אני לא רואה את עצמי חיה בלעדיו.
איך נראים החיים שלי בלעדיו.
גרועים. אין כלום בעולם. עזובים. עצובים. כואבים. לבד.
בדידות עמוקה.
הכל טפל לזה.
כלום לא משתווה לזה.
זה כמעט הכל בשבילי.
זה הבסיס לחיים.
את כל כך צריכה אותו ורוצה אותו.
את רוצה שהוא ירצה אותך.
ושיעריך אותך.
אבל את לא מעריכה את עצמך. לצערך.
מתוך המקום הזה את באה לקשר.
כשבתוכך את לא מרגישה מי יודע מה.
או יותר נכון, את מרגישה גרועה ודפוקה.
מרגישה לא שווה. לא נורמטיבית.
לא שווה שיתייחסו אליך. שירצו אותך.
מעצבנת, מציקה, מעיקה, חלשה, חסרת כוחות.
לא מעניינת, לא מבינה כמעט בשום דבר,
חסרת ביטחון ומפחדת מהמון דברים.
כל דבר מחליש ומערער אותך.
לא מסוגלת.
כל דבר קשה לך.
לא מסודרת. לא מתפקדת נורמלי. לא מתקדמת, הכל בקושי. דוחה דברים.
לא אהובה. נתלית. לא יכולה לבד. ובכוחות עצמך.
חופרת.
מחפשת מי שירצה אותך, כי אף אחד לא רוצה אותך.
ילדותית. מתנהגת כמו ילדה קטנה ונפגעת מכל דבר.
גם במשחקים עם ילדים קטנים את תחרותית ודורשת צדק, לא לוותר כי זה לא הוגן.
עובדת על אנשים, עושה כל מיני תעלולים.. אין לך חיים.
אין לך יציבות. צריכה שיראו אותך ויעריכו אותך, אין לך ערך משל עצמך.
כל דבר מסובך לך. מסתבכת מכל דבר. ומסבכת כל דבר.
יש לך מלא חסכים. גם בחברויות, גם במשפחה, גם בידע של כל מיני דברים בסיסיים.
אין לך שום תחביב שפיתחת. אין איזה משהו שאת טובה בו. רגילה. אפילו פחות מרגילה. מתחת לממוצע.
משועממת. אין לך תכלית. שום דבר לא מספק אותך.
דורשת מלא אנרגיות וכוחות מאנשים.
אפילו תקשורת נורמלית עם אנשים אין לך. לא יודעת מה להגיד מתי ואם את בסדר. אם הגבתי נכון.
אפילו לגבי הרגשות שלך את לא סגורה אם הם בסדר ונורמטיביים ולגיטימיים או שלא. שזה ממש לא לגיטימי.
כל הזמן בחששות מה יחשבו עליך, אין לך דקת מנוחה בתוכך. אולי לא כיף להם איתי? אולי הם רוצים שאני אלך? או נמאס להם? או משעמם להם איתי? ואין להם כבר כוח אלי? אולי אני לא בסדר? אני נראית נורמלית או לא? הגבתי סבבה? מה היא משדרת לי, שטוב לה איתי או שהיא מסתייגת ממני?
ומתוך המקום הזה, שגם חסר ביטחון לגבי עצמו
את אמורה לגרום לכך שהוא ירצה אותך.
זה מאוד חשוב לך.
כי את צריכה אותו בחיים שלך. כי את רוצה אותו בחיים שלך.
הוא המון בשבילך.
בזמן שבתוכך את שומעת את הרעש הגדול הזה, והמון קולות שליליים גועשים ורועשים בתוכך..
את אמורה לשדר לבחור שאת בסדר, שאת שווה, שאת עם ביטחון, שאת בעלת ערך, שאת נורמלית
שאת מעניינת, שאת בריאה בנפשך, שאת יציבה, שאת בוגרת, שאת בטוב עם עצמך ועם העולם, שאת חברותית,
שאת ביחסים טובים עם הבית שלך ושאת לא מתערערת מכל דבר, שאת שמחה בחיים שלך ולא שונאת את עצמך ואת חייך. שטוב לך בחיים סה"כ. שאת מסודרת, ולא מסכנה חלילה. שאת מרגישה סיפוק מהחיים שלך ומעצמך, ולא מרגישה שאת גרועה ובודדה. שאת מסתדרת. שאת לא תלויה בדברים חיצוניים. שיש לך ביטחון פנימי. שיש לך כוחות לעשייה. להתמודד. שאת לא נופלת מכל דבר. שאת לא חלשה וחסרת כוחות. באפיסת כוחות. שאת מסוגלת. שאת לא אחת כזאת שלא מבינה כמעט בשום דבר. ושכל הביטחון שלה מבחוץ. ושכל דבר מערער אותה. שמפחדת מכל דבר. שצריכה דווקא מקום מסוים ואנשים מסוימים כי אם לא אז כל היציבות והשמחה שלך הולכת. נאבדת. שאין לה ביטחון בדברים בסיסיים בחיים. שצריכים אותם המון בחיים. שאת לא אחת כזאת תלותית וכל כך צריכה אותו כי בלעדיו החיים שלך ריקים ואפלים. בודדים ועזובים. ועצובים. שאת שלמה עם עצמך ונותנת מקום לרגשות שלך.
ששווה לו אותך. שכדאי לו. שזו בחירה טובה ונכונה. שזו הבחירה הכי טובה שהוא יכול לעשות. שאם הוא איתך אז הוא בוחר נכון.
כדי שהוא יבין וירגיש ששווה לו להיות איתך. שהוא ירצה אותך.
אבל הבעיה המרכזית היא
שאת לא יכולה לשחק אותה כבר.
זה דורש ממך המון!
הרי את כל מה שנכתב לעיל, את כל זה את כן חושבת על עצמך
את חושבת על עצמך את כל הדברים השליליים שנכתבו לעיל.
אז להחזיק בזה זה הדבר הכי קשה ולא נורמלי שיש.
לשדר את זה כדי שירצו אותי זה בלתי אפשרי כבר!
כי חלאס
חלאס
אני רוצה להודות באמת.
אני לא אוהבת את עצמי.
אני חושבת על עצמי את כל זה
אני לא באמת יכולה ומסוגלת לשדר לכם משהו אחר
שכאילו הכל בסדר והכל מסתדר והכל הולך מושלם ומעולה
כי לא.
הכל הולך גרוע, החיים שלי דפוקים, אני בעצמי דפוקה ומעצבנת..
וחופרת ומציקה והכל הכל..
כן, זה מה שאני חושבת..
אז איך בדיוק אני אמורה לשדר אחרת? להראות בו זמנית שהחיים שלי סבבה? להיראות שהכל בסדר?
כשבתוכי הכל סוער וגועש, אין שקט
אין ביטחון בעצמי
אין ביטחון בחיים שלי
שאני כל כך צריכה אותך ואני לא יכולה לשחרר ולשחק אותה שהכל בסדר ותיקח את הזמן, שאני לא תלויה בך, שאתה יכול לחתוך ואני אסתדר, שאל תענה להודעות זה לא משפיע עלי. כן זה משפיע!!! ואני לחוצה עליך!!!
ואני שונאת את עצמי על זה שאני כל כך תלויה בך ולחוצה עליך. שאני הורסת הכל עם הרגשות שלי ועם הצרכים שלי. כי חלאס, תהי נורמלית! את הורסת הכל!! תפסיקי להיות לחוצה מכל דבר, תפסיקי להיות ילדה קטנה ולהתנהג כמו ילדה קטנה, תפסיקי להיות חסרת ביטחון, תפסיקי להיות חסרת עמוד שדרה, תפסיקי לרצות, תפסיקי לעשות כל דבר שאחרים עלולים לחשוב עליך דברים לא טובים.
כמה אני יכולה להכיל אותך. כמה.
כמה אני צריכה להיות לצידך, כשאני בכלל דוחה אותך, ואין לי כוח אליך!
שאני צריכה לתת לך להיות לגיטימית, עם כל מה שאת מרגישה ומפחדת, ועם כל הצרכים העמוקים שלך, בעוד שאני מעדיפה שהם לא היו קימיים! שהיית נורמלית ובריאה, ולא במקום כל כך נמוך ודורש מלא יחס ועזרה..
בעוד שאני מרגישה שהלוואי והיה לי מישהי אחרת נורמלית ולא אותך. שאין לי כוח אליך. עם כל הבעיות שלך. והחורים הענקיים שיש בך. שאין לי כוח לכל התסבוכות הלא נגמרות שלך!
לא רוצה!
אני לא אמורה ולא הולכת לשדר לאף אחד שאת בוגרת וכיפית וזורמת ועם ביטחון ועם כוחות כשאני חושבת בדיוק להפך.. שאני מרגישה שאני לא בטוחה בך בכלל..
אני לא אמורה לשדר שהכל בסדר בחיים שלך כשכלום לא הולך. שאני יודעת את האמת.. שאין לך כוח לכלום!
