נברא בשביל המקדש, אין אותו הוא חרב. זה כאילו בשביל מה כל היופי? כל הטוב הזה?(שבאמת יש במציאות, כמו שאתה אומר) אם העיקר חסר

הוא גם נותן שם מקורות להכל,

חז"ל כתבו שתכלית בריאת העולם הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים

https://www.yeshiva.org.il/midrash/6649

 

אשריך. ואני גם נהנתי

בא נגיד ש... לא, בימים אלה אני לא ממש חי את החורבן לצערי, אבל כן כשמדברים על זה - שיעורים, סרטונים וכיו"ב - אני מרגיש שאני יותר מתחבר לזה

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

אם לפני 400 שנים מישהו היה חולם על מכשיר קטן שנמצא בכף ידו, עם גישה לאינטרנט ואפשרות לראות נטפליקס - זה היה וואו.

אם מישהו חולם היום על זה שיש לו סמארטפון ביד, אין בזה כלום.

כלומר את מתלהבת מזה שהוא חולם על דברים שכבר תוארו ונכתבו בעבר לטענתך, למרות שאין בזה שום דבר מיוחד או מפעים. 

וגם החוויה של מוות קליני תמיד מלווה עם תיאור אנושי וגופני כל כך.

הנשמה "ראתה אור" הנשמה שמעה קול" "עלתה למעלה" "מלאכים לבנים עם זקנים לבנים"

כל מיני תיאורים שכפופים לחושי הגוף שרק מצביעים על כך שזאת חוויה מוחית ולא על טבעית.

ומנגד המדע שיודע להסביר שבמצבים של חוסר חמצן במוח ומוות קליני יש פעילות מוחית חריגה ואיבוד של תחושת זמן ומרחב.

הם החליטו לתלות מדף עם מסר עליו אבל שהכיתוב מופנה כלפי מעלה כך שאם הנשמה תרחף למעלה ורואה כל מה שקורה בחדר היא תהיה מסוגלת לקרוא את המסר שכתוב על המדף.

עד היום לא דווח על אף אחד שהצליח לראות מה כתוב שם עד היום.

לא הצליחו בכלל לשחזר מוות קליני,

אז הוא לא מפריך כלום ולא מאמת כלום,

הוא פשוט לא רלוונטי.

לאור זה, בוודאי שמוות קליני יהיה חוויה מעורבת מתיאורים של גוף ושל נשמה.

ובלי קשר אפשר לקרוא גם כאן וכאן:

חוויות סף מוות - האם קיים "הסבר מדעי"?

חוויות סף מוות - עדויות שאומתו

אני לא חוקרת כמוהו ולא בקיאה בנושא אבל כמה נקודות העלו לי סימני שאלה.

הראשונה והעיקרית היא שאי אפשר בצורה לוגית טהורה להוכיח קיום של משהו על טבעי ע"י חורים במדע.

וכל חוקר יודע את זה.

זה שהוא הפריך השערות מדעיות לא מוכיח שום דבר, אולי משאיר מקום להשערות אחרות אבל זה לא יכול לשמש כהוכחה לכלום .

במיוחד במקרים שהם לא דיון פילוסופי אלא ככל הנראה רק עניין של זמן ומחקר עד שהם יתגלו.
 

(ואני בטוחה שמדענים יחלקו על הטענות שהוא הביא, כי אז מה אם לא כל היפוקסיה מביאה למוות קליני, האם זה מוכיח שבמצבים מסוימים בשילוב מסוים היא לא גורמת לזה? ואז מה אם לא הצליחו לשחזר מוות מוחי בצורה יזומה עם סמי הזיה, זה מוכיח משהו?)
 

אחת הטענות שלו שהזיכרון של מוות קליני מאוד חד וזה מוזר שהוא מתרחש במצב מוחי כזה?

מי אמר? אולי דווקא במצבים כאלה המוח חד מאוד?

יש כל כך מעט מקרים וגם הם מפוקפקים מדי שכל תשובה החלטית לכל כיוון בנושא הזה היא מפוקפקת בעיניי.
 

לכן מוות קליני מעולם לא היתה הוכחה בשבילי לקיום או אי קיום של נשמה או משהו על טבעי בכל מצב אמוני שהייתי בו.

הוא בא לפנות את הדרך לסבירות שהוא רוצה להביא מהעדויות שהוא סוקר במאמר השני.

ויש לו עוד כמה פוסטים בפייסבוק על הנושא. אפשר לחפש בדף שלו את המילים "סף מוות".

לגבי הדיון הפילוסופי זה לא ממש מדויק (לפחות אצלו). באופן כללי הוא אנטי-מטריאליסט ויש לו מאמרים גם על זה.

החומר, בהגדרה, לא יכול להיות חזות הכל - וממילא בעולם שלו יש מקום להסברים נוספים. לזה הוא חותר למעשה.

האם המוח קולט את התודעה או יוצר אותה? הוא עצמו בכלל יאמר לך שהוא מחזיק באידאליזם (גם על זה הוא כתב)

והתודעה בכלל היא זו שמייצרת את המוח ואת המציאות באופן כללי. המפגש בין התודעות הוא החוויה הקולקטיבית שלנו.

כדתיים, אנחנו בכל מקרה יוצאים מנקודת המוצא של התורה ושל המסורת. זו הקטגוריה השלישית של מקורות הידע: עדות.

אגב, בהקשר למה שהזכרתי מהרמבן, בדיוק נזכרתי שהרב שטיינזלץ זצ"ל כתב בספרו "נשמה" שה"אני" של האדם הוא כעין

תופעה לעצמה. נקודת המפגש בין הגוף לנשמה היא שיוצרת את ה"אני" וכשמתרחש מוות אז אותו "אני" נפרד לחלקיו.

אני מניח שהוא מבסס את זה באופן די ברור על משל הפיסח והעיוור שמופיע בגמרא. תובנה מעניינת שעולה מכאן מהדהדת לי

בדמיון מרוחק את תפיסה הבודהיסטית על כך שכל "אני" (או "עצמי") הוא למעשה אשליה (אני'צה ואנאטה).

של נשמה הוא דיון פילוסופי ענק.

העניין הוא, שהוא ימשיך להתקיים גם אם המדע יביא הסבר מדעי וחותך למוות קליני.

יש כמות מועטת של מידע והשערות שבעיקר מתבססות על סיפורים מפוקפקים וחורים במחקר מדעי (שלא מתאפשר כל כך כי איך אפשר לחקור תופעה שכמעט לא קורית ושאי אפשר לשחזר אותה בצורה יזומה?)

לכן- כל העניין של מוות קליני

כרגע לא רלוונטי לדיון הפילוסופי .

ומי שבוחר להאמין בגללו או לא להאמין בגללו לדעתי טועה מאוד.

לכן גם אם חוו משהו. אין להם יכולת להסביר לך אותו בלי להשתמש בכלים גשמיים

לא מדובר בסרטון הזה בכלל על חווית סף המוות בכלל.

מדובר על משהו חמור יותר שיתכן ואסור מבחינת היהדות ומיתתו בחנק, צריך עיון.

כי אין להם צורך במניין.

מעניין כמה יבינו את הבדיחה...

בקרב הגברים די בטוח שיהיו

מעניין אותי אצל הנשים 

במידה והייתם יודעים שהם יקשיבו לכם, ומה שתגידו יכול לשנות להם את החיים.

אפשר לפתוח כזה ואז תגידי בו את מה שאת חושבת

(אני לא ממליץ לאף אחד להשקיע בהווה, רק אומר מה היה קורה אם הייתי משקיע בגיל 20... זה כמובן לא אומר שגם היום ההשקעה תשתלם)

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.