היא ממש מעצבנת אותי.
מה היא מודיעה לי בשניה האחרונה שהיא בחודש תשיעי ועוד רגע יולדת?
איזה מן חברה את?
9 חודשים את סוחבת את זה בבטן (תרתי משמע) ורק עכשיו נזכרת להודיע לי?
נמאס לי שאת מודיעה הכל ומנחיתה עלי את זה ברגע האחרון.. ולמה כל דבר אני צריכה להכיל ולקבל ולהיות בוגרת ולא לקחת קשה? אולי סוף סוף את תבואי לקראתי? הרי זה מפריע לי. למה אני כל דבר צריכה לקבל בשקט ואת תעשי מה שבא לך על חשבוני..?? נמאס לי שאין לי רגשות. שאין לי זכות להרגיש משהו אחר מהאמת או מהאידיאל. זה מה שנכון וראוי אולי, אבל יש גם אותי בסיפור ואני קיימת! ולי זה ממש היה לא נעים שרק עכשיו את מ
ואני ממש שונאת את עצמי.
איזה מעצבנת אני!
למה אני כזאת דפוקה
למה?
כל דבר מפריע לי
מכל דבר אני עושה סיפור
בסה"כ היא הודיעה לי עכשיו
מותר לה!
מה את לוקחת קשה כל דבר
זה מה שהיא מרגישה
שעכשיו היה לה נכון לספר
אז תכילי אותה
זאת היא
זה לא קשור אליך
את לא אמורה לקחת את זה קשה
זה החיים שלה ואת צריכה להבין את זה שלא תמיד היא תעשה מה שאת רוצה
ותקבלי את זה.
היא רוצה לספר כשהיא מאורסת- מותר לה.
היא רוצה לספר כשהיא בתשיעי ועוד כמה ימים יולדת- מותר לה.
תפסיקי להיות שתלטנית.
אז מה אם זה קשה לך והיית רוצה שהיא תספר הרבה קודם בתור חברה
אבל לה נכון לספר עכשיו. בדקה התשעים.
זה לא משהו נגדך, זה לא משהו אישי
זה החיים שלה ואת צריכה להבין את זה ולקבל את זה
כמו שהיית צריכה לקבל את זה שהוא לא ר***.
בעיקר- זה בחירה שלך איך לפרש את הדברים ואין לך זכות להגיד לה.
גם תפסיקי לברבר את השכל. תשתקי. זה סתם יוצר מצב לא נעים בשבילה שזה מה שיש לך להגיד לה במקום לשמוח בשמחתה
תתאפסי על עצמך
לא כל דבר קשור אליך!
ובמיוחד תפסיקי להרוס כל דבר עם התחושות המוצפות שלך! את הבלגן שקורה אצלך בנפש תשאירי אצלך. זה לא קשור אליה! את מתנהגת כמו אמא שלך או כמו ***** שנפגעת ועושה טררם ובטוחה שהיא צודקת, וכולם צריכים להתכופף אליה. נפעלת מכל דבר ועושה בעיות.. חלאס. תנשמי עמוק, מה כבר קרה, תקחי אחריות. תירגעי! אל תפילי על אחרים את הבעיות שלך עם עצמך.. סבבה? את לא יציבה. את לא נורמטיבית. עכשיו בגללך היא לא תרצה לשתף אותך יותר. כי את רגישה מידי.. מישהי אחרת הייתה מגיבה לעניין ולא לוקחת כזה קשה. תדעי שזה בכלל לא גורם לרצות לספר לך כשאת ככה מגיבה ולא מכבדת!
תפסיקי לקחת קשה.
