אנשים היו עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה ומציינים חגים ושבתות בתור עבודה דתית, לא מושג כזה לבלות ולהעביר את הזמן.

רק לאצולה הגבוהה ביותר הייתה את האפשרות לכך, אבל הם החליפו בגדים כל שעה ונסעו ימים שלמים לאירועי דיפלומטיה. כך שגם אם הם לא עסקו בעבודה יצרנית גם להם לא היה פנאי, או לפחות הם לא חשבו על זה ככה.

מה הנקודה שלך?

איך אנשים חיו אז חיים טובים

אנשים עם בעיות בבריאות הנפש היו סובלים בלי טיפול, איך זה דבר טוב?

וגם כל תחום בריאות אחר היה ממש מוזנח, רק למשל: אישה הייתה יולדת קרוב ל15 פעמים ומתוכם היו שורדים אולי 3-4, וגם סיכוי נמוך שהיא תשרוד בעצמה.

אתה נשמע כמו השלטים האלו "בלי אינטרנט וסרטים חיים מאושרים"

(אגב הפונט שהם משתמשים בו לא מגיע בתוכנת וורד וצריך להיות מורד מהאינטרנט)

נכון שיש בעיות שהטכנולוגיה יוצרת, אבל היא פותרת בעיות חמורות בהרבה שצריך להודות ל-ה' כל יום שאנחנו לא מתמודדים איתן.

(ואני לא מצליחה לערוך את התגובה הקודמת שלי, רק עכשיו שמתי לב. התכוונתי למים זורמים.)

להגיד שלא היה להם לא מעט יתרונות האלה זה פשוט לא נכון
לגבי תרופות הדיכאון כמו שהרב חיים נבון מסביר יפה בספר שלו "חופשי זה"-
החופש והפנאי המודרני גורם לאנשים להיות יותר ויותר אומללים.
אני יכול להבין איך הם נהנו פעם גם כי הם לא ידעו כמה חסר להם כי זאת הייתה המציאות
ומכאן אני רואה שהיו להם גם יתרונות לא מעטים.

אני מודה לה' על המציאות שכאן הוא בחר לשים אותי אבל אני מאמין שיש לנו חסרונות שלהם לא היו. 

אנשים ישנו יותר, חלו יותר וחיו פחות. ובזמן שהם היו חיים וערים הם היו צריכים לעבוד קשה בשביל לשרוד.

שמוכן לשנות את ההלכה ו"להתאים לימינו", רח"ל.

ב"ה, שלא שם חלקנו... 

שום רב בן דורינו אינו בעל סמכות "להתאים" את איסור גילוח וכיבוס בחוה"מ.

וזה כולל גם את הרבנים שהכי "מקובלים עלי".

לא באמת קשה לנחש.

הטיעונים שלך נורא מעניינים, אבל ההלכה קובעת שהיא איננה יכולה להשתנות, בטח לא כך (אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו, אלא אם כן גדול הימנו בחכמה ובמנין). לא יעזרו כל התירוצים וההסברים שבעולם.

מלבד זאת אתה מראה את הבורות של האנשים ששואפים לשנות את ההלכה, האיסור הוא כדי שאדם לא יותיר טיפולים לרגל, מה שמהווה זילות בכבוד הרגל, או לא יכנס לרגל כשאינו מגולח - שוב, מפני כבוד הרגל.

לולי זה היה עצוב זה היה משעשע, כיצד מי שלא באמת למד סוגיה ברצינות, כבר מצהיר בביטחון מה מתאים ומה לא מתאים ומה צריך לשנות. הכל מתוך חשיבה שטחית וחוסר היכרות בסיסית עם ההלכה.

וזה לא במקרה, זה הולך ביחד.

@נשמה כללית@עץ הזית
 

ואל תשכחו שאתם בפורום נוגה...

א. אני הגבתי לדברים שהוא כתב.

ב. דווקא בגלל שזה נוג"ה הכי חשוב שלא להשאיר את דבריו ללא תגובה. שלא ייצא מפה איזה ניק רפורמי

בגלל שזה נוגה, שני צמעים לא צריכים לנצלש כאן

סליחה שאני חולק עלייך, אבל גם אם הייתי בן 70 וזה היה פורום של גיל עשר - הייתי מגיב על דברים כאלו.

כמו שאם היית בת שבעים היית מגיבה על דברי הסתה לרצח גם אם זה פורום לילדודס.

לא לוקחים סיכון שמישהו יאבד את האמונה שלו. סליחה באמת.

תחשבי שפעם לחיים היו יותר ערך היינו עושים באמת דברים עם משמעות לא היה מחשב לא טלפון מישפחה הייתה עם המישפחה אימאות היו עם הילדים בבית האבא הולך לעבוד הילדים משחקים בחוץ עם השכנים והכל היה עם הרבה אנגיות

אנשים היו מתים על ימין ועל שמאל בין אם מחלות פוגרומים או עוני.

יש הלכה שאסור לזרוק ילד מהבית לפני גיל 6, כי רק אז יש לו סיכוי קלוש לשרוד. זה מלמד שהיו זורקים ילדים מהבית הרבה לפני זה והיה צריך להגביל את זה.

אתה חושב שזה טוב שלא היה טלפון? אישה שהייתה מתחתנת הייתה נפרדת מהמשפחה שלה לנצח, לא היה איך לקרוא לעזרה במצב חירום, וכל מי שלא היה במרחק הליכה או רכיבה בקושי היה קיים בשבילך.

אני לא מבינה למה לעשות את האידאליזציה הזאת לעבר. העבר מלא במוות וגלות ודברים מזעזעים שאנחנו לא יכולים לדמיין.

ברור שבימינו יש בעיות שלא היו קיימות פעם, ואנחנו צריכים להתייחס אליהם ולפתור אותן.

אבל הרעיון שהמשפחה המאושרת היא רק בלי אינטרנט וסרטים ומים זורמים ורפואה מודרנית וחשמל הוא לגמרי מעוות.

אולי היו מתים יותר מהר אבל לערך היה יותר ערך החיים עלה את לא מבינה כמה כאילו שאת עם המישפחה היה באמת להיות עם המישפחה לא נהיית נוסעת ליותר מידי זמן רחוק למישפחה היה ערך העולם היה יותר ברור

(כדאי לך להשתמש בסימני פיסוק וכפתור הenter. בקושי מבינים מה את כותבת בלעדיהם)

גם חיי המשפחה לא היו כאלה זוהרים.

אישה הייתה יושבת בבית ועסוקה שעות על גבי שעות במטלות מפרכות בגוף שבור מלידות והרינות מרובים בלי טיפול רפואי ראוי.

לא הייתה לה שום השכלה בסיסית כמו לדעת לקרוא ולכתוב או בסיס של הבסיס של תורה, שלא לדבר על איזה תחום עניין או סיכוי לעסוק בחיים במשהו יותר מלהחליף חיתולים של התינוקות שהולכים ומתים לה.

הגבר היה עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה ורוב הרווחים הזעומים שלו היו הולכים למיסים דרקוניים שהטילו על המעמד הפשוט ועל היהודים במיוחד.

גם הוא לא קיבל טיפול רפואי נורמלי ומשהו כמו חור בשן היה יכול להשבית בן אדם עד מוות שלו ושל משפחתו שהוא בקושי רואה רק כדי לתת להם סיכוי קלוש לחיות.

זה ממש לא "נכון היה הרבה מוות אבל החיים שהיו היו מושלמים" סכנת המוות ריחפה על כולם כל יום כל היום, ואם הם עצמם היו בטוחים באופן זמני אז כל מי שאכפת להם ממנו היה בסכנה כזאת.

אמנם זה לא רחוק, אני בן 34

אבל עדיין יש השוואה לפי המחשבה שיותר מכשירים ויותר מדע זה חיים יותר טובים..

אז לא היה פלאפון חכם ולא רשת חברתית ומשחקי מחשב מסכנים כאלה.  בקיצור אין מה להיות בבית

מה היינו עושים כילדים?

היינו רוב הזמן בחוץ בשמש הנעימה, משחקים ביחד משחקי רבי משתתפים, נוסעים באופניים לכל מיני מקומות

מוצאים מכשירים שזרקו ומנסים לתקן אותם או מרכיבים מהם משהו חדש ומגניב 

זה היה כיף נורא.  חיי חברה ועשייה ולצאת החוצה מהבית לראות עולם וטבע זה מרכיב מאד חשוב להרגשה טובה - לא המכשירים. 

דווקא אני רואה מאחיינים שלי שהילדים של היום בקושי לא נהנים מהחיים

הרבה יותר טובב מהדור שלנו

אמא שלי מספרת שזה עבד ככה:

חוזרים מלימודים-יוצאים כל החברים לשחק במגרש\מחפשים חיות\רואים החינוכית והחיים שלם היו הרבה יותר טובים מהחיים האיסטנטיים שלנו...

עצוב

אבל יש הרבה אמת במה שאת אומרת ולצערי יש לך גם תמיכה משלמה המלך החכם מכל אדם:

"אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה." קהלת פרק ז פסוק י'.

לומר שהעבר היה יותר טוב מהיום זה פשוט לא נכון ולא צריך בשביל זה להביא את כל הראיות שלך פשוט כל המציאות סביבנו הרבה יותר טובה ואיכותית.
נכון שעם כל יתרון בה חסרון אבל הוא שולי ליתרון.

לגבי השאלה ששאלו פה: איך הם חי פעם?
התשובה שהם חיו ובאמת אולי היה להם טוב וכיף אבל ברור שהיה להם פחות אמצאים מאתנו לממש את הפוטנציאל שלהם ועוד
מ.ש.ל

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...