1. 11-2 בלילה.

2. בערך כשאני עייפה אז כן.

3.בלילה .9 שעות.

4.נמרחים או הולכים לישון מה שזורם.

5. ההיתי שמחה אבל יש לי מלא מה לעשות.

1. אממ אבא שלי מכריח אותי להכינס למיטה בסביבות ה10 כדי שהאחיו הקטנות שלי לא ילמדו ממני... בתכלס יוצא שאני נרדמת ב12 בערך לפעמים יותר מוקדם

2. תלוי מתי כאילו אני בכיף יכולה לישון שנץ תמיד אבל זה אחרי זה אומר ללכת לישון שיא המאוחר שזה אומר להשתעמם במיטה מלאא זמן אז פחות יוצא לי

3. 14 שעות תאמינו או לא אני דוב קוטב בקטע של שינה ... אממ כשלא מעירים אותי ונותנים לי לישון כמה שבאלי

4. או ממשיכים להיות ערים כי חייבים לעשות משו דחוף או הולכים לישון

5. דווקא אני די ערנית

מקווה שאצליח 😅

ושאפו על השינה המוצלחת!!

1. באיזו שעה אתם פורשים לשנת לילה?שיש לימודים בד"כ גג עד 11 ,בחופש-תלוי,יש ימים שב3 ויש כאלה שב11

2. שנ"צ? בלקסיקון שלכם? עד כמה? לא,אני לא מרגישה טוב אח"כ 

3.כמות שעות השינה המירבית אצלכם! מהי? ומתי? 12,שיש לי זמן וחסר לי שעות שינה

4.מה אתם עושים כשאתם ממש עייפים.... מתארגנת באיטיות לשנה

5. לכו לישון! הלוואי

1. באיזו שעה אתם פורשים לשנת לילה?

בעיקרון ב23:30, אבל לפעמים אני נמרחת עד איזה 12 או במקרה ממש גרוע עד 1:00

2. שנ"צ? בלקסיקון שלכם? עד כמה?

רק בשבת כדי להעביר את הזמן, וגם אז לא ממש מצליחה, וזה גורם לי לא הרדם במוצ"ש.

3.כמות שעות השינה המירבית אצלכם! מהי? ומתי?

משהו כמו 8-9 שעות במקסימום

4.מה אתם עושים כשאתם ממש עייפים....

הולכת לישון.

אני מניחה שהמצב שלי יותר מטוב מאנשים מסוימים, אבל זה לא אומר שהוא טוב בפני עצמו.

עכשיו כשאני קוראת את זה שוב אני חושבת ששכחתי לציין שלפעמים קשה לי להרדם בלילות, וככל שאני הולכת לישון יותר מאוחר זה נהיה יותר גרוע בגלל הלחץ של: 

"עכשיו ממש מאוחר אני חייבת להרדם עכשיו! למה אני לא ישנה? יהיו לי רק X שעות לישון עד הבוקר!" 

הרבה פעמים כשאני ישנה מחוץ לבית אני מתעוררת באיזה 6 בבוקר בלי יכולת לחזור לישון, בנוסף לנדודי שינה אם אני הולכת לישון מאוחר מידי.

אז כשאני בשבת אולפנא או משהו אני יוצאת החננה שהולכת לישון מוקדם, יש מישהי שאפילו הרבה יותר חזקה בזה ממני, אני בדרך כלל נגררת אחריה כי אין לי אומץ לפרוש לישון בלבד כשכולן ערות.

וד"א אצלינו זה בכלל לא ה"חננה" שהולכת לישון מוקדם...

דווקא במחנה הקיץ שלנו דירבנתי את כולן לישון כמה שיותר

ותתפלאי, כל החדר שלי נרדם יפה-יפה בזכותי

נכון שיש את המגזימות שהולכות לישון יותר מדי מוקדם ומפסידות מסיבות שלא מעלמא הדין...

תלוי מה זה מוקדם אצלך, כמובן, בהתחשב בנסיבות.

היה לנו מסע שואה לפני חודשיים בערך, שלושה ימים, שני לילות.

בגלל חצי הגבלות קורונה מוזרות היה אסור שנישן באזור של המוזאונים והמקומות שהביאו אותנו אליהם כי היה אישור רק ללינה בפנימיות, אז כל יום החזירו אתנו בשעה 10 בלילה לאולפנא שנישן שם.

אני הייתי ממש מותשת, אז אחרי ארוחת ערב ואיזו חצי פעילות "עיבוד" או מה שזה לא יהיה שלקחו כמה שעות, רציתי רק לשים פיג'מה ולישון, אבל כשאמרתי שאני מותשת אז הבנות בחדר אמרו "אה בסדר, אז תתקלחי ותלכי לישון"

לא רציתי להתקלח, ממילא בבית אני מתקלחת רק כל יומיים או שלושה, וממש ממש רציתי לישון.

אבל לא רציתי שיחשבו שאני מוזרה, אז התקלחתי במקלחות המגעילות של הפנימיות וישנתי עם שיער רטוב שזה דבר שאני שונאת לעשות.

ככה היה שני לילות רצוף, אשכרה התקלחתי וגרמתי חוסר נוחות גדול לעצמי בגלל לחץ חברתי.

אחת הסיבות העיקריות, אם לא היחידה. - שגורמת לי לשנוא נופש\מחנה עם חברות.

וממש לא יפה מצד חברות שלך, עם הלחץ הזה...

תראי, אצלינו במחנה התקלחנו פעמיים ביום, ודווקא היו מקלחות סבירות, לא היה טעם לא להתקלח ברגע שאת מגיעה נוטפת בוץ מאחד המסלולים בסביבה... (אני אישית לא עשיתי את המסלולים המלוכלכים כי זה עושה לי צמרמורת רק מלחשוב על זה ולחברות שלי - את המוות... אז חסכנו אחת לשניה)

ואני חושבת שבכל פעם ששוהים יחד בחברה, חשוב מאד לתת לכל אחת את מרחב התמרון הפרטי שלה ולא להשרות לחץ חברתי, זה לא בריא ולא נעים.

דווקא הפוך, היא סוג של "נתנה אישור" לישון עכשיו (כשהן ישארו ערות עד שלוש לפנות בוקר) אחרי שברור שתעשי את הפעולה הברורה מאילה שאין אפילו מה לחשוב עליה.

זה בדיוק העניין של להילחץ שלא יחשבו שאת מוזרה, ברור וטבעי שכולן עושות ככה והן אפילו לא חשבו שאת תעשי אחרת, אז מה, לא תעשי את זה?

בנות צריכות להתחשב, לפתח חושי רגישות דקים... כן, אחרי הכל אוירה טובה היא זו שנותנת גוון וגיבוש לחברות בריאה וטובה.

וכל אחת מוזרה בדרך שלה, אני תמיד נואמת שאלמלא אנשים לא היו מוזרים, לא היה עולם מעניין....

בלחץ החברתי הזה, יש משהו של כיתה ט', יש חבורות שזה עובר להן ויש כאלו שלא, זה מאד תלוי בגיבוש...

עד כמה אתן מגובשות?

אצלינו עושים מסיבות יום הולדת כמעט כל חודש, וכל הפסקה יש לנו פינה בחצר, על הדשא ששם תמיד אנחנו מדיינות בנושאים חשובים.

עד כמה הגיבוש הוא אצלכן?

בדיוק כשיצאתי מאותה מקלחת כולן בהו ואמרו שזו פעם ראשונה שהן רואות אותי בשיער פזור ובלי משקפיים.

אני לא מרגישה מחוץ לקבוצה, אני דווקא חושבת שזאת הקבוצה הראשונה שאני באמת מרגישה חלק ממנה, אבל ברור שזה בתחום כזה לפעמים צצות "תקלות".

וגם ברור שהן לא הרגישו את זה בכלל, אני חושבת שהניסוח "נתנה אישור" לא טוב.

ב12 בלילה בפנימייה אחרי יום ארוך מישהי אומרת: "וואי אני ממש מתה מעייפות"

וחברתה הטובה עונה: "אה, מה הבעיה, תתקלחי ולכי לישון"

ואז היא מתקלחת והולכת לישון.

זה כל מה שקרה. את התסבוכות הזאת אני עשיתי לעצמי בראש וסתם עשיתי לעצמי חיים קשים.

תאמיני לי, החיים האלו בפנימיות... זה משהו על אנושי.

צריך ממש להיות בנויה לזה 🤦‍♀️

1) בדרך כלל לפני 11, יש ימים עם זליגות נוראיות

2) כן, אם אני עייף

3) משתדל שיהיה בסביבות 8 שעות (ככה אני בפוקוס מלא וביעילות מרבית). קרה לי שישנתי איזה 20 שעות פעם ביום של חום גבוה וכאבי ראש

4) הולכים לישון אלא אם כן יש משהו ממש חשוב שצריך לעשות

5) לילה טוב!

1. באיזו שעה אתם פורשים לשנת לילה?

תלוי ביום, זה נע בין 12 ל4...

2. שנ"צ? בלקסיקון שלכם? עד כמה?

בד"כ לא, אבל בשבת כן, לפחות בקיץ..

3.כמות שעות השינה המירבית אצלכם! מהי? ומתי?

המוןןןןן, זה יכול להגיע ל12, אבל זה קורה לעיתים נדירות  כשאני במחסור של שנות שינה ואז אני נרדמת ב8 בערב...

4.מה אתם עושים כשאתם ממש עייפים....

תלוי, אם זה יום אז ממשיכים לתפקד כי אין בררה, אם זה לילה אז ממשיכים לתפקד כי לא מרגישים תעייפות.

5. לכו לישון!

ממ לא רוצים

1. 3-1 כזה בדרך כלל...

2. לא שונצת בכלל

3. וואוו הרבה😅 ישנה עד מאוחר בד"כ אז בין 8 ל12 בערך אבל קרה לי כמה פעמים שישנתי 14 שעות בערך...

  (אבל בלימודים 4-7 שעות שינה..)

4. מחזיקה את עצמי ערה

5. יאללה הלכתיי

1. באיזו שעה אתם פורשים לשנת לילה?

1-3 כזה

2. שנ"צ? בלקסיקון שלכם? עד כמה?

כשאני ממש עייפה אז כן

3.כמות שעות השינה המירבית אצלכם! מהי? ומתי?

12 שעות כשאני ממש עייפה ולא מעירים אותיי

4.מה אתם עושים כשאתם ממש עייפים....

או שאני הולכת לישון או שאני לא מפסיקה להגיד שאני עייפה

5. לכו לישון!

רצההה

1. 1.5

2. בטח!

3. 6 שעות

4. מחכים ללילה או לשנ"צ

סתם שיהיה במודעות.

7 שעות שינה טובה ורצופה בלילה, תורמות מאד לריכוז ושיפור היכולות במהלך היום.

אלה רעיון תאמת אני בעד לישון מוקדם

1עד 2 בלילה

2לא חד משמעית

3אמממ 6נ שעות שיוצא לרוב 4 

4תלוי מתי מידי פעם נישארים ערים מידי פעם פורשים לשנת הלילה 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...