בכללי המצב בבית מתוח..
אז ברחתי קצת לנשום אצל דודים רחוק.. באישורה כמובן חח היא אפילו הקפיצה אותי לתחנה
️אבל עדיין צבט לי הלב. עיצבנה אותי ממש.
ואז חברה שלי התעניינה בי איך בחופש איתי ומה נשמע. אז קצת אמרתי שמתוח ומסובך אבל אני שורדת..
היא הציעה אם אפשר לעזור.
אמרתי לה שתתפלל שיהיה לי טוב , עם אימוגי קורץ

ואז היא אמרה: ברצינות, מה שם אימך.
עניתי לה.
ואז עלתה בי התובנה שעם כל הכעס והחוסר הבנה, היא אימא שלי והיא חשובה לי להכל! היא חשובה לי לתפילות שלי! שיתפללו עלי!
היא תהיה מעורבת בחיים שלי לנצח! גם אחרי 120 שלה ו120 שלי.
אמא זאת אמא. וזהו. והיא החיים. גם כשממש ממש אבל ממש קשה לי להגיד אתזה עכשיו. אני יודעת שהיא כל החיים שלי.









