אפשר בקשה מיוחדת?
תכתוב תובנות מה'אגרת' של רבי נחמן...

מלא זמן לא למדתי

ואם נקרא את המשפט הזה הפוך נראה שאם מראים לך התרחקות- סימן שנכנסת בעבודת ה'!

ראיתי תובנה נפלאה מהרב בזאנסון שמסביר שהאדם שנכנס לעבודת ה', מה זה עבודת ה'? להתבטל לרצון ה'. הדבר שחוסם את האדם מלהתבטל הוא האגו. שהאדם מרגיש נפרד. לא נכלל. 

עכשיו האגו הזה, לפי עולם המושגים שלו, אם הוא עושה משהו טוב אז הוא צריך לקבל פרס, לא כן בעולם של עבודת ה' והתכללות שם עצם המעשה נחשב כבר לפרס ואם כן עצם זה שמראים לו התרחקות, כבר זהו ההתקרבות דהיינו ביטול האגו כיוון שהאדם לומד להעריך את התנועה בעצמה שהוא מתקרב בלי לקבל פרס!

ולכן גם מובן למה "צריך לעבור בכל אלו הבלבולים קודם שנכנסים בשערי הקדושה" כדי לשבור את סברות האגו הנ"ל.

ועוד משהו (חידוש שלי..) שעוד אחד מתעלולי האגו והסט"א הוא שברגע שנראה מישהו שכן מצליח בעבודת ה', אז נרגיש עוד יותר גרוע, למה ה' מקרב אותו ולא אותי וכו' וכו' ובודאי שיהיה קשה לנו מאוד לבא ולהגיד לו "אחי! חזק ואחוז עצמך!" לכן מספר לנו רבינו בהמשך התורה כמה חשוב לחזק את חברו כי גם ככה שוברים עוד חתיכת אגו וסט"א..

ורבינו בעצמו מחזק אותנו "והכלל אהובי אחי, חזק ואמץ מאוד ואחוז עצמך בכל הכוחות להישאר קיים בעבודתך"

שאדם לא מבין שחלק אינטגראלי מהעבודה זו התגובה שלו לאחר שנדחה,
אדם חושב שברגע שהוא קיבל על עצמו קבלה נפתחים לו שערי גנעדן, יוצאת בת קול מהשמיים ומכריזה על היותו צדיק גמור, ונשפך עליו מטר של מטבעות שוקולד מלמעלה...
אבל האמת היא לא כזו, מראים לו התרחקות, בדיוק כמו שמראים לגוי שרוצה להתגייר, רוצים לראות מהי הנכונות שלו לקיים את אותה מצווה, רואים כמה הוא לא מוותר גם כשהוא נופל, רואים כמה קשה לו והוא כמעט מתייאש- וזוהי העבודה הגדולה, להתמיד במה שקיבלנו על עצמינו גם כשלא יהיו אורות, גם כשהיצר יתגבר, וגם כשממש נראה שמלמעלה כביכול לא רוצים בעבודה שלנו.

גם אם לא מצליחים שם- להפוך את הדף ולהתחיל מהתחלה ואפילו אם לא מצליח לעשות כלום ואפילו נופל... לא ליפול בדעתו מזה אלא לזכור שהכל הכל חשוב בעיני ה' וכתוב במשיבת נפש שה' מחשיב כל הבטה! כל הבטה! כלפי מעלה... אז שיעשה מה שיוכל. שזה מה שהוא יכול. לא להאשים את עצמו ולא לרדוף את עצמו..

ובזה אדרבא! לא יהיה נקי מאגו ממנו..

חיזקת אותי תודה.

אפשר במקום לקבל קבלה לכל החיים להחליט לטווח הקצר, נניח לפני שאני שומעת שיר ב3 השבועות פשוט לחכות 5 דקות, במקום לקבל על עצמי 'אני לא שומעת שירים ב3 השבועות' זה עוזר כי:
א. לנסות לחכות 5 דקות זה דבר לגמרי אפשרי ככה שהקבלה לא מאיימת עלי
ב. לפעמים אחרי 5 דקות הלך הדודא לעבירה
ג. גם אם כן שמעתי את השיר אני לא מיואשת מעצמי כי לא הבטחתי שאני לא הולכת לשמוע את השיר הזה עד אחרי ט' באב

אז אולי כדאי לא להגיע בכלל למצב שיכול לשבור לי את הלב ולהביא אותי ליאוש? אולי העבודה הגדולה יותר היא למצוא את סדר הגודל והקנה מידה שבו אני יכולה לעבוד על עצמי כדי להשיג אפקטיביות?

רבי נתן אומר שהעיקר זה שברון לב.. ודאי ששתי העבודות קדושות ונעלות.

העבודה לא ליפול והעבודה להתחזק אחרי הנפילה אלה שתי עבודות ששייכות בזמנים שונים וצריך (לדעתי) פשוט לשלב אותם בזמן הנכון

זו לגמרי עצבות והשתקעות בעבר

לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד כלל, כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול והוא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך ויקר מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה להאדם לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם אין יכולים לקיים זאת כי יכולים לבוא מלב נשבר לעצבות, חס ושלום, שזה אסור להאדם לגמרי. על כן צריכין לייחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך אבל שאר כל היום כולו יהיה רק בשמחה.

במקום אחר כתוב שלב נשבר זה געגועים כבן המתחטא לפני אביו

חיזוק כזה, אשרייך לגמריי!!!

תפתח שירשור כזה כל יוםם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....