בתר דחזיתי מערכוניא דמתיבתא דקריית תמניא בלישנא דארמיתא הוה לי רעווא לשרשר בכא בארמיתא.
עולו כל בני התורה ומללו בארמיתא!!
@נשמה כללית
@שחר אורן
וכו' וכו'
בתר דחזיתי מערכוניא דמתיבתא דקריית תמניא בלישנא דארמיתא הוה לי רעווא לשרשר בכא בארמיתא.
עולו כל בני התורה ומללו בארמיתא!!
@נשמה כללית
@שחר אורן
וכו' וכו'
ויהוי טבא, רחמנא לשוויה לטב.
*הויא.
האמתש הרוב שם זה מילים בעברית עם "א" בסוף. אבל מאיפה לדוגמה ידעת מה זה "רעווא"? (או שבגלל
"רעווא דרעווין"?)
אבל גם במשפטים אחרים הצלחתי לקלוט כמה מילים.. וזאת מפני שבעוונותיי יצא לי להציץ קצת בגמרא יחד עם אחי, אז ספגתי אביסאלע ארמית.. (רעווא מוזכר גם ב"יהא רעווא", לא יודעת באיזה מהמקורות מוחי נזכר..)
האי, לא קא מסתבר לדידי אמאי טרחת למכתב "קרית תמניא" הרי כולי אינשי איקרו לאתרא "קרית שמונה" ולא צריכא למשני שמיה דאתרא, וכדאיתא בגמרא דדכתיב שמיה דאתרא במקרא עף אל גב דשמיה דאתרא לא שם בבלי. כגון "הר סיני" לא צריכא לשניה שמיה דאתרא אי לישנא אינשי לאו הכי.
דאשכחן במכלתין דשבת "טורא דסיני".
קשיא לן אי קראי לי "מתיבתא תמניא" או "קריית שמונה"
"קריית" לא קשיא
פירושא דמילתא: ישיבה שמונה. זה לא מסתדר...
יכיל למיכתב חדא מילא בארמיתא דלאו היא שכיחתא ואינשי לא ידעין לה לבר יחידין, ולמיחזי אי איכא הכא מאן דידע לה, ואי הוא ידע לה יכתוב ליה פירושא דידה
הָיוֹ הָיָהגרמידא
זבוריתא
מוניני
חזינא דלית הכא אינשי דבקיאי בכוליה תלמודא.
איהב לכו מילתא קלילתא טפי: מאי היא 'שותיתא'?
מוניני = דגים קטנים
ברם את בעי למכתב פתרונא אמילתא דאיניש אחרינא, ולצרופי בהדה מילתא מדידך, ולאו לאפתורי מילתא דידך
מאי כרוספדין?
פליזא
פירקא 1 – ינוקא דאשתאר בחיי
מר ומרתא דרסלי, דיירי דרכא פריווט מספר ארבע, ידעו למימר ברמות רוחא דאינון הכי תקינין דאיכא – ותבורכו דבעיתו. לא יסיק אדעתא דמכולי אינשי בעלמא דווקא אינון יתאחזו בעובדין חריגין, והא אינון בפשיטא לאו קבילין טפשותין כהאי גוונא.
מר דרסלי הוה מנהיג רבא דקומפניא בשום גראנינגס לאנפקת מקדחין. הוא הוה גבר בעל בשר, וכמעט בלא צוואר, ברם הוה ליה שפם עב לחדא. דביתיהו, מרתא דרסלי הוות דקיקא ובלונד הוה שערה. לה הווה צוואר אריכא כפליים מאורכא דעלמא, מאי דהווה שמיש לה לחדא, ארי רובא דזמנא דידה חלף עלה באסתכלותא מעילא גדרין כי היכי דתהווי מצי לאלל ית ברתי מצרה. דרסליא הוה להון רביא דשמיה דאדלי, ובעיניהון לא הוה בעלמא ינוקא דעבד חילא מיניה.
פתגמא לאו הוה חסרא לדרסלי. ברם הוה להון רזא, ואינון חיו באימתא דמאן דהוא יחשוף יתיה. אינון חשבו דחייהון לאו יהוו חיי בשעתא דמאן דהו ישמע על משפחת פוטר. מרתא פוטר הוות אחותה דמרתא דרסלי, בקושטא חלפו שנין סגיאין מדין דחזו. לעובדא, מרתא דרסלי בעת לאחזי כאי לית לה אחות, ארי אחותה ובעלה דהוה עם הארץ הוו אינשי דלאו דרסלין בעלמא. דרסליא רטיטו כד חשבו מאי ימללו בשיבבותא אי יומא חדא פוטריא יאתיתו למבואה דידהון. דרסליא ידעו דפוטריא אתיליד להון ינוקא זעירא נמי, ברם אינון מעלמא לא חזו ליה. ינוקא הוה תירוצא טבא אחריתי למהוי רחיקין מפוטריא – אינון לא בעו דדאדלי יהוי חברא דינוקא כוותיה.
כד דרסלי ודביתיהו אקיצו בצפרא דיומא תליתאה אפילא ואפירא דביה מתחיל אגדתנא, לא הוה דוכרנא בשמיא מקשרי לדא דפתגמיא שאנין ומטמרין קאין למהווי בכולי מדינתא. מר דרסלי זמיר לדידיה בשעתא דבחר קולר דרגילין ביה לחדא לפלחיה, ומרתא דרסלי אכלת קורצא וניסת למכפי על דאדלי דצווח ליעול לכורסא דרביא דידיה.
אני נמי תירמנא לאתחלתא דהארי פוטר ללינשא דארמיתא, אך תרגומא דידך טב טובא טפי מדידי.
כד חמיתי יתכון מעיילין מילי בלישנא דישראלי ומנגידין להון א בסופא דמילתא. קושטא, דאנא עביד בישא כהאי גוונא נמי דלית לי מידי דמצי למהווי חילופא למילתא בלישנא דישראלי.
מלבתר דפתחינא כהאי שירשוריא
דהווי תמןמודעה רבה לגברא, לבתר ביקושיא דאינשי, נא תחזי ליה ל.. - נוער וגיל ההתבגרות
חדא דלאו ארמיתא קרינן ביה מיהו איתא למימר לישנא דארמי (למאן דבעי סגי ליחזי בתוס' ד"ה "אבזקת" 9
ועוד דצריכי למימר מלילו ולאו מללו
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...